| ישלשכתב ערך זה. הסיבה היא: מאחר שהוא לוקה בשגיאות רבות בעניינים מהותיים כמו הטיש. היסטוריה של החצרות, הפילוגים והסיבות להם ועוד. |
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| ישלשכתב ערך זה. הסיבה היא:מאחר שהוא לוקה בשגיאות רבות בעניינים מהותיים כמו הטיש. היסטוריה של החצרות, הפילוגים והסיבות להם ועוד. |
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מ פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח,סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שישלעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
תנועת החסידות שפרחה החל מתקופתהבעל שם טוב מתאפיינת החל מהדור השני בפיצולים רבים ובאדמו"רים עצמאיים שאינם כפופים זה לזה. סביב האדמו"רים התגבשו "חצרות" או קהילות של חסידים שקיבלו את מרותם, והשתייכו אלהחצר החסידית.
בדרך כלל מכונים החצרות בשם "חסידות" (למשל "פלוני משתייך לחסידות חב"ד").
- אדמו"ר (מכונה גם "רבי" או בעגה החסידית "רֵעבֶּע" וכן "צדיק"). האדמו"ר הוא המנהיג הבלתי מעורער של החצר החסידית. הוא מנחה את חסידיו באורחות חייהם והם פונים אליו בבקשת עצה וברכה. שתי חסידויות יוצאות מכלל זה הןחסידות ברסלב וחסידות חב"ד.
- התקשרות רגש התחברות בין החסידים לרבי על ידי לימוד מתורתו. דגש מיוחד שמו על התקשרות בחסידות חב"ד.
- אנ"ש (ראשי תיבות: אנשי שלומנו) - כינוי לחסידים ומקורבים הנמנים עם אותה חצר. לדוגמה: בחסידויות רבות אירועים מסוימים נחשבים ל"אירוע סגור, פרט לאנ"ש".
- חוזר (נהגה: חוֹיזר) - ההתוועדות נערכת בין השאר בשבתות ובחגים, ומכיוון שבשבתות ובחגים אסורה הכתיבה על פי ההלכה, ממונה חסיד בעל זיכרון טוב לחזור על דבר התורה של האדמו"ר במוצאי שבת לצורך כתיבת השיחה. בין החוזרים המפורסמים מוכר החוזר שלהרבי מלובביץ', רבייואל כהן.
- טיש (טיש שולחן ביידיש), זיץ (לשבת ביידיש) - מנהג בו חסידים מתכנסים בחצרו של האדמו"ר, בעיקר בשבתות וחגים, לעונג שבת וסעודה שלישית. החסידים יושבים סביב או בסמיכות לשולחן שבראשו יושב האדמו"ר. החסידים שרים, שומעים דברי האדמו"ר הדורש בתורת החסידות ונוטליםשיריים מסעודתו. נהוג בטיש גם לחלק לחסידים מזונות שהאדמו"ר בירך עליהם. בקרבחסידות חב"ד אין טיש אלאפארבריינגען (התוועדות בתרגום חופשי מיידיש), כן בחסידות חב"ד בשונה משאר חסידויות פולין, סגנון הפארבריינגען שונה (האדמו"ר מדבר זמן רב יותר ובין 'דרשה' ל'דרשה' (המכונה 'שיחה' או 'מאמר חסידות- דא"ח') מנגנים החסידים). בחסידויות גדולות מקובל להתקיןטריבונה (ביידיש: פארענצ'עס) בגודל הנדרש ועל מדרגותיו עומדים החסידים ומביטים על האדמו"ר.
- משב"ק (ראשי תיבות: משמש בקודש) - החסיד הקרוב ביותר לרבי, במקרה בו האדמו"ר זקוק לעזרה (כגון אדמו"ר זקן הזקוק לעזרה בהליכה) המשב"ק הוא המסייע לו. המשב"ק בדרך כלל הוא גם האחראי לסדרי קבלת הקהל, לשליחויות שונות, וכדומה. בחסידות חב"ד קרוי תפקיד זה בשם "מזכיר".
- ניגון - בחסידות קיימת חשיבות רבה לניגון, והדבר אף מתאפיין בז'אנר מיוחד לניגונים חסידיים (שבהשפעתו נוסד הז'אנר "מוזיקה חסידית"). לחסידויות רבות ישמלחין, בין הידועים שבהם היהיעקב תלמוד שהיה מלחין ונגן החצר שלחסידות גור, רביבן-ציון שיינקר שהיה המלחין והזמר שלחסידות מודז'יץ, או רבי יעקב טאליחאנער שהיה מלחין לחסידויות הליטאיות, סלונים וקארלין. בדרך כלל חסידים אלו מכוניםבעל-מנגן - חסיד שניחן בחוש מוזיקלי, אך לא בהכרח מלחין. ולעיתים מבצע את הניגונים בטיש או בהתוועדות. לחסידויות מסוימות ישנה מקהלה (קאפעליע) המבצעת את הניגונים, ובדורות האחרונים המקהלות החלו גם להקליט את הניגונים, כמו מקהלתניח"ח בחסידות חב"ד. יש חסידויות, בהן הניגון בעל משמעות רבה יותר, האדמו"ר הוא המלחין, כגון בחסידות מודז'יץ, בה מודגש במיוחד נושא הניגון (ניגוני מודז'יץ), ובחסידות ברסלב (ניגוני ברסלב), בה מספרים שרבינחמן מברסלב חיבר ניגון לכל דבר תורה שלו. בחסידות חב"ד מייחסים חשיבות רבה לניגון[1] וניגונים רבים מוכרים גם מחוץ לחסידות -ניגוני חב"ד.
- נסיעה - חסידים שגרים הרחק מאדמו"ריהם ומעוניינים לשהות עמם בשבתות ובחגים, נוהגים לעזוב את ביתם, לפעמים, אף בלי בני משפחתם, ו"נוסעים" אל האדמו"ר. בחצרות חסידיות רבות ייחסו חשיבות רבה ל"נסיעה". בעבר, במזרח אירופה, הייתה נסיעה כזו יכולה להימשך שבועות. גם כיום, חסידים הגרים בארץ אחרת מרבם, נוסעים אחת לתקופה לפרק זמן בן כמה שבועות. בגור, אף מקובל, שבמשך כלעשרת ימי תשובה, נשארים כל האברכים בבית המדרש הגדול בצל רבם.
- קוויטל - בקשות החסידים לצדיק כתבו בפתקאות הנקראות "קוויטל". לרוב מצורף לקוויטל "פדיון" - סכום כסף שניתן כתרומה לרבי. הפדיון מהווה סמל לכך שהחסיד פודה עצמו ומשפחתו מצרות. בחב"ד נהוג לחלק את הפתקים לשלושה סוגים: 1. פ"נ - ראשי התיבות של 'פדיון נפש', ובו החסידים שופכים את נפשם לאדמו"ר, פ"נ זה, כותבים החסידים רק בימים מיוחדים - מאחר שהוא דורש רצינות מיוחדת. 2. מכתב - אותו החסידים כותבים כאשר מתעורר אצלם רצון, לבקש בקשה מיוחדת, הנוגעת למצבו הרוחני או הגשמי של החסיד. 3. דו"ח - המפרט במדויק את מצבו (בעיקר) הרוחני של החסיד, בו החסיד כותב בפרוטרוט את הנעשה עמו בחיי היומיום.
- שטיבל - חסידים שהיו רחוקים ממקום מושב הרבי, היו נאספים בשטיבל לקיים מניין משלהם, ומתפללים בנוסח ספרד (ברוב המקרים). שם גם היו מתכנסים להתוועדות חסידים בליל שבת, ל"סעודה שלישית" ו"מלווה מלכה", שם ישבו ושרו מניגוני החצר, ולעיתים, העלו סיפורים של הרבי והזכירו דברי תורה שלו. כך התחברו אליו ממקום מושבם, בשטיבל אף הרבו באהבת חברים, שהיוותה ערך עליון בחסידות.
- שיריים - החסידים יושבים בטיש סביב שולחן אחד שבראשו יושב הרבי, המברך על הלחם לוקח מעט לעצמו ומחלק לחסידים. החסידים אכלו משיירי הרבי וראו בהשתתפות זו התעלות רוחנית והגעה לדביקות של ממש. לפי החסידות ישנה קדושה יתירה באוכל שבירכו האדמו"ר. מנהג זה נהוג ברוב החסידויות מלבד חב"ד[2] וברסלב[3].
חצר חסידית ניכרת בראש ובראשונה בהנהגתו של האדמו"ר. החסידים מנהלים את חייהם לפי הדרכתו ופונים אליו כשהם נזקקים לסעד רוחני או חומרי.
מלבד זאת מתאפיינים החצרות בהקמת מסגרות ייעודיות לבני החסידות,תלמוד תורה לילדי החסידות,ישיבה לבחורי החסידות וכולל לאברכי החסידות, במוסדות החסידות ניתן דגש בין היתר על לימודתורת החסידות. בנוסף לכך ישנן חסידויות שמקימותקופות צדקה שמתמקדות בנצרכי הקהילה, כמו בחסידות בעלז וחסידות ויז'ניץ.
חצרות חסידיות רבות התפצלו במשך הדורות, ונוצרו חצרות או תתי חצרות חסידיות נוספות. חלקן ימשיכו להתנהל כחסידות המקור וחלקן ישנו אי אלו דברים.
הסיבות להתפלגויות הן:
- סיבות הכרוכות במקום. במקרה וקבוצת חסידים מתגוררת במקום נפרד ממרכז החצר, ומנהלת שם בית מדרש, יכולה להיווצר חצר חסידית נוספת סביב דמות מרכזית שם, לרוב בן משפחה של הנהגת החסידות. כך למשל בחסידות נדבורנא אוויז'ניץ מונסי, בה מתגוררים מספר אחים בערים שונות וכל אחד מהם מכהן כאדמו"ר בעירו לקהילה המתגבשת סביבו ולא בהכרח שכל בני קהילתו עד להכתרתו ישתייכו לחצירו. כמו כן לפניהשואה כבר התפצלו חסידויות כמוחסידות ויז'ניץ אוחסידות צאנז, ישנם פיצולים שנכחדו בשואה כמו הפיצול בחסידות בויאן והפיצול בחסידות אלכסנדר.
- מחלוקת פנימית באופן ההנהגה או בעקרונות החסידות.
- מאבק בין יורשי האדמו"ר (בניו, תלמידיו, חתניו, ובמקרים מסוימים אחיו וגיסיו). במקרה שכזה לעיתים ישנו ניתוק חריף אף מבני משפחה קרובים הכוללים תביעות בבית דין והחרמות משפחתיות. במקרים מסוימים יגיעו להבנות עם השנים ועם התבררות מעמדה של כל חצר ואז תשכך המחלוקת (לדוגמהחסידות תולדות אהרן) . לעיתים הפיצול נעשה בהסכמה בין האדמור"ים הטריים כמו בחסידות ויז'ניץ או בחסידות לעלוב.
חסידות ברסלב לא התפלגה רשמית למרות שישפלגים שונים בחסידות ברסלב בגלל שאין לה הנהגת אדמו"ר מפטירת האדמו"ר הראשון והיחיד רבינחמן מברסלב.
- מיכל גלטר,שטריימל בדיזנגוף, חצרות חסידיות והמרחב הדתי בתל אביב 1965-1940,מרכז זלמן שזר, 2023
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: הרצאה של ד"רמיכל גלטר' אינו ערך חוקי
קודש וחול: החצרות החסידיות בתל-אביב, הרצאה של ד"רמיכל גלטר בערוץ "אוניברסיטת בר-אילן", באתריוטיוב (אורך: 11:24)- דוד אסף,‘“Money for Household Expenses”: Economic Aspects of the Hasidic Courts,’, Studies in the History of the Jews in Old Poland in Honor of Jacob Goldberg [Scripta Hierosolymitana, vol. 38], Jerusalem: The Magnes Press, 1998, pp. 14-50
- גיל כהן-מגן,"בחצרות החסידים" - הצצה נדירה לעולם גנוז, באתרהארץ, 2 באוקטובר 2011
| חצרות חסידיות |
|---|
| שושלת מייסדי החסידות | הבעל שם טוב, בנורבי צבי ונכדיו רביברוך ממז'יבוז' ורבימשה חיים אפרים מסאדילקוב.המגיד ממעזריטש, בנו רביאברהם המלאך, בנו רבישלום שכנא מפראהביטש |
| חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי | בית צ'רנוביל:צ'רנוביל •קוריסטשוב •צ'ארקס •אוורוטש •מקארוב •טריסק •טולנא •סקווירא •רחמסטריווקא •שפיקוב •מחנובקה •הורניסטייפול •מאלין־ראדומישל •ברזנה •חסידות חב"ד:חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו:סטרשלה •קאפוסט •ליאדי •ניעז'ין •בית קרלין־לכוביץ':קרלין •לודמיר •לעכוויטש •קוברין •סלונים •קוידנוב •קוברין־ביאליסטוק •פינסק־קרלין •ברסלב •קוריץ־שיפיטובקה־סאלוויטא •קרסנה •אוסטרהא •סטפין •נישכיז (אוסטילה, קובלה) •אניפולי •ליניץ־מונסטריץ' •סאווראן •אליק •וולעדניק •אמדור •פרוסקורוב •קמינקא־מיראפאל •רשקוב •קאשיווקא - דויד הורודוק •לובושוב־יאנוב |
| חסידויות מזרח גליציה | ביתרוז'ין:סדיגורה •צ'ורטקוב •הוסיאטין •בויאן •קופיטשניץ •אוז'ירן־בראדי •דרוהוביץ' •ביתזלוטשוב:יאמפולה •ראדוויל •זברז' •זוויהל •קרמניץ •סקאליה •בית פרמישלאן:פרמישלאן •קאליש •גלינא •סאסוב (גזע ר' משה לייב) •קוסוב •אוזיראן־לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) •סקאהל •יאריטשוב •סטרליסק •סטרטין •בעלזא (קארוב, סקאהל) •זידיטשויב־בורשטין •קומרנה •אלעסק־סטניסלב •סאסוב •ירוסלב •קמינקא •ברז'אן •בוטשאטש ('אשל אברהם') •סאמבור •נארול |
| חסידויות מערב גליציה | ליז'נסק •רימנוב •דינוב •בלאז'וב •בית רופשיץ:רופשיץ •גלגוב •לינסק •מעליץ •דז'יקוב •בארנוב •רוזבדוב •סטוטשין •בית צאנז:צאנז •שינאווא •קשאנוב •באבוב •גורליץ •ראצפרט •טשכויב •סטרופקוב •רודניק •ברדיוב •גריבוב •צאנז-קלויזנבורג •צאנז-ז'מיגראד •טשקאווע • •דומברובה •וישניצא •פשעווראסק |
| חסידויות פולין | אפטא־זינקוב־מז'יבוז' •בית קוז'ניץ:קוז'ניץ־מוגלניצא־גרודז'יסק •פיאסצנא •אוסטרובצא •לוקווע וולברוז' •בית לובלין:שושלת החוזה מלובלין, חנטשין •פשדבורז' •אפטא־וואלברום־וודיסלב •רדומסק־קרימילוב •רדושיץ •קראקא (גזע ה'מאור ושמש') •חלם (ר' נטע) •קוזמיר-מודז'יץ •לעלוב •קארוב •חלם •לנטשנה •אוז'רוב •וויליפולי •ליפסק •בית פשיסחה:ביאלא •פוריסוב־קאלושין •בית וורקא:וורקא •אמשינוב (אופלה) •אלכסנדר •סטריקוב •ראדזימין •נדרזין־סקרנביץ •בית איזביצא:איזביצה ראדזין •לובלין •מרקישוב •בית קוצק:קוצק (פילוב־סוקולוב־לומאז') •גור •טשכנוב •סוכטשוב •גוסטינין •פילץ •נובומינסק •זיכלין •ויסקוט־קרושנוביץ |
| חסידויות רומניה | בית רוז'ין:בוהוש •ליובה •שטפנשט •וסלוי •פשקאן •אדז'וד •בית נדבורנא:נדבורנה •קרעטשניף (ביטשקוב) •ראחוב •חוסט •נדבורנה באניה •פיטסבורג •בישטינא •סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) •טמשוואר־אראד (גזע ר' יוסף מבורשה) •זוטשקא (סטאניסלב) •בית ויז'ניץ:ויז'ניץ •ויז'ניץ מונסי •סרט ויז'ניץ •אנטניא •ווישווה •צ'רנוביץ'־דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') •שאץ •דעעש •פאלטישאן •בוצ'צ'ה־בוטושאן •סקולען •ריבניץ |
| חסידויות הונגריה | ביתאויהל־סיגט:סיגט־סאטמאר (וואלווא,לימנוב,הוסאקוב,סארוואש) •ליסקא •ספינקא •טאהש •קוסון •פאפא •קאליב •קרעסטיר •מונקאטש •קאפיש •נאסויד •ביקסאד •האדאס־מאטסלקה • חבורת שומר אמונים •ברגסז |
| חסידויות ארץ ישראל | רבי אשר פריינד •ערלוי •אשלג •מאקווא •דאראג •מטרסדורף •מישקולץ •שומרי אמונים:שומרי אמונים •תולדות אהרן •תולדות אברהם יצחק •מבקשי אמונה •חסידויות ירושלמיות:דושינסקיא •משכנות הרועים •קהל חסידי ירושלים •חסידויות חדשות:חסידות שבט הלוי •תורת חכם •נחלת יעקב |
| חסידויות ארצות הברית | בוסטון •אונגוואר •וויען •חסידויות חדשות:אמונת ישראל •תולדות יהודה סטוטשין •היכל התפילה •שערי תפילה |
