| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עוצבת השרון |
| מדינה | ישראל |
| שיוך | |
| סוג | חטיבתחי"ר במילואים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1947–הווה (כ־78 שנים) |
| מקים היחידה | שמעון אבידן |
| מלחמות | כלמלחמות ישראל |
| פיקוד | |
| יחידת אם | |
| יחידות בת |
|
| דרגת המפקד | |
| מפקד נוכחי | יוני דהן |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבת גבעתי תש"ח אועוצבת השרון (5) (מספרה שלחטיבת גבעתי במלחמת העצמאות), שנקראה בעבר גםחטיבה 17, היא חטיבתחיל רגלים במילואים בצבא ההגנה לישראל.
חטיבת גבעתי הוקמה ב־30 בנובמבר 1947 כחטיבת חי"ש וקיבלה את השםגבעתי ובשנת 1956 הפכה מחטיבה סדירה לחטיבת מילואים. משום כך נסי המערכה של חטיבת גבעתי ממלחמת העצמאות מתנוססים על נס חטיבה 5, וכן תג היחידה של חטיבה 5 זהה לתג החטיבה של גבעתי בתש"ח. ב-4 ביוני2017 הוחלט על הוספת שם לחטיבה, ומאז נקראת החטיבה "עוצבת השרון – חטיבה 5". בשנת2020, כחלק מארגון מחדש בצה"ל, החטיבה הוכפפה תחת פיקודעוצבת הפלדה (אוגדה 162). כחלק מתהליך זה, בוצע שם החטיבה שונה ל"חטיבת גבעתי תש"ח". בעבר הוזנה החטיבה מלוחמים יוצאיחטיבת הנח"ל, אולם בשנים האחרונות היא מוזנת מלוחמים יוצאיחטיבת גבעתי.[1]
בדומה ליחידות אחרות בצה"ל, לאחרמלחמת העצמאות גםחטיבת גבעתי, שמספרה היה 5, פשטה ולבשה צורה. בעוד שמרבית חטיבות החי"ש והפלמ"ח פורקו או הועברו לצבא המילואים, נשארה גבעתי אחת משלוש החטיבות הסדירות של צה"ל, היחידה תחת פיקוד המרכז. בקיץ1956 הוחלט על פירוק החטיבה הסדירה. חלק מגדודי החטיבה הועברו לחטיבות סדירות אחרות (גדוד 51 הועבר כגדוד חי"ר לחטיבת גולני, וגדוד 52 הוסב לחרמ"ש בחטיבה 7) וחטיבה 5 התמזגה בחטיבת מחוז 17 אשר נשאה באחריות המרחבית לגזרת השרון, ואשר המשיכה לשאת במקביל את מורשת "גבעתי". מאוחר יותר שונה שוב שם החטיבה המרחבית לחטיבה 5, שמה הרשמי הראשון של החטיבה במלחמת העצמאות, וככזאת לחמה במלחמת ששת הימים ועד להווה.
בשנים שלאחר קום המדינה ביצעה החטיבה מספר פעולות תגמול בפרוזדור ירושלים, החטיבה השתתפה במבצע ירקון שהיה מבצע סיור שערך צה"ל בימים9–12 ביוני1955, במסגרת ההיערכות לקראתמבצע קדש.



במלחמת ששת הימים החטיבה המרחבית בפיקוד אל"םזאב שחם כללה 3 גדודי חי"ר: גדוד 171, גדוד 172, וגדוד 173. החטיבה כבשה אתטולכרם,קלקיליה ואת מערבהשומרון, עד למבואות שכם.
לאחר מלחמת ששת הימים קיבלה החטיבה אחריות לנפותג'נין,שכם,טולכרם ומחנה זבבידה. כוחות התעסוקה החטיבתיים כללו גדוד חי"ר, גדוד מג"ב, כוח סיור ושני פלוגות שריון. ב־1 בנובמבר 1967 הועברה האחריות לבקעת הירדן לחטיבה 80, לקראת הקמתחטיבת הבקעה.[2] עד לערב מלחמת יום הכיפורים נותרה החטיבה כאחראית על הביטחון השוטף בכל שטח השומרון.
במלחמת יום הכיפורים הייתה החטיבה בהליך של הסבה לחטיבה ממוכנת, אך גויסה כחטיבת חי"ר. החליף אל"םיהודה גולן את אל"ם אריה וינברג שהועבר לפקד על "כוח אילון" באזורראס סודר. החטיבה תוגברה בכוחות נוספים ונפרסה בחלקה הצפוני שלבקעת הירדן להגנה מפני התקפה ירדנית אפשרית.[3] החטיבה כללה 3 גדודי חי"ר: גדוד 171 בפיקוד סא"ל אברהם בר אוריין, גדוד 172, וגדוד 173. החטיבה, שתוגברה בגדוד 105 מגזרת אילת, החזיקה לאחר הפסקת האש אתקו המים באזור העירסואץ עד ליציאת צה"ל מהגדה המערבית שלתעלת סואץ.[3] החטיבה הייתה מגויסת כשבעה חודשים, במהלכם המשיכה את ההסבה לחטיבה ממוכנת.
מספר חודשים לאחר תום המלחמה, במסגרת שינוי ארגוני בצה"ל כולו, שונו מספרי גדודי החטיבה וקיבלו את מספריהם הנוכחיים.
במלחמת לבנון הראשונה פיקד על החטיבה אל"םעדי לבנת. החטיבה סופחה לאחר סיום המלחמה לאוגדת הגליל שהייתה בפיקודיצחק מרדכי, ופעלה לאורך ציר החוף עד למבואותביירות.
ב-1988 החליט הרמטכ"ל,רב-אלוףדן שומרון, על פירוק החטיבה מסיבות תקציביות, ואולם ההחלטה שונתה לאחר לחץ של חיילים ומפקדים ביחידה. באפריל1989 הוחלט על הסבת החטיבה לחטיבתחיר"מ.
בימיהאינתיפאדה ביצעה החטיבה משימותבט"ש באיו"ש ובגבול הצפון.
בפסח2002 השתתפה החטיבה בפיקודדידי ידידיה במבצע חומת מגן. משימת החטיבה הייתה כיבושמחנה הפליטים ג'נין, שהתנהל תוך לחימה קשה בשטח בנוי. בבוקר9 באפריל2002,יום השואה, נקלעה מחלקת הדרגון מהפלוגה המסייעת של גדוד נחשון לקרב קשה, בו נפלו 13 לוחמי ומפקדי הפלוגה. על תפקודה בקרב הוענק לפלוגה המסייעת של גדוד נחשוןצל"ש אלוף. כמו כן הוענק לכמה מחיילי הפלוגה ציון לשבח אישי. הקרב הוכרע לאחר הפעלתדחפורי די-9 משוריינים.[4]
ב-12 ביולי2006 הותקף סיור של החטיבה שנע על גבול הצפון, ונחטפו שניים מחיילי החטיבה,אהוד גולדווסר ואלדד רגב. אירוע זה הביא לפרוץמלחמת לבנון השנייה.
לאחרטבח שבעה באוקטובר, הוקפצו חיילי החטיבה בצו 8 לגזרת הדרום, שם טיהרו את המרחב בין רעים בדרום לכפר עזה בצפון, ובין הגדר לכביש 232. בהמשך נכנסו קרקעית לרצועת עזה והשתתפו במאמץ התמרון באזור דרום הרצועה בשלוש גזרות שונות. בסוף חודש נובמבר נכנסה החטיבה לעיירה בית-חנון בצפון הרצועה. בסוף חודש דצמבר,צוות הקרב החטיבתי פעל תחתאוגדת עזה והוביל אתמבצע עוז וניר להכנעת המחבלים בחירבת אחזעה, לצורך הגנת יישובי העוטף ויצירת מרחב חיץ בתוךרצועת עזה.[5] במהלך חודש ינואר 2024, פעלה החטיבה בצפון הרצועה תחתאוגדה 162 בשכונת שאטי, השמידה מנהרות, חיסלה מחבלים ומצאה אמל"ח ומסמכים.[6] בתחילת חודש פברואר סיימה החטיבה את המשימה בצפון הרצועה ושוחררה.[7]
במהלך המלחמה לחם גדוד 8111 תחתצק"ח קרייתי. במהלך הלחימה נהרגו 5 לוחמים מגדוד 8111[8] כאשר נקלעו לזירת מטענים בבית ספר שבו שהו מחבלי החמאס. ב-1 בינואר 2024, במהלך פעילות מבצעית בצפון הרצועה, הופעל מטען כנגד כוח מגדוד 7020. באירוע נהרג הלוחם עמיחי אוסטר ונפצעו 11 לוחמים נוספים מהגדוד.[9]
בחודשים ספטמבר-נובמבר 2024 נלחמה החטיבה במסדרון נצרים, ובמסגרת מבצע מרכבות גדעון הוקפצה החטיבה במאי-יולי 2025 לתפוס את גזרת רפיח וציר פילדלפי.[10]
ב-21 ביולי 2025 בעת פעילות במזרח רפיח הופעל מטען נגד כוח מגדוד 7020, באירוע נהרג רס"ם ולדימיר לוזה ונפצעו שני לוחמים.[11] יום למחרת באירוע נוסף של פיצוץ מטען נפצעו באורח קשה שני לוחמי הנדסה שפעלו במסגרת הצק״ח.
בחטיבה חמישה גדודים: שלושה גדודיחי"ר, גדוד סיור, וגדוד סיוע מבצעי.

גדוד 8111 יהונתן מורכב ממפקדים וחיילים ששירתו בגדודי החי"ר הסדירים השונים בצה"ל. רוב חיילי הגדוד מחטיבת הנח"ל.
הגדוד קרוי על שם דמותו המקראית שליהונתן בןשאול. סמל הגדוד מורכב מחלקים מסמל החטיבה (חטיבה 5) - שיח הצבר וההרים מייצגים את ההיסטוריה ומורשת החטיבה שלחמה בעיקר באזור הנגב, החרב מסמלת את היותו של הגדוד גדוד חי"ר לוחם, והקשת מסמלת את ההקשר לדמותו של יהונתן בן שאול, שגבורתו תוארה בקינת דוד:”קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם” (ספר שמואל ב',פרק כ"ב).

גדוד 8110 נקרא גדוד יואב, שם המנציח אתמבצע יואב, אחד המבצעים המרכזיים בהם השתתפה חטיבה 5 במלחמת העצמאות. בפסח 2002 היה הגדוד מגויס לתעסוקה מבצעית, אך בעקבות פתיחתמבצע חומת מגן הועבר ללחימה במסגרת החטיבה במחנה הפליטים בג'נין. במהלך הלחימה נהרגו שניים מלוחמי הגדוד ומספר לוחמים אחרים נפצעו.
ב-12 ביולי2006 אמור היה הגדוד בפיקוד סא"ל בני עזרן לסיים תעסוקה מבצעית בגזרתזרעית בגבול הצפון. סיור של פלוגה ג' בפיקודו שלאהוד גולדווסר נתקל במארב שלחזבאללה. גולדווסר ואלדד רגבנחטפו לשטחלבנון, באירוע שהחל אתמלחמת לבנון השנייה. שניים מלוחמי הגדוד,רב-סמלאייל בנין ושני תורג'מן, ונהג אחד ההאמרים,ואסים סאלח נזאל, שהיה אישקבע של החטיבה המרחבית, נהרגו בהיתקלות.

גדוד 7020, "נחשון", זכה לשמו באמצעשנות ה-90 של המאה ה-20, על שםמבצע נחשון, אחד מהמבצעים העיקריים בהם השתתפה החטיבה במלחמת העצמאות. אין קשר בין גדוד המילואים 7020 לגדוד 90 - גדוד סדיר בחטיבת כפיר, שגם הוא נושא אותו שם. הגדוד הסדיר נקרא על שםנחשון בן עמינדב המקראי, והוקם כעשור לאחר גדוד המילואים. הגדוד השתתף במסגרת החטיבה במבצע חומת מגן בעירג'נין והפלוגה המסייעת שלו נפגעה קשה בקרב במחנה הפליטים. כאמור, בקרב נפלו 13 לוחמי ומפקדי הפלוגה. על תפקודה בקרב זכתה הפלוגה בצל"ש אלוף פיקוד המרכז.
סמל גדוד נחשון עוצב בהנחיית המג"דדן שוורצפוקס (לימים סגן מנהלבית החולים סורוקה ומנהל המרכז לרפואה דחופה), וכלל בתוכו את סמלי ארבע חטיבותהחי"ר הסדירות מהן הגיעו הגיעו לוחמי הגדוד. סביב שנת 2020, סמל הגדוד עודכן על ידי המג"ד אורי ליפשיץ (רב קיבוץטירת צבי ומראשיישיבת שיח יצחק) וכולל כעת חרב בלבד.[12]

גדוד הסיור של חטיבה 5 הוקם בשנת2004. הגדס"ר מאגד תחתיו את שלוש הפלוגות הייעודיות של החטיבה: הפלס"ר, הפלנ"ט, הפלחה"ן, הפלת"צ (פלוגת תצפית וצלפים), הפלוגה המסייעת ופלוגת הסיוע המנהלתי. סמל הגדס"ר מורכב ממספר סמלים המייצגים את הפלוגות השונות.
גדס"ם - גדוד הסיוע המבצעי, הוא הלב הלוגיסטי של החטיבה המתמרנת.
הגדוד מנייד לוחמים,ציוד ותחמושת. מטפל ומחלץ כלי רכב/רק"ם ומטפל בנפגעים בעומק שטח הלחימה.
גדס"ם 5505 הוקם בשנת 2022 והתבסס על גדוד יחמ"ם 5861 (גדוד מילואים שנסגר ביחד עם שאר גדודי היחמ"ם במילואים של האוגדות השונות) שכלל בין היתר שתי פלוגות לוחמים.
לגדוד 5 פלוגות:
פלוגת הפת"ן (פינוי, תספוק, ניוד) - פלוגת לוחמים המבצעת ניוד רכוב של שיירות בתנאי חושך גמור ו/או מזג אויר חריג הכוללות ניווט אל שטח האויב ומשטח האויב, וכן אחראית על כוח פינוי פצועים חטיבתי רכוב.
פלוגת החוד - פלוגת לוחמים המאבטחים את הציר הלוגיסטי ומשתתפים במאמצי הניוד והאחריות המבצעית על הלבנות הרפואיות של הגדוד הפרוסות בשטחי הלחימה של החטיבה בשיתוף עם פלוגת הניוד.
פלוגת השינוע - משתתפת במאמצי הניוד עם רכבי משא כבד, לפלוגה זו יש מגוון משאיות ומורכבת מנהגים ומפקדי נהיגה (לוחמים) ובעלת יכולת ניוד בשטח מורכב ובתנאי חשיכה ומזג אויר מורכבים.
פלוגת הטנ"א - פלוגה עם יכולות חילוץ וטיפול של כלי רק"מ, טיפול בכלי נשק, בחינת תחמושת בחינה וטיפול באופטיקה.
פלכ"ר - פלוגה כירורגית המורכבת בבסיסה מאנשי רפואה (חובשים, פרמדיקים ורופאים). לפלוגה יכולות רפואה מקדמות לביצוע מתן דם וניתוחי שדה. הפלוגה לוקחת את החלק הרפואי בלבנות ביחד עם פלוגות החוד והניוד. לפלוגה יש כוחות נספים - קב"נים לטיפול נפשי ורבנות לטיפול בחללים. לפלוגה יש יכולת להקים בי"ח שדה במידת הצורך.
כוחות נוספים לגדוד הם הכוח האג"מי ומפקדת הגדוד.
מפקדי החטיבה:
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| סא"לשמעון אבידן | 1948 | |
| אל"םיעקב פרי | 1949 | |
| אל"םיהודה ואלך | 1949–1951 | |
| אל"םצבי זמיר | 1951–1953 | לימים אלוף פיקוד דרום וראש המוסד |
| אל"םעודד מסר | 1953–1954 | |
| אל"םחיים בר-לב | 1954–1955 | לימים הרמטכ"ל השמיני, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. |
| אל"םיוסף גבע | 1955–1957 | לימים אלוף פיקוד מרכז |
| אל"םיששכר שדמי | 1958–1959 | מפקד חטיבה 17/5 במלחמת סיני |
| אל"םיהודה הררי | 1959 | |
| אל"םברוך גלבוע | ||
| אל"םזאב בר-סבר | 1960–1964 | |
| אל"םאליעזר אמיתי | 1964 | |
| אל"םחיים עינב | 1965–1966 | |
| סא"ל יעקב כפרי | 1966 | רמ"ט החטיבה, שימש ימים ספורים בתפקיד על תקן ממלא מקום עד לכניסתו של זאב שחם לתפקיד |
| אל"םזאב שחם | 1966–1968 | מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים |
| סא"ל אליעזר שגב | 1969 | שימש מספר חודשים על תקן ממלא מקום |
| אל"םצורי שגיא | 1969–1971 | |
| אל"םאברהם אורלי | 1971–1972 | |
| אל"ם אריה וינברג (אילון) | 1972–1973 | החטיבה בהסבה לממוכנת |
| אל"םיהודה גולן | 1973– | מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים |
| אל"םשמואל פרסבורגר | ||
| אל"םאריה שלום | 1974 – 1975 | |
| אל"םיוסף אלדר | 1975 - 1977 | |
| אל"םמשה ספקטור | 1977 - 1979 | |
| אל"םצבי גלר | ||
| אל"םעדי לבנת | 1981–1983 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה |
| אל"םגבי פארן | 1983–1985 | |
| אל"םישראל רמות | ||
| אל"םיצחק איתן | ||
| אל"םיוסי גז | 1989–1993 | הסבת החטיבה לחטיבת חיר"ם |
| אל"םאמל אסעד | ||
| אל"םצביקה אמדור | לימים מפקדמערך מגל | |
| אל"םגרשון עמל | 1995–2001 | |
| אל"םיואל סטריק | 2001–2002 | לימים מפקדפיקוד צפון |
| אל"םדידי ידידיה[13] | 2002–2003 | |
| אל"םמוני כץ | 2003–2005 | לימים מפקדמפקדת העומק |
| אל"םאליהו זוהר | 2005–2009 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה |
| אל"םעודד ראור | 2009–2012 | |
| אל"םשמעון אדרי | 2012–2015 | |
| אל"םאבי רוזנפלד | 2015–2017 | לימים מפקדאוגדת עזה |
| אל"םבצלאל שנייד | 2017–2019 | לימים מפקדחטיבת הבקעה |
| אל"םאורי לוי | 2019–2021 | |
| אל"םחיים כהן | אוקטובר 2021–מרץ 2023 | לימים מפקדהחטיבה הצפונית ברצועת עזה |
| אל"םטל קוריצקי | 23 במרץ 2023 – 3 יולי 2025 | מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
| אל"םיוני דהן | 3 ביולי 2025 – | מפקד החטיבה הנוכחי |
מ-1947 ועד2005 נהרגו למעלה מ-800 חיילי חטיבה 5. חללי החטיבה מונצחים בבית החטיבה שבמצודת יואב לידאשקלון. ב־24 במאי1995 נפתח בית החטיבה במעמדראש הממשלה ושר הביטחוןיצחק רבין ובנוכחות כ-5,000 מחיילי החטיבה בעבר ובהווה. במצודת יואב, היא בית גבעתי, מונצחים יחדיו חלליחטיבת גבעתי על גלגוליה השונים ובהם גם חללי חטיבה 5.
בשנת1969 הוקמה בצומתניצני עוזאנדרטה לזכר חללי החטיבה במלחמת ששת הימים בתכנונו שלמרדכי כפרי. האנדרטה ממוקמת במקום בו התארגנו לוחמי החטיבה בטרם יציאתם לקרבות על צפון מערב הגדה. האנדרטה כוללת שתי אבניבזלת המונחות זו על גבי זו, עליהן חקוקים סמל החטיבה והפסוק "כשחל וככפיר היו" ומוקדשת "למגיני מרחב השרון".
אנדרטה נוספת לחללי החטיבה במלחמה הייתה מוצבת בחירבת צופין והועברה ליער המגינים.
| חטיבותצה"ל | |
|---|---|