בכדורסל מתרחשתחטיפה כאשר שחקן הגנה גורם בפעולתו, באופן חוקי, למעבר הכדור לקבוצתו שלו. חטיפה תיזקף לזכות שחקן ההגנה כאשר גרם לאיבוד הכדור באמצעות הדיפת הכדור אל עבר שחקן מקבוצתו, או כאשר לקח את הכדור בעצמו והשתלט עליו. חטיפה יכולה להתבצע בעת מסירה בין שחקני ההתקפה, או בעתכדרור של שחקן התקפה. אם החוטף ביצעעבירה בעת החטיפה, תישרק לחובתו עבירה והחטיפה תיחשב כלא הייתה. בכל התקפה בה נרשמת חטיפה לזכות שחקן הגנה, יירשם במקבילאיבוד כדור לחובת שחקן ההתקפה שגרם לאיבוד הכדור. במקרים בהם נחטף הכדור בעת ניסיון זריקה של שחקן ההתקפה, תירשם לזכות השחקן המגןחסימה, ולא חטיפה.^[1][2]

חטיפת כדור בדרך כלל דורשת דריכות גבוהה, זריזות ויכולת תגובה מהירה. היתרון המשמעותי שבחטיפות כדור הוא ההתקפות המתפרצות שהן מייצרות פעמים רבות. עם זאת, ניסיונות חטיפה יכולים גם לפגוע בהגנת הקבוצה, והם סוג של הימור, מאחר שניסיון חטיפה כושל עלול להוציא את שחקן ההגנה מעמדת הגנה יציבה ובכך לפנות את שחקן ההתקפה לזריקה פנויה או חדירה לסל.

ליגת ה-NBA וליגת ה-ABA החלו לתעד חטיפות רק החל מעונת1973/1974. שיאן החטיפות ב-NBA הואג'ון סטוקטון, שרשם לאורך הקריירה 3,265 חטיפות בסך הכול, כולם במדייוטה ג'אז. ממוצע החטיפות למשחק הגבוה ביותר שייך לקלעאלווין רוברטסון, שחטף 2.71 פעמים בממוצע למשחק לאורך הקריירה. לרוב, שחקנים נמוכים מעמדות הרכז והקלע מצטיינים בחטיפות בזכות זריזותם, אך גם שחקנים בעמדות אחרות עשויים להצטיין כחוטפים. לאורך השנים הובילו את טבלת החוטפים העונתית של ה-NBA מספר שחקנים בעמדות הפורוורד, דוגמתריק בארי (1975),סקוטי פיפן (1995),ג'רלד וולאס (2006) וקוואי לאונרד (2015). הסנטרהאקים אולאג'ואן, שחטף לאורך הקריירה 2,162 פעמים, מדורג במקום השמיני בטבלת החוטפים ב-NBA, והפאוור פורוורדקארל מלון (2,085) מדורג עשירי. שני שחקני NBA בלבד תועדו כשחטפו 11 פעמים במשחק בודד -לארי קינון (26 בדצמבר 1976) וקנדל גיל (3 באפריל 1999).

• רישום חטיפות ב-NBA החל בעונת1973/1974. הנתונים מעודכנים לסוף עונת2020/2021. השחקנים הפעילים מודגשים.

• מושגים בכדורסל