| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"ד איןל' בחשוון
בשנת ה'תשפ"ו איןל' בחשוון
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חֶשְׁוָן, או בשמו המלאמַרְחֶשְׁוָן (מאכדית:waraḫsamna[1][2]), הואחודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורתחז"ל. חודש זה חל בסתיו.
אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום,[3] ואילו בשנה "שלמה", כלומר בפחות ממחצית השנים,[4] אורכו 30 יום.א' בחשוון יכול לחול בימיםשני,רביעי,חמישיושבת.
מקור השם מרחשוון הוא בצירוף המילים האכדי "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושו,וַרְחֻ = יֶרַח, חודש;שַׁמְנֻ = שמיני[2]. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הןעיצורים שפתיים, לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האותו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באותמ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'.[5] גם התלמוד מעיד ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל".[6]
אברהם אפשטיין הטיל ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך כך שאף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי אלא על שם אלוהויות או תופעות עונתיות.[7] הוא קישר בין שם החודש לאל הפיניקי המוזכר בכתובת אשמן מארח.[8]
בעילמית נקרא החודש מַרְכַּשַׁנַשׁ.[דרוש מקור]
שמו המקורי של החודש כפי שהוא נקרא בפיחז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיניגט - בו' אחת)[9], אך החל מהמאה ה-15[10] רבים נוהגים לקרוא לחודש בשם המקוצר, "חשוון". בכמה כתבי יד אשכנזיים מימי הביניים מופיעה הצורה "שוון".[11]
ההגייה הנפוצה בעברית היאמַר־חֵשְ־וָן ואילו בהגייתיהדות תימןמְרַח־שְׁוָן. ההגייה הנפוצה מופיעה כבר בפיוט עםניקוד בבלי מגניזת קהיר[12] וכבר בקדמוניות היהודים ביוונית ישתנועה באות מ' ולא באות ר' (Μαρσουάνῃ).[13] בביתא ישראל החודש נקראתשואן.
בתנ"ך החודש נקראירח בול, בפסוק:”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו” (מלכים א',ו',ל"ח). שם זה, כמו השםירח האיתנים המופיע גם הוא בתיאור בניית בית המקדש הראשון, מוכר גם מכתובותפיניקיות.[14] הופעת שמות אלה במקרא נובעת מהשפעת הבנאים הפיניקים שהובילו את בניית בית המקדש, והשפיעו על המונחים שנכנסו לפרקים המתארים את הבנייה.[15][16]
רש"י מפרש שם זה: "הוא מרחשון שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית"[17].רד"ק מפרש "נקרא כן מפני הגשמים שמתחילין בו, עניין מבול". בילקוט שמעוני מובא מדרש המסביר את הורדת האות "מ" מהמילה מבול בכך שעם בנייתבית המקדש פסקו גשמי הזעף שירדו עד אז[18]. בילקוט שמעוני[18] מובא גם הסבר המבוסס על דבריבראשית רבה שבתקופת תשרי "הארץ עשויה בולים בולים (=גושים, גושים) של אדמה"[19].
החיתוך המוטעהמַר־חֶשְׁוָן הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר"[20]:
בספר יצירה[22] מצויןמזלו של חודש חשוון -מזל עקרב. בלוח השנה במגילות קומראן מזל חשוון הואמזל קשת.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:חשון |
| ערך מילוני בוויקימילון:מרחשון |
 ציטוטים בוויקיציטוט:חשוון |
אילון גלעד,מדוע נקראים החודשים העבריים בשמותיהם?, באתרהארץ, 8 באוקטובר 2016| חודשים עבריים | ||
|---|---|---|
|
