Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

בור פוטנציאל אינסופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדףחלקיק בקופסה)
התנהגות של חלקיק בקופסה לפיחוקי ניוטון של המכניקה הקלאסית (A), ולפימשוואת שרדינגר של המכניקה הקוונטית (B-F). בהמחשות (B-F), הציר האופקי הוא המיקום, והציר האנכי הוא החלק הממשי (בכחול) והמדומה (באדום) של פונקציית הגל. המצבים (B,C,D) הם מצבים עצמיים טהורים של האנרגיה, בעוד (E,F) הם מצבים מעורבים.

בור פוטנציאל אינסופי או "חלקיק בקופסה" הוא מודלתאורטי שנועד לפשט אתמשוואותמכניקת הקוונטים. דפנות הקופסה התאורטית עשויים מאנרגיה פוטנציאליתאינסופית והחלקיק לא יכול לעבור דרכם, אף לא על ידימינהור קוונטי. בתוך הקופסההאנרגיה הפוטנציאלית היא אפס, והחלקיק חופשי לנוע בתוכה בלי השפעת שום כוח עליו. קופסה כזאת היא בור פוטנציאל אינסופי, בניגוד לבור פוטנציאל סופי - אזור במרחב שבו האנרגיה הפוטנציאלית נמוכה יותר מאשר זו שמחוץ לו, אך עדיין קיימת הסתברות למצוא את החלקיק מחוץ לבור. בור פוטנציאל סופי יכול גם לתאר אזור של מינימום מקומי בפוטנציאל שבו החלקיק קשור.

במודל נעשה שימוש כדוגמה היפותטית שנועדה להמחיש את ההבדלים בין מערכותקלאסיות לקוונטיות. לדוגמה, במערכות קלאסיות,חלקיק הלכוד בתוך קופסה יכול לנוע בכל מהירות בתוך הקופסה ואין עדיפות למיקומים מסוימים על פני האחרים. עם זאת, כאשר הבור נהיה צר מאוד (בקנה המידה של מספר ננומטרים), אפקטים קוונטיים הופכים למשמעותיים. החלקיק עשוי כעת לאחסן רקרמות אנרגיה חיוביות מסוימות. בהתאם לכך, הוא לעולם לא יכול להיות בעל אנרגיה אפס, ופירוש הדבר שהוא לא יכול "לשבת במקומו". בנוסף, ישנה סבירות גבוהה יותר למצוא אותו במיקומים מסוימים מאשר במקומות אחרים, כאשר פונקציית הסבירות תלויה ברמת האנרגיה שלו. את החלקיק לעולם לא ניתן למצוא במיקומים מסוימים, הידועים כנקודות צומת.

במציאות קיימים רק בורות פוטנציאל סופיים, אך פתרון בעיית הבור האינסופי הוא פשוט והוא משמש לעיתים קרובות ביישומים מעשיים משום שהוא מהווה קירוב טוב לבור הפוטנציאל האמיתי (בור פוטנציאל סופי מצריך פתרון שלמשוואה טרנסצנדנטלית, שאינה פתירה אנליטית). סיבה נוספת לשימוש בקירוב זה היא הפיכתמרחב הילברט של מצבי החלקיק למרחב ספרבילי על ידי מעבר מבסיס מקום רציף (של מרחב אינסופי) לבסיס מקוםבן מנייה (של מרחב סופי וחסום).

חלקיק בקופסה חד־ממדית

[עריכת קוד מקור |עריכה]
איור סכמטי של חלקיק בבור פוטנציאל אינסופי.
הפתרון לפונקציית הגל

בור פוטנציאל אינסופי המגדיר במרחב אזור סופי שרק בתוכו החלקיק יכול להימצא ובו הוא נע באופן חופשי (ללא השפעת כוח כלשהו) יהיה מהצורה כללית הבאה:

 V(r)={0if rSif rS{\displaystyle \ V({\vec {r}})=\left\{{\begin{matrix}0&{\mbox{if }}{\vec {r}}\in S\\\infty &{\mbox{if }}{\vec {r}}\notin S\end{matrix}}\right.}

פוטנציאל המגדיר בור פוטנציאל במימד אחד יכול להיות מהצורה:

 V(x)={0if 0<x<Lif x0,xL{\displaystyle \ V(x)=\left\{{\begin{matrix}0&{\mbox{if }}0<x<L\\\infty &{\mbox{if }}x\leq 0,x\geq L\end{matrix}}\right.}

פונקציית צפיפות ההסתברות למציאת החלקיק בנקודה x נתונה על ידי|ψ|2{\displaystyle \left|\psi \right|^{2}}, כאשרψ{\displaystyle \psi }פונקציית הגל המקיימת אתמשוואת שרדינגר הבלתי תלויה בזמן:

22m2x2ψ(x)+V(x)ψ(x)=Eψ(x){\displaystyle -{\frac {\hbar ^{2}}{2m}}{\frac {\partial ^{2}}{\partial x^{2}}}\psi (x)+V(x)\psi (x)=E\psi (x)}

כאשר{\displaystyle \hbar }קבוע הפלאנק המצומצם, mמסת החלקיק ו-E האנרגיה שלו.

הפתרון מחייב התאפסות של ψ(x){\displaystyle \ \psi (x)} באזורים שבהם הפוטנציאל הוא אינסופי, ובפרט בדפנות הקופסה. בתוך הבור, הפוטנציאל הוא אפס ומשוואת שרדינגר היא:

22m2x2ψ(x)=Eψ(x){\displaystyle -{\frac {\hbar ^{2}}{2m}}{\frac {\partial ^{2}}{\partial x^{2}}}\psi (x)=E\psi (x)}

הפתרון הכללי שלהמשוואה הדיפרנציאלית הזו הוא מהצורה:

 ψ(x)=Asin(kx)+Bcos(kx){\displaystyle \ \psi (x)=A\sin {(kx)}+B\cos {(kx)}}

כאשר A,B קבועים כלשהם ו-k=2mE{\displaystyle k={\frac {\sqrt {2mE}}{\hbar }}}.

תנאי השפה של התאפסות של ψ(x){\displaystyle \ \psi (x)} בקצוות מאלצים את הפתרון:

 ψn(x)=2/Lsin(nπx/L){\displaystyle \ \psi _{n}(x)={\sqrt {2/L}}\sin {(n\pi x/L)}}

כאשר הקבועA=2/L{\displaystyle A={\sqrt {2/L}}} קובע את ההסתברות השלמה להיות 1, ומתנאי השפה: B=0 ו-k=nπ/L{\displaystyle k=n\pi /L} כאשר nמספר טבעי. זהו הביטוי לפונקציות הגל העצמיות בתוך הבור, ומחוץ לבור הן מתאפסות. לכל פונקציה עצמית מתאימה אנרגיה עצמית:

 En=2k22m=22mπ2n2L2{\displaystyle \ E_{n}={\frac {\hbar ^{2}k^{2}}{2m}}={\frac {\hbar ^{2}}{2m}}{\frac {\pi ^{2}n^{2}}{L^{2}}}}

כלומר, האנרגיות האפשריות של חלקיק שמצוי בבור פוטנציאל אינסופי הן בדידות כתוצאה מכך שמספרי הגל האפשריים של פונקציית הגל חייבים להיות כאלה שמאפסים אותה בקצוות הבור. זאת, לעומתמכניקה קלאסית בה החלקיק נע במהירות קבועה ומוחזר מהקירות בהתנגשויות אלסטיות באופן מחזורי, ויכול לקבל כלאנרגיה קינטית. כמו כן לא ניתן למצוא את החלקיק בנקודות מסוימות, הנקראות (בהשאלה מתורת הגלים)נקודות צומת. הסבר אינטואיטיבי לכך הוא שבמסגרת התיאור הגלי של חלקיקים במכניקת הקוונטים, חלקיקים יכוליםלהתאבך עם עצמם, כאשר במקרה של בור פוטנציאל אינסופי ישנה התאבכות הורסת של פונקציית הגל הפוגעת והמוחזרת (מקצות הבור) באותן נקודות צומת, בדומה לגלים העומדים הקלאסיים המוכרים מחיי היום יום.

בור פוטנציאל דו־ממדי ותלת־ממדי

[עריכת קוד מקור |עריכה]

באותו אופן, בעזרתהפרדת משתנים, ניתן למצוא פתרון עבור בור דו־ממדי ובור תלת־ממדי

המקרה הדו־ממדי:

ψnx,ny=4LxLysin(knxx)sin(knyy){\displaystyle \psi _{n_{x},n_{y}}={\sqrt {\frac {4}{L_{x}L_{y}}}}\sin \left(k_{n_{x}}x\right)\sin \left(k_{n_{y}}y\right)},
Enx,ny=2knx,ny22m{\displaystyle E_{n_{x},n_{y}}={\frac {\hbar ^{2}k_{n_{x},n_{y}}^{2}}{2m}}},
=h28m[(nxLx)2+(nyLy)2]{\displaystyle ={\frac {h^{2}}{8m}}\left[\left({\frac {n_{x}}{L_{x}}}\right)^{2}+\left({\frac {n_{y}}{L_{y}}}\right)^{2}\right]\,\!}

כאשר k הואוקטור גל

knx,ny=knxx^+knyy^=nxπLxx^+nyπLyy^{\displaystyle \mathbf {k_{n_{x},n_{y}}} =k_{n_{x}}\mathbf {\hat {x}} +k_{n_{y}}\mathbf {\hat {y}} ={\frac {n_{x}\pi }{L_{x}}}\mathbf {\hat {x}} +{\frac {n_{y}\pi }{L_{y}}}\mathbf {\hat {y}} }.

המקרה התלת־ממדי:

ψnx,ny,nz=8LxLyLzsin(knxx)sin(knyy)sin(knzz){\displaystyle \psi _{n_{x},n_{y},n_{z}}={\sqrt {\frac {8}{L_{x}L_{y}L_{z}}}}\sin \left(k_{n_{x}}x\right)\sin \left(k_{n_{y}}y\right)\sin \left(k_{n_{z}}z\right)},
Enx,ny,nz=2knx,ny,nz22m{\displaystyle E_{n_{x},n_{y},n_{z}}={\frac {\hbar ^{2}k_{n_{x},n_{y},n_{z}}^{2}}{2m}}},
=h28m[(nxLx)2+(nyLy)2+(nzLz)2]{\displaystyle ={\frac {h^{2}}{8m}}\left[\left({\frac {n_{x}}{L_{x}}}\right)^{2}+\left({\frac {n_{y}}{L_{y}}}\right)^{2}+\left({\frac {n_{z}}{L_{z}}}\right)^{2}\right]\,\!}

כאשר

knx,ny,nz=knxx^+knyy^+knzz^=nxπLxx^+nyπLyy^+nzπLzz^{\displaystyle \mathbf {k_{n_{x},n_{y},n_{z}}} =k_{n_{x}}\mathbf {\hat {x}} +k_{n_{y}}\mathbf {\hat {y}} +k_{n_{z}}\mathbf {\hat {z}} ={\frac {n_{x}\pi }{L_{x}}}\mathbf {\hat {x}} +{\frac {n_{y}\pi }{L_{y}}}\mathbf {\hat {y}} +{\frac {n_{z}\pi }{L_{z}}}\mathbf {\hat {z}} }.
יש לשים לב שפעמים רבות, הפתרונות האלו מנוונים - כלומר, ישנם שני וקטורי גל שונים שנותנים את אותה אנרגיה.

ראו גם

[עריכת קוד מקור |עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאבור פוטנציאל אינסופי בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בור_פוטנציאל_אינסופי&oldid=40352270"
קטגוריה:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp