רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך זה עוסק בעולם הטבע. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראוטבע (פירושונים).
(בגאוגרפיה) היקוּם הפיזי, הכולל את החוקים והכוחות המכוננים בו שינויים ואת מעשֵׂי ידי אדם.
נוף הבריאה בלי שינוּי בידי האדם.
יסוד מיסודות העולם המרכּיב את שאָר העצמים, לפי השקפת הקדמונים.
שֵם כולל לתחומי המדע העוסקים בחֵקר עצמים, בתיאורם ובסיווּגָם בטבע כדור הארץ. לדוגמה:בוטניקה – חֵקר הצומח, גֵאולוגיה – חֵקר מִבנֵה כדור הארץ, זואולוגיה – חקר בעלי-חיים, תחומים שנמנים עם מדעי הטבע.[1]
באקולוגיה,טבע הוא מושג המייצג את כל מה שקיים, ולא נוצר או שונה על ידי האדם..[דרוש מקור]
השאיפה להבין לעומק את הסביבה הטבעית היא שעומדת בבסיס הסביבתנות –תנועה חברתית,פוליטית ופילוסופית רחבה ומגוונת שמטרתה להגן על מרכיב הטבע שנותר בסביבה הטבעית, ובמקרים רבים אף לשקם או להרחיב את חלקו של הטבע בסביבה זו.הגנת הסביבה, בהקשר זה, היא הניסיון לשמר מצב של השפעה אנושית מינימלית על הסביבה הטבעית.
מקור המילה העברית "טבע" מלשון "מטבע", קביעת צורה בדפוס (מטבעה). בתלמוד המילה מוזכרת: "הקב"ה טבע את כל האדם בחותמו של האדם הראשון"[2] היא אינה מופיעה בלשון המקרא, ומקורה בפילוסופיה היהודית של ימי הביניים.[3]
מושג הסביבה הטבעית מתייחס למכלול הנופים המופיעים על-פני כדור-הארץ. הוא מנוגד למושג "הסביבה הבנויה", המושפעת במידה ניכרת מפעילות האדם. אזור מכונה "סביבה טבעית" אם ההשפעה האנושית עליו נשמרת מתחת לרמה מסוימת ומוגבלת. רמה זו תלויה בהקשר ומשתנה באזורים ובהקשרים שונים. המושגאזור טבע בראשיתי (wilderness) מתייחס לאזורים טבעיים ללא השפעה אנושית.
חקר הטבע היה נהוג כבר ביוון העתיקה.[8] אולם אז הוא לא התנהל על פי קריטריונים מודרניים. גם אוניברסיטאות או מוסדות דומים להם, הוקמו ברחבי העולם, בתקופות קדומות. אולם,אוניברסיטאות, בצורתן המודרנית ובמספרים הולכים וגדלים, החלו לקום באירופה למן המאה העשירית. באוניברסיטאות המודרניות, בניגוד למרבית אוניברסיטאות הקדומות, הייתהפקולטה למדעי הטבע, שהייתה נפרדת מהפקולטה לרפואה ולתאולוגיה.
מדע הטבע המודרני החל להתגבש בראשית העת החדשה וכלל אתידיעת הטבע (Natural History), שנוסחה לכדי תאוריה אחת במאה ה-16 וריכזה את הסיווג והתיאור שלצמחים,בעלי חיים,מינרלים ופרטים טבעיים נוספים, כמו גם שימושים ראשוניים במיקרוסקופים ובטלסקופים. מעל לכול, גיבוש המדע המודרני נעזר בהמצאת הדפוס, שאפשרה הפצה ענפה של ספרות מקצועית.
במאה ה-20, חל גידול מהיר בידע ושיכלול תחומי ההתמחות במדעי הטבע. עקב כך, ובשל סיבות נוספות, פוצלה באוניברסיטאות הוראת מדעי הטבע בשתי פקולטות נפרדות,מדעים מדויקים ומדעי החיים.
ביוכימיה היא ענף החוקר את התכונות הכימיות המאפיינות מולקולות המיוצרות בתאים חיים וייחודיות להם, ומאפשרות להם לבצע את תפקידם. הביולוגיה המולקולרית היא מדע החוקר את תפקידן של מולקולות אלה.
פלאונטולוגיה היא ענף המשלבגאולוגיה וביולוגיה העוסק בחקר הטבע הקדום (מהפרהיסטוריה והופעת האדם, עבור למאות מיליוני שניםלפני זמננו ועד לראשית החיים) באמצעותמאובנים של צמחים וייצורים חיים. הפלאונטולוגיה משתמשת בטכניקות מדעיות מתקדמות וביולוגיה השוואתית כדי לשחזר כיצד נראו וחיו אורגניזמים קדומים, ומה הייתה סביבתם. מושא המחקר הידוע והפופולרי ביותר בפלאונטולוגיה הוא ככל הנראה הדינוזאורים.
הטבע באומנותהטווס נחשב לסמל שליופי ואףבוית בשל כך ומשמש כחיית נוי
בזרמים רבים באמנות נתפס הטבע כיפה וכמקור השראה. הדרו של הטבע מופיע עוד במזמוריתהילים, כמשקף את גדולת האל שבראו,[9] בתקופת הרנסאנס העמידוציירים רבים את הטבע במרכז יצירתם. השירה מציגה תיאורי טבע רבים ובפרט בתחום השירה התיאורית, והטבע נתן את שמו לזרםשירת הטבע של משוררי יהדות ספרד. הטבע מיוצג גם בענפי אמנות נוספים. הסיבות לתפיסת הטבע כיופי נידונות במסגרת ענף האסתטיקה בפילוסופיה.
הטבע מהווה מקור לסיפוק צורכי האדם והטכנולוגיה האנושית עוסקת רבות בשיפור הדרכים לניצול הטבע, ובהןציד וביות,חציבת והפקתאוצרות טבע וסינתזה של חומרים חדשים. התקדמות הטכנולוגיה הביאה לניצול גובר של הטבע עד לכדי פגיעה בו, ומולה התפתח תחוםאיכות הסביבה ואף גישותסביבתניות הקוראות לשינוי טכנולוגי.
עיקר התקנות הקשורות לשימור הצומח בישראל קשורות לבמטרה לצמצםזיהום אוויר. כשבמטרה לעקורעץ יש לקבל אישור של הרשויות, גם במקרה של שינוי תוכנית מתאר. ואלו מוסדרים בעיקר ב"תקנות ההגנה על הצומח (מניעת הפקלת), תשי"ב-1952", "צו הגנת הצומח (ביעור נגעים בצמחים באזור הערבה), תשנ"ד-1994" ו"חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998".
במטרה לקבל הכרה כשמורת טבע יש להוכיח קיימותו של אותו מין בסכנת הכחדה באותו אזור שטח כמרחב מחיה, כשניתן לעשות את הדבר באמצעות תצלומים. לאחר מכן ימונה על ידירשות הטבע והגניםמומחה לבדיקת נוכחות אותו מין בשטח ואם נמצא הדבר כנכון, יקודמו; על ידירשות הטבע והגנים בשיתוף הרשות המוניציפלית,המשרד להגנת הסביבה וועדות התכנון והבנייה ובאישור שר הפנים; תהליכים תכנונים לשימור והנגשת האזור לסיורים של הקהל הרחב. ואלו יאושרו רק אם ימצא כי קיימת עדיפות לייעוד השטח כשמורת טבע על פני כל ייעוד אחר. ביטול הייעוד ייעשה רק על ידי שר הפנים.[11]
.JPG)
