ההיסטוריה של החקלאות שלובה בהיסטוריה האנושית, והשינויים בחקלאות היו גורמים כבדי משקל בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, בהן התמחות בפעילות מסוימת. התפתחות החקלאות, מראשיתה ועד ימינו, אפשרה להגדיל במידה רבה מאוד את כמות המזון העומד לרשות החברה האנושית, ובכך גם את גידולהאוכלוסייה בעולם לממדיה הנוכחיים.
החקלאות היא העיסוק הנפוץ בעולם – כ-28% מכוח העבודה בעולם עוסק בו[2]. לעומת זאת, התוצר החקלאי מהווה רק 5% מהתוצר העולמי הגולמי (התוצרים הלאומים הגולמיים). מושג החקלאות מתייחס למגוון נרחב של פעילויות ייצור, אשר נפרשות על קשת רחבה של קני מידה תפעוליים (גודל יחידות שטח העיבוד, תפוקות וכו'), התמחויות ואספקטיםשיווקיים.
בקצה אחד של קשת זו, נמצאתחקלאות הקיום (Subsistence Agriculture), המתבססת על שטחי אדמה (או כמות בעלי חיים) מצומצמים, תוך שימוש בכמות מצומצמת של תשומות חקלאיות, ללאהשקעות וללאשיווק. חקלאות זו מייצרת תפוקות מועטות בלבד, כאלו המספיקות אך ורק לצריכה עצמית ולקיום החקלאים.
בקצה השני של הקשת, נמצאת החקלאות האינטנסיבית הכוללת גם את החקלאות התעשייתית. חקלאות זו עושה שימוש בשטחי אדמה נרחבים (ובהיקפים גדולים של בעלי חיים), תוך שימוש נרחב בתשומות חקלאיות כגון:דשן וחומרי הדברה ובמיכון ברמהטכנולוגית גבוהה. החקלאות האינטנסיבית כרוכה בהשקעות נרחבות, בתעשיות נלוות המיועדות לספק לצרכן את המוצר המוגמר ובשיווק. מטרת החקלאות האינטנסיבית היא, בדרך כלל, השאת הרווח לחקלאי או לתאגיד החקלאי.
עדויותארכאולוגיות להתפתחות של חקלאות באופן נפרד על ידי קבוצות אוכלוסין שונות התגלו במספר מקומות על פניכדור הארץ[4].
במחקר שהתפרסם ביולי2015 ובוצע במחלקה ללימודיארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, על בסיס ממצאים שנמצאו באתר הארכאולוגיאוהלו 2 בכנרת, נמצא כי באתר המתוארך ל-23,000 שניםלפני זמננו, נמצאו ממצאים המעידים על חקלאות בהיקף קטן, שעסקה בגידולחיטה ושעורה. זאת הדוגמה הקדומה ביותר בעולם לגידול תבואות[5].
השומרים החלו לפתח חקלאות בסביבות 8,000 לפני הספירה, בהסתמך על נהרות החידקל והפרת ומערכות מסועפות של תעלות השקיה. מחרשות וכלים חקלאיים קדומים מופיעים בתחריטים בסביבות 3,000 לפני הספירה; מחרשות זרעים בסביבות 2,300 לפני הספירה. חקלאים אלו גידלו חיטה, שעורה, עדשים ובצל, ופירות כולל תמרים, ענבים ותאנים. סביב 5,000 לפני הספירה פיתחו השומרים טכניקות חקלאיות בסיסיות שכללו עיבודאינטנסיבי של שטחים נרחבים, השקיה מתוכננת ושימוש בכוח אדם מאומן שהוכשר לעבודות חקלאיות ספציפיות.המצרים הקדמונים פיתחו את החקלאות בהסתמך על נהר הנילוס והצפותיו העונתיות. החקלאות החלה בתחילתהתקופה הנאוליתית, לאחר 10,000 לפני הספירה. סביב 7,000 לפני הספירה, התבצעו פעולות שלזריעה וקציר במצרים העתיקה. הגידולים הנפוצים היו דגנים כמו חיטה ושעורה, לצד גידולים תעשייתיים כמופשתן ופפירוס. בהודו, חיטה מבויתת, שעורה ושיזף עד 9,000 לפני הספירה, ובעקבותיהם גידול כבשים ועיזים.
מתקופה זאת התגלו בחפירות, שנערכו במהרגר שבבלוצ'יסטן (פקיסטן), עדויות על עיבוד חקלאי של חיטה ושעורה גם בתת-היבשת ההודית. סביב 6,000 לפני הספירה, החל שימוש בתעלות חפורות להשקיה על גדות הנילוס. באותה עת, התפתחה החקלאות, באופן עצמאי, במזרח הרחוק, כשהגידול המוביל בה אינו החיטה, אלא האורז.
במאה העשרים התחוללו שינויים מרחיקי לכת בחקלאות. במיוחד אמורים הדברים לגבי יישומיםכימיים בתשומות ובתוצרים חקלאיים. התחומים העיקריים בהם חלה התפתחות גדולה הם: שימוש בדשנים כימיים, שיטות השקיה מתקדמות,הדברת מזיקים,הדברת עשבים, מניעה והדברתמחלות קרקע,אנליזה כימית של תוצרים חקלאיים וצרכים תזונתיים של בעלי חיים המשמשים בחקלאות. יישומים אלו התפתחו בעולם המערבי והתפשטו לדרום אמריקה,אסיה ואפריקה החל בשנות ה-50 בתהליך שכונה לעיתים,המהפכה הירוקה. קיימת שונות רבה בקליטת יישומים אלו בחלקים שונים של העולם. בחלק מהמקומות נחל תהליך זה הצלחה ובחלק מהמקומות קיימות עדיין בעיות חברתיות,פוליטיות ומבניות אשר מקשות על יישום התהליכים.
בעלי חיים כגון:סוסים,חמורים,פרדים,בקר למיניו,גמלים,למות,אלפקות, וכלבים שימשו, ועדיין משמשים במקומות רבים בעולם, לעיבוד ולקציר בשטחים חקלאיים ולהובלת התוצרת אל השווקים. עם זאת, המונחגידול בעלי חיים מתייחס לריבוי ולגידול שיטתי ומתמשך, של בעלי חיים, למטרתבשר, או למטרת שימוש בתוצרי בעלי החיים כמו:חלב,ביצים וצמר. השימוש במיכון מודרני, כמו גם הטיפוח הגנטי והמחקר של הצרכים התזונתיים של בעלי החיים, העלו את תפוקת בעלי החיים בצורה משמעותית ביותר.
ההנדסה הגנטית הביאה לעלייה בפוטנציאל היבול ועלייה ברמת עמידות הצומח למחלות. השימוש בהנדסה גנטית נתון במחלוקת, במיוחד לגבי צמחים העמידים להרבצידים. שינוי נוסף הוא בתחום משק המים. בשנות האלפיים, מיושמות שיטותהשקיה,ניקוז,שימור קרקע,מיחזור מים ואגירת מים כדי להשיא את התועלת מאמצעי הייצור של מים ויחידת השטח החקלאי. פיתוח שיטות אלו משמעותי במיוחד לאזורים יבשים בהם התקיימה בעבר בייחודחקלאות בעל וכיום, ניתן לקיים בהם, באמצעות השקיה, חקלאות אינטנסיבית.
הפעולות הנלוות ליצור החקלאי: פעילויותמיון ועיבוד התוצרת החקלאית, האריזה והשיווק, אף הן התפתחו, בעשורים האחרונים, הודות להתפתחות המדעית. בין היתר, נעשה שימוש בתחוםשימור המזון שימוש בהקפאה מהירה ובייבוש תוצרת חקלאית, טכנולוגיות אשר מגדילות את זמינות המוצרים ואת היקף השוק.
החקלאות המודרנית עושה שימוש באמצעים טכנולוגיים רבים ושונים. הבסיסיים ביותר הם המכונות החקלאיות לסוגיהן והטרקטורים. רבים מהיישומים במיכון החדיש מפוקחים באמצעותמחשב ומזינים מחשבים במידע, בו נעשה שימוש לקבלת החלטות. בנוסף, משתמשים באמצעי תחבורה לשינוע התוצרת החקלאית:משאיות,רכבות,אוניות ומטוסים. שימוש נוסף במטוסים הוא לריסוס אווירי.חיזוי מזג האוויר הוא אמצעי עזר חשוב לחקלאים והם נעזרים גם בו לקבלת החלטות. החקלאות המדייקת (Precision agriculture), הנמצאת כיום בשלביה הראשונים, עושה שימוש בתצלומי אוויר, במיכשור המבוסס עלGPS ובאמצעים חדשניים נוספים.
על פי האקדמיה הלאומית להנדסה בארצות הברית, הפיתוח במיכון החקלאי הוא אחד מ-20 ההישגים ההנדסיים הבולטים במאה ה-20. אם בתחילת המאה, איכר אחד ייצר מזון שהספיק ל-2.5 נפשות, הרי שבסוף המאה,איכר אחד סיפקמזון ל-130 נפש. תפוקות אלו הגבירו גם באופן ניכר את צריכת האנרגיה של החקלאים, במיוחד צריכת הדלק.
הפעילות החקלאית מבוצעת ב"יחידות חקלאיות" שבתחומי אזור המיועד לחקלאות ושמור עבורה. ניצול של אזור חקלאי למטרות אחרות (תחבורה, מגורים וכדומה), ובמיוחד ניצול מוגזם, עלול לשבש במידה רבה את הפעילות החקלאית.
חקלאות עירונית מיישמת היבטים שונים של החקלאות, בשטחים (המצומצמים לרוב) העירוניים, זאת על ידי גידול על גגות,במתקנים הידרופוניים, בעציצים, במדרכות או בעציצים.
על-מנת לקיים את החקלאות, דרושות פעולות חקלאיות מסוימות המשנות את מהלכו הטבעי של הצומח והחי. הפעולות נעשות בזמנים שונים לפני (בעיקר קשורות לאדמה עצמה), תוך כדי, ולאחר הגידול.
אקסטנסיבית (Extensive), יבול קטן ליחידת שטח, על פני שטחים נרחבים (בדרך כלל ללאהשקיה או עם השקיית עזר בלבד);
אינטנסיבית (Intensive), יבול גדול ליחידת שטח (בדרך כלל בעזרת השקיה), בניגוד לחקלאות אקסטנסיבית. חקלאות זו עושה בין היתר שימוש בגידולים בקומות (למשל פטריות), ו/או בחקלאות אנכית במכולות[6]
חקלאות תעשייתית או גידולי תעשייה, הכוונה לחקלאות המגדלת גידולים המיועדים לעבור תהליך תעשייתי. דוגמאות: כל הגידולים המיועדים להפקתשמן מאכל,כותנה העוברתניפוט ומשמשת לתעשיית הטקסטיל (כמו גם תעשיית חומרי הנפץ והשמן), עגבניות לתעשייה המשמשות להכנתרכז עגבניות.
חקלאות עירונית – משלבת בין סוגי חקלאות שונים, תוך ניצול והתאמה לאזורים אורבניים. יתרונות חקלאות זו בהקטנתחתימת הפחמן, זמינות גבוהה ליבול טרי (מהשדה לצלחת), שיפור באיכות האוויר,הצללה והורדתעומס חום, מקומות מפגש לפעילויות קהילתיות, הגדלת הפאונה, הוזלה במחיר היבול, ועוד.
על רקע הדאגה העולמית העולה מהשלכות שלהתחממות גלובלית ושינויי אקלים, הוקמו בתחילתהמאה ה-21 מספר ארגונים בין-לאומיים שבחנו שיתופי פעולה חוצי-מדינות בהקשר הסביבתי. דגש מיוחד ניתן לתחום החקלאות, אשר נכון לשנת 2019 אחראי לכרבע מפליטת גזי החממה[8].
דו"חות שלהאו"ם בשנים 2016 ו-2019 הדגישו את החשיבות העולמית של מערכת היחסים בין התעשייה החקלאית לבין הסביבה[9]. על פי דו"ח 2019, פעילות של חקלאות,יערנות ושימושים דומים בקרקעות אחראיים על 13% פליטת הפחמן הדו-חמצני, 44% מפליטת גזי המתאן, ו-82% מפליטתתחמוצת החנקן – מבין הפליטות שמגיעות כתוצאה מפעילות אנושית בעשור 2007–2016. הדו"ח הדגיש בנוסף שלקרקע תפקיד חשוב בוויסות האקלים, וששינוי אופן הניצול של הקרקע לחקלאות משפיע באופן עמוק יותר על שינויי האקלים[10].
באוגוסט 2019 הגיע הנושא לסדר היום העולמי, כאשר הצתתגל שריפת ענק באמזונאס בברזיל, בין היתר כדי לפנות אדמת יער לצורך שימוש חקלאי[11], גרמה לאיומים על ברזיל בביטולהסכמי סחר, זאת בעקבות החשיבות האקולוגית של יער האמזונאס, והחששות מפני ההשלכות על אקלים העולם אם אדמות יער בקנה מידה גדול יומרו לצרכים חקלאיים[12].
תערוכות חקלאיות תורמות להפצת ידע בתחום ולמפגשים בין כל העוסקים בענף. בין התערוכות הבולטות בעולם החקלאות: סימה (בפריז), אימה (בבולוניה) ופרוט לוגיסטיקה (בברלין). התערוכות מושכות אליהן עשרות אלפי חקלאים, חוקרים ומדינאים. התערוכות החקלאיות הבולטות בישראל הן:אגרומשוב התערוכה החקלאית הבין-לאומית השנתית המתקיימת ברציפות ללא הפסקה מאז 1991, תערוכתמו"פ ערבה, המתקיימת אחת לשנתיים ותערוכת "אגרו ישראל –יבול שיא", המתקיימת אחת לשנה במעיין חרוד.התערוכה הבולטת במשך שנים רבות הייתה "אגריטך", שנערכה לראשונה בשנת 1976 והתקיימה מדי כמה שנים עד לשנת 2018, אז נערכה בפעם האחרונה ולא חודשה מאז.
למרות הישגי החקלאות המודרנית בהגדלת התפוקות, החל מסוף המאה ה-20 התחזקו טענות הביקורת כלפי חלק מתופעות הלוואי של צמיחתה של החקלאות המודרנית.
כיום שולטים בשווקים הבין-לאומיים מספר מצומצם של תאגידים המייצרים תשומות חקלאיות עיקריות. מצד שני, גם בתחום החברות המשווקות את מוצרי המזון לצרכן, התגבשו מספר תאגידי ענק. כוחם הרב של תאגידים אלו מעורר דאגה גם בקרב קהילות החקלאים וגם בציבור הרחב[דרוש מקור]. מספר פעילים חברתיים, במיוחד בארצות מתפתחות, אף מכנים את הבלעדיות של חברות הזרעים, על זנים שפותחו בדרך שלהנדסה גנטית, כ"פירטיות ביולוגית".[דרוש מקור]
זיהום הסביבה על ידי החקלאות. אם בדרך של זיהום מקורות מים ומי תהום בדשנים, בחומרי הדברה ובשפכים לא מטופלים של בעלי חיים, ואם בדרך של שימוש בחומרים לא מתכלים כגון יריעות פלסטיק.
נכון לשנת 2019 ענף החקלאות ברחבי העולם אחראי לכרבע מפליטת גזי החממה. מבין תחומי החקלאות השונים, גידול הבקר הוא התחום אשר אחראי על הכמות הגדולה ביותר שלגזי חממה[8].
אי התאמת שיטות חקלאיות מודרניות לתנאי הקרקע והאקלים, עלולה ליצור נזק לקרקע ולהביא לתופעות שלמדבור.
קיימת התנגדות בקרב ארגונים שונים התומכים בזכויות בעלי חיים, לממשק הנהוג בחקלאות בעלי חיים אשר, לטענתם, גורם סבל בלתי נחוץ לבעלי החיים. במספר מדינות אף נחקקו חוקים המגבילים את החקלאים בתחומים אלו.
התודעה הצרכנית הגוברת במדינות המערב, וחילוקי הדעות לגבי התפתחותה של החקלאות המודרנית, הביאו לצמיחתן של תנועות התומכות בקשר הדוק בין הקהילה המקומית ובין החקלאים תוך דגש על חקלאות בהיקפים קטנים ועל שימור הזנים המקומיים. מתוך תנועות הנגד אשר צמחו בעקבות תיעוש החקלאות, בולטת במיוחד בצמיחתה, ובכוחה הכלכלי ההולך וגובר, תנועתהחקלאות האורגנית הדוגלת בשימור הסביבה ועל כן אוסרת שיטות עיבוד קרקע מסוימות ושימוש בדשנים ובחומרי הדברה אשר מקורם אינו טבעי.
