חומה ומגדל הוא כינוי לסדרת מבצעים להקמתיישוביםחקלאייםיהודייםמבוצרים בארץ ישראל בימימאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939) ומעט לאחריהם. מטרת המבצע הייתה לייצר רצף יישובים בנקודות בעלות חשיבות אסטרטגית ולהרחיב את גבולות ההתיישבות העברית והמדינה היהודית העתידית. המוטיב הבסיסי בחומה ומגדל היה הקמת נקודת יישוב הכוללת חומת הגנה ומגדל שמירה בתוך יום אחד, וזאת כדי להתגונן מהפורעים הערבים וכך לאפשר המשך מגורים במקום.
_%25D7%2597%25D7%2595%25D7%259E%25D7%2594_%25D7%2595%25D7%259E%25D7%2592%25D7%2593%25D7%259C.jpg)
_-_Building_Ein_Gev.jpg)
החל מאפריל 1936 התחוללומאורעות דמים כנגדהיישוב היהודי בארץ ישראל, הותקפה התחבורה, הוצתו שדות ויערות, נגדעו עצים במטעים והותקפו יהודים ששהו ביישובים ערביים ובדרכים. המאורעות נמשכו ברצף עד לאוקטובר 1936 ולאחר הפסקה קצרה התחדשו ונמשכו ברצף עד למרץ 1939. מטרתם של מחוללי הפרעות הערבים הייתה להפסיק את גידולו של היישוב היהודי ולמנוע את הפיכתו לכוח מכריע בארץ ישראל.
במאי 1936 החליטה ממשלת בריטניה לשגר לארץ ישראל ועדה מלכותית בראשות לורד פיל. הוועדה, שנודעה כוועדת פיל, הגיעה לארץ ישראל בסתיו 1936, וניסתה להציע פתרון יסודי לבעיה הארצישראלית.
כתגובה לפרעות וכדי לקבוע עובדות בשטח בטרם יפורסמו מסקנות ועדת פיל, החליטו ראשי היישוב היהודי לפעול במהירות ליצירת רצף של יישובים באזורים בעלי חשיבות אסטרטגית־ביטחונית שטרם התבססה בהם ההתיישבות היהודית.
אדמות שונות נרכשו בתקופה זו ובשנים שקדמו לה, בין היתר בעמק בית שאן, בגליל העליון המזרחי (עמק החולה,הרי נפתלי ומדרונות הבשן). ב־1938 נרכשו אדמות חנותה (חניתה) ונעשו מאמצים לרכוש קרקעות באזוררמת מנשה ובאזורים נוספים. השיקולים בכל הרכישות האלה היו אסטרטגיים, ובעקבות כך נרכשו גם קרקעות חסרות ערך מבחינה חקלאית, על מנת לשרטט את גבולות המדינה העתידית.
הרעיון היה להגיע בחסות החשיכה למקום, ועד הבוקר לבנות יישוב שכולל בתוכו חומה ומגדל. אסטרטגיה זו הסתמכה על החוק העות'מאני, שהיה בתוקף בזמן המנדט, לפיו אין להרוס בית בנוי עם גג ללא צו של בית משפט[1][2].
המגמה הייתה להקים יישובים באזורי ספר לאורך רצועת קשר שכונתה על שום צורתה "ה-N ההתיישבותי" שנמתחה מאצבע הגליל דרך עמק החולה ועמק יזרעאל למישור החוף.[3]
ישנה מחלוקת לגבי זהות היישוב הראשון של חומה ומגדל. אף על פי שמקובל למנות אתכפר חיטים כיישוב "חומה ומגדל" הראשון, ישנם מקורות המציינים אתניר דוד כראשון.[4] טענה זו נסמכת על כך שכפר חיטים לא היה יישוב חומה ומגדל קלאסי, שכן מקימיו לא הקימו אותו אלא עלו למבצר שכבר היה קיים במקום.[5][6][7][8]
ישנם מספר גרסאות לגבי משכה של תקופת חומה ומגדל, יש המגדירים אותה בין 1936 עד סוף 1939 ויש שמאריכים אותה עד מלחמת העצמאות.[9]
מחלוקת נוספת היא לגבי היישוב האחרון ברשימה. יש המציינים אתעמיר (29 באוקטובר 1939) כאחרון ברשימה.[10] יש המציינים את תחילתמלחמת העולם השנייה,1 בספטמבר 1939, כסיום תקופת חומה ומגדל,[11] ויש הכוללים ברשימה גם אתכפר ורבורג שנוסד ביום31 באוקטובר 1939, החורג משני הכללים לעיל.
עוד לפני העלייה על הקרקע השטחים שנרכשו עובדו, לרוב בצורה מרוכזת כדי לשמור את החזקה על הקרקע.
היישוב הראשון שהוקם במהלך תקופה זו היהכפר חיטים, שעלה על הקרקע ב־7 בדצמבר 1936. היה זה ניסיון ההתיישבות השלישי באתר, שבו נמצאו שרידי ניסיונות קודמים.[8]
בחורף 1936 החל מבצע העלייה על הקרקע הראשון בשיטת חומה ומגדל שהוצעה על ידישלמה גור, חבר קיבוץתל עמל, שחבריו התגוררו בבית אלפא, ולאחר שהוכנסו בה תיקונים בהתייעצות עם המהנדס יוחנן רטנר. האתגר בתוכנית היה הצורך להקים יישוב מבוצר בעל יכולת הגנה עצמית במהלך יום אחד, כך שבסוף היום הראשון יעמוד על תילו יישוב מוגן.
שלמה גור הציע להקים חומת עץ וחצץ בגובה 1.80 מטר שתקיף חצר של 35X35 מטר, כשבפינותיה יוצבו עמדות (בתחילה תוכננו 4 עמדות אבל לאחר התייעצות עם יוחנן רטנר הוחלט להסתפק בשתי עמדות), ובמרכז החצר מגדל שמירה. כמו כן נמתחה גדר תיל במרחק של 25 מטר מסביב לחצר, להגנה בפני זריקתרימונים.[12] החומה כפולת הדפנות ומגדל התצפית נתנו לדגם התיישבותי זה את שמו "חומה ומגדל".
חומרי הגלם להקמת היישוב, בהם הצריפים המפורקים, חלקי החומה והמגדל, החצץ, כלי העבודה והחומרים, הוכנו מראש והובאו למקום הקמת היישוב. לפנות בוקר היו חברי הקיבוץ המתיישב, לצד מתנדבים, יוצאים לנקודת ההתיישבות, וברוב המקרים היה היישוב מוקם עד סוף היום.
שיטת חומה ומגדל נוסתה לראשונה בעלייה לקרקע של קיבוץ תל עמל, בדצמבר 1936.
פחות מחודש לאחר ההתיישבות של תל עמל, ב־5 בינואר 1937 עלו על הקרקע חברי קבוצת "השדה" והקימו את קיבוץשדה נחום, ממערב לבית שאן.
בעקבות הצלחה זאת אימצו המוסדות המיישבים את שיטת חומה ומגדל לעליות על הקרקע של היישובים הבאים והיא הפכה לאסטרטגיה יישובית. בפברואר 1937 הכריזדוד בן-גוריון כי עליית תל עמל ושדה נחום על הקרקע הן עובדות מדיניות חשובות. מנהיגי היישוב הבינו כי מדובר לא רק בתחום החשוב כשלעצמו של ההתיישבות, אלא באפשרות נוספת לעצב את גבולותיה של המדינה שבדרך.
מיד לאחר מכן הוקמו יישובים בזה אחר זה, ב־25 במרץ הוקם קיבוץ גינוסר על שפת הכנרת ב־31 במרץ עלו לקרקע שני קיבוצים:שער הגולן ומסדה שניהם על גדות הירמוך.
עד לפרסוםהספר הלבן כמעט שלא היו הפרעות מצד הערבים ועד מאי1939 גם ללא הפרעה מצד שלטונותהמנדט הבריטי. אולם החל ממאי 1939 החלו הבריטים להגביל את העליות לקרקע ונמנעו ממתן אישורים, ובעקבות כך הוקמו יישובים גם ללא הסכמתם.
סיפורו של קיבוץגינוסר הוא ייחודי בכך שמטרת הקמת החומה והמגדל הייתה, לפחות באופן חלקי, קביעת עובדה מוגמרת בפני אגודתפיק"א, בעלת הקרקע, ולא רק לצורך הגנה מפני ערבים.[13]
תיאור העלייה לעין גב אופייני למבצעי העלייה על הקרקע של חומה ומגדל:[14]
"הכנת המחנה נחלקה בין משקי העמק - גשר מכינה את המגדל ואת חדר האוכל, אפיקים את החומה,קבוצת כנרת את הצריפים ואנחנו את הגדר החיצונית, גדר החוטים וכל מה ששיך לחשמלאות ומסגרות. ערב העלייה באו חברינו מכל הארץ. באו הרבה אורחים מהסביבה הרחוקה והקרובה; באו גם נגרים מכפר גלעדי וטפסנים מגבעת חיים. עד שעה מאוחרת בלילה עבדו החברים במסגריה. החברות עבדו במטבח והכינו את האוכל ליום העלייה. בשעה שלוש, בעוד חושך, הכל היה מוכן לדרך. בשלושה אוטומובילים הגענו לאפיקים. לכאן התאספו אנשי הסביבה שהשתתפו בעליה. מסע הכיבוש, שתים עשרה מכוניות משא מלאות אנשים עמוסי משא והמון מכוניות קטנות עברו דרךמסדה ועין הקורא סבבו את צמח עד הגיעם לעין גב... כעבור רגעים מספר התחילה העבודה. ארבע מאות איש עבדו במהירות ובקצב. ...הטוריה גרפה את החצץ לתוך הפחים, מן הפחים נשפך החצץ לתוך שקים וסלים - והחומה הוקמה במהירות קדחתנית. השמש הלוהטת והזיעה הנגרת לא הפריעו בעד העבודה. ...מכוניות המשא מביאות בזו אחר זו חומרים וקירות הצריפים. ידיים נאמנות עובדות במהירות, והנה כבר הוקם המגדל והולכים ומקימים הצריפים לחדר האוכל. ...בשעה ארבע אחר הצהריים עמד המחנה על תלו בלב האדמה השוממה, אשר זה מאות שנים לא ראתה ישוב יהודי. בשעות מספר הוקמה נקודת ישוב עברית חדשה."
את ההתיישבות בשיטת חומה ומגדל הוביל ארגוןההגנה, במתווה שאומץ על ידי המוסדות המרכזיים של היישוב העברי:הסוכנות היהודית,קרן היסוד,הקרן הקיימת לישראל וההסתדרות. לקחו בו חלק בעיקרקיבוצים וכן תנועות מכל זרמי ההתיישבות, בהם: 12 יישובים מןהקיבוץ הארצי השומר הצעיר, עשרה יישובים שלהקיבוץ המאוחד, חמישה קיבוצים שלחבר הקבוצות, שלושה יישובים שלהקיבוץ הדתי, 13 מושבים שלתנועת המושבים, תשעה יישובים שלהנוער הציוני ושלמכבי הצעיר ויישוב אחד של תנועתבית"ר. כוחותנוטרים ואנשי ה"הגנה" אבטחו את העלייה על הקרקע.
רשימת יישובי "חומה ומגדל" לפי תאריך הקמתם:[15]
”תֵּל-עָמָל, רִאשׁוֹנָה לְחוֹמָה וּמִגְדָּל....” כך הצהירנתן אלתרמן בשירו ה"מגדל הראשון".
| | שם היישוב | תאריך ייסוד |
| 1 | תל עמל (ניר דוד) (קיבוץ) | 10 בדצמבר 1936 |
| 2 | שדה נחום | 5 בינואר 1937 |
| 3 | גינוסר | 25 במרץ 1937[16] |
| 4 | מסדה | 31 במרץ 1937[16] |
| 5 | שער הגולן | 31 במרץ 1937[16] |
| 6 | בית יוסף | 9 באפריל 1937 |
| 7 | משמר השלושה | 13 באפריל 1937 |
| 8 | טירת צבי | 30 ביוני 1937 |
| 9 | בני ברית (מולדת) | 4 ביולי 1937 |
| 10 | עין השופט | 5 ביולי 1937 |
| 11 | עין גב | 6 ביולי 1937 |
| 12 | מעוז חיים | 6 ביולי 1937 |
| 13 | כפר סאלד | 15 באוגוסט 1937 |
| 14 | כפר מנחם | 28 ביולי 1937 |
| 15 | אושה | 5 באוגוסט 1937[17] |
| 16 | צור משה | 13 בספטמבר 1937 |
| 17 | חניתה | 21 במרץ 1938 |
| 18 | שבי ציון (מושב שיתופי) | 13 באפריל 1938 |
| 19 | שדה ורבורג | 17 במאי 1938 |
| 20 | רמת הדר | 26 במאי 1938 |
| 21 | אלונים | 26 ביוני 1938 |
| 22 | מעלה החמישה | 17 ביולי 1938 |
| 23 | תל יצחק | 25 ביולי 1938 |
| 24 | בית יהושע | 17 באוגוסט 1938 |
| 25 | עין המפרץ | 25 באוגוסט 1938 |
| 26 | מעין צבי | 30 באוגוסט 1938 |
| 27 | שרונה | 16 בנובמבר 1938 |
| 28 | גאולים | 17 בנובמבר 1938 |
| 29 | אילון | 24 בנובמבר 1938 |
| 30 | נווה איתן | 25 בנובמבר 1938 |
| 31 | כפר רופין | 25 בנובמבר 1938 |
| 32 | כפר מסריק | 29 בנובמבר 1938 |
| 33 | מסילות | 22 בדצמבר 1938 |
| 34 | גשר | 13 באוגוסט 1939 |
| 35 | דליה | 1 במאי 1939 |
| 36 | דפנה | 3 במאי 1939 |
| 37 | דן | 4 במאי 1939 |
| 38 | שדה אליהו | 7 במאי 1939 |
| 39 | מחניים | 23 במאי 1939 |
| 40 | שדמות דבורה | 23 במאי 1939 |
| 41 | שורשים (ננטש ב-1939) | 23 במאי 1939 |
| 42 | הזורעים | 23 במאי 1939 |
| 43 | תל צור | 23 במאי 1939 |
| 44 | כפר גליקסון | 23 במאי 1939 |
| 45 | מעפילים | 23 במאי 1939 |
| 46 | משמר הים (אפק) | 28 במאי 1939 |
| 47 | חמדיה | 23 ביוני 1939 |
| 48 | כפר נטר | 26 ביוני 1939 |
| 49 | נגבה | 12 ביולי 1939 |
| 50 | בית אורן | 1 באוקטובר 1939 |
| 51 | עמיר | 29 באוקטובר 1939 |
| 52 | כפר ורבורג | 31 באוקטובר 1939 |
המגדלים של מפעל "החומה ומגדל" היו מגדלים אותם ניתן היה להקים בקלות ולהרים בקלות. המגדלים הושפעו ממגדלים שנבנו במחנותמחנאות של תנועות הנוער.שמואל מסטצ'קין, עוד בטרם היותואדריכל בשנת1928, תכנן מגדל מחנאי בסיסי במחנההנוער העובד ביער בן שמן. מגדל זה הוא פיתח למגדל מרשים בהרבה במחנה התנועה בהרי הכרמל בשנת1934. את המגדל השני ראה ידידו שלמה גור, והוא היווה השראה למגדלי המבצע שאף בתכנונם השתתף מסטצ'קין במסגרת פעילותו בהגנה.
 | לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראופורטל היישוב |
חומה ומגדל, באתרהספרייה הווירטואלית של מטחיישובי העלייה החמישית ויישובי "חומה ומגדל" (מפה), באתרהספרייה הווירטואלית של מטח
הקמת יישוב חומה ומגדל, ארכיוןAP, אוקטובר 1937הקמת יישוב חומה ומגדל, יומניBritish Pathé, 1939קשר אווירי בימי חומה ומגדל,יומני כרמל, נובמבר 1948(התחלה 4:43)
אבשלום קור,באופן מילולי: קיבוץ חניתה על קו הגבול ממש,גלי צה"ל, 29 ביוני 2025
