 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 4 באוגוסט1977 |
| תאריך חקיקה עברי | כ' באבתשל"ז |
| גוף מחוקק | הכנסת התשיעית |
| שטחים שעליהם חל החוק | ישראל |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 864, עמ' 224. |
| משרד ממונה | משרד המשפטים |
| מספר תיקונים | 146 |
| נוסח מלא | חוק העונשין |
  | |
חוק העונשין, התשל"ז–1977, הוא לבו שלהמשפט הפלילי במדינת ישראל. ביותר מ-500 סעיפיו מפרט החוק תחילה את עקרונותהמשפט הפלילי, ולאחר מכן הוא מונה סדרה ארוכה שלעבירות פליליות ועונשים עליהן. בנושאים ספציפיים שונים נקבעו עבירות ועונשים גם בחוקים אחרים.
הקודקס הראשון שהגדיר את המשפט הפלילי בארץ ישראל היה קודקס פלילי עות'מאני שהושפע מתערובת של החוק המוסלמי והקודקס הצרפתי.
ב-1936 ביטלו הבריטים את הקודקס הפלילי העות'מאני, והכניסו לתוקף אתפקודת החוק הפלילי, 1936,[1] שהייתה מבוססת על הקוד הפלילי שלקווינסלנד,[2] שחיברסמואל גריפית', והפכה, בשינויים, לקוד הפלילי במושבות רבות של האימפריה הבריטית.[3] ב־1904 נחקק הקוד הפלילי של צפון ניגריה, וב־1916 הוחל על כל ניגריה. ב־1925 שימש הקוד כיסוד לטיוטת הקוד הפלילי לדוגמה למושבות המזרח־אפריקניות, שנחקקה כקוד הפלילי בקפריסין ב־1928. לאחר 6 טיוטות, ושינויים שונים, נחקקה הפקודה בארץ ישראל ב־1936.[3]
עם הקמת מדינת ישראל נשאר ככלל על כנו המשפט שהיה קיים ערב הקמת המדינה ועל כן פקודת החוק הפליליהמנדטורית נותרה בתוקף. במהלך השנים מאזהקמת המדינה נעשו תיקונים לא מעטים, בעיקר על ידי חקיקת חוקים חדשים שקבעו עבירות בתחומים מסוימים במקום העבירות שבפקודה וכן החלפת פרק הענישה שבפקודה בחוק חדש של דרכי ענישה.
בשנת1977 שולבו החוקים השונים עם נוסח עברי של פקודת החוק הפלילי תוךקודיפיקציה של דיני העונשין, והתגבשו ליצירתחוק העונשין, התשל"ז–1977, שהואנוסח חדש ונוסח משולב של החקיקה שקדמה לו.
חוק העונשין ממשיך לעבור שינויים רבים, הן מפאת היקפו והן מפאת רגישות הנושאים שהוא עוסק בהם. רוב התיקונים הם בעבירות הספציפיות. עם זאת מדי פעם מתוקן החלק הכללי של החוק באופן מהותי המשפיע על כלל דיני העונשין. התיקון המרכזי ביותר שנעשה בחוק היה תיקון 39 שנחקק בכנסת ב-1994 ונכנס לתוקף בשנת 1995, שבו הוחלף החלק הכללי של החוק (סעיפים 1–34) בחלק כללי חדש. אחת התכליות העיקריות של תיקון 39 הייתה בהעברת המשפט הישראלי לשיטה הדאונטולוגית וצמצום הנוכחות של התפיסה התועלתנית שרווחה ערב התיקון, כחלק מההשפעה האנגלית על מערכתהמשפט בישראל. בקביעת נוסח החוק השתתפו גם מומחים מן האקדמיה, ובהםשניאור זלמן פלר ומרדכי קרמניצר.תיקון מהותי נוסף שנעשה בחוק העונשין בשנת 2012 הוא תיקון 113 שבמסגרתו נקבעו עקרונות הענישה והדרך שבה על בית המשפט הגוזר עונש ללכת, במטרה להבנות את שיקול הדעת בענישה.
תיקונים נוספים:
הצגת העבירות בחלקו השני של החוק אינה בדרך של איסור עשייה, אלא בדרך של קביעת עונש למעשים (כנרמז בשם הערך) – חוק העונשין הואחוק קאזואיסטי. כך, למשל, החוק אינו אומר "אסור לרצוח" אלא קובע "העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו –מאסר עולם ועונש זה בלבד". בחוקים אחרים המטילים עונשים ניתן למצוא שילוב של שתי הגישות. בחוק למניעת הטרדה מינית, למשל, קובעסעיף 4 לחוק למניעת הטרדה מינית "לא יטריד אדם מינית את זולתו ולא יתנכל לו", ובסעיף שלאחריו נקבע העונש למי שאינו מציית לאיסור זה: "המטריד מינית אדם כאמור בסעיף 3(א)(3) עד (6), דינו – מאסר שנתיים".
העונשים הקבועים במרבית סעיפי חוק העונשין הם עונשי מקסימום. המשמעות היא שבית המשפט המרשיע את העבריין רשאי להטיל כל עונש שהוא, ובלבד שאינו חמור מהעונש שנקבע בחוק. בעבירות מסוימות, כגוןאונס,רצח ועוד, ישנם עונשי מינימום.
עיינו גם בפורטל
פורטל חוק ומשפט הוא שער לתחום המשפטים בוויקיפדיה. הפורטל מציג מושגי יסוד ומונחים בתחום, וסוקר מספר נושאים בהם ענפי המשפט, שיטות המשפט,חוקים,פסקי דין ועוד. |
חוק העונשין, התשל"ז–1977, באתרויקיטקסט
היסטוריית החקיקה שלחוק העונשין, במאגר החקיקה הלאומי באתרהכנסתהבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
