חֹבָב חותן משה הוא אדם הנזכר פעמיים במקרא, כחותנו שלמשה רבנו[1]. בפרשת בהעלותך הוא מופיע יחד עם שם אביורעואל המדיני. בין המפרשים קיימת מחלוקת על זהותו, האם הוא אכן היה חותנו של משה, או שהיה גיסו, או שגם גיסו וגם חותנו נקראו בשם זה. מקור שמו, וכפי שהוא נדרש בחז"ל, הוא מלשון חביבות. בדברי הנביאים מופיע כי זרעו של חובב התגורר בארץ ישראל, בנחלה ייעודית עבורו.
חובב נזכר לראשונה, בעת יציאתבני ישראל ממדבר סיני על מנת להיכנס לארץ כנען.משה פנה אליו בבקשה שיבוא עם ישראל בדרכם לארץ,”כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל”[2]. חובב סירב, ואמר כי ברצונו ללכת לארצו ומולדתו. משה לא הרפה, וביקש ממנו כי יבוא בכל זאת עם ישראל”כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם. וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ; וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא - אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ - וְהֵטַבְנוּ לָךְ”[3].
בפסוק לא פורש האם קיבל חובב את דברי משה ובא עם ישראל בדרכם לארץ, והראשונים נחלקו בפירוש המעשה:
לדעת רביאברהם אבן עזרא[4], כל דברי משה - כולל אלו שנכתבו לאחר תשובת חובב - נאמרו לחובב לפני תשובתו, ולמרות כל דברי משה - לא קיבל חובב את דבריו ולא בא עם ישראל לארץ.
לדעת הרמב"ן[5] והרד"ק[6], חובב קיבל את דבריו ובא עם ישראל לארץ. הרמב"ן מבהיר כי אף על פי שלא קיבל חובב את דברי משה בפעם הראשונה, לאחר שהוסיף לו את המשפט השני - קיבל את דבריו.
לפי הרמב"ן[5], זו גם הסיבה שלא מופיעה בתורה תשובתו של יתרו, שכן קיבל את דבריו. דעת הרמב"ן נתמכת גם בדבריחז"ל בתלמוד הירושלמי[7]:”ובני קיני חותן משה,מביאיןוקורין,דכתיב[2]: "לכה אתנו והטבנו לך"”.
המקום השני בו נזכר חובב, הוא בספר שופטים, בהקשר לחבר הקיני שהיה מצאצאיו, ופרש ממקום מגורי משפחתו[9] לכיווןצפון הארץ באלון בצעננים הסמוכה לקדש נפתלי:”וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן, מִבְּנֵיחֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה; וַיֵּט אָהֳלוֹ, עַד אֵלוֹן (בצענים) [בְּצַעֲנַנִּים], אֲשֶׁר אֶת קֶדֶשׁ”[10].
תירוץ אפשרי, לפיו יש לייחס את המילים "חותן משה" כמוסבות על רעואל אביו של חובב (ולפי זה יהיה הפיסוק כך:”חובב, בן רעואל המדיני חותן משה”), נדחה על ידי רבי אברהם אבן עזרא[13]. הדחייה מתבססת על אזכורו של חובב בספר שופטים[10], שם הוא מכונה "חותן משה" למרות שאין שם אביו מצוין שם[14].
בחז"ל ובראשונים קיימות למעשה כמה דעות בזיהוי חובב:
הדעה הרווחת בדברי חז"ל ופרשני המקרא הראשונים, היא כי חובב הואיתרו שהיהחותן משה - אביה של ציפורה אשת משה. ואילו רעואל המדיני היה אביו של יתרו-חובב, ורעואל מוזכר כאביה של ציפורה (למרות שהיה סבה, אבי אביה יתרו) שכן נקרא אב גם ביחס לבני בניו[15].
הריב"א[16] גם כן מפרש כי "חובב" הוא חותן משה, על פי כך שהוא מבאר כי "רעואל" היה שמו של אביו של יתרו וגם שלו עצמו[17], ולכן מובן למה גם יתרו מופיע כבנו של רעואל, וגם ציפורה בתו מופיעה כבתה של רעואל.
רבי אברהם אבן עזרא[18] פירש, כי חובב היהגיס של משה - בנו של יתרו-רעואל, והשם "חותן" בלשון המקרא כולל כמה אישים ממשפחת האישה - גם אביה וגם אחיה.
לדעת הרא"ש, בפירושו לתורה[19], בביאור דברימכילתא דרבי ישמעאל, היו שני אנשים במשפחה זו שנקראו "חובב": האחד היהחותן משה - יתרו-רעואל-חובב (וזהו "חובב חותן משה" הנזכר בספר שופטים); והשני היהגיס של משה, שנקרא גם הוא חובב, על שם אביו (והוא "חובב בן רעואל המדיני" הנזכר בספר במדבר, ולשון "חותן משה" המופיע שם מוסב על רעואל אביו)[20].
כאשר נלחםשאול בעמלק, פנה קודם לקיני שישב בסמיכות לעמלק, וביקש מהם לסור משם, כדי שלא להשמידם יחד עם עמלק, מפני שאביהם עשה חסד עם ישראל בצאתם ממצרים[26].
בספר מלכים[27] נזכר אדם בשםיהונדב בן רכב שהלך יחד עםיהוא להשמיד את כל זרעאחאב.זרעו נזכר בתקופה מאוחרת יותר בימיירמיהו, כשבט שנצטווה על ידי אביו יהונדב לא לשתותיין ולא לשבת בבתים, ובתקופת המצור הבבלי בסוף ימיבית המקדש הראשון באו לשבת בירושלים[28]. על פי הפסוק בדברי הימים[29], בו נאמר”המה הקינים הבאים מחמת אבי ביתרכב”, מזהים חז"ל את הרכבים עם הקיני. ממקראות אלו עולה כי לפחות חלק מהקיני התיישבו מאוחר יותר באזור ירושלים.
^וייתכן שכך היא גם דעתרש"י. ראו בפירושו על שמות, י"ח, א', ובמקביל בפירושו על במדבר, י', כ"ט. וראו להלן בפירוש הרא"ש כעין זה, במהלך אחר לפיו השם "חובב" הוא שם כפול ששימש גם את יתרו וגם את בנו.
^פירוש האבן עזרא לתורה, במדבר, י', כ"ח, בפירושו הראשון.
^במכילתא דרבי ישמעאל,פרשת יתרו, מסכתא דעמלק, א' (מדרש זה מופיע בנוסחים שונים במדרשים נוספים) דרשוחז"ל, כי”שבעה שמות נקראולו: יתר, יתרו, חובב, רעואל,חבר,פוטיאל,קיני”.דרש זה מוקשה לכאורה, שהרי חובב מופיע בפירוש כבנו של רעואל (במדבר,י',כ"ט), כך שאפשר לומר שיתרו הוא חובב ורעואל הוא אביו, או שיתרו הוא רעואל וחובב הוא בנו, אך אי אפשר להעמיד את שלושתם כאיש אחד. כמו כן, גם בשמות נוספים הנמנים בין השבעה, אי אפשר לומר שמדובר באותו אדם, כדוגמת חבר הקיני, שהוא אדם שחי שנים רבות לאחר חובב ויתרו, בימידבורה הנביאה, והוא גם מופיע בפירוש כאחד מצאצאי חובב[10]. הרא"ש, בפירושו הנ"ל, מתרץ את דברי המכילתא על פי ביאורו כי היו שני אישים במשפחה שנקראו "חובב". באופן דומה מפרש הרא"ש גם לגבי שאר השמות המופיעים שם, כמו "חבר הקיני" ו"פוטיאל".
^שמואל א',ט"ו,ו'. רביאברהם אבן עזרא (שמות, י"ח, א') מפרש על פי זה את הטעם שפרשת ביאת יתרו מופיעה בסמוך לפרשת מלחמת עמלק, מפני שכנות זרע יתרו לעמלק, כדי להזהיר שכאשר יקיימו את מצוותמחיית עמלק לא ישמידו את בני יתרו עמם.
ערך מורחב –הקיני