גורם מסרטן (אוקַרְצִינוֹגֶן) הוא מונח המתייחס לגורמים המעודדים התפתחות שלסרטן באדם או בבעלי חיים. הקרצינוגניות יכולה לבוא לידי ביטוי על ידי עידוד ישיר של סרטן או על ידי הכנה של תנאים המאפשרים לו להתפתח, וזאת בעקבות ערעור היציבות הגנטית או בשל שיבוש של תהליכים מטבוליים בתא. ההנחה המקובלת היא שישנן שלוש קבוצות של גורמים מסרטנים (קרצינוגנים): חומרים כימיים,נגיפים וגורמים פיזיקליים.
גופי מחקר ובריאות כמוהסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) ששייכת לארגון הבריאות העולמי אומשרד הבריאות בישראל, מחלקים את רשימת הגורמים המסרטנים לשלוש קבוצות, לפי מידת הוודאות שקיימת לגבי עד כמה הם מסרטנים.
- גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם -קבוצה 1 - גורמים שידוע בוודאות כי הם גורמים למחלות סרטן בבני אדם.
- גורמים המוכרים כמסרטנים סבירים בבני אדם - קבוצה 2A - גורמים שידוע בוודאות שהם עלולים לגרום סרטן בקרב בעלי חיים ויש הוכחות מוגבלות שהם עשויים לגרום סרטן בבני אדם.
- גורמים המוכרים כמסרטנים סבירים - קבוצה 2B - גורמים שקיימות הוכחות מסוימות, שאינן מספקות, כי הם עלולים לגרום סרטן, הן לבני אדם והן לבעלי חיים.
העובדה כי גורם כלשהו מסווג גורם מסרטן וודאי, נוגעת לאיכות הראיות לכך שהוא אכן מסרטן, ואינה אומרת עד כמה גורם זה מגביר את הסיכון לחלות בסרטן. שני גורמים מסרטנים יכולים להיות בסיווג של "מסרטן וודאי לבני אדם" אבל אחד מהם יכול להגביר את הסיכון לחלות בסרטן בעשרות או מאות אחוזים ואילו האחר מגביר את התחלואה רק באחוזים בודדים.
כמו כן החשיפה לגורמי סיכון שונים יכולה להשתנות בצורה משמעותית. עישון טבק, זיהום אוויר או אלכוהול הם מסרטנים וודאים בבני אדם שיש אליהם חשיפה נרחבת ואילו גורמים מסרטנים אחרים כמו יציקת ברזל ופלדה או ייצור של צבעי מגנטה משפיעים בעיקר כחשיפה תעסוקתית על אנשים העובדים בתעשיות אלו. היבט נוסף הוא שלא כל סוגי הסרטן הם קטלניים באותה המידה לכן גורמי סרטן מסוימים גורמים לתמותה משמעותית ואילו אחרים גורמים לסרטנים שאחוז הריפוי בהם גבוה.
מחקרים אפידמיולוגיים בארצות שונות, וגם מחקרים הנעשים לגבי תפוצת הסרטן בקרב קבוצותמהגרים, מצביעים על כך כי מספר גדול של גידולים (שאתות) נגרמים כתוצאה מגורמים סביבתיים, הכוללים גםתרכובותכימיות טבעיות או מלאכותיות. כבר בשנת1577 הובחן הקשר שביןסרטן העור ובין היחשפות לפיח, כשנתגלו מקרים רבים של סרטן בעורכיס האשכים אצל נערים שעבדו כמנקי ארובות ונחשפו חשיפה ממושכת לפיח ולחומר מסרטן הנמצא בו.
רק בשנים1915–1918 הוכח הקשר בין חשיפה לחומר מסרטן ובין סרטן העור, על ידי משיחה נשנית שלעטרן הפחם על עורארנבות. כעבור שנים מספר בודד החומר המסרטן הראשון - "בנזנתרצן 1" ולאחריו "בנזנתרצן 2", ומאז זוהו עוד מאות חומרים שגרמו סרטן בחיות מעבדה, בתרביות תאים ובאדם, למשל: בנזו-פירין ודימתילניטרוסאמין המצויים בעטרן הטבק וגורמים סרטן בדרכי הנשימה; קבוצה גדולה שלאמינים ארומטיים (כגון נפתילאמין); צבעיאנילין ותרכובותארסן;אדיויניל כלוריד (משמש בתעשיית הפלסטיק); סיביאזבסט (נמצא קשר בין חומר זה לסרטן קרום הריאה). נוסף על המסרטנים המלאכותיים, יש גם מסרטנים טבעיים, כגוןאפלטוקסין - הפרשתשמרים הצומחים עלאגוזים מסוימים (נמצא קשר בינו ובין סרטן הכבד).
איננו מכירים את כל החומרים המסרטנים המצויים בסביבה, ועדיין אין לנו מבחן כימי רחב טווח המזהה חומרים מסרטנים. על פי רשימת 1IARC - CARCINOGENIC TO HUMANSהמופיעה באתרהמשרד להגנת הסביבה, נמנים לפחות כארבעים חומרים מסרטנים באופן וודאי. משרד הבריאות האמריקני מפרסם מדי שנתיים רשימות מעודכנות של גורמים מסרטנים. על פי פרסומי המשרד בשנת 2006 ישנם 228 גורמים, המתחלקים בין ידוע מבחינה ניסויית, לבין צפוי במידה סבירה.
במחקרים רבים על וירוס הפפילומה הוכח בבני אדם קשר ישיר ביןנגיפים ובין מחלות הסרטן, כבר בתחילתהמאה ה-20 נמצא קשר ישיר בין נגיפים לסרטן בחיות מעבדה. תחילה הוכח כי סרטן הדם (לוקמיה) וסרקומה (גידול ממאיר שמקורו בעצם, בסחוס או ברקמת חיבור אחרת) עשויים להיגרם על ידי נגיף. רק בשנות ה-50 הצליחו לבודד נגיףאונקוגני ראשון, נגיף הפוליומה.
הקושי הגדול בהוכחת הקשר בין נגיף לסרטן נעוץ בעובדה שהימצאות נגיף ברקמה סרטנית איננה הוכחה שהנגיף גרם את הסרטן, שכן נגיפים מצויים גם ברקמות תקינות שונות שלבעלי חיים; קרוב לוודאי שהנגיף רק "מתאחסן" ברקמה.לאחרונה בודדו בקופים נגיפים מעוררי גידולים (שאתות).
חשיפה לקרינה אלקטרומגנטיתמייננת כמוקרני רנטגן או אוראולטרה סגול עלולה לגרום לסרטן. חשיפה לחומרייםרדיואקטיביים הפולטים קרינות מסוגים:אלפא,בטא וגמא עלולה לגרום לגידולים סרטניים שונים.
הקשר בין חשיפה לקרינה והתפתחות סרטן מבוססים בעיקר על אוכלוסיות שנחשפו לכמויות גבוהות יחסית של קרינה מייננת כמו ניצוליפצצות האטום שהוטלו עליפן, אנשים שנחשפו לקרינה בכורים גרעיניים, ואנשים שעברוטיפולים רפואיים בקרינה מייננת לצורך אבחון או ריפוי.
הקרינה המייננת פוגעת במרקם של התאים, ואם הם לא נהרסו לגמרי, בתהליך התיקון שלהם, הם עלולים לתקן את עצמם בצורה שגויה ולעבורמוטציה.
קרינת השמש כוללת קרינה בתחום העל-סגול שהיא קרינה מייננת, ועלולה לגרום לסרטן העור (מלנומה). חשיפה ממושכת לקרינת השמש (למשל לצורךשיזוף) יכולה לגרום לכוויות בעור, אך לקרינת השמש יש השפעה מצטברת גם ללא הופעת כוויות.
קיימת סברה כי חשיפה לקרינה בלתי מייננת ברמות גבוהות, כמו, למשל, קרינתגלי מיקרו ו-גלי רדיו (UHF) הנפלטת מאנטנות שידור, וכן לשדות מגנטיים חזקים שמקורם בקווי מתח גבוה, עלולה לגרום לסרטן. עם זאת, למרות מחקרים רבים בתחומים אלה, לא הוכח קשר ישיר בין שימוש בטלפון סלולרי או שהיה בקרבה לאנטנות או מתקני חשמל לבין תחלואה בסרטן. ההמלצה על המעטה בשימוש בטלפון סלולרי ותקני בטיחות בתחומים אלה מסתמכים על עקרוןהזהירות המונעת.
השפעת הגנטיקה על הסרטן:
