 | |
| סמל החטיבה, המשמש גם כתג היחידה שלה | |
| "7 את החטיבה!" | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עוצבת סער מגולן |
| מדינה | ישראל ישראל |
| שיוך |  צה"ל |
| סוג | חטיבתשריון סדירה |
| בסיס האם | קצביה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 16 במאי1948 – הווה (77 שנים) |
| מקים היחידה | שלמה שמיר |
| מלחמות | כלמלחמות ישראל |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | טנקמרכבה סימן 4מ 400 |
| פיקוד | |
| יחידת אם | |
| יחידות בת | |
| דרגת המפקד |  אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | שאול ישראלי |
| מפקדים | מפקדי החטיבה לדורותיהם |
.jpg)
.jpg)
חטיבה 7, המכונה גם "עוצבת סער מגולן", היאחטיבתשריון סדירה, הנמצאת תחת פיקודה שלאוגדה 36 ("עוצבת געש") בפיקוד הצפון שלצבא ההגנה לישראל. החטיבה הוקמה ב-16 במאי1948, מייד לאחרהכרזת המדינה, והשתתפה בכלמלחמות ישראל.
בעשור השני של המאה ה-21 משתמשת החטיבה בטנקים מדגםמרכבה סימן 4מ 400 עםמערכת הגנה אקטיבית לטנקים – "מעיל רוח" תוצרתישראל, מערכת בקרת ירי משופרת, ומערכת ניהול קרב –צי"ד "משואה 750".
חטיבה 7 הוקמה במהלךמלחמת העצמאות כעתודה מטכ"לית, כיוון שבעת הקמתה, אמצע מאי 1948, יתר חטיבותההגנה והפלמ"ח היו מרותקות לחזיתות השונות. מפקד החטיבה היה תחילהשלמה שמיר, עליו הוטלה המשימה להקימהּ בתוך שבוע בזמן המלחמה. הוא הקים את מטה החטיבה בחדר בבית מלון בריסטול בתל אביב. לצורך הקמת החטיבה קיבל תקציב של מאתייםלא"י. בין קציני המטה שגייס היואהרן חטר-ישי, פיטר וולף,חיים הרצוג,תד אריסון,דבורה אילון סרני,חיים בן אשר ועוד. רוב אנשי המטה היו יוצאי הבריגדה היהודית. בסיסי החטיבה היו באזוריעין שמר,נען, ותל ליטוינסקי. בחטיבה היה גדוד אחד ממוכן – גדוד 73 (שנקרא אחר כך גדוד 79) בפיקודחיים לסקוב, ובו אנשיחיל הרגלים מוסעים על שלל כלי רכב, ג'יפים, משוריינים פרי הרכבה עצמית וזחל"מים. וכן 2 גדודי חי"ר – גדוד 71 בפיקוד יהודה ורבר, וגדוד 72 בפיקודצבי הורוביץ. הלוחמים גויסו ממקורות מגוונים: יוצאי הצבא הבריטי,מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי "ההגנה" והפלמ"ח ולוחמים מחטיבות שהפרישו כוחות לטובת החטיבה. כמו כן, גדוד 32 בפיקודצבי גרמן מחטיבת אלכסנדרוני עבר לחטיבה 7 לקראתמבצע בן נון א' לכיבושלטרון.
החטיבה נכשלה בכיבוש לטרון במבצע בן נון א', בו היא קיבלה תחת פיקודה את גדוד 32 מחטיבת אלכסנדרוני. לאחר התארגנות קצרה הוטלה החטיבה, שתוגברה הפעם בגדוד 52 מחטיבת גבעתי, עליו פיקד יעקב פרי, לקרב נוסף על לטרון –מבצע בן נון ב', שאף הוא נכשל. על אף שהחטיבה לא הצליחה לכבוש את מתחם לטרון, שעליו שלט הלגיון הירדני, היא הצליחה לאבטח אתדרך בורמה, ובכך אפשרה את פריצת המצור עלירושלים. בקרבות אלו ספגה החטיבה 139 אבדות (מתוכם 19 בפריצת דרך בורמה) והליגיון הירדני שבה ממנה שישה שבויים. בין חיילי החטיבה שהשתתפו בקרבות לטרון היומשה זנבר,יצחק מודעי,אריאל שרון,נסים אלוני,יעקב פרקש (זאב), אלוףיעקב פרולוב, ודוד עזריאלי.
ביוני 1948 עברה החטיבה לחזית הצפון, והתארגנה לצורך כך זמן מה בעין שמר. ביולי 1948,בן דונקלמן, מתנדב מח"ל מקנדה, החליף את שמיר בתור מפקד החטיבה.יהודה בן דוד התמנה למפקד גדוד 71. בהמשך מלחמת העצמאות, ניהלה החטיבה שכללה ברוב התקופה האמורה שלושה גדודים: 71, 72 (חי"ר) ו-79 (ממוכן), קרבות בגליל: במבצע דקל, באמצע יולי, נכבשושפרעם ונצרת ובמבצע חירם, בסוף אוקטובר, נכבשומירון, ג'יש (גוש חלב),מלכיה וסאסא. ב-1949, בעקבות ארגון מחדש שלצה"ל לאחר המלחמה, אוחדו חטיבות שבע ושמונה תחת שמה של הראשונה. לאחרמלחמת ששת הימים, הוקמה על גבעת לטרון אנדרטת זיכרון לחטיבה שבע לזכר הקרב הראשון שלה, עקוב הדם, שניהלה במקום זה במלחמת העצמאות.[1]
לאחר מלחמת העצמאות נרכשו הטנקים הראשונים והחלה להתגבש תורת לוחמת השריון. ב־1 בינואר 1954 פורקה החטיבה, וגדודיה הועברו לפיקוד ישיר שלגייסות השריון. אולם החטיבה הוקמה מחדש בסוף אוקטובר 1955.[2]
במלחמת סיני, החטיבה בפיקודו של אל"םאורי בן ארי, כללה 3 גדודים: גדוד טנקים 82 (שרמן) בפיקוד סא"לאברהם אדן, גדוד חרמ"ש 52 בפיקוד סא"לאורי רום, וגדוד חרמ"ש 9 בפיקוד רס"ןישראל הדר. כמו כן תוגברה החטיבה בגדוד חרמ"ן 61 מחטיבה 16 בפיקוד רס"ן שמשון עופר. החטיבה ניהלה קרבות באזור מתחםאבו עגילה שבסיני. קרבות אלה שינו את התפיסה לגבי השריון בצה"ל והפכו אותו מחיל מסייע לחיל המכריע בכוחות היבשה. פלוגה א' מגדוד 82 בפיקודו שלמשה בר כוכבא (בריל) קיבלה צל"ש על לחימתה בקרב סכר הרואיפה.
בשנת 1958 הוסב גדוד 52 מחרמ"ש לטנקישרמן ו־AMX. בשנים 1959–1960 הוסב גדוד 82 מטנקי שרמן לטנקי שוט. בשנת 1961 הועבר לחטיבה גדוד המילואים 46, שהוסב מחי"ר לגדוד טנקי AMX. במחצית הראשונה של שנות ה-60, גדוד 82 ופלוגות השרמן של גדוד 52 פעלו ככח מרכזי במלחמה על המים. לחטיבה צורף גדוד 9 חרמ"ש. בשנת 1965 הוקם בחטיבה גדוד המגח הראשון בצה"ל, גדוד 79. בתמורה, הועבר גדוד 52 לחטיבה 14. במקביל, הוסב גדוד המילואים 46 למגח. בשנת 1967 הועבר גדוד 46 לחטיבת מגח חדשה,חטיבה 401, והיווה את גדוד ההקמה שלה.
במלחמת ששת הימים, החטיבה בפיקודו של אל"םשמואל גונן, פעלה בציר הצפוני בסיני, במסגרת כוחותאוגדה 84 בפיקודישראל טל. החטיבה כללה 3 גדודים ופלוגת סיור חטיבתית. גדוד 82 – טנקיצנטוריון בפיקודגבריאל עמיר,גדוד 79 – טנקיפטון M48 בפיקודאהוד אלעד (שנהרג ביום הראשון למלחמה, והוחלף על ידיחיים ארז), גדוד 9 –חרמ"ש בפיקודמקסי אביגד, ופלס"ר 7 – פלוגת הסיור החטיבתית בפיקודאורי אור. החטיבה פרצה דרךרצועת עזה, בצירח'אן יונס–רפיח, אלסיני, לאחר כיבוש צומת רפיח המשיכה החטיבה מערבה, הבקיעה את מערךשייח' זוויד ומעבר הג'יראדי ובלילה התייצבו כוחות החטיבה במבואותאל עריש שבסיני. בסופו של קרב זה, שבו ניצחה החטיבה, נשא המח"טשמואל גורודיש, את נאומו – "אחי גיבורי התהילה", בו שיבץ את משפטו המפורסם:
אל המוות הישרנו מבט – והוא השפיל את עיניו.
לאחר המלחמה בוצע מהלך ארגון חטיבות השריון לפי סוגי טנקים. חטיבה 7 הפכה לחטיבת טנקי שוט. במסגרת זו בשנת 1968 הועבר גדוד המגח 79 לחטיבה 401, וחטיבה 7 קיבלה במקומו גדוד שוט 63 שמספרו השתנה מאוחר יותר לגדוד 53. ב-1968 החטיבה עלתה לרמת הגולן.
ב-1969 ירדה חטיבה 7 לסיני, אך גדוד 53 נשאר ברמת הגולן ועבר לחטיבה 188. במקומו הוקם בחטיבה גדוד 77.
במלחמת ההתשה השתתפה החטיבה בקרבות באזורתעלת סואץ, בבקעת הירדן ובפעולת כראמה. החטיבה השתתפה גם במבצע רביב – פשיטה משוריינת בחוף המערבי שלים סוף בה השתתפו גם טנקי טיראן. בתקופה זו, החל משנת 1970, הוסבה החטיבה לטנקישוט קל. בשנת 1971 הוקם גדוד 75 כגדוד חרמ"ש. חטיבה 7 הייתה חטיבת עתודה של המטה הכללי ומחנה הקבע שלה היה בשדה תימן, לידבאר שבע.
.jpg)
ערך מורחב –חטיבה 7 במלחמת יום הכיפוריםבקיץ 1973 הייתה החטיבה פרוסה בחצי האי סיני. ב-26 בספטמבר 1973, ערבראש השנה, הוחלט להעלות שתי פלוגות מגדוד 77 לתגבור חזית רמת הגולן, בעקבות בקשת אלוףפיקוד הצפוןיצחק חופי, שחשש מהעיבוי המשמעותי של הכוחות הסורים מולרמת הגולן. ב-30 בספטמבר הועלה שאר הגדוד לרמת הגולן. עם התגברות הסימנים המעידים המלחמה, אושר תגבור נוסף של רמת הגולן ובערב יום כיפור הועלו בבהילות חיילי שני הגדודים הנותרים של חטיבה 7, גדוד טנקים 82 וגדוד חרמ"ש 75 שאחת מפלוגותיו הייתהפלס"ר 7, מסיני לרמת הגולן. גדוד טנקים 71 אשר כלל צוערים ומדריכים ממתקני האימונים של חיל השריון צורף לחטיבה ולחם עימה עד סיום המלחמה. הטנקים של הגדודים נותרו בסיני, ושני הגדודים הצטיידו בטנקים של שנים מתוך שלושת גדודיחטיבה 179, חטיבת הגיוס המהיר של פיקוד הצפון במחנה פילון.[3]
במלחמת יום הכיפורים לחמה החטיבה על גבי טנקישוט קל, בפיקודו של אל"םאביגדור בן-גל, בגזרה הצפונית של רמת הגולן. כוחות החטיבה הצליחו באחד מקרבות הבלימה המרכזיים –קרב עמק הבכא לעצור את ההסתערות הסורית בגזרה. הכוחות בקרב זה, כללו את גדוד 77 בפיקודאביגדור קהלני, גדוד 75 בפיקודיוסף אלדר, גדוד 71 בפיקודמשולם רטס, יחד עם סיוע משמעותי של כוחות מגדוד 74 (חטיבה 188) בפיקודיאיר נפשי, ומגדוד 53 (חטיבה 188) בפיקודיוסי בן-חנן. על פי מח"ט 7 אביגדור בן-גל, הצלחת החטיבה בקרב עמק הבכא, הושגה גם בזכות לחימתה המכריעה של חטיבת המילואים679 בפיקודאורי אור, שלחמה בגזרת נפח, ומנעה מהסורים לכתר את חטיבה 7. משולם רטס שנפל בקרב עמק הבכא, קיבל אתעיטור העוז. קהלני קיבל אתעיטור הגבורה.
במקביל ניהל גדוד 82 קרבות בגזרה הדרומית של הרמה.
במהלך קרבות הפריצה הישראלית לסוריה והקמתהמובלעת בה, מ-11 באוקטובר 1973, לחמה החטיבה בגזרה הצפונית של ההתקפה והגיעה עד למזרעת בית ג'ן שבמורדותהחרמון. כמו כן השתתפו יחידות ממנה בקרבות בגזרה הדרומית של המובלעת.
ממלחמת יום הכיפורים ואילך שוכנת החטיבה בקביעות ברמת הגולן, וכוללת שלושה גדודי טנקים (גדוד 82, גדוד 77, וגדוד 75 שלאחר המלחמה הוסב מחרמ"ש).
במהלךמלחמת לבנון הראשונה לחמה החטיבה, בפיקודו של אל"םאיתן קינן, במורדותהחרמון בציר הכפריםעין עטא וינטא, החטיבה כללה 3 צוותי קרב גדודיים: גדוד 75 בפיקוד זיו הלוי, גדוד 82 בפיקוד דור מוסל, וגדוד מאולתר (שכלל פלוגה מגדוד 75 ופלוגה מגדוד 82) בפיקוד ניצן סלע כמג"ד וגרשון הכהן כסמג"ד, בנוסף,גדוד הצנחנים 9264 בפיקוד יצחק נודלמן סופח לחטיבה. לעומת זאת גדוד 77 בפיקודדוביק טל, שמנה שתי פלוגות מבצעיות, פלוגת צמ"פ (מסלול), פלוגתחרמ"ש ושתי מחלקות הנדסה, לחם תחת פיקוד יחידות אחרות בגזרה המרכזית שללבנון. הגדוד עבר ערב מלחמת לבנון לאחריותחטיבה 769 בפיקודשאול מופז. עם פרוץ הקרבות פעל הגדוד בגזרה המערבית של הבקאע, כבש בין היתר את הכפריםעישייה, ריחן, ערמתא ועין א-טינה. בהמשך הלחימה הועבר הגדוד לכוחדן ורדי ולכוחיוסי פלד שפעל באזוראגם קרעון.
ערך מורחב –חטיבה 7 במלחמת לבנון השנייהערב המלחמה, הייתה חטיבה 7 בפיקודו של אל"םאמנון אשל. ביום פתיחתמלחמת לבנון השנייה היה זה גדוד 82 ("געש") שנתן את התגובה הראשונית לאירועחטיפת החיילים בגבול הלבנון. במהלך האירוע נכנס כוח משולב לתוךלבנון, אשר כלל טנק מפלוגה א'. הטנק עלה עלמטען גחון וכל הצוות נהרג. הגדוד בפיקודו של סא"לעודד בסיוק תקף בתגובה את כלל מוצבי חזבאללה הפרוסים לאורך הגבול.
חטיבה 7 הוקצתה לגזרתאוגדה 91 בימי הלחימה הראשונים. החטיבה, בעזרת יחידות שסופחו אליה (גדוד 601,גדוד 299 (גדוד חרב), וגדוד 52) קיבלה אחריות בתחילה על מרחב החוף, ובתוך כך ביצעה משימות של השמדת מוצביחזבאללה במרחב, וכן חישוף שטחים מיוערים להכנת השטח ללחימה. בימיה הראשונים של המלחמה, התמקמה מפקדת החטיבה ביישובחניתה ומשם ניהלה את מרחב החוף. גדוד 77 שהועבר לגזרת עזה עםחטיפת גלעד שליט נשאר בגזרת עזה ולחם בה במהלך כלמלחמת לבנון השנייה.
לאחר מספר ימים, עם ההתבססות ההבנה שמסתמנת הרחבת הלחימה בלבנון, שונתה משימתה של מפקדת החטיבה והיא קיבלה אחריות במרחב שביןמלכיה ליישובדובב. במסגרת תוכנית לכיבושבינת ג'בייל, חטיבה 7 הייתה הכוח השלישי (יחד עםחטיבת גולני וחטיבת הצנחנים) והייתה אחראית על מרחבמארון א-ראס – ג'בל כחיל ורכס ה"שקד". לאחרהאירועים בבינת ג'בייל, הוחלט על הוצאת הכוחות מהמרחב והחטיבה נשארה בהגנה במרחב כפי שהייתה פרוסה קודם.
לקראת הכניסה השנייה לבינת ג'בייל סד"כ החטיבה השתנה באופן משמעותי וכלל: מפקדת החטיבה, שלושה גדודי שריון – גדוד 82, גדוד 75, גדוד מחטיבה 673, 3 גדודי חי"ר –גדוד 299, גדוד מחטיבה 2,גדוד 435 מגבעתי (הצטרף בהמשך הלחימה), גדוד הנדסה קרבית603, פלס"ר 7 ובסיוע ישיר גדוד תותחנים. עם הכניסה השנייה עמדו לרשות החטיבה כוחות רבים מאוד. החטיבה ביצעה את תוכניתה ואגפה את העיירה בינת ג'בייל במהלך מפתיע לאויב ובודדה החטיבה את העיירה.
גדוד 82 המשיך בלחימה בגזרתמארון א-ראס ורכס שקד כל זאת כשהוא ממשיך לפקד על גזרת אביבים. בהמשך הלחימה לחם הגדוד בגזרות מרון א-ראס, ג'בל כחיל ורכס הקָרְחבוּן והיה גדוד השריון שהתקדם משמעותית בגזרתו בלילה אחד בהובלת מ"פ ב׳ וחבר אלגדוד חרב שנותר לבדו בשטח. שני מפקדי פלוגות זכו לעיטורים בקרבות אלו, הראשון מ"פ ב' סרןעידן מורג שזכה לעיטור המופת (גם אביו של עידן, תא"ל במילעמי מורג קיבל עיטור זה) ומ"פ א' סרןאלעד צורי זכה אף הוא בצל"ש מפקד פצ"ן על לחימתו.
גדוד 82 לחם מהיום הראשון עד הפסקת האש ואף אחריה. ב-21 ביולי, לאחר החלטת הממשלה על הרחבת הלחימה בגבול הצפון, הוקפץ גדוד 75 מהגזרה המבצעית אותה החזיק בגבול ישראל–מצרים והצטרף ללחימה, עיקר פעילותו של גדוד 75 הייתה בגזרות המערביות, והוא השתתף בלחימה מול העיירותבינת ג'בייל, מיס א-ג'בל,עייתא א-שעב ואף בפאתי העירצור בעומק לבנון. בגדוד 75 קיבל מפקד פלוגת "כפיר", סרןאחסאן דקסה, אף הוא את צל"ש אלוף פצ"ן על חלקו בקרב בעיירה עייתא א-שעב עת סייע בחילוץ כוח צנחנים שנפגע קשות בהתקלות וספג הרוגים ופצועים במרחב העיירה, סרן אחסאן סיים את החילוץ תוך חתירה למגע מול האויב וללא נפגעים נוספים.
חטיבה 7 נלחמה לאורך כל המלחמה תחתאוגדה 91, והייתה החטיבה האחרונה שיצאה מלבנון. אחרוני החיילים ביציאה היו לוחמיגדוד 299 (גדוד חרב), שהיה מרבית המלחמה תחת החטיבה. לאורך המלחמה לא נהרג אף לוחם תחת פיקוד החטיבה, כאשר שירתו תחת החטיבה אלפי לוחמים בעומק לבנון (בשיא הלחימה כ-4,500 לוחמים), ומאות כלי רק"מ נסעו במרחב הלחימה. גדוד 299 זכה לציון לשבח בהמלצת החטיבה לאור הישגיו הראויים לאורך המלחמה. כ-20 מלוחמי החטיבה זכו לעיטורים במלחמה על הפגנת אומץ לב, גבורה, מקצועיות ומצוינות לאורך המלחמה.
ב-2014 החלה חטיבה 7 בהסבה מטנקימרכבה סימן 2ד לטנקימרכבה סימן 4מ המצוידים במערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח".[4][5]
בשנת 2015 גיבשהזרוע היבשה תוכנית לסגור את החטיבה אך המהלך בוטל בהתערבות הרמטכ"ל.[6]
ביולי 2016 סיימה החטיבה את ההסבה, כאשרגדוד 82, הגדוד המשוריין הראשון בצה"ל, הוסב לגדוד מרכבה סימן 4מ.[7]
ב-2018 נכללה החטיבה, ביחד עםגדחה"ן 603 וחטיבת גולני, בצק"ח גדעון,צוות קרב חטיבתי ניסיוני.
ערך מורחב –חטיבה 7 במלחמת חרבות ברזלבזמןטבח שבעה באוקטובר הגן גדוד 77 של החטיבה עלגבול ישראל – רצועת עזה. הגדוד נלחם בקרבות קשים כנגד המחבלים שהיו מצוידים בנשקנ"ט רב, אך לא פעל כמסגרת גדודית כי אם במסגרות קטנות מאוד ואף כטנקים בודדים. במהלך הלחימה ספג הגדוד אבידות בנפש, בטנקים, ובלוחמים שנחטפו לרצועת עזה.[8][9]
בהמשך הלחימה ערך הגדוד פשיטות עומק לתוך שטח רצועת עזה, לטיהור האזור ממחבלים ולאיתור נעדרים.[10]
עם כניסת צה"ל לרצועה, הופקדה החטיבה בעיקר על כיבוש החלקים הדרומיים של צפון הרצועה, יחד עםחטיבת גולני, שגם היא משויכת לעוצבת געש ולצק"ח גדעון. חטיבת 7 יחד עם כוחותחיל הנדסה וחיל רגלים תחת אוגדה 36, לאחר שכיתרה את צפון הרצועה מדרומה, המשיכה החטיבה צפונה לאורך קו החוף, ובכביש המרכזי המוביל לעיר עזה,[דרושה הבהרה] שעובר לאורך כל מרכז הרצועה (בחלקו הצפוני). בין היתר נכבשו נקודות מרכזיות בצפון הרצועה, כגון בית המחוקקים, קריית הממשלה, מפקדת המשטרה המרכזית, הפקולטה להנדסה (ששימשה מתקן לייצור אמל"ח של ארגוני הטרור), מתקני שיגור ומנהרות.
עם תחילתהתמרון הקרקעי בלבנון ב-30 בספטמבר2024 חטיבה 7 הייתה הראשונה להיכנס ולהובילו תחתאוגדה 98 (אליה סופחה קודם כדאי לשמש עבורה כוחשריון, שאינו היה בנמצא באוגדה) בכיוון היישוביםכילא ואל-עדייסה.[11]
.jpg)
גדוד 75 הוקם באוגוסט1948 במסגרת חטיבה 7, ונעשה ניסיון לרכז בו חיילים יוצאי צרפת וצפון אפריקה שרצו בכך. הניסיון נכשל. חלק מן החיילים רוכזו ביחידה בגודל פלוגה, בערך, שכונתההקומנדו הצרפתי וצורפה לחטיבת הנגב, ויתר הגדוד הועבר לחטיבת יפתח, עד שפורק בנובמבר.[12]
בתחילת שנת 1970, הטילמפקד גייסות השריון אלוףאברהם אדן (ברן) על סא"לדוד רון להקים את גדוד 75, גדוד סדיר בחטיבה 7. הגדוד החדש הוקם כגדוד חרמ"ש עם הנגמ"שים הראשונים של צה"ל ומוקם במחנה נתן, כאשר הפלוגות הגיעו ממחזורי הטירונות של השריון. לאורך שנתיים פיקד דוד על הגדוד ובמהלך התקופה נוספה לגדוד פלוגת טנקים אורגנית.
עם סיום תפקידו שלדוד רון בגדוד 75, עבר הפיקוד אל מאיר שפיר (שפיגלר), אותו העביר למג"דיוסף אלדר בתחילת 1973.מלחמת יום הכיפורים צורפו לגדוד טנקים עימם לחם בקרב עמק הבכא, במתקפת הנגד, כיבוש המובלעת ובמלחמת ההתשה בחזית הסורית.
במלחמת לבנון הראשונה שימש גדוד החוד של החטיבה בכניסה ללבנון. בקרבות נהרגו 3 לוחמים מהגדוד ונפגעו 7 טנקים. הגדוד השמיד 14 טנקיT-62 סוריים. מפקד הגדוד זיו הלוי זכה בצל"ש מפקדאוגדה על פועלו.
במלחמת לבנון השנייה הצטרף גדוד 75 בפיקודו של סא"לדן נוימן ללחימה, עיקר פעילותו הייתה בגזרה המערבית והוא לחם בקרבות רבים. מפקד פלוגה כ' במלחמה, סרןאחסאן דקסה, זכה אף לצל"ש אלוף פיקוד צפון על חלקו בלחימה בעייתה א-שעב.
בסוף אוקטובר 2014 הוסב הגדוד לגדודמרכבה סימן 4מ, והיה הגדוד הראשון בחטיבה 7 לקלוט את הטנק החדש ביותר בסדרת המרכבה.[4]
בשנת 2017 השמיד הגדוד בירי טנקים מספר עמדותחמאס סמוך לגבולרצועת עזה במסגרתתעסוקה מבצעית בציר הוברס.[13]
בסיס האם של הגדוד שוכן במעלה גמלא ברמת הגולן.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| תדי איתן | מפקד הגדוד ב-1948 | |
| דוד רון | מרץ 1970 – מרץ 1972 | מפקד הגדוד הראשון בגלגולו החדש. לימים רמ"טאוגדה 611 |
| מאיר שפיר-שפיגלר | 1972–1973 | |
| יוסף אלדר | מג"ד במלחמת יום הכיפורים; לימיםקצין חינוך ראשי | |
| יוסי מלמד | לימים ראש מטהפיקוד הדרום | |
| אבנר זעירי | ||
| יצחקי חן | לימים מפקדאוגדה 162 | |
| זיו הלוי | ||
| שמואל רוזנטל | לימים ראש מטהפיקוד הצפון | |
| יואל לביא | לימים ראש עירייתרמלה | |
| דני בס | ||
| גרשון הכהן | 1987–1988 | לימים מפקדהגיס המטכ"לי |
| אייל זמיר | 1994–1996 | לימיםהרמטכ"ל ה-24 |
| אמנון אשל | 1996–1997 | לימים מפקד החטיבה |
| תמיר היימן | 1997–1999 | לימים ראשאגף המודיעין |
| אמיר אשל | 1999–2001 | לימים מפקדחטיבה 600 |
| יעקב בנג'ו | 2001–2003 | לימים ראשאגף התכנון |
| נדב לוטן | 2003–2005 | לימים מפקדזרוע היבשה |
| דן נוימן | 2005–2007 | לימים מפקדהמכללות הצבאיות |
| אמיר אבשטיין | 2007–2009 | לימים מפקדמערך הגנת הגבולות |
| חובב ורדי | 2009–2011 | לימים מפקדחטיבה 8 |
| רומן גופמן | 2011–2013 | לימיםהמזכיר הצבאי לראש הממשלה |
| עידן מורג | 2013–2015 | לימים מפקדחטיבת אגרוף הברזל |
| טל דוד | 2015–2016 | הודח בעקבות תאונת אימונים קטלנית[14] |
| בני אהרון | 2016–2017 | לימים מפקדעוצבת המפץ |
| ראדי עזמה | 2017–2019 | לימים מפקדחטיבה 8 |
| איתמר מיכאלי | 2019–2021 | לימים מפקדחטיבת הראל |
| יעלי קורנפלד | יולי 2021 – יוני 2023 | |
| רון סיאג | יוני 2023 – יוני 2025 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
| א' | יוני 2025 – | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
.JPG)
.JPG)
ב-1969 ירדה חטיבה 7 מרמת הגולן לסיני, אך השאירה ברמה אתגדוד השוט 53 (אותו קיבלה בסוף שנת 1967 בתמורה להעברת גדוד המגח 79 לחטיבה 401) שעבר לחטיבה 188. בתמורה, בחטיבה הוקם באותה שנה (1969) גדוד 77 "עֹז" – טנקי שוט. הגדוד הוקם כגדוד 211 צמ"פ (צוות-מחלקה-פלוגה) – גדוד המאמן את החיילים להתאמן כקבוצה ולא רק כיחידים (אימון בצוות שונה מאימון בפלוגה, ששונה מאימון כמחלקה). הגדוד אז התאמן בשבטה בדרום. כאשר ירד הגדוד להתאמן באזור סיני, התמקם ליד אבן דרך מצרית מספר 77, אשר ציינה את המרחק מתעלת סואץ. בגדוד דבק הכינוי ובהמשך שונה שמו לגדוד 77 – בגימטריה "עז". הטנקים הראשונים שהיו בשימוש הגדוד היו טנקים מסוג "שוט". מפקד הגדוד הראשון היה שמעון בן שושן.
ערך מורחב –קרב עמק הבכאבמלחמת יום הכיפורים – גדוד טנקישוט קל, בפיקודו שלאביגדור קהלני, השתתף בקרבות הבלימה של החטיבה בעמק הבכא, שהתרחשו עם פרוץ המלחמה. הקרב הקשה ביותר בו השתתף הגדוד נודע לאחר מכן כקרב על עמק הבכא בו הפגינו חיילי החטיבה אומץ ותושיה רבה, ובמהלכו נספרו כ-250 טנקים סורים דוממים שהושמדו בגזרה זו, אל מול 72 טנקים של חטיבה 7 שנותרו כשירים מתוך 105 איתם יצאה למלחמה. לאחר שתמו קרבות הבלימה, הבקיע הגדוד כפלוגת חוד את גבולסוריה וסייע בכיבוש והחזקת המובלעת באדמת סוריה. רבים ממפקדי הגדוד קיבלו צל"שים שונים על תפקודם במלחמה.
במלחמת לבנון הראשונה הגדוד פעל מטעם החטיבה באוגדה שונה, תחת פיקודו של רס"ן דוביק רוזנטל. הגדוד השתתף בכניסה לדרום לבנון, והשתתף בקרב בו מנעו מהסורים להשתלט על הגשר שמעל נהר הליטאני – אשר חשיבותו הייתה גבוהה מאוד להמשך הלחימה של צה"ל.
מאז, הגדוד השתתף באופן פעיל בפעילות בט"ש (ביטחון שוטף)[15] ובמבצעי החטיבה בגזרות השונות, אבטח את רצועת הביטחון עדהיציאה מלבנון.
במהלךהאינתיפאדה הראשונה ביצע פעילות בט"ש מגוונת ככוח חי"ר בעיקר בגזרת איו"ש כנגד פעילויות הטרור, לאחר מכן השתתף במבצע חוק וסדר בדרום לבנון והמשיך בפעילותו בגזרה זו.
הגדוד השתתף במבצע חומת מגן. במבצעי גאות ושפל היה תחת פיקודו של איציק רונן וביצע פעילות מבצעית בשכם כגדוד חי"ר. בהמשך חזר לפעול תחת פיקודו שליאיר וולנסקי עם שאר החטיבה ברצועת עזה.
בקיץ 2005 השתתף הגדוד במהלך ההנתקות מרצועת עזה והגיע לתגבר בגזרת עזה ביום חטיפתו שלגלעד שליט ולחם שם במלחמת לבנון השנייה במקביל למאמץ המלחמתי בצפון הארץ.
במבצע עופרת יצוקה הגדוד הוקפץ לדרום הארץ לאזור אימונים שם התכונן ליום פקודה אך בסופו של דבר לא נכנס למערכה.
בתחילתמבצע צוק איתן נכנס הגדוד ללחימה ביום השלישי לתמרון הקרקעי. לחם בהצלחה במבצע והיה מהאחרונים לצאת מהרצועה.
ערך מורחב –לחימת הטנקים בטבח שבעה באוקטובר
לקראת ראש השנה תשפ"ד (ספטמבר 2023), הוצב גדוד 77 בפריסה מבצעית תחת פיקודחטיבת הגפן. מרבית טנקי הגדוד הוקצו לסיוע לכוחות חי"ר ונפרסו לאורך גזרתאוגדת עזה – מגזרת ניר עם בצפון ועד כרם שלום בדרום – תחת פיקוד גדודים אחרים, ובהם גדוד 13 וגדוד 51 מחטיבת גולני וסיירת נח"ל. בגזרת הגדוד בצפון הרצועה נותרו מפקדת הגדוד, מחלקת טנקים אחת, פחת"ק 51 ופלוגה מבצעית א' מגדוד 13 שהוכפפה לגדוד. מפקד הגדוד שימש כמפקד הגזרה מזיקים ועדניר עם. בטבח שבעה באוקטובר לחמו טנקי הגדוד בקרבות קשים מול גלי התקפות של אלפי מחבלים. לוחמי הגדוד פגעו במאות מחבלים והצילו יישובים רבים מפגיעה קשה יותר. שמונה מחייליונחטפו לרצועת עזה. שניים מלוחמי הגדוד הוחזרו לקבורה במבצע צבאי (שקד דהן ושי לוינסון), שניים (נמרוד כהן ומתן אנגרסט) חזרו בחיים בהסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) ביחד עם שלושה חללים (דניאל פרץ, עומר נאוטרה ועוז דניאל), חלל נוסף, (איתי חן), הוחזר לישראל ב-4 בנובמבר 2025.
במבנה הישן כלל שלוש פלוגות. שתי פלוגות של טנקימרכבה סימן 4 מבצעיות ושמותיהם – וולקן וחרמון, ופלוגה מסייעת יגואר. פלוגתחרמ"ש (חי"ר משוריין) במילואים ופלוגת מפקדה.
לאחר שינוי המבנה הארגוני שנעשה בחיל כולל הגדוד 4 פלוגות סדירות: 3 פלוגות טנקים –וולקן,חרמון ויפתח (נפתחה בסוף 2024),פלוגת חשיפה-תקיפהדובי הציד ופלוגת מפקדה –טייגר. בנוסף להן 2 פלוגות במילואים, פלוגת טנקים נוספת – זוהר ופלוגת חרמ"ש. במחזור גיוס מרץ 15 גם גדוד זה הוסב למרכבה סימן 4מ.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| שמעון בן שושן | 1969–1969 | מפקד הגדוד הראשון |
| עמיר יפה | 1969–1971 | לימים מפקדחטיבה 14 |
| דוד ישראלי | 1971–1973 | נפל במלחמת יום הכיפורים, בתפקיד סמח"ט 188 |
| אביגדור קהלני | 1973 | מעוטר בעיטור המופת ובעיטור הגבורה. מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים. לימיםהשר לביטחון פנים |
| יוסף אלדר | 1973–1974 | לפני כן, מג"ד 75 ביום כיפור |
| איתן קינן | 1974–1975 | סמג"ד 77 ביום כיפור |
| אורי ירון | 1975–1976 | |
| אילן מנור | 1976–1978 | |
| משה פלד | 1977–1978 | לימים מפקדחטיבה 847, סגן יו"ר הכנסת וסגןשר החינוך |
| מרדכי מנדל שקד | 1979–1981 | לימים מפקדחטיבה 943 וקצין אג"םמפח"ש |
| בני לידור | 1981–1982 | לימים מפקדעוצבת געש |
| דוביק טל | 1982–1983 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה. לימיםקצין שריון ראשי |
| משה חג'בי | 1983–1984 | |
| עוזי זגורי | 1984–1985 | לימים מפקד חטיבה 401. |
| אלי הדר "קוסקס" | 1985–1987 | |
| משה הגר | 1987–1988 | |
| משה קינן | 1988–1990 | |
| אייל מליס | 1990–1991 | |
| גיורא סגל | 1991–1993 | לימים סגן מפקד אוגדה ומפקד המעבדה התפיסתית במרכז לחקר ההפעלה ובניין הכוח באמ"ץ תוה"ד |
| עופר סגל | 1993–1994 | |
| מוטי כידור | 1994–1996 | לימים מפקדחטיבה 401 |
| גדי מאירי | 1996–1998 | לימים מפקדחטיבה 8 |
| רמי עמדי | 1998–2000 | |
| שי שילה | 2000–2002 | |
| איציק רונן | 2002–2004 | לימים מפקדחטיבת הראל |
| יאיר וולנסקי | 2004–2006 | לימים מפקד סגןמבקר מערכת הביטחון |
| מאיר בר מאיר | 2006–2008 | קיבל את הפיקוד על הגדוד במהלךמלחמת לבנון השנייה |
| עמיחי יודנפרוינד | 2008–2010 | לימים מפקדחטיבת מרכבות הפלדה |
| אופיר לוי | 2010–2012 | לימים סגן מפקדאוגדת הבשן |
| יאיר אור | 2012–2014 | לימים מפקדחטיבת קרייתי |
| מולי כהן | 2014–2015 | לימים מפקדחטיבת אגרוף הברזל |
| יפתח נורקין | 2015–2017 | לימים מפקדעוצבת המפץ |
| שאול ישראלי | 2017–2019 | לימים מפקד החטיבה |
| אלעד ביתן | יוני 2019 – אוגוסט 2021 | |
| אופיר וינטראוב | אוגוסט 2021 – יוני 2023 | |
| שמעון פוטרבני | יוני 2023 – אפריל 2025 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
| סא"ל ד' | אפריל 2025 – | מפקד הגדוד הנוכחי |
גדוד 82 (גדוד "געש") הוא גדוד הטנקים הראשון שהוקם בצבא ההגנה לישראל כחלק מחיל השריון. הוא הוקם כגדוד השני בחטיבה 8 ומכאן מספרו. הגדוד הורכב מפלוגות לוחמים מרקע מגוון, אנשימח"ל,גדנ"ע ויוצאיאצ"ל ולח"י. מפקד הגדוד היהפליקס באטוס. במלחמת העצמאות לחם הגדוד במבצע חורב,מבצע דני ומבצע יואב. באוגוסט 1949 עבר יחד עם גדוד 9 לחטיבה 7.
לפנימבצע קדש השתתף הגדוד, בפיקודו שלאברהם אדן, במבצע יונה לפריקת ספינות נשק מצרפת. במלחמה כלל פלוגת טנקיסופר שרמן, פלוגת טנקי שרמן M50, פלוגת חרמ"ש ופלוגת חרמ"ן, הגדוד השתתף בקרב סכר הרואיפה וכיתור מערךאבו עגילה. פלוגה א' של הגדוד זכתה בתום הקרבות לצל"ש יחידתי ממפקד גייסות השריון. ב-1965 זכתה מחלקה מהגדוד בצל"ש חטיבתי במהלךהמלחמה על המים. במלחמת ששת הימים היה גדוד טנקישוט בפיקודו שלגבי עמיר (סמג"דאלי גלובוס, שנפל במלחמה) הגדוד כלל שלוש פלוגות אורגניות בפיקוד אהרון סטולר (טל),עמיר יפה,אלישיב שמשי. ופלוגה רביעית פלוגת הקק"ש מבית הספר לשריון, בפיקודשמאי קפלן (מפקד מגמת שוט בקק"ש). במהלך הקרבות, עקב נפילת אלי גלובוס, קפלן מונה לסמג"ד 82 במקביל לתפקודו כמ"פ. קפלן נהרג בקרב מערבית לביר גפגפה. הגדוד השתתף בכיבושח'אן יונס וצומתרפיח, מתחם הג'יראדי והגיע עד לתעלת סואץ. ב-1968 השתתף הגדוד בפעולת כראמה.במלחמת יום הכיפורים פיקד על הגדודחיים ברק שמונה תקופה קצרה קודם לכן (סמג"דדני פסח, שנפל במלחמה). הגדוד היה באימונים בסיני של שתי פלוגות צמ"פ. שתי הפלוגות המבצעיות שלו נשלחו לפני המלחמה לתגבר אתרמת הגולן, פלוגה א' בפיקודאלי גבע שהוכשרה לגרור אתגשר הגלילים. פלוגה ג' בפיקודמאיר זמיר סופחה לגדוד 77 של החטיבה ובמהלך המלחמה זכתה לכינוי "כוח טייגר". הכוח מנה 7 טנקים ובין יתר הקרבות בהם השתתף, בלם במארב לילי את חטיבה 43 הסורית ונטרל 60 משוריינים, מבלי לאבד אדם או טנק. על פעולותיו אלו זכה זמיר בעיטור העוז. עם פרוץ הלחימה הוטסו שאר לוחמי הגדוד לצפון, הצטיידו בטנקים והגדוד סופח לחטיבה 188. פלוגה ד של הגדוד נשלחה לתגבר את גדוד 53 מחטיבה 188 בדרום הגזרה והשתתפה בקרב הבלימה ב"ציר הנפט" ובתל א-סקי ו-12 מלוחמיה נהרגו בקרבות. שלושה מאנשיה נפלו בשבי הסורים. בקרבות הבלימה נפצע המג"ד ונהרג הסמג"ד. 28 מלוחמי הגדוד נהרגו במלחמה.הגדוד השתתף במבצע ליטני ובמלחמת לבנון הראשונה.
במבצע חומת מגן זכה הגדוד לצל"ש יחידתי, באתר הגבורה על חלקו בלחימה בשטחים תחת פיקודחטיבת גולני.
במלחמת לבנון השנייה פיקד על הגדוד סא"לעודד בסיוק. הגדוד היה גדוד הקו בגזרתאביבים והגיב באופן מיידי לחטיפת חיילי צה"ל. בתגובה לאירוע החטיפה, פרץ ללבנון טנק מפלוגה בפיקודו של סמ"ראלכס קושנירסקי, אך עלה על מטען ובו קיפח הצוות את חייו. כוח קטן בפיקוד המג"ד נותר בשטח ללא חיפוי תחת אש במשך שעות רבות עד לחילוץ גופות אנשי הצוות. הגדוד המשיך בלחימתו עד יומה האחרון של המלחמה, כאשר בסיומה קיבלו שני מפקדי פלוגות את עיטור העוז וצל"ש מפקד פיקוד הצפון.
ב-2014 לחם הגדוד במבצע צוק איתן, ובמסגרת הלחימה נפל מפקד פלוגה ג',דימטרי לויטס.
בקיץ 2016 גם גדוד זה הוסב למרכבה סימן 4מ.[7]
באוגוסט 2022 פרץמבצע עלות השחר כאשר היה הגדוד בתעסוקה מבצעית בגבולרצועת עזה ולקח חלק משמעותי בלחימה. באוקטובר 2022 הגדוד נבחר מטעםאוגדה 36 להתמודדות עלפרס הרמטכ"ל בהצטיינות מבצעית בעלות השחר.
לרגל ציון שנת ה-75 להקמת הגדוד, הוחלט לחדש את סמלו באופן שישקף את סיפורו. הסמל החדש שומר על הצורה האליפטית שהייתה בסמל חטיבה 8 המקורי. במרכזו צללית טנק הוצ'קס ולפניו מגן דוד צהוב וברק, מסמלה של חטיבה 7. מגן הדוד מייצג את הלוחמים בגדוד ובחטיבה שורדי השואה, לצד הברק הצהוב המייצג את גדוד הטנקים הראשון. צבעי הסמל לקוחים גם הם מסמלה של חטיבה 7 ומסמל הגדוד שהיה נהוג. הסמל עוצב מחדש על ידי שגיא בלומברג, מ"פ וסמג"ד בגדוד בשנים 1999–2002.
במהלךמלחמת חרבות ברזל הגדוד נטל חלק פעיל בלחימה ברצועת עזה. במהלך הלחימה נפלו ארבעה לוחמים מהגדוד. רס"ל (במיל׳) יהונתן מלכה, רס"ל (במיל׳) אור ברנדס,[16] סמ"ר דנילו מוקנו וסמל יניב מיכלוביץ. בזמן המלחמה נוסף לגדוד פלוגה חדשה בשם דרור.[17]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| פליקס באטוס | 1948 | לשעבר קצין שריון במלחמת העולם השנייה |
| שאול יפה | אוקטובר 1948– | לימיםקצין שריון ראשי |
| ברוך בר-לב | 1950–1952 | לימים ראש מטהפיקוד המרכז ונספח צה"ל באוגנדה |
| בנימין עמוס | 1953–1954 | |
| יזרעאל הרץ | 1954–1956 | |
| אברהם אדן | 1956–1957 | מפקד הגדוד במבצע קדש. לימיםנספח צה"ל בארצות הברית |
| אלחנן סלע | 1957–1958 | לימים מפקדחטיבה 520 |
| אשר לוי | 1958–1959 | לימים ראשמטהפיקוד הדרום |
| מנחם מרון | 1959–1960 | לימיםנספח צה"ל בארצות הברית |
| שמואל גונן | 1960–1961 | לימים מפקדפיקוד הדרום |
| חיים דים | 1962–1963 | לימים ראש מטהאוגדה 38 במלחמת ששת הימים |
| קלמן מגן | 1963–1964 | מעוטרעיטור העוז, לימים מפקדעוצבת סיני בדרגת אלוף |
| בנימין אושרי | 1964–1965 | מפקד הגדוד בתקופתהמלחמה על המים, נפצע קשה בקרב מולצבא סוריה |
| ברוך הראל | 1965–1966 | לימים מפקדעוצבת סיני |
| גבריאל עמיר | 1966–1967 | מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים, לימים מפקדעוצבת עידן |
| אברהם רותם | 1967–1968 | לימים ראשמחלקת ההדרכה |
| אורי אור | 1968–1970 | לימיםאלוף פיקוד המרכז והצפון |
| ששון שילה | 1970–1971 | לימים מפקדעוצבת אתגר |
| עמרם מצנע | 1972–1973 | לימים מפקדפיקוד המרכז |
| חיים ברק | 1973 | מפקד הגדוד במלחמת יום כיפור. עד לפציעתו. לימים מפקדחטיבה 211 |
| יאיר נפשי | 1973–1974 | מעוטרעיטור העוז, לימים מפקדאוגדה 440 |
| חגי רגב | 1974–1975 | לימים מפקדאוגדה 611 |
| מאיר זמיר | 1975–1976 | לימים מפקדהמרכז הלאומי לאימונים ביבשה |
| אפרים לאור | 1976–1977 | מעוטרצל"ש אלוף לימים מפקד החטיבה |
| שמי עטר | 1977–1978 | |
| רמי סווט | 1978–1980 | |
| אמי פלנט | 1980–1981 | מעוטרעיטור העוז לימיםקצין שריון ראשי |
| ניצן סלע | 1981–1982 | מפקד גדוד "נומרט" במלחמת לבנון הראשונה |
| דור מוסל | 1982 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה |
| אגמון שמואל | 1982–1984 | מפקד הגדוד במהלך השהייה בלבנון. לאחר סיום סגן מפקד החטיבה |
| רפי שמידע | 1984–1985 | |
| רוני פרידמן | 1985–1987 | |
| עידו מזורסקי | 1987–1988 | |
| רונן פרומר | 1989–1990 | |
| אמיר נוי | 1990 | |
| יעקב אייש | 1990–1991 | לימים ראשאגף המבצעים |
| הלל קוברינסקי | 1991–1993 | לימים מפקדעוצבת יפתח |
| בני פרץ | 1993–1995 | לימים מפקדחטיבה 847 |
| גיל בן חיים | 1995–1996 | |
| נעם לויט | 1997–1999 | |
| גיא בר-לב | 1999–2001 | לימיםקצין איסוף קרבי ראשי |
| ליאור הוכמן | 2001–2003 | מפקד הגדוד במבצע חומת מגן לימים מפקדחטיבה 460 |
| ארז לב-רן | 2003–2005 | לימים מפקדחטיבה 8 |
| עודד בסיוק | 2005–2006 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה, לימים ראשאגף המבצעים |
| חיים עידו | 2006–2008 | לימים מפקדחטיבה 14 |
| גרמן גילטמן | 2008–2010 | לימיםנספח צה"ל ברוסיה |
| הישאם אבראהים | 2010–2012 | לימיםקצין שריון ראשי |
| נריה ישורון | 2012–2014 | לימים מפקדעוצבת יפתח |
| חנוך דאובה | 2014–2016 | מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקדחטיבת קרייתי, מעוטר בעיטור העוז |
| אחסאן דקסה | 2016–2018 | מעוטרצל"ש אלוף, לימים מפקדחטיבה 401. נפל במלחמת חרבות ברזל, בקרב בג'באליה, בעת היותומח"ט 401. |
| יואב שניידר | 2018–2020 | לימים מפקדחטיבת אגרוף הברזל |
| יונתן מאיר | 2020–2022 | מפקד הגדוד במבצע שומר החומות, לימים מפקדעוצבת ראם |
| אופיר כספי | 2022–2024 | מפקד הגדוד במבצע עלות השחר ומלחמת חרבות ברזל במהלכה נפצע פעמיים.[18] |
| צורי דיל | 2024– | מפקד הגדוד במלחמתחרבות ברזל ובמבצעחיצי הצפון |
ערך מורחב –גדוד 603
גדוד להב (603) הוא גדוד סדיר שלחיל ההנדסה הקרבית המוכפף מבצעית לחטיבה 7. הגדוד כולל פלוגותפלסים הנלחמים רגלית ופלסיםממוכנים ומתמחים בכל נושא החבלה, זירות מטענים והשמדת תשתיות אויב. הגדוד מפעילנגמ"שיהנדסה כבדים מדגםנמ"ר הנדסי, ובמסגרתו פועלתפלוגת צמ"ה ("ציפורני החתול") המפעילהדחפורי D9 משוריינים,מחפרים ממוגנים כליצמ"ה ממוגנים אחרים (בהםמחפרים ושופלים) ואמצעיגישור שונים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא לפלס את הדרך לטנקי החטיבה דרךשדות מוקשים,תעלות נ"ט,סוללות עפר, זירותמטענים ועוד, ולסייע לכוחות השריון והח"יר בנושא החבלה ולחימת חי"ר. כמו כן, הגדוד בונה עמדות ירי ועמדותמגנן לטנקים, וכןמחלץ טנקים וכלי רכב פגועים או תקועים בסיועחיל החימוש. הגדוד פועל באופן רגלי וממוכן.
פלס"ר 7 הייתהפלוגת הסיור של חטיבה 7. הפלוגה הוקמה ב-1948 בשל הצורך ביחידת סיור שתספק את צורכי המודיעין בזמן אמת של חטיבת השריון 7 – ותתפקד בדומה לסיירות בחטיבותחיל הרגלים. פלס"ר 7 השתתפה באופן מהותי בכללמלחמות ישראל, ובראשןמבצע קדש,מלחמת ששת הימים שלאחריה קיבלה הסיירת 9 צל"שים – מספר הצל"שים הגבוה ביותר לפלוגה במלחמה אחת – על השתתפותה בקרבות וביניהםקרב רפיח בו ניתבה הסיירת את החטיבה כדי לכתר את המצרים בדרך לניצחון המוחץ.
במלחמת יום הכיפורים הייתה היחידה ממונעת עלנגמ"שי ברדלס (M113) ולחמה ברמת הגולן. הפלוגה ספגה אבדות כבדות בקרב מול גדוד קומנדו סורי באזורהר חרמונית ב-9 באוקטובר 1973 ו-24 מלוחמיה נהרגו. לאחר הקרב ונפילת המ"פאורי כר-שני (פישמן), הסמ"פאיציק מבורך, ושלושה מפקדי מחלקות נוספים, הוחלט על פירוק היחידה. במקום הקרב מוצבתאנדרטת פלס"ר 7 לזכר 24 מנופלי היחידה בקרב.[19]
ב-1986 הטיל מח"ט חטיבה 7אמי פלנט על אלון וולף, מ"פ מוערך בחטיבה 7, להקים מחדש סיירת חטיבתית –סיירת השריון, בבסיס קבע נפרד מהחטיבה ברמת הגולן (מחנה טיסן).[20] בתחילת דרכה השתמשו לוחמי היחידה בנגמ"שי הברדלס ובג'פסים (ג'יפ סיור אמריקאי קל-M151). צוות וסגל ההקמה הורכב מבוגרי מסלול שריון, סיירת גולני, סיירת צנחנים ועוד. הצוות הראשון אשר עברמסלול הכשרה מלא התגייס בפברואר 1987 ומוין בגיבוש הראשון ליחידה שבוצע במחנה השריון צוקי עובדה במרץ 1987. הצוות הראשון עבר טירונות שריון בצוקי עובדה ולאחר מכן שלושה חודשים של טירונות יחידה ב"משתא" ברמת הגולן. לאחר מכן הצוותים הוכשרו בשלב א של טירונות גולני בבאח גולני "בזק" אשר לאחריו המשיכו לטירונות יחידה של שלושה חודשים בבסיס אליקים אשר סמוך לדאלית אל כרמל (חירבת סומק). באותם ימים ראשונים היה נהוג לסיים את טירונות היחידה במסע של 107 ק"מ. לימים הפך מסע זה למסע "עלייה ליחידה" שכלל מסע באפוד מלא מהכנרת עד לבסיס האם דרך כיפת הנשרים (דרךמעלה גמלא). לימים הוחל בגיוס חיילים בהתנדבות דרך גיבוש צנחנים.
ב-1992 לאחר הצלחה בקווים בלבנון והצורך ביחידה נוספת לעת מלחמה, פוצלה סיירת השריון לשתי סיירות – פלס"ר 500 ופלס"ר 7.
במלחמת לבנון השנייה ביצעה הסיירת, תחת פיקודו של רס"ןאודי צור, מספר רב של פעולות בעומק שטחה שללבנון, ובכלל זה סיורים,פשיטות,מארבים ותצפיות להכוונת אשארטילריה וטנקים,[21] בשיתוף עם יחידות נוספות, והיוותה כוח סיור תוקף.[22]
במבצע צוק איתן פגעה הסיירת בפיקוד רס"ן אמרי יורן,[23] במחבלים והשמידהמנהרות לחימה ותשתיות אשר שימשו את ארגון החמאס.[24]
ב-2021 הוחלט לסגור את פלס"רי השריון, ובהם פלס"ר 7. תפקידיהם יבוצעו בידי יחידות ייעודיות שיוקמו לשם כך.[25]
מסלול הסייר נמשך שנה וחודשיים; מתוכו שישה חודשים טירונות ואימון מתקדם עםיחידת אגוז, בהם החיילים מוכשרים לרובאי 07. ולאחר מכן שמונה חודשים בהם המשיך המסלול ביחידה, ובהם התבצעו ההכשרות הייעודיות, ובכלל זה קורססיור. לאחר מכן הגיעו החיילים לפלגת הלוחמים ביחידה. עם סוף המסלול ניגש חלק מהצוות לקורס מ"כים סיירות, שהתבצע בביסל"ח. מתגייסי הפלס"ר הגיעו לאחר גיבוש שהתבצע לאחר הגיוס לחיל השריון.[26] העוברים את גיבוש הופנו אל התחלת מסלול אימוני חי"ר עם יחידת אגוז, עד לסיוםאימון מתקדם אז עלו הלוחמים ליחידה במסע, וקיימי את מסע הכומתה מהכנרת דרךמעלה גמלא וכיפת הנשרים ועד לבסיס האם.[27]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אורי אור | מפקד הפלס"ר במלחמת ששת הימים. לימים אלוףפיקוד המרכז ופיקוד הצפון | |
| אלי ריקוביץ | 1967 - 1968 | מפקד הפלס"ר לאחרמלחמת ששת הימים ועד מרץ 1968 |
| שלמה באום | 1968–???? | |
| יאיר נפשי | לימים מפקדאוגדה 440 | |
| עודד ארז | ||
| יהודה גלר | מפקד הפלס"ר במלחמת ההתשה | |
| יוסי מלמד | לימים מפקדאוגדה 252 | |
| אורי כר-שני | פברואר 1973 – אוקטובר 1973 | נפל בקרב כמפקד הפלס"ר במלחמת יום הכיפורים יחד עם עוד 23 חיילים. בעקבות כך הפלס"ר פורקה |
| אלון וולף | 1986–???? | הקים מחדש את הפלס"ר |
| גברעם הגלילי[20] | לימים ראש מחלקת הבטיחות וביקורת האיכות | |
| יעקב בנג'ו | 1995–1997 | לימים ראשאג"ת |
| יהונתן דוכן | 2003–2005 | |
| אודי צור | מפקד הפלס"ר במלחמת לבנון השנייה. לימים מפקדקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים | |
| עמית גנתק | ||
| יפתח נורקין | 2007–2009 | מפקד הפלס"ר במבצע עופרת יצוקה. לימים מפקדעוצבת המפץ |
| עידו הורוביץ | ||
| עומר לוין | ||
| אמרי יורן | מפקד הפלס"ר במבצע צוק איתן | |
| עידן גולדשטיין | ||
| איתמר מיכאלי | 2016–2018 | לימים מפקדחטיבת הראל |
| אמיר עופר | 2018-2019 | |
| שמעון פוטרבני | 2019 - 2020 | לימים מפקד גדוד 77 |
| דניאל איתן | 2020–2021 | מפקד היחידה בסגירת הפלס"ר ב-2021 |
גדוד הסיוע המנהלתי (גדס"מ) 7[דרושה הבהרה], הוא גדוד מילואים בחטיבה. הגדוד הוקם במאי 2018. הגדוד מיועד לסיועלוגיסטי למאמץ הלחימה החטיבתי.
הגדוד מורכב משמונה פלוגות שונות בייעודן, ייחודן ובהכשרתן:
גדס"מ 7 השתתף החל משנת 2018 במבצעים שונים, בהםמבצע שומר חומות.
ב-7 באוקטובר 2023, עם פרוץמלחמת חרבות ברזל, התייצבו לוחמי הגדוד לגיוס חירום. בתוך שעות ספורות, עמד הגדוד באחוזי התייצבות גבוהים מוכן למלחמה, והחל בסיוע לגיוס אנשי המילואים לחטיבה. במהלך המלחמה פעל הגדוד באלפי מבצעים לוגיסטיים שכללו ניוד לוחמים, שיירות לוגיסטיות, פינוי פצועים בלחימת החטיבה בעזה ובלבנון.
פלוגת החי"ר של הגדוד הוכפפה ישירות למפקד החטיבה ולחמה ברחבי עזה, עיקר הפשיטות והמתקפות בוצעו בח'אן יונס. כחלק מפעילותה סייעה הפלוגה להבאה לקבורה בישראל של גופת חטופה, חשיפת פירי מנהרות, פשיטות ותקיפות, השמדת איתורי מודיעין ופריטי אמל"ח רבים.
| שם | זמן כהונה | הערות |
|---|---|---|
| סא"ל ב"א (במיל') | 2018-2024 | מקים ומפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
| סא"ל א"ע (במיל') | 2025 - הווה |
עד מלחמת ששת הימים חטיבה 7 הייתה חטיבת השריון הסדירה היחידה בצה"ל. ככזו, וגם עקב השינויים שעבר חיל השריון במהלך השנים, היו תחתיה גדודים, שבהמשך הועברו לחטיבות שריון אחרות. בין הגדודים הללו נמנים:
גדוד 52 – גדוד החרמ"ש של חטיבה 7 במלחמת סיני. תחת החטיבה, ב-1958, הוסב לגדוד טנקיםשרמן ו-AMX-13. בהמשך הועבר לחטיבה 14 ומשם לחטיבה 401.
גדוד 46 – הועבר לחטיבה 7 בשנת 1961, כגדוד חי"ר מילואים. תחת החטיבה הוסב לגדוד טנקים AMX-13. בהמשך הוסב לטנקימגח, והועבר לחטיבה 401, כגדוד ההקמה שלה.
גדוד 9 – הגדוד התשיעי של הפלמ"ח לחם במסגרת חטיבת הנגב במלחמת השחרור, ועם פירוק החטיבה ב-1949, הועבר לחטיבה 7. תחת חטיבה 7 תפקד כגדוד חי"ר, ובהמשך הוסב לחרמ"ש. ב-1955 הוסב לטנקי AMX-13, וככזה לחם במבצע קדש. במחצית הראשונה של שנות ה-60 (של המאה ה-20) הוסב שוב לגדוד חרמ"ש, וככזה לחם במסגרת חטיבה 7 במלחמת ששת הימים. לאחריה הוסב לגדוד טנקימגח תחתחטיבה 14. בהמשך הועבר לחטיבה 211, ועם פירוקה הועבר לחטיבה 401.
גדוד 53 – לאחר מלחמת ששת הימים הועבר כגדוד שוט 63 מחטיבה 14 לחטיבה 7, לאחר ש 7 העבירה את גדוד 79 לחטיבה 401. בתחילת 1968 שונה מספרו ל-53, עת שעלה עם חטיבה 7 לתפוס את גזרת רמת הגולן. בסוף שנת 1969 הועבר לחטיבה 188.
בתחילת מאי 1948 הוקם גדודשריוניות ראשון בשם חמ"ש א' במסגרת שמ"ש (שירות המשוריינים – לימיםחיל השריון). לרשות הגדוד עמדו תשעהזחל"מים ומספר יחידות שלשריונית וייט, תוצרת בית.עם הקמת חטיבה 7 (אמצע מאי 48) הגדוד הועבר אליה וכונה גדוד 73. הגדוד לחם בקרבות לטרון. בהמשך שונה שמו לגדוד 79, אשר לחם במבצע חירם, וכבש, בין היתר, אתג'יש (גוש חלב). באוקטובר 1949 במסגרת הארגון מחדש של צה"ל לאחר מלחמת העצמאות, הגדוד אורגן כגדודחרמ"ש סדיר בחטיבה 7.בסוף 1953 פורק גדוד 79 הסדיר וכדי לשמור על שמו ניתן הכינוי 79 לאחד מגדודי החרמ"ש מילואים שלחטיבה 27. ככזה הוא לחם במלחמת סיני. על מנת לשמור על המורשת של הגדוד הסדיר לשעבר, הועבר הכינוי 79 ב-1964, לגדוד המגח הסדיר שהוקם באותה עת במסגרת חטיבה 7.
בשנת 1964 משלחת של כ-40 קציני צה"ל יצאה לגרמניה לצורך לימוד וקליטת טנקי הפטון האמריקאיים. בין הקצינים נמנו:ג'קי אבן (המג"ד הראשון),נתק'ה ניר (הסמג"ד הראשון),אהוד אלעד,חיים ארז,אריה קרן,אדם ויילר,שלום אנגל (עין גל),עמוס כץ,עמרם מצנע, אמנון גלעדי,רוני מקלאוד,חגי רגב,יום-טוב תמיר,אביגדור קהלני,יואל גונן,אבירם גלעד,יוסי בן-חנן,אילן מעוז.עם חזרת המשתלמים מגרמניה, בתחילת 1965, הוקם הגדוד במחנה נתן כגדודאם-48 איי 1. הטנקים כונו בצה"ל בשם מגח.הגדוד פעל במסגרת חטיבה 7, והיווה גרעין לקליטת טנק המגח בצה"ל. ממנו יצאו קצינים ולוחמים שהקימו ואיישו, החל מ-1967, גדודים (כגון 46, 195, 52) בחטיבות המגח שהוקמו (חטיבה 401,חטיבה 600,חטיבה 14).
גדוד סדיר שלטנקי פטון M48-A2, במסגרת חטיבה 7, בפיקודאהוד אלעד. במקור כלל הגדוד ארבע פלוגות מגח אורגניות בפיקודאבירם גילעד,בן-ציון כרמלי,יום-טוב תמיר ואביגדור קהלני. מראשית המלחמה הועברה פלוגת יום-טוב תמיר תחת פיקוד גדוד 9, גדוד החרמ"ש של חטיבה 7. מתום היום הראשון הצטרפה לגדוד פלוגת מגח מילואים מגדוד 46 (גדוד ההקמה שלחטיבה 401), בפיקודשלום אנגל,[28] שבדיעבד היוותה את פלוגת החוד של חטיבה 7 במלחמה.
ביום הראשון הגדוד לחם ברצועת עזה, בצירח'אן יונס–רפיח, פרץ את מערךשיח' זוויד ומעבר הג'יראדי. בקרב הג'יראדי נהרג המג"ד, ואת הפיקוד קיבל סגנו –חיים ארז. בהמשך התקדם הגדוד לאל עריש שבסיני, לתעלה.
תיאור מפורט של קרבות הגדוד מופיע בספרו שלשבתי טבת – "חשופים בצריח". כינוי הגדוד בספר הוא "ש 14".
| תקופה | שם | הערות |
|---|---|---|
| 1948 | חיים לסקוב | מפקד הגדוד בקרבות לטרון. לימים הרמטכ"ל החמישי |
| 1948 | ג'ו וינר | מפקד הגדוד במבצע "דקל". המפקד הראשון של בית הספר לשריון. |
| 1948–1950 | ברוך ארז | מפקד הגדוד במבצע "חירם". |
| 1950–1951 | אהרון נחשון | |
| 1955–1956 | אריה שיאון | מפקד הגדוד במבצע קדש (תחת חטיבה 27) |
| 1965–1966 | יעקב אבן | המפקד הראשון של גדוד המג"ח. לימים אלוף. |
| 1966–1967 | אהוד אלעד | נפל ביום הראשון במלחמת ששת הימים |
| 1967–1968 | חיים ארז | פיקד על הגדוד החל מהיום הראשון של מלחמת ששת הימים. לימים אלוף. |
באוגוסט 1967, במסגרת ארגון חטיבות השריון על פי סוגי טנקים, הועבר הגדוד לחטיבה 401, שהפכה לחטיבת מגח סדירה. בתמורה, קיבלה חטיבה 7 אתגדוד השוט 63.
בהמשך, עם פרוץ מלחמת יום כיפור עבר גדוד 79 כגדוד סדיר לחטיבה 14.
נכון ל-2022 גדוד מילואים 79, במסגרת חטיבת מילואים 14. מספרי הגדוד והחטיבה הועברו והחליפו את המספרים שלחטיבת מילואים 278, למטרת שימור מורשת חטיבה 14 הסדירה.
הוקם כגדוד חי"ר בפיקוד יהודה ורבר, באמצע מאי 1948, במסגרת הקמת חטיבה 7. הלוחמים גויסו ממקורות מגוונים: יוצאי הצבא הבריטי,מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, ואנשי "ההגנה" והפלמ"ח. הגדוד לקח חלק בניסיונות הכושלים לכיבוש לטרון במבצע בן נון א', במבצע בן נון ב', ובאבטחתדרך בורמה.
ביולי 1948יהודה בן-דוד התמנה למפקד הגדוד. בהמשך מלחמת העצמאות, כחלק מחטיבה 7, השתתף הגדוד בקרבות בגליל, ביניהםמבצע דקל ומבצע חירם. ב-1949, בעקבות ארגון מחדש שלצה"ל לאחר המלחמה, אוחדו חטיבות שבע ושמונה תחת שמה של הראשונה. במסגרת זו, גדוד 82 שהועבר תחילה לחטיבת הנגב, הועבר שוב, הפעם לחטיבה 7, וגדוד 71 ירד מהסד"כ.
גדוד 71 (רשף) הוקם ערבמלחמת יום הכיפורים, ב-5 באוקטובר 1973. הגדוד נבנה בחופזה על בסיס מפקדים ומדריכים מבית הספר לשריון בג'וליס, אליהם צורפו מדריכי שריון ממגמת שוט קל ממתקן 500 (בסיס צאלים) וצוערי שריון מבית הספר לקצינים (בה"ד 1). הגדוד סופח לחטיבה 7 ונלחם תחתיה ברמת הגולן, במהלך המלחמה.
את הגדוד הקים סא"למשולם רטס, מפקד קורס קציני שריון (ולפני כן מג"ד 46). תחת פיקודו הגדוד לחם בקרבות הבלימה ב"עמק הבכא", בגזרתהחרמונית. ב-9 באוקטובר נהרגו המג"ד רטס, והסמג"ד רס"ןגדעון ויילר. סא"לעמוס כץ, לשעבר מג"ד 46, קיבל את הפיקוד על הגדוד, והוביל אותו בהמשך הקרבות, כולל במהלך הפריצה למובלעת הסורית וכיבוש העיירה מזרעת בית ג'אן. בקרבות הבלימה הגדוד ספג נפגעים רבים, ולצורך מילוי השורות להמשך הקרבות שובצו אנשי מילואים שחזרו לישראל לאחר פרוץ המלחמה.
בתום המלחמה הועבר הגדוד לחטיבה 188, ואורגן כגדוד השוט-קל הסדיר השלישי של החטיבה.
סמל החטיבה כולל אלמנטים רבים מההיסטוריה שלה. הצלע העליונה של הסמל צבועה בצבעידגל ישראל; החץ האדום מסמל את פריצתדרך בורמה על ידי החטיבה; הכוכב המשושה (מגן דוד) המופיע בו הואטלאי צהוב, לזכר המעפילים שגויסו לחטיבה מיד עם הגעתם ארצה במהלךמלחמת השחרור ונפלו בקרבות בלטרון; הרובה המכודן מסמל את גדודי החי"ר; הברק מסמל את גדוד השריון (חטיבה 7 הייתה במקורה חטיבה משוריינת ולא חטיבת שריון, כפי שהיא כיום); והצלבת הברק והרומח מסמלים שיתוף פעולה בין החי"ר לשריון. הסמל יוצר גם את הספרה 7 בשילוב החץ והדגל. זהוסמל היחידה הראשון שהכיל גם את מספר היחידה שלו.
במהלך שנות השישים ותחילת שנות השבעים קיימה החטיבה צוות הווי שנחשב לוותיק ולטוב ביותר מבין צוותי ההווי של השריון. במהלך שנות קיומו הקליט הצוות שני תקליטים מסחריים, הראשון בחברת "פולידור", "חצופים בצריח" והשני במסגרת תקליט שאיגד שירים של הרכבים של חיל השריון ויצא לאחר מלחמת יום כיפור. "חצופים בצריח", כלל שירים כמו "את חכי לי ואחזור", "ליאורה", "צאי למרפסת אלווירה", "מה תביא לי" ו"זמר אביב" – הביצוע המקורי לשיר "ים השיבולים" של להקת "הגבעטרון". בין חברי הצוות היו גם אנדריי צוויג, סולן ומפקד הצוות, וזהבה גוטמן.
השיר "דרך לוחם" (נקרא גם "שבע אַת פלדה רוגשת") נכתב על ידי הסופרפוצ'ו, שונה בהמשך על ידיאביגדור קהלני ונחשב להמנון היחידה. השורה "שבע... אַת החטיבה", שורה מוכרת ובולטת מפזמון השיר, נחשבת לסיסמה מובילה בחטיבה:
—המנון חטיבה 7
.JPG)
| שם | תקופת כהונה כמפקד החטיבה | הערות |
| שלמה שמיר | מאי 1948 – יולי 1948 | לימיםמפקד חיל האוויר ומפקד חיל הים |
| בנימין (בן) דונקלמן | יולי 1948 – יולי 1949 | מתנדבמח"ל מקנדה |
| יוסף איתן (ג'ו אייזן) | יולי 1949 – יולי 1950 | |
| שמואל גודר | אוקטובר 1950 – אוגוסט 1953 | |
| יצחק פונדק | אפריל 1954 – אוקטובר 1955 | |
| אורי בן ארי | אוקטובר 1955 – דצמבר 1956 | מפקד החטיבה במלחמת סיני |
| אהרון נחשון | דצמבר 1956 – מרץ 1958 | |
| דוד (דדו) אלעזר | דצמבר 1958 – אפריל 1959 | לימים הרמטכ"ל ה-9 |
| ישראל טל (טליק) | אפריל 1959 – אפריל 1960 | מראשי פרויקטטנק המרכבה; לימיםסגן הרמטכ"ל |
| אריה שחר (שוורצמן) | יוני 1960 – יולי 1961 | |
| אברהם אדן (ברן) | יולי 1961 – ינואר 1963 | לימיםמפקד פיקוד הדרום |
| הרצל שפיר | ינואר 1963 – דצמבר 1964 | לימיםמפקד פיקוד הדרום ומפכ"ל |
| שלמה להט (צ'יץ') | ינואר 1965 – מאי 1966 | לימיםראש אגף כוח אדם וראש עירייתתל אביב-יפו |
| שמואל גונן (גורודיש) | יוני 1966 – יוני 1969 | מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים, לימיםמפקד פיקוד הדרום |
| יעקב אבן | יוני 1969 – יוני 1971 | לימים מפקדהמכללה לביטחון לאומי |
| גבריאל עמיר | יוני 1971 – ספטמבר 1972 | לימיםנציב בתי הסוהר |
| אביגדור (יאנוש) בן-גל | ספטמבר 1972 – פברואר 1974 | מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים; לימיםמפקד פיקוד הצפון |
| אורי אור | פברואר 1974 – דצמבר 1975 | לימיםמפקד פיקוד המרכז ומפקד פיקוד הצפון |
| אביגדור קהלני | דצמבר 1975 – אוקטובר 1977 | בעלעיטור הגבורה ועיטור המופת; לימיםשר לביטחון פנים |
| יוסי בן-חנן | אוקטובר 1977 – יוני 1979 | בעלעיטור העוז; לימיםקצין שריון ראשי ומפקדהמכללה לביטחון לאומי |
| נתנאל (נתי) גולן | יוני 1979 – מרץ 1981 | בעלעיטור הגבורה. מפקד החטיבה בעת הסבתה מטנקי שוט קל, לטנקי מרכבה (סימן 1). |
| איתן קינן (קאולי) | מרץ 1981 – ספטמבר 1982 | בעלעיטור המופת, מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה |
| מאיר זמיר | ספטמבר 1982 – פברואר 1984 | בעלעיטור העוז; לימים מפקדהמרכז הלאומי לאימונים ביבשה |
| רפאל (רפי) נוי | מאי 1984 – ספטמבר 1985 | בעלעיטור המופת |
| אברהם כוכב (אמי פלנט) | ספטמבר 1985 – מאי 1987 | בעלעיטור העוז; לימיםקצין שריון ראשי |
| אפרים לאור | מאי 1987 – נובמבר 1988 | |
| דוביק טל (רוזנטל) | נובמבר 1988 – יולי 1990 | לימיםקצין שריון ראשי |
| צבי (צביקה) גנדלמן | יולי 1990 – ינואר 1992 | לשעבר מפקדעוצבת געש, לימים ראש עירייתחדרה |
| יצחק (חקי) הראל | ינואר 1992 – אוקטובר 1993 | לימים ראשאגף התכנון |
| גרשון הכהן | אוקטובר 1993 – אוגוסט 1995 | לימים מפקדהגיס הצפוני |
| דן ביטון | אוגוסט 1995 – אוגוסט 1997 | לימיםראש אט"ל |
| שמואל (שמוליק) רוזנטל | אוגוסט 1997 – אפריל 1999 | לימים ראש מטהפיקוד הצפון |
| יעקב אייש | אפריל 1999 – יולי 2001 | לימיםנספח צה"ל בארצות הברית ובקנדה |
| חלוצי רודוי | יולי 2001 – אוגוסט 2003 | לימיםקצין שריון ראשי |
| אייל זמיר | אוגוסט 2003 – ספטמבר 2005 | לימיםהרמטכ"ל ה-24 |
| אמנון אשל אסולין | ספטמבר 2005 – אוגוסט 2007 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה |
| רועי אלקבץ | אוגוסט 2007 – מאי 2009 | לימים מפקדעוצבת אדום |
| יעקב בנג'ו | מאי 2009 – יולי 2011 | לימים מפקדהגיס הצפוני ומפקדאגף התכנון |
| עודד בסיוק | יולי 2011 – יוני 2013 | לימים ראשאגף המבצעים |
| נדב לוטן[30] | יוני 2013 – יולי 2015 | לימים מפקדזרוע היבשה |
| דן נוימן[31] | יולי 2015 – אוגוסט 2017 | לימים מפקדהמכללות הצבאיות |
| רומן גופמן | אוגוסט 2017 – אוגוסט 2019 | לימיםהמזכיר הצבאי של ראש הממשלה |
| אודי צור | 14 באוגוסט 2019 – 3 באוקטובר 2021 | לימים מפקדקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים, ומפקדמרכז הכשרות היסוד |
| יפתח נורקין | 3 באוקטובר 2021 – 13 יולי 2023 | לימים מפקדעוצבת המפץ |
| אלעד צורי | 13 ביולי 2023–8 במאי 2025 | מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
| שאול ישראלי | 8 במאי 2025–מכהן | מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט:פלס"ר 7 ביום הכיפורים |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:חטיבה 7 |
אתר האינטרנט הרשמי של חטיבה 7
אביגדור בן גל משוחח, במהלך קרב עמק הבכא, עם אביגדור קהלני ברשת הקשר החטיבתית, סרט בערוץ YouTube שלארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
עוז 77 - סרטם של אביגדור קהלני ואליצור ראובני, סרטון באתריוטיובהצגת מגוון היכולות של גדוד 603 של חיל ההנדסה הקרבית, סרטון באתריוטיוב
נטע צ'חנובסקי, אתר צה"ל,הכינו את אטמי האוזניים: הצצה ליכולות גדוד "להב", באתרצה"ל (דרךארכיון האינטרנט), 10 בדצמבר 2015
כך השמידו לוחמי השריון עמדת חמאס בגבול עזה, באתרצה"ל, 21 בפברואר 2017 שמעון כהן, לאתר, להתקרב ולנטרל, באתרערוץ 7, 9 בינואר 2018 מיכאל אוריה,הצטרפנו לפלס"ר 7 וגילינו למה קוראים להם "רוחות הרפאים בעומק שטח האויב", באתרצה"ל, 2 בספטמבר 2018 מיכאל אוריה,בעזה, סוריה ולבנון - מול מי מתמודדים לוחמי חטיבה 7?, באתרצה"ל, 13 בפברואר 2019 עינב גרינברג כהן,הצטרפנו לתרגיל האחרון של פלס"ר 7 - כפי שאתם מכירים אותו היום, באתרצה"ל, 24 במאי 2021
ישראל, צה"ל. חיל השריון. חטיבה 7, דף שער בספרייה הלאומיתיפתח נורקין,חטיבה 7 – בין מלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון השלישית – אל"ם יפתח נורקין, באתרצה"ל, 20 ביולי 2023השריונרים של חטיבה 7 יצאו לראשונה מעזה – "מטפלים בטנק כדי לחזור", בביצוע 31 בינואר 2024, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתריוטיוב (אורך: 04:12)
אבשלום קור,באופן מילולי במלחמה: מדוע חט' 7 נקראת חטיבה 7?,גלי צה"ל, 2 בינואר 2025חללי המלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתרצה"לכך השמידו לוחמי השריון עמדת חמאס בגבול עזה, באתרצה"ל, 21 בפברואר 2017רס"ר (במיל') אור ברנדס ז"ל, באתרצה"ל אביטל פשחור,פלוגה נוספת בכל גדוד שריון? פיילוט חדש יוצא לדרך, באתרצה"ל, 4 באפריל 2024| חטיבותצה"לבתש"ח | |
|---|---|
|
.jpg)
.JPG)
.jpg)
