 | |
| שרידי הכפר | |
| טריטוריה | המנדט הבריטי המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת רמלה |
| שפה רשמית | ערבית |
| שטח | 3,374[1]דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 10 ביולי1948 |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 170 (1945) |
| קואורדינטות | 31°54′44″N34°57′38″E / 31.91222222°N 34.96055556°E /31.91222222; 34.96055556 |
| אזור זמן | UTC +2 |
(למפת גוש דן מוגדלת)   ח'רובה (למפת גוש דן רגילה) ח'רובה (למפת ישראל רגילה)  מצפון וממערב:__מועצה אזורית חבל מודיעין ממזרח:__מועצה אזורית מטה בנימין /נפת רמאללה ואל-בירה מדרום וממערב:__מועצה אזורית גזר | |
ח'רובה (בערבית:خرّوبة) היהכפרירערבי שלבית איכסא ששכן כ-8 קילומטרים ממזרח לרמלה. במלחמת העצמאות נכבש הכפר ונהרס.
שם הכפר נובע מעץ החרוב. מקורו בחקלאות כמו שמות יישובים אחרים באזור (בית ענבה (ראהנחל ענבה) וגמזו).פרופ'מיכאל אבי יונה הציע לזהות את ח'רובה עם יישוב בשם "כפר חריבה", עליו מסופר בתלמוד הירושלמי. שם מסופר כי במאה השנייה לספירה גרו בו שני אחים שלחמו ברומאים, ומותם היה האירוע שהביא לפרוץ קרבותמרד בר כוכבא.[2][3]
במקום נמצאים שרידי מבצר מהתקופה הרומית וההרודיאנית השוכנים בסמוך לחווה האקולוגית במודיעין.בתיאור האתר בסקר ארכאולוגי שערךאלון שביט, נכתב כי במרכז הכפר הערבי קיים "מבנה גזית מפואר, כנראה מהתקופה ההלניסטית-רומית. סביב האתר יש שפע קברים חצובים, אף הם בני תקופה זו. באתר נמצאו מספר בורות מים חצובים".[4]
הכפר נזכר בתעודת הענקה המתייחסת לשנת1552, שבה נזכרים שטחים שהעניקה ח'אצכי סולטאן (רוקסלנה, אשתסולימאן המפואר) לווקף שלבית התמחוי שלה בירושלים, והכפר מתואר בה כמזרעה (כלומר כאדמה חקלאית לא מיושבת) של הכפרבית איכסא, המצוי במרחק של כ-40 ק"מ ממנו.[4][5] לפי רשימת המיסים העות'מאנית האחרונה, מסוףהמאה ה-16, נזכר הכפר בשם "ח'רנובה" ונרשם בה כיישוב ריק מתושבים.[4]
החוקר הצרפתיויקטור גרן ביקר במקום בשנות ה-60 של המאה ה-19 ותיאר אותו ככפריר ובו בקתות ספורות. את שרידי המבצר שייך (בטעות) למבצר ארנלדי.[6]
במפקד האוכלוסין המנדטורי מ-1931 נמנו 119 מוסלמים ו-21 בתים מיושבים.לפי מפקד האוכלוסין המנדטורי שנערך ב-1945, ישבו בכפר 170 ערבים מוסלמים על שטח של 3 דונם, לא כולל אדמות ששימשו לצרכים חקלאיים.[4]
בתקופת המנדט הבריטי, תושבי הכפר עסקו בייצורסיד, ששווק לחברות כגוןסולל בונה למטרות בנייה במישור החוף. בסביבות הכפר שרידים רבים מתעשיית הסיד, כוללמחצבות וכבשני סיד.[7][8]
במלחמת העצמאות, ב-10 ביולי 1948, נכבש הכפר במסגרתמבצע דני על ידיחטיבת יפתח. בתי הכפר נהרסו מייד לאחר מכן, לדבריבני מוריס ממניעים צבאיים.[9]
