| תג החטיבה, דגל החטיבה | |
| "יחידת סגולה" "העוז להוביל, הענווה ללמוד" | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| שיוך | |
| סוג | חטיבתחי"ר סדירה |
| בסיס האם | מחנה שדה תימן |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1983–הווה (כ־42 שנים) |
| מלחמות | האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה מבצע חומת מגן מבצע עופרת יצוקה מבצע שומר החומות מבצע שובר גלים מבצע מגן וחץ מלחמת חרבות ברזל |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | נשק אישי:M4A1 פלאט-טופ[1] נשק קל נוסף:מאג,נגב,M2 בראונינג,M24 SWS,ברק 338.נשק נ"ט:M-72 לאו,מטאדור (רקטה), טיליספייק,קשת (מרגמה),עוקץ פלדה. נגמ"ש:נמ"ר. |
| פיקוד | |
| יחידת אם | |
| יחידות בת |
|
| דרגת המפקד | |
| מפקד נוכחי | אל"םנתנאל שמכה |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבת גבעתי (חטיבה 84) היאחטיבתחיל רגלים סדירה בצה"ל, הנמצאת תחתעוצבת הפלדה (אוגדה 162). החטיבה הוקמה בשנת1983 ונקראת על שםחטיבת גבעתי הסדירה, שפעלה במלחמת העצמאות.
חיילי חטיבת גבעתי חובשיםכומתהסגולה עםסמל חיל הרגלים ונועלים נעליים שחורות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי חטיבת גבעתי שלחמה בתש"ח וסיירת שקד.
"חטיבת גבעתי" (חטיבה 5 המקורית) הייתה חטיבת חיל רגלים סדירה שלחמה במלחמת העצמאות, והמשיכה לפעול בשנים שלאחריה. בשנת 1956 פורקה החטיבה הסדירה. 3 חודשים לאחר מכן, קיבלהחטיבה 17, שהייתה חטיבה מרחבית במילואים, את השם גבעתי. בהמשך שונה מספרה לחטיבה 5, ושמה עודכן לגבעתי תש"ח וגםגבעתי במילואים. חטיבת מילואים זו פעילה ברצף עד היום.
חטיבה מספר 5, שנקראה גם חטיבת "גבעתי", הוקמה על ידי ארגוןההגנה כאחת משש החטיבות הראשונות בתקופה שקדמה למלחמת העצמאות. החטיבה הוקמה על בסיס יחידותחי"ש שלחמו במרחבתל אביב והדרום, כוחותמח"ל וכן גדודאצ"ל.
מייד לאחרעצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר, כאשר הותקףהיישוב היהודי, הטיל המטה הארצי שלההגנה את משימת הקמתה של החטיבה עלשמעון אבידן – שהיה מפקד ותיק בהגנה ובפלמ"ח. השם "גבעתי" היה שמו המחתרתי של שמעון אבידן בתקופה שקדמה לקום המדינה.
במלחמת העצמאות הגנה החטיבה על מרחב תל אביב ונטלה חלק בליווי שיירות לירושלים. במבצעים להבקעת הדרך לירושלים דוגמתמבצע נחשון. ערבההפוגה השנייה כבשו לוחמי החטיבה אתמשלט עיבדיס והגנו עליו מהתקפות האויב. לאחר מכן כבשו את גבעה 105 ומנעו את ניתוקה שלנגבה, שעמדה בגבורה מול התקפות כבדות הן מן האוויר והן מהיבשה. פעולה זו נעשתה על ידי יחידת הג'יפים של החטיבה אשר לה הוענק השם "שועלי שמשון". בשל היותו של שמשון סמל לכוח, בחר בואבא קובנר, ששירת כקצין חינוך בחטיבת גבעתי בתש"ח, והעניק את שמו ליחידה. נקמת שמשון בפלשתים באמצעות 300 שועלים, העניקה לחטיבת גבעתי ולפיקוד הדרום את סמלם – השועל.
ב-13 בספטמבר 1948 נערך ברחובות מסדר החגיגי של חטיבת גבעתי, ובו השתתפו אלפי חיילים על נשקם וכלי רכבם. על כתף שמאל של כל חייל התנוסס, לראשונה,תג היחידה של גבעתי, חרב ומשני צידיה עלי צבר.[2]
החטיבה הסדירה המשיכה לפעול עד אוקטובר 1956, אז פורקה, וגדודיה הועברו לחטיבות אחרות (גדוד 51 לגולני, וגדוד 52 הוסב לחרמ"ש והועבר לחטיבה 7).
שלושה חודשים לאחר פירוק חטיבת גבעתי הסדירה,חטיבה 17 – חטיבה מרחבית במילואים, אורגנה מחדש וקיבלה את השם "גבעתי". ב-1957 שונה מספרה ל"חטיבה 5". חטיבת המילואים 5 השתתפה במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, במהלכה הוסבה לחטיבת חי"ר משוריין (חרמ"ש). החטיבה השתתפה גם במלחמת שלום הגליל ובאפריל 1989 הוחלט על הסבתה של החטיבה לחטיבת חי"ר מעולה (חיר"ם). כיום חיילי החטיבה הם יוצאיחטיבת הנח"ל וחטיבת גבעתי (84) הסדירות.


כלקח ממלחמת לבנון הראשונה, הוחלט בצה"ל להקים חטיבת חי"ר סדירה שלישית, בנוסף לשתיים (צנחנים וגולני) שהיו קיימות אז. בנובמבר 1982, הטיל הרמטכ"לרפאל איתן עלאלוף-משנהיהודה דובדבני להקים את חטיבה 84 הסדירה החדשה. החטיבה נקראה "גבעתי" – כשמה של חטיבת גבעתי תש"ח שלחמה במלחמת העצמאות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי החטיבה הסדירה גבעתי תש"ח (שפורקה ב-1956) וסמליסיירת שקד (שפורקה ב-1979).עד תחילת שנות התשעים היה לחטיבת גבעתי יעוד נוסף – יכולת החפה (נחיתה על החוף מכלי שיט) שהתבססה על הנחתת היחידה של צה"ל –אח"י בת שבע. בסוף מסלול בוצע תרגיל החפה שאחריו הלוחמים היו מקבלים סיכת החפה (תנין), אשר עם הזמן הפכה לסיכת לוחם לכל דבר, עד שהוחלפה בסיכת הלוחם הנוכחית.[3]מפקדה הראשון של גבעתי היה יהודה דובדבני. החטיבה החדשה התבססה על סגל פיקוד שגויס מכל חטיבות החי"ר ובין השאר על מתגייסים מישיבות ההסדר שהיוו חלק ניכר מחיילי החטיבה בשלב ההקמה. החטיבה הוקמה על בסיס גדוד הבט"ש 424 (לשעבר 519) "שקד", שנקרא על שםסיירת שקד – יחידה 424 שפורקה ב-1979. הגדוד אורגן מחדש כגדוד חי"ר. אליו הצטרפו גדוד 432 "צבר", גדוד 435 "רותם"; וכן פלוגת הסיור (פלס"ר), פלוגת הנ"ט (פלנ"ט), פלוגת ההנדסה (פלחה"ן), ופלוגת הקשר (פלחי"ק).
עם הקמתה עברו חיילי החטיבה את שלב הטירונות ביחד עם לוחמיחטיבת גולני בבסיס בזק הממוקם לא רחוק מג'נין, לאחר תקופה קצרה עברה החטיבה לבסיס קציעות המשמש אותה עד היום.
גבעתי המחודשת נלחמה לסירוגין בלבנון, ולאחר הנסיגה לרצועת הביטחון, ברצועת הביטחון בלבנון וברצועת עזה. בעקבותהנסיגה מלבנון בשנת 2000 עברה החטיבה לפיקוד הדרום והוצבה בגזרת רצועת עזה, ושם הובילה שורה של מבצעים נגד הטרור שבהם נהרגו מאות מחבלים. היחידה שירתה ברצועה עד לביצוע תוכנית ההתנתקות באוגוסט 2005 ואחריו הוצבה בגזרתעוטף עזה. על פעילותה ללוחמה בטרור ברצועת עזה בזמןהאינתיפאדה השנייה ובתקופה שבין ההתנתקות למבצע עופרת יצוקה (2000–2009) זכתה החטיבה להערכה רבה ואף למספר פרסים וצל"שים, כוללפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות לשנת 2002 ולשנת 2004.
בינואר 2016 הוכפפה החטיבה לעוצבת הפלדה (אוגדה 162) במסגרת מעבר עוצבה זו לפיקוד דרום וארגון האוגדות והחטיבות הסדירות במסגרת תוכנית רב-שנתית "גדעון".[4]
בעשור השני של המאה ה-21 שמה חטיבת גבעתי דגש על תחום הצליפה. ההשקעה נשאה פרי ומאז שלהי אותו עשור, צלפי גבעתי מתברגים בצמרת צה"ל כולל זכייה באליפויות הצליפה של צה"ל הנערכות מדי שנה.
בשנותהאינתיפאדה השנייה חטיבת גבעתי הייתה חטיבת החי"ר העיקרית שמוצבת ברצועת עזה ואחראית על המלחמה בטרור שם, ביחד עםגדוד שמשון,כוחות שריון,גדוד להב של חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר. במהלך פעילותם שם הרגו כוחות גבעתי מאות מחבלים, אך הפשיטות בעומקמחנות הפליטים הצפופים שלעזה והפעילות השוחקת והיומיומית תחת אש בציר פילדלפי גרמו להם גם לאבדות.
ב-22 בדצמבר 2003 התקבל מידע על שני מחבלים שמתקרבים לעבר עמדה צה"לית. מפקד פלוגת החוד של גדוד "צבר",סרןחגי ביבי, וסגנו,סגןלאונרדו וייסמן, יצאו עם חוליית הפיקוד לכיוונם. בחילופי האש עם המחבלים נהרגו שני המפקדים.

ב-11 במאי 2004 התפוצץנגמ"שM-113 בשכונתזייתון בעזה, ובפיצוץ נהרגו 6 אנשי צוות הנגמ"ש, מהפלחה"ן. למחרת, ב-12 במאי, פוצץ נגמ"ש M-113 נוסף בציר פילדלפי, ונהרגו 5 אנשיצוות המנהרות שהיו בנגמ"ש. אירועים אלה כונואסון הנגמ"שים. צה"ל ערך שני מבצעים גדולים להחזרת הגופות, שבהם נהרגו עשרות מחבלים ונהרסו עשרות בניינים בשכונת זייתון וברפיח. בגלל איומו של צה"ל להמשיך לסרוק עד שכל הגופות יוחזרו, וההרס הרב שגרמוהדחפורים המשוריינים, נכנעו המחבלים והעבירו את שרידי הגופות לצלב האדום.
חטיבת גבעתי נטלה חלק מרכזי במבצע קשת בענן ברפיח וכן במבצע ימי תשובה בצפון רצועת עזה, שמטרתו הייתה למנוע ירי רקטותקסאם עלשדרות.
בחודש ינואר 2005 הוענק לגדוד הסיור של גבעתיעיטור המופת מידי הרמטכ"ל, כהוקרה על פעילות הגדוד ברצועת עזה בזמןהאינתיפאדה השנייה.
לאחרביצוע תוכנית ההתנתקות יצאה חטיבת גבעתי מרצועת עזה, והחלה להחליף קווים בדומה לשאר חטיבות החי"ר.
בחודשים יולי ואוגוסט 2006 נטלה החטיבה, חלק מרכזי במבצע גשמי קיץ, במהלכו נהרגו למעלה מ-200 מחבלים.
בתחילת מרץ 2008 הובילה החטיבה (יחד עםחטיבה 188 וכוחות נוספים) אתמבצע חורף חם במחנה הפליטים ג'באליה ובשכונתסג'עיה. שניים מלוחמי החטיבה (סמ"ר דורון אסולין מגדוד הסיור וסמ"ר ערן דן-גור מגדוד שקד) נהרגו בפעילות זו, שבה נהרגו יותר מ-120 פלסטינים.
במבצע עופרת יצוקה (סוף 2008 – ינואר 2009) פעלה החטיבה בשכונותיה הדרומיות שלעזה,זייתון ותל אל-הווא.[7]
במבצע צוק איתן לחמה החטיבה בדרום רצועת עזה[8] בפיקודו של אלוף-משנהעופר וינטר. במהלך המבצע פגעה החטיבה במחבלים רבים[9] והשמידהמנהרות לחימה ותשתיות ששימשו את ארגון החמאס.[10] החטיבה זכתה להערכה רבה על לחימתה:יחידת רימון קיבלה את צל"ש אלוף פיקוד הדרום, לוחם סיירת גבעתי קיבל אתעיטור המופת, ותשעה מלוחמי החטיבה קיבלוצל"ש על לחימתם.[11] חמישה מלוחמי החטיבה נהרגו בקרבות.[12]

יממה לאחר שנמצאו גופותשלושת הנערים, ב-1 ביולי הוקםצוות קרב חטיבתי המבוסס על חטיבת גבעתי. הצק"ח כלל את גדוד צבר, גדס"ר גבעתי ויחידת רימון,גדוד 101 מחטיבת הצנחנים,גדוד 52 מחטיבה 401 וגדוד 603 מחיל ההנדסה הקרבית. התוכנית האופרטיבית של הצק"ח כללה איגוף שקט של כוחות החמאס ותקיפתם מהעורף.
לאחר שבבוקר 17 ביולי ניסתה חוליית מחבלים לחדור לישראל באזור קיבוץסופה, החל שלב התמרון הקרקעי. בלילה שבין 17 ל-18 ביולי פשטו יחידת רימון וגדוד צבר עלשדה התעופה בדהניה, ועד הבוקר כותר המתחם על ידי גדוד צבר וטוהר על ידי יחידת רימון. במקביל, תקפו כוחות גדוד 101 וגדוד 52, בסיוע פלוגה מגדוד 603, את שכונת מעמר שבפרברירפיח. ארגון החמאס הקים בשכונה מתחםמבוצר וניהל אשצלפים ומרגמות כנגד הכוח המתקדם לעבר השכונה. במהלך הלילה הצליח הכוח להתקדם פחות מ-3 קילומטר אל תוך רצועת עזה, בתנועה שארכה כ-8 שעות.
ב-18 ביולי החלו לוחמי מגדוד 603 ומיחידת רימון לאתר את פירי המנהרות במתחםשדה התעופה בדהניה. עד הצהריים אותרו במרחב שלושה פירי מנהרות. במהלך היום העמיק גדוד צבר את אחיזתו בפאתי רפיח. במקביל, ניסה החמאס לפגוע בכוחות גדוד צבר, בין השאר באמצעותחמור תופת ואופנוע תופת. גדוד 603 איתר במהלך היום ארבעה פירי מנהרות ופעל לנטרול כל פירי המנהרות שנמצאו. גדוד 101 איתר במהלך היום 5 פירי מנהרות, והמשיך להתקדם אל תוך שכונת מעמר בשני מאמצים: פלוגת החרמ"ש של גדוד 52 מדרום, ופלוגת החוד של גדוד פתן מצפון, יחד עם הפלוגה המסייעת.
ב-19 ביולי נשלח גדוד הסיור החטיבתי לאתר ולהשמיד מנהרת תקיפה נוספת באזור רפיח. הגדס"ר לא נתקל בכוחות אויב ולא איתר את פיר המנהרה, ולאחר יממה שונתה משימת הגדס"ר והוא יצא מהמרחב. גדוד 52 נערך ממגנן, אך מחבל שיצא מפיר מנהרה הצליח לירות פגזRPG על אחד הטנקים, פצע אתקצין המבצעים של הגדוד והשבית את טנק המג"ד. גדוד 101 ספג את ההרוג הראשון שלו, כאשר בשעות הערב נשלחה מחלקת התצפית של הפלוגה המסייעת להתמקם במבנה שולט. בדרכם למבנה זיהה מפקד הכוח סככתפח חשודה, ולאחר שהסככה נסרקה נפתחה אש מתוכה, שממנה נהרג סמלבניה רובל.
ב-20 ביולי נמשכה הלחימה, ולוחמי גדוד 101 זיהו שני פירי מנהרות נוספים. במקביל, פעלו לוחמי גדוד 603 להשמדת פירי המנהרות שזוהו. במהלך פעולתם, זיהו לוחמי הגדוד חוליית מחבלים מתקרבת לעברם, והקפיצומסוק קרב שהשמיד את החוליה.

במהלךמבצע שובר גלים סיירת גבעתי תפסה קו בגזרתשכם וניהלה לחימה נגד חוליות של ארגוני הטרור, ובהן, ארגוןגוב האריות. במהלך התעסוקה המבצעית, שארכה למעלה מחצי שנה, פעלו הלוחמים במאות פעולות כנגד יעדי טרור, פגעו בעשרות מחבלים חמושים והשתתפו במבצע נגד המפקדה הראשית של גוב האריות.
באוקטובר 2022, במהלך פעילות במרחב שכם, חוליית מחבלים רכובה פתחה בירי לעבר כוח של סיירת גבעתי, ובאירוע נפל לוחם הסיירת עידו ברוך.
ב-7 באוקטובר 2023 יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל בעקבותמתקפת הפתע על ידי ארגון הטרורחמאס, והשתלטות מחבלים עליישובי העוטף. שני גדודים של החטיבה לחמו בכפר עזה במשך שעות ארוכות נגד עשרות מחבלים במקום, ופעלו לחילוץ האזרחים והתושבים. סיירת גבעתי פעלה בקיבוץנחל עוז ופעלה בקרבות.[13]לאחר מכן הובילה החטיבה בשיתוף שריון והנדסה את ההתקפה בצפון רצועת עזה ופגעה במאות מחבלים.[14]
ב-31 באוקטובר 2023, נגמ"ש מסוג נמ"ר של החטיבה נפגע מטיל נ"ט ו-11 לוחמים נהרגו.[15]
במהלך הלחימה הוקמה בחטיבהפלוגתצמ"ה שהוכשרה על ידיחיל ההנדסה הקרבית והפעילה כלי צמ"ה ממוגנים בהםדחפורי D9 משוריינים ומחפרים בשירות צה"ל. הפלוגה נלחמה בקרב רפיח (2024) וקרב ג'באליה השלישי (2024) בהם הרסה בתים רבים. לוחמי הפלוגה פיתחו טכניקה להפלת בתים ובניינים בעלי 3–7 קומות באמצעות דחפורי D9.


גדודשקד (424) – נקרא על שםסיירת שקד – יחידה 424. הסיירת פורקה ב-1979, ובמקומה הוקם גדוד 519, גדודחרמ"ש פיקודי (עצמאי תחתפיקוד דרום) שבסיסו באום חשיבה. הגדוד קיבל את השם "שקד", על שם הסיירת שפורקה, וכלל פלוגת עורב שריון ו-2 פלוגות נח"ל מתחלפות שהיו מגיעות אליו. ב-1981 מספרו שונה ל-424. בשנת 1983 עם הקמת חטיבה 84, גבעתי הסדירה, הועבר אליה כגדוד הראשון – גדוד ההקמה שלה, ואורגן מחדש כגדוד חי"ר.
הגדוד מורכב מחמש פלוגות: פלוגת סיוע מנהלתי,רובאית, פלחוד, מסייעת ומבצעית.
סמל הגדוד הוא כנפיים, המסמלות את סיירת שקד, ארץ ישראל, המסמלת את הגנת הגדוד על ארץ ישראל במשימותיו השונות, וחרב, המסמלת גדוד חי"ר לוחם ומובחר. הגדוד נלחם בלבנון שנים רבות אך את עיקר תהילתו קצר ברצועת עזה, שבה הוצב ברציפות מאפריל 2001 ועדביצוע תוכנית ההתנתקות.
בשנת 2018 היה לגדוד הראשון בחטיבה הקולט את הנמ"ר.[16]
קצינים בולטים שצמחו בגדוד: אל"םעומרי משיח, אל"םאייל שוימר, תא"למשה אור, אל"םאלדד פלד, אל"םיוסי אליאס
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יובל דביר | 1978–1980 | שימשמפקד גדוד חרמ"ש 519 |
| יצחק גורן | 1980–1981 | שינה את מספרו של הגדוד ל-424 – גדוד בט"ש פיקודי |
| שריה עופר | 1981–1982 | שימש בהמשך כסמח"ט גבעתי, נרצח על ידי מחבלים בבקעה |
| משה מרקובסקי | 1982–1983 | שימש המפקד האחרון של גדוד שקד כגדוד בט"ש פיקודי |
| יוסי אלעד | 1983–1984 | המפקד הראשון של הגדוד כחלק מחטיבה 84 – גבעתי המחודשת |
| ציון גזית | 1984–1986 | לימים מפקדעוצבת ברעם |
| שלמה אורן | 1986–1987 | לימים מפקדאוגדת איו"ש |
| מאיר מינץ | 1987–1988 | לימים קצין המבצעים המיוחדים באוגדת עזה שם נהרג ב-24 בדצמבר 1993 |
| איתן מטמון | 1988–1990 | לימים רמ"חכושר קרבי בצה"ל |
| אייל שליין | 1990–1992 | לימים מפקדעוצבת עידן |
| אסף שביט | 1992–1993 | לימים מפקדהחטיבה הדרומית ברצועת עזה ומפקדחטיבת יהודה |
| איל איזנברג | 1993–1995 | לימיםמפקד פיקוד העורף |
| אבי בורשטיין | 1995–1997 | |
| יואל סטריק | 1997–1999 | לימיםמפקד זרוע היבשה |
| אלדד פלד | 1999–2001 | לימים מפקד הבא"ח,סגן מפקד החטיבה ומפקדמערך מגל |
| ארז כץ | 2001–2002 | לימים מפקדחטיבת הנגב |
| משה אור | 2002–2004 | לימים מפקדעוצבת שועלי מרום |
| עופר לוי | 2004–2006 | לימים ראש מטה שלפיקוד הדרום |
| טל כרמל | 2006–2008 | לימים ראש תו"ל בזרוע היבשה |
| דדו בר כליפא | 2008–2010 | לימיםראש אכ"א |
| אבי רחמים | 2010–2012 | לימים סגן מפקדעוצבת הפלדה |
| יהודה ואך[17] | 2012–2014 | לימים מפקדעוצבת סיני |
| אייל שוימר[18] | 2014–2016 | לימים מפקדחטיבת עציון |
| יהודה לב | 2016–2017 | לימים מפקדחטיבת ירושלים |
| חיים כהן | 2017–2019 | לימים מפקדהחטיבה הצפונית ברצועת עזה |
| בר בשן | 2019–2021 | לימים מפקדגדוד דקל |
| עומרי משיח | 2021–2023 | |
| יאיר אטיאס | 2023–2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
| דניאל לוריא | ספטמבר 2024 – | מפקד הגדוד הנוכחי. לשעבר מפקדגדוד 17 |

גדוד צבר (432) הוקם בשנת 1983. מאז פרוץהאינתיפאדה השנייה נמצא הגדוד בלחימה מתמדת בגזרת עזה.
סמל הגדוד הוא צבר, על שם שיחי הצבר שבהם השתמשו התושבים הערביים בארץ ישראל לסימון גבולות חלקות האדמה שעיבדו כשם ש"גבעתי" יגן על הגבולות, וכן רמז למושג "צבר" – ישראלי יליד הארץ. הגדוד מורכב מחמש פלוגות: פלוגת הפושטים, פלוגת החוד, מבצעית מסייעת ופלוגת הסיוע המנהלתי.
הגדוד זכה לתעודת הערכה על פעילותו ההתקפית במבצע צוק איתן ולתעודת הערכה נוספת על פעילותו המבצעית בגזרתחברון במהלך "אינתיפאדת הסכינים".
בדצמבר 2014 הדיח הרמטכ"ל את מפקד הגדוד לירן חג'בי לאחר שנחשד בהטרדה מינית ושיבוש הליכי חקירה.
ב-7 באוקטובר 2023 פתחחמאס במתקפת פתע על עוטף עזה ויישובי הנגב המערבי, והשתלט על יישובי העוטף. לוחמי הגדוד לחמו על מנת לשחרר את היישובים, ובמהלך חילופי אש נפל סגן דור שדה, מפקד מחלקה בגדוד.[19]
ב-31 באוקטובר 2023, במהלךהתמרון הקרקעי שלמלחמת חרבות ברזל בעומק הרצועה, תקפו כוחות גדוד צבר וחיסלו מספר גדול של מחבלי חמאס שהתבצרו בבניין רב-קומות בסמוך למבנה בית ספר ומשרדי ממשל של החמאס בג'באליה שבצפוןרצועת עזה. במהלך הפעולה איבד הגדוד 11 מלוחמיו מפגיעתנ"ט בנגמ"שנמ"ר.[20]ב-14 במרץ2024, הנמ"ר שנפגע באסון חזר לכשירות מבצעית.[21]
קצינים בולטים שצמחו בגדוד: אל"םטל חרמוני, אל"םלירון בטיטו, אל"םשלמה דגן, אל"םאבי רחמים, אל"םרונן מרלי

| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| מוני חורב | לימים מפקדעוצבת עמוד האש | |
| יצחק ספורטה | 1983–1984 לימים ראש משלחת צה"ל בזאיר | |
| אהרון סבג | ||
| שמואל אדיב | 1988 | נהרג בקרב מול מחבליחזבאללה |
| שמואל אפל | ||
| ניצן פלג | ||
| דוד אוחנה | ||
| שלמה דגן | לימים מפקדהחטיבה הדרומית ברצועת עזה | |
| דוד מנחם | 1996–1998 | לימים ראשהמנהל האזרחי |
| מני מוזס | 1998–1999 | |
| דני טוויזר | 1999–2001 | לימים ראש מטהאוגדת איו"ש |
| טל חרמוני | 2001–2003 | לימים מפקדהחטיבה הדרומית ברצועת עזה |
| רונן מרלי | 2003–2005 | לימים מפקדחטיבת ביסלמ"ח וקצין אג"ם שלפיקוד הדרום |
| יוסי דרורי | 2005–2007 | לימים מפקד בא"ח גבעתי |
| אורן זיני | 2007–2009 | לימים מדריך יבשה בפו"ם |
| איציק כהן | 2009–2011 | לימים מפקדעוצבת הפלדה |
| עידן כץ | 2011–2013 | לימים מפקדחטיבת אפרים ומפקדהמרכז לאימונים באש במל"י |
| לירן חג'בי[22] | 2013–2014 | הודח מתפקידו[23] ב־2014 ונפטר ממחלת הסרטן באפריל2022.[24] |
| חזי נחמה | 2014 | שימש ממלא מקום במקביל לתפקידו כסגן מפקד חטיבת גבעתי |
| קובי בראל[25] | 2014–2016 | לימים קצין המבצעים שלפיקוד המרכז |
| אסף חממי | 2016–2018 | לימים מפקדהחטיבה הדרומית ברצועת עזה, נהרג וגופתו נחטפה במתקפת הפתע על ישראל |
| אלי טולדנו | 2018–2020 | לימיםסגן מפקדאוגדת עזה |
| דביר עלמי | 2020–2022 | לימים קצין אג"ם שלעוצבת אדום |
| אבירן אלפסי | 2022–2024 | מעוטרצל"ש מפקד חטיבה, מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל, לימים מפקד בא"ח גבעתי |
| מתן אלגרבלי | יולי 2024 – | מפקד הגדוד הנוכחי. נפצע באורח קשה ב-7 באוקטובר בטבח כפר עזה והחלים מפציעתו |

גדוד רותם (435), הוא הגדוד הצעיר מבין שלושת הגדודים של החטיבה. הגדוד הוקם בשנת 1984, בעוד השאר הוקמו קודם לכן. הגדוד מורכב משבע פלוגות: מסייעת, מבצעית, פלוגת חוד, פלוגת תומר, פלוגת הרובאית, פלוגת חשיפה תקיפה ופלוגת המפקדה (פלס"ם). סמל הגדוד הוא רותם, על שם שיח הרותם שגדל במדבר ונאחז בחוזקה באדמת ארץ ישראל בשורשיו העמוקים.
גדוד רותם היה הגדוד היחיד בחטיבה שנכנס לעומק לבנון במלחמת לבנון השנייה. בשנת 2017 זכה במקום הראשון באליפות צה"ל בצליפה, הן בבית גדודי החי"ר והן בסיכום הכולל.[26]
מחזור הגיוס הראשון של הפלוגה, המיועדת לציבור החרדי, היה באוגוסט 2014, ביוזמתו ובעידודו של מפקד החטיבה,עופר וינטר. בתחילה הכוונה הייתה להקים גדוד נפרד (ולכן נקרא בהתחלה בשם "גדוד תומר"), אך משיקולים שונים הוחלט לבסוף להקים פלוגה ולא גדוד.[27] הפלוגה מתייחדת בכך שהיא מאפשרת אווירה חרדית לחלוטין, ומקבלת לתוכה בוגרי מוסדות חרדיים בלבד, ובתנאי שהם מקיימים אורח חיים דתי, בניגוד לגדודנצח יהודה שמקבל אליו גם דתיים-לאומיים. ההכשרה כולה מתבצעת בבסיס הר קרן במתחם פלוגתי נפרד. מפקדי וקציני הפלוגה – דתיים. בנוסף, במהלך פרק ההכשרה, נוסף על זמני התפילות שמקבל כל חייל דתי, ישנה שעה שללימוד תורה שבה רב מארגון שח"ר מעביר שיעור לחיילים.
פלוגת תומר נוספה כפלוגה שישית לגדוד רותם, ובהמשך פלוגת תומר הפכה לפלוגה הרובאית בגדוד, ובכך הגדוד חזר לתצורה של שש פלוגות פלוגות (פלוגת חוד, מבצעית, מסייעת, תומר (רובאית), פחת"ק ופלס"ם). הפלוגה החלה בפעילות מבצעית במרץ 2015 בגבול הצפון, והמשיכה לתעסוקות מבצעיות מוצלחות בכל הגזרות.
עקב ההצלחה של הפלוגה נפתחה פלוגה דומה בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים, פלוגת ח"ץ.
בשל הראשוניות של הפלוגה והעניין הרב בגיוס חרדים, בעקבות התיקון לחוק שירות ביטחון שעסק בגיוס בני ישיבות לצה"ל,[28] זכתה הפלוגה לעניין ציבורי רב ולסיקור תקשורתי נרחב, ואף שימשה השראה לסדרת הטלוויזיה "כיפת ברזל".
קצינים בולטים שצמחו בגדוד: האלוףאיציק כהן, אל"םאבי לוי, תא"לאילן מלכא, אל"םאילן עזראן, אל"םאדם זוסמן, אל"םאלי טולדנו, אל"םענאן פארס
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| רובי גולדשטיין | 1984–1985 | |
| יצחק גבאי | 1985–1986 | |
| יואש רובין | 1986–1987 | |
| יצחק לויט | 1987–1988 | יו"ר עמותת גבעתי |
| אריה קופרברג | 1988–1990 | |
| צביקה אמדור | 1990–1991 | לימים מפקדחטמ"ר אפרים ומפקדמערך מג"ל |
| טל רוסו | 1991–1992 | לימים מפקדמפקדת העומק |
| עימאד פארס | 1992–1994 | לימים מפקדעוצבת הגליל |
| אילן נוי | 1994–1996 | |
| אבי לוי | 1996–1998 | לימים מפקדהחטיבה הצפונית ברצועת עזה |
| מוני כץ | 1998–2000 | לימים מפקדמפקדת העומק |
| אילן מלכא | 2000–2002 | לימים מפקד החטיבה וראש מטהפיקוד המרכז |
| אדם זוסמן | 2002–2004 | לימיםנספח צה"ל בקנדה |
| אילן עזרן | 2004–2006 | לימים מפקדחטיבת ירושלים ומפקדבא"פ לכיש |
| בסאם עליאן[29] | 2006–2008 | |
| יהודה הכהן | 2008–2010 | לימים מפקדחטיבת אלון |
| דולב קידר[30] | 2010–2012 | נהרג במבצע צוק איתן, מעוטרצל"ש אלוף, באתר הגבורה |
| דני אוקן[31] | 2012–2014 | לשעבר רע"ן חי"ר במל"י, לימים קצין אג"ם של מפקדתקחצ"ר |
| לירון בטיטו[18] | 2014–2016 | לימים מפקד החטיבה |
| טל אשור | 2016–2018 | לימים מפקדהיחידה הרב-ממדית |
| עמרי רוזנקרנץ | 2018–2020 | לימים מפקדעוצבת ברעם |
| יוסי אליאס | 2020–2022 | קודם לכן היה ראש ענףחי"ר במא"ש במל"י, לימים מפקדחטיבת הנגב |
| ענאן פארס | 2022 – יוני 2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל, לימים מפקדחטיבת בנימין |
| בניה הר זהב | יוני 2024 – מאי 2025 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל. לשעבר ראש ענף חי"ר במא"ש במל"י |
| אליהו סגל[32] | מאי 2025 – | בעבר מפקד בית הספר להכשרות של סיירת גבעתי |


הסיירת כונתה בעבר גדס"ר גבעתי. בשנת 2019 ביצע צה"ל שינוי בגדוד הסיור של החטיבה ובפלוגותיו. שם הגדוד שונה מ"גדס"ר גבעתי" ל"סיירת גבעתי" וכעת הוא מוגדר כסיירת. הפלוגות הייעודיות מגדוד הסיור הוסבו ל-3 פלגות המתמחות בפשיטה, סיור, חבלה, קשר,לוחמה בשטח בנוי,לחימה בתוואי תת-קרקע, צלפים והפעלתטילים נגד טנקים.
קצינים בולטים שצמחו בפלס"ר ובסיירת: אל"םאסף חממי, אל"םנתנאל שמכה, אל"םאריאל גונן, אל"םעברי אלבז, אל"םדודו כהן
הסיירת כוללת את:
| מפקדי הגדוד בהיותו במתכונת גדס"ר | ||
|---|---|---|
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| רון אשרוב | 2001–2003 | מפקד הגדוד הראשון |
| עופר וינטר | 2003–2005 | לימים מפקדעוצבת האש |
| גיא ביטון | 2005–2007 | לימים מפקדחטיבת שגיא |
| גור שרייבמן | 2007–2009 | לימים מפקדעוצבת אדום |
| חזי נחמה | 2009–2011 | מעוטרצל"ש אלוף, לימים מפקדחטיבת אלכסנדרוני |
| אליעד מאור | 2011–2013 | לימים מפקדחיל הגנת הגבולות |
| אלי ג'ינו | 2013–2015 | לשעברמפק"ץ במכללה לפיקוד טקטי וסגן מפקד החטיבה, לימים סגן מפקדעוצבת אדום |
| ניר בן חמו | 2015–2017 | לשעברמפק"ץ במכללה לפיקוד טקטי וסגן מפקד החטיבה |
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| עברי אלבז | 2017–2019 | תחת פיקודו הגדוד הוסב ממתכונתגדס"ר לסיירת. לימים מפקדחטיבת הנגב |
| נתנאל שמכה | 2019–2021 | מעוטרצל"ש מפקד אוגדה. לימים מפקד החטיבה |
| אריאל גונן | 2021–2023 | לימים מפקדחטיבת שומרון |
| זיו בואניש | 2023–2024 | מפקד הסיירת במלחמת חרבות ברזל, לשעבר ראש ענף חי"ר במא"ש במל"י |
| שמואל בטיט | יוני 2024 – | מפקד הסיירת הנוכחי |
הגדוד עוטר בשנת 2005 בעיטור המופת על רצף פעילויות מוצלחות ברצועת עזה.[33]

פלס"ר (פלוגת הסיור) גבעתי הוקמה בשנת 1983, וחדלה לתפקד כיחידה עצמאית בחטיבה, לאחר ארגון מחדש של חטיבות החי"ר ויצירתגדוד סיור חטיבתי בשנת 2001. בסיס היחידה היה מחנה 'עמוס ירקוני' או בשמו העממי 'משמר הנגב' על שם הקיבוץ הסמוך. מסלול האימונים ארך כשנה ושמונה חודשים והוא כלל בין השאר אימוני חי"ר מתקדמים,לוחמה בטרור,ניווטים וסיור. בנוסף לכך צורף לפלוגה צוות הצלפים של היחידה המכונה "נץ". בוגרי היחידה במילואים מאיישים את פלוגת התצפית של חטיבת גבעתי, פלוגת הסיור שלחטיבת ביסלמ"ח, חטיבתבה"ד 1 וחטיבת הנגב. הפלס"ר התקיים במתכונת זו עד שנת 2019.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אילן סופר | ||
| אייל שליין[34] | לימים מפקדעוצבת עידן | |
| עמית ווינר | ||
| דן שוורצפוקס | ||
| עמוס גולדמן | ||
| אסף שביט[35] | לימים מפקדהחטיבה הדרומית ברצועת עזה וחטיבת יהודה | |
| איל איזנברג | 1990–1992 | לימיםמפקד פיקוד העורף |
| רז שגיא[36] | 1992–1993 | |
| בועז זלמנוביץ | 1993–1994 | |
| מוני כץ | 1994–1996 | |
| מני מוזס | 1996–1998 | |
| אלדד פלד | לימים מפקדמערך מגל | |
| טל חרמוני | 1998–2000 | לימים מפקדהחטיבה הדרומית ברצועת עזה |
| עופר וינטר | 2000–2002 | לימים מפקדעוצבת האש |
| חזי נחמה | 2002–2004 | לימים מפקדחטיבת אלכסנדרוני |
| גור שרייבמן | 2004–2005 | לימים מפקדעוצבת אדום |
| עידן כץ | 2005–2006 | לימים מפקדחטיבת אפרים |
| לירון ארוך | לימים מפקדבא"פ דרום וסגן מפקדחטיבת יהודה | |
| אמיר זיגדון | ||
| ירון סימסולו | לימים מפקדעוצבת שועלי מרום | |
| חנן בוחבוט | ||
| מוטי חיים | לימים מפקדגדוד 450 | |
| נדב דנינו | 2013–2014 | לימים סגן מפקדבה"ד 1 |
| בניה שראל | 2014 | (נהרג במבצע צוק איתן,[37]קרב רפיח) |
| רועי גנוניאן | 2014–2015 | |
| ערן ארזי | 2015–2016 | |
| יהונתן צור (ברנש) | 2016–2017 | לשעבר קצין אג"ם של החטיבה, לימים מפקדסיירת נח"ל, נהרג במתקפת הפתע על ישראל[38] |
| דניאל לוריא | 2017–2018 | |
| עמית לוי | 2018–2019 | בתקופתו הוסב הפלס"ר לפלגה בסיירת |
| אסף דמארי | 2019–2020 | |
| מנחם מעוז | 2020–2021 | |
| אופק הלפנד | 2021–2022 | מפקד הפלגה במבצע שובר גלים |
| נדב סרלין | 2022–2023 | במלחמת חרבות ברזל החליף זמנית את מפקד הפלחה"ן יהודה כהן שנפל בלחימה |
| אדר וולף | 2023–2024 | מפקד הפלגה במלחמת חרבות ברזל |
| אפיק דרעי | 2024– | פיקד על הפלגה במהלך מלחמת חרבות ברזל. |

הפלחה"ן (פלוגת החבלה וההנדסה) הוקמה בשנת 1984 כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת. ייעוד פלוגת ההנדסה החטיבתית היה לפרוץ את הדרך לכוחות הלוחמים ולהובילם לעבר היעד. מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים במסגרת פעילות הבט"ש, בגזרתגבול לבנון,רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון.חיילי הפלוגה זכו לצל"שמפקד פיקוד הדרום, על פעילותם המצטיינת בצומתנצרים בספטמבר 2000 בפרוץהאינתיפאדה השנייה.בשנת 2001 הפלוגה שולבה במסגרת גדס"ר גבעתי שהוקם אז, והתקיימה במתכונת זו עד שנת 2019.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אריה איטח | לימים סגן מפקדבה"ד 1 | |
| ניר מוקוטוב | לימים מפקדיחידת עוקץ | |
| איתן מגל | ||
| אבי בורשטיין | ||
| יובל וינשטיין | נהרג בוואדי צברין בשנת 1990 | |
| שגיא תלמי | ||
| טל סיני | ||
| אלדד פלד | לימים מפקדמערך מגל | |
| יגאל נחום | ||
| רון אשרוב | לימים מפקדהחטיבה הצפונית ברצועת עזה ומפקדהמרכז לאימונים טקטיים במל"י | |
| רונן מרלי | לימים מפקדחטיבת ביסלמ"ח | |
| בוני מזר | 1998–1999 | |
| גל תמיר | 1999 | |
| דולב קידר | נהרג במבצע צוק איתן בעת ששימש מפקדגדוד גפן | |
| איציק כהן | לימים ראשאגף המבצעים | |
| טל חפץ | ||
| אלי ג'ינו | לימים סגן מפקדעוצבת אדום | |
| עפר קעה | לימים ראש מנהלת 'אופק רחב' | |
| קובי בראל | לימים קצין המבצעים שלפיקוד המרכז | |
| בני מאיר | לימים מפקדיחידת רימון,גדוד שחר וסיירת דבורה, מעוטרצל"ש מח"ט | |
| נתי בן חורין | ||
| קובי אוחיון | ||
| אלי טולדנו | לימים מפקדחטיבת אלון | |
| יונתן הלוי | לימים מפקדיחידת רימון | |
| ליאור ליברמן | ||
| שמואל ביטרן | לימים ממ"ח בבא"ח גבעתי | |
| זיו בואניש | לימים מפקדסיירת גבעתי | |
| אבירן אלפסי | לימים מפקדגדוד 450 וגדוד צבר | |
| טל כהן (טלכו) | 2018 – 2019 | בתקופתו הוסב הפלחה"ן לפלגה בסיירת. נהרג במלחמת חרבות ברזל |
| אלי סגל | 2019–2020 | לימים מפקד בית הספר להכשרות של סיירת גבעתי |
| אייל מייזל | 2020–2021 | מפקד הפלגה במבצע שומר החומות |
| עידו נהרי | 2021–2022 | מפקד הפלגה במבצע שובר גלים |
| ברוך אטיאס | 2022–2023 | לימים מפקד מחזור בבא"ח גבעתי |
| יהודה נתן כהן | 2023 | נהרג במלחמת חרבות ברזל |
| אופק ברוס | 2023–2025 | מפקד הפלגה במלחמת חרבות ברזל |
| הלל פרקש | 2025– | מפקד פלגה ב מלחמת חרבות ברזל |
הפלנ"ט (פלוגת נ"ט) הייתה פלוגה נגד טנקים (נ"ט) המכונה "עורב" (על שם הטיל שבעבר השתמשו בו). ייעודה של הפלוגה היה לפגוע בשריון אויב, בחי"ר ובמטרות איכות, ולהוות כוח חי"ר איכותי. בנוסף תפקיד הפלוגה היה להכניס את החטיבה ללחימה בעזרת יכולות האש והתצפית המגוונות שלה, דבר שבעבר עשתה פלוגת הסיור.[דרוש מקור] מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים, בפעילות הבט"ש, בגזרתגבול לבנון,רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון, וזכתה פעמים רבות בפלוגה המצטיינת של החטיבה. הפלוגה התקיימה במתכונת זו עד שנת 2019.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| שלומי משה | 1988 | |
| צחי ברבר | 1991–1992 | לימים רמ"ט כרמלי |
| יואל סטריק | לימיםמפקד זרוע היבשה | |
| צביקה דן | 1993–1995 | |
| אדם זוסמן | 1995–1996 | לימים מפקדחטיבת הנגב |
| משה אור | 1996–1997 | |
| עופר לוי | לימים ראש מטהפיקוד הדרום | |
| דוד כהן-דביר | ||
| יהודה הכהן | לימים מפקדחטיבת אלון | |
| טל כרמל | לימים מפקדחטיבת הערבה | |
| קובי פרחי | ||
| ניר בן חמו | לימים סגן מפקד החטיבה | |
| שי שרף | ||
| אליק סרור | ||
| חנן שוורץ | ||
| אלישי גואטה | 2012–2013 | |
| דוד רון | לימים סגן מפקד החטיבה | |
| אלון פייזר | 2014–2015 | |
| אייל גול | ||
| שמואל בטיט | 2016–2018 | לימים מפקד סיירת גבעתי |
| איתי משאט | אוגוסט 2018 – | בתקופתו הוסב הפלנ"ט לפלגה בסיירת |
| רואד בלעוס[39] | ||
| יואב אורבך | ||
| עידן גל[דרוש מקור] | 2021– | |
| האדי גאנם | 2022–2023[40] | |
| משה צבי נריה | 2023–2024 | נפצע באורח קשה במלחמת חרבות ברזל |
| שמואל כהן | 2024– | ממלא מקום עקב פציעת משה צבי נריה במלחמת חרבות ברזל |

גדס"ם גבעתי הואגדוד הסיוע הקרבי-מנהלתי של חטיבת גבעתי
בשנת 2020 הוקם גדוד הסיוע מנהלתי-קרבי על מנת לתת מענה לוגיסטי בשםגדס"ם גבעתי 5084. הגדוד מורכב מאנשי מילואים בלבד ופועל תחת חטיבה סדירה ומופעל איתה בעת חירום, ותורם ונוכח בכל פעילות מבצעית בעת חירום.
לוחמי הגדוד בעלי יכולות והתמחויות שונות שנועדו להבטיח יכולות מבצעיות מגוונות כמו נהיגה מבצעית על אמצעים שונים, התמחויות בנשק, אנשי טכנולוגיה ואחזקה ואמצעי איסוף.
לגדוד 6 פלוגות שונות, מתוכן 5 מבצעיות: חי"ר, שינוע, פת"ן, פלכ"ר וטנ"א.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| סא"ל ק' | 2019–2021 | |
| סא"ל א' | 2021–2025 | |
| סא"ל ש' | 2025– |

פלוגת מאור (הפלחי"ק) היאפלוגת הקשר והתקשוב של חטיבת גבעתי. הפלוגה אחראית על הפעלת אמצעי הקשר, התקשוב והשו"ב במפקדת החטיבה ובגדודים. בנוסף הפלוגה אחראית לפריסה והקמת מפקדות וחמ"לי החטיבה, וחפ"ק המח"ט בסדיר ובמילואים.
הפלוגה מורכבת מ-5 מחלקות: 4 מחלקות מקצועיות (אלחוט, שו"ב,כ"ס, וקצ"ק) ומצוות לוחמים.
לוחמי הפלחי"ק מבצעים את מסלול הכשרת הלוחם בבא"ח גבעתי. בתקופת השגרה מבצעים פעולותביטחון שוטף יחד עם היחידה שאליה הם משתייכים. בחירום ובאימונים משמשים לוחמי הפלחי"ק כקשרי המח"ט ובתוך כך אמונים על אבטחת המח"ט וקציני המטה.
מערך התקשוב החטיבתי מונה את כלל קציני, נגדי וחיילי חיל התקשוב שבחטיבה, בגדודים ובבאח. אחריות הפלחי"ק לאמן את כלל המסגרות התקשוביות על מנת שיבצעו את תפקידן בצורה נכונה ומדויקת.

בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) גבעתי, הוא בית הספר ללוחמת חי"ר, שבו מתקיימים ההכשרה, ההדרכה והאימונים של חטיבת גבעתי. הבסיס הוקם על ידיאל"ם (מיל')יעקב עמר, ששימש קודם לכן מפקדגדוד 51 בגולני, כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת. הבסיס שוכן בבסיס קציעות שבנגב על כביש באר שבע – ניצנה סמוך לגבול ישראל–מצרים, ונועד להכשרת טירונים.
בעבר התבצעה הטירונות בשטח הבא"ח והאימון המתקדם במחנה הר קרן, אך בשנת 2015 הוחלט שכל מחזור גיוס ישלים הכשרה מלאה בבסיס אחד, על מנת לחסוך זמן אימון יקר שמתבזבז על ההעברה. בשל העובדה שהצבא מקדיש יותר כסף לבסיסי טירונים, שופץ בסיס הר קרן בצורה נרחבת, וחלק ממטה הבא"ח הועבר אליו. כמו כן בשנה זו הושלמה בנייתם של מגורי הקבע בבסיס במקום האוהלים.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| משה בכר | 1983–1984 | מפקד הבא"ח בזמן הקמת החטיבה |
| יעקב עמר | 1984– | הקים אתבסיס קציעות |
| מנשה עמית | ||
| חיים אביטל | ||
| נביה מרעי | נהרג במהומות מנהרת הכותל כשכיהן כסגן מפקדאוגדת עזה | |
| יעקב בכר | ||
| דוד אוחנה | ||
| שלמה דגן | לימים מפקדהחטיבה הדרומית ברצועת עזה | |
| ארז כץ | 1998–2001 | לימים רמ"ח תורת לחימה באגף המבצעים |
| אלדד פלד | 2001–2002 | לימים סגן מפקד החטיבה ומפקדמערך מגל |
| אילן מלכא | 2002–2004 | לימים ראשמטה שלפיקוד המרכז |
| משה אור | 2004–2006 | לימים ראש תורת חי"ר וצנחנים במפקדתקחצ"ר |
| עופר לוי | 2006–2008 | לימים מפקד החטיבה וראש מטהפיקוד הדרום |
| יוסי דרורי | 2008–2010 | |
| דדו בר כליפא | 2010–2012 | לימיםראש אכ"א |
| איציק כהן | 2012–2014 | לימים ראשאגף המבצעים |
| דודו כהן | 2014–2016 | לימים סגן מפקד עוצבת אדום |
| לירון בטיטו | 2016–2018 | לימים מפקד החטיבה |
| טל אשור | 2018–2020 | לימים מפקדהיחידה הרב-ממדית |
| עברי אלבז | 2020–2022 | לימים מפקדחטיבת הנגב |
| יוסי אליאס | 2022–2024 | לימים מפקד חטיבת הנגב |
| אבירן אלפסי | יולי 2024 – | מפקד הבא"ח הנוכחי |

גדוד חיל ההנדסה הקרבית 8170 הואגדודהנדסה קרבית במילואים. במרץ 2014 עבר הגדוד מחטיבה 27 שנסגרה, והוכפף לחטיבת גבעתי.[41] הגדוד השתתף תחת פיקוד החטיבה במבצע צוק איתן.[42] ב-2018 זכה הגדוד בפרס הרמטכ"ל ליחידות מילואים מצטיינות.[דרוש מקור]
מפקדי הגדוד: אודי אלבז, מני בראונשטיין, אמיר זרגרי, סא"ל (במיל׳) יובל נתנאל, אלי בן שטרית סא"ל (במיל').
גדוד 607 שנקראהמפ"ץ –ראשי תיבות של "הבקעתמכשולים,פלסים,צמ"ה" – הואגדוד שלחיל ההנדסה הקרבית שהוקם ב-2024 במהלךמלחמת חרבות ברזל וכפוף מבצעית לחטיבת גבעתי.[43] הגדוד מפעיל פלוגותפלסים שנלחמים רגלית וממוכן שלהןנגמ"שיהנדסה ופלוגת הצמ"ה המפעילהדחפורי D9 משוריינים,מחפרים ממוגנים, אמצעי גישור וכליצמ"ה ממוגנים אחרים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא לפלס את הדרך לטנקים, כלירק"ם, וכוחותחיל הרגלים דרךשדות מוקשים,תעלות נ"ט,סוללות עפר, זירותמטענים, מכשולים מלאכותיים וטבעיים ועוד, תוך מתן סיוע הנדסי בלחימה בשטח בנוי ופתוח הכוללחבלה והבטחת ניידות הכוחות. פלוגת הצמ"ה של הגדוד בונה עמדות ירי ועמדותמגנן לטנקים, וכןמחלצת טנקים וכלי רכב פגועים או תקועים בסיועחיל החימוש. תפקיד נוסף של הגדוד הוא להשמיד תשתיות אויב, כולל תשתיותטרור ותשתיוחת תת-קרקעיות, התעסקות בחבלה התקפית, איסוף והשמדת אמל"ח, השמדת מבנים ופירי מנהרות טרור.
הגדוד החל בתהליכי הקמה לאור לקחימלחמת חרבות ברזל והמחסור בכוח הנדסי סדיר. המחזור הראשון היה פלוגת נובמבר 2024 ובאוגוסט 2025 החל הגדוד בפעילות מבצעית ברצועת עזה.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יהודה דובדבני | 1983–1985 | מקים חטיבה 84 גבעתי, ומפקדה הראשון |
| זאב דרורי | 1985–1986 | |
| אריק מורן | 1986–1987 | |
| אפי איתם | 1987–1988 | מפקד החטיבה בתחילתהאינתיפאדה הראשונה. לימים מפקדעוצבת הגליל |
| יום טוב סמיה | 1988–1990 | לימיםמפקד פיקוד הדרום |
| גיורא ענבר | 1990–1992 | לימים מפקדיק"ל |
| גיורא איילנד | 1992–1993 | לימיםראש אגף התכנון |
| מוני חורב | 1993–1995 | |
| מאיר כליפי | 1995–1997 | לימיםהמזכיר הצבאי של ראש הממשלה |
| אייל שליין | 1997–1999 | לימים מפקדעוצבת עידן |
| ליאור שלו | 1999–2001 | |
| עימאד פארס | 2001–2003 | לימים מפקדעוצבת הגליל |
| איל איזנברג | 2003–2005 | לימיםמפקד פיקוד העורף |
| יואל סטריק | 2005–2007 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה. לימיםמפקד פיקוד הצפון ומפקד זרוע היבשה |
| אילן מלכא | 2007–2009 | המח"ט במבצע עופרת יצוקה. צמח בחטיבה מגיוסו ועד להיותו מפקד החטיבה |
| מוני כץ | 2009–2011 | לימים מפקדמפקדת העומק |
| עופר לוי | יוני 2011 – אוגוסט 2013 | לימים ראש מטהפיקוד הדרום |
| עופר וינטר | אוגוסט 2013 – יוני 2015 | מפקד החטיבה במבצע צוק איתן. לימים מפקדעוצבת האש |
| ירון פינקלמן | יוני 2015 – יולי 2017 | לימיםמפקד פיקוד הדרום |
| דדו בר כליפא | יולי 2017 – יולי 2019 | לימים ראשאגף כוח האדם |
| איציק כהן | יולי 2019 – יולי 2021 | לימים ראשאגף המבצעים |
| אליעד מואטי (מאור) | 7 ביולי 2021 – 16 באוגוסט 2023 | לימים מפקדחיל הגנת הגבולות |
| לירון בטיטו | 16 באוגוסט 2023 – 11 ביוני 2025 | מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
| נתנאל שמכה | 11 ביוני 2025 – |
חטיבת גבעתי היא חטיבה סדירה, עם סיום השירות הסדיר בשורות החטיבה, משויכים הלוחמים לחטיבות גבעתי במילואים.
| שם החטיבה | מספר | גדוד מזין | יחידת אם | פיקוד |
|---|---|---|---|---|
| 5 | ||||
| 12 | ||||
| 261 |

חיילי חטיבת גבעתי חמושים ברובה סערתבור X-95 פלאט-טופ ובM4A1 קרבין החל ממחזור נובמבר 2023. בעבר נהגו להשתמש ברובה סער מיקרו תבור X-95 מדגמימיקרו-תבור (גרסה מקוצרת יותר של התבור) ותבור קומנדו CTAR-21 ובעבר הרחוק יותרגליל,M16. נשקם זהה לשאר כלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל וכולל גםמטול רימונים מדגםM-203,רובי צלפים מדגמיםרמינגטון M-24,מאוזר 86SR,SR-25 Mk 11 וברק 338,מטולי רקטות נגד טנקים ומבנים מדגמילאו M-72 ומטאדור "מפצח אגוזים", מקלע בינונימאג,מקלע קלנגב, מקלע כבד מדגםM2 בראונינג ומקלעי רימונים מקל"רסאקו דיפנס Mk-19 ומקל"רון MK47 בקליבר 40 מ"מ. בסוף שנת 2018 החלה החטיבה להצטייד ברובי מיקרו-תבור משופרים בעליקנה ארוך יותר מדגם תבור X-95 פלאט-טופ.
הנשקים האישיים של הלוחמים מדוגמים במגווןאמצעים אופטיים לנשק קל.

בעקבות הצטיינותה של החטיבה במבצעים שונים, המתגייסים החדשים לגבעתי בגיוס נובמבר 2006 זכו להיות הראשונים שמשתמשים באופן מלא ושוטף בנשק החדש "תבור" אשר כולל גםכוונת השלכה בשם "מארס".[דרוש מקור]
עד אמצע העשור הראשון במאה העשרים ואחת, הייתה החטיבה מצוידת בנגמ"שיM-113 בלבד, הנחשבים למיושנים ופגיעים, בעלי מיגון לא מספק. בעקבותאסון הנגמ"שים ואיום הנ"ט הגובר ברצועת עזה, הוחלט לתגבר את החטיבה בנגמ"שי המרכבה הכבדים, הנחשבים לאחד הכלים הממוגנים בצה"ל. כמו כן, הועברונגמחונים ונקפדונים לשירות החטיבה.
בשנים 2005 ו-2008 נמסרו מספרנגמ"שי מרכבה (נמ"ר) לשורות החטיבה, לצורכי הערכה ובדיקתם בשטח לפני שייוצרו באופן מסיבי לכלל הכוחות. מאוחר יותר הוחלט שחטיבת גולני היא שתצטייד בנמ"ר ואילו נגמ"שי האכזרית של גולני יועברו לשימוש גבעתי. בשנת 2019 החלה החטיבה בהצטיידות בנמ"ר המצויד ב"מעיל רוח".[16][44]
בשנת 2023 חזרה החטיבה לרובי ה-M4A1 פלאט-טופ בדגמים חדשים.[45]
ב-2024 החל להיקלט בצה"למטול רימונים M320(אנ'), שמכונה גם "אקדח רימונים", שכן הוא כלי נשק עצמאי (ולא מתלבש על קנה הרובה). חטיבת גבעתי היא הראשונה שקלטה את ה-M320.[46]

הצל"שים מוצגים בסדר הענקתם.
את הסמל הראשון של גבעתי איירה דבורה פופקו בהיותה חיילת בחטיבה.[52]
צבע הכומתה הואסגול. הראשונות שבחרו צבע זה היו בנותיו של המח"ט הראשון (לאחר הקמת החטיבה מחדש ב-1983),יהודה דובדבני, שרצה שלחטיבה המחודשת בפיקודו יהיו צבע וזיהוי ייחודי משלה. הוא הגיע לביתו עם שקיות מלאות בדוגמאות של כומתות בצבעים שונים, וביקש מבנותיו לבחור את הצבע האהוב עליהן. הן בחרו בסגול. הבחירה עברה מבחן נוסף, אצל שתי פלוגות טירונים של החטיבה, אשר להפתעת דובדבני בחרו גם חייליהן בסגול.[53] בפברואר 1986 אישר הרמטכ"למשה לוי את הכומתה החדשה.[54]
תג החטיבה: החרב מסמלת את היותה של החטיבהחטיבה לוחמת. השועל מסמל את יחידתשועלי שמשון שהייתה הסיירת של חטיבת גבעתי הוותיקה; הצבע הכחול מסמל את הים (ייעודה המקורי של החטיבה הוא נחיתה מן הים באמצעות נגמ"שיםאמפיביים – "תמסחים"); הצבע הצהוב מסמל את צבע האדמה המדברית של דרום הארץ, גזרתה הייעודית של החטיבה. רגליו של השועל נעוצות בקרקע – נחיתה מהים, זנבו מורם לאוויר לאותגאוות יחידה.צבר – מסמל את ארץ ישראל וכמו כן את גדוד צבר. על פי מורשת הקרב של החטיבה מקור סמל הצבר הוא בקרבות תש"ח. הערבים, שפחדו מפשיטות הקומנדו של שועלי שומשון, הקיפו את יישוביהם בצברים על מנת שיהוו מכשול ללוחמים.
המנון החטיבה הוא "מי שחלם גבעתי". ב-2015 נוספו בתים נוספים להמנון בעקבותמבצע צוק איתן.[55]
חטיבת גבעתי הוזכרה פעמים רבות בתרבות הישראלית. מספר דוגמאות לכך:
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|