זרם דתי הוא תת-קבוצה בתוךדת הפועלת תחת שם משותף ומסורת בין שאר הפעילויות. המונח מתייחס לזרמים השונים בנצרות (אורתודוקסי,קתולי והזרמים הרבים בנצרות הפרוטסטנטית). הוא משמש גם לתיאור חמשתהזרמים העיקריים של היהדות (יהדות קראית,אורתודוקסית,קונסרבטיבית,רפורמית ורקונסטרוקציוניסטית). בתוך האסלאם, המונח מתייחס לזרמים והאסכולות של הדת (הסוני והשיעי),[1][2] וכן לחלוקות המשנה שלהם,[3] כגוןמד'הב[4][5] ותנועות דתיות אחרות.[6][7]
הזרם הדתי הגדול בעולם הוא האסלאם הסוני.[8][9][10][11]
זרם נוצרי הוא כינוי כללי לגוף דתי מובהק המזוהה על ידי תכונות כמו שם משותף, מבנה, מנהיגות ודוקטרינה. עם זאת, גופים בודדים עשויים להשתמש במונחים חלופיים כדי לתאר את עצמם, כגוןכנסייה או אחווה. חלוקות בין קבוצה אחת לאחרת מוגדרות על ידי דוקטרינה וסמכות כנסייתית, כמו גם נושאים כמופרשנות המקרא, סמכות הירושה שלהשליחים,אסכטולוגיה וקדימותאפיפיור המפרידים לעיתים קרובות בין זרם אחד לאחר. קבוצות של זרמים החולקות ברוב הנושאיםאמונות דומות,מנהגים וקשרים היסטוריים ידועות כענפים של הנצרות.
בהינדואיזם, האלוהות העיקרית או האמונה הפילוסופית מזהה זרם, לו יש בדרך כלל גם מנהגים תרבותיים ודתיים מובחנים. הזרמים העיקריים בהינדואיזם כולליםשיוויזם,שאקטיזם,וישנויזם וסמארטיזם.
ערך מורחב –זרמים ואסכולות באסלאםמבחינההיסטורית, האסלאם היה מחולק לשלושה זרמים עיקריים, שנודעו כסונה,ח'וארג' ושיעה. כיום, הסונים מהווים כ-90% מכללהאוכלוסייה המוסלמית והשיעים הם בסביבות 10%,[12] בעוד האיבאדים, הקבוצה העיקרית מבין הח'וארג'ים (הפורשים), פחתו למתחת ל-0.15% מכלל המוסלמים בעולם.
עד ימינו נכחדו רבות מהכתות השיעיות. הכתות הגדולות של האימאמה ששרדו הן אוסוליזם (קצת יותר מ-8.5%), איסמעיליזם ניזארי (קצת יותר מ-1%) ואלוויזם (מעט יותר מ-0.5%[13] אך פחות מ-1%[14]). הקבוצות הקיימות האחרות כוללות את הזיידים מתימן, המהווים כמעט יותר מ-0.5% מאוכלוסיית העולם המוסלמית ומוסטאלי איסמעילי (עם כמעט 0.1%[15]).
מצד שני, כתות מוסלמיות חדשות כמו מוסלמיםאפרו-אמריקאים (דוגמת "אומת האסלאם" ו"אומת חמשת האחוזים"), מוסלמיםאחמדים[16] (כמעט 1%[17]), מוסלמיםקוראניסטים ומסלמיםוהאבים (עם כמעט 0.5%[18] מהאוכלוסייה המוסלמית בעולם) פותחו מאוחר יותר באופן עצמאי.
סקר שלמרכז המחקר פיו מצא כי עד 25% מהמוסלמים בעולם הזדהו בעצמם כמוסלמים שאינם שייכים לזרם כלשהו.[19]
תנועות דתיותיהודיות כוללות קבוצות שונות שהתפתחו בקרביהודים מימי קדם. כיום, החלוקה העיקרית היא בין שלושה זרמים:האורתודוקסי,הרפורמי והקונסרבטיבי, ולצידם מספר תנועות קטנות יותר. המבנה הדתי המשולש הזה קיים בעיקר ביהדותארצות הברית, בעוד שבישראל קווי השבר הם בין הדתיים האורתודוקסים לחילוניים.
התנועות שונות בדעותיהן בנושאים שונים. נושאים אלה כוללים את רמת המצוות, המתודולוגיה לפירוש והבנתההלכה היהודית,ביקורת היסטורית וביקורת נוסח המקרא וטיבו או תפקידו שלהמשיח אוימות המשיח. בין התנועות הללו יש הבדלים ניכרים בתפילות, במיוחד בשפה שבה מתקיימים אירועי הדת, כאשר התנועות המסורתיות יותר שמות דגש על העברית. החלוקה התאולוגית החדה ביותר מתרחשת בין יהודים אורתודוקסים ללא-אורתודוקסים, כך שהתנועות הלא-אורתודוקסיות מכונות לעיתים ביחד "זרמיםליברליים" או "זרמיםפרוגרסיביים".
המונח "רב-זרמי" עשוי לתאר (לדוגמה) אירועדתי הכולל מספר עדות דתיות מקבוצות דתיות שאינן קשורות לעיתים. אירועים אזרחיים רבים כוללים חלקים דתיים בראשות נציגים מכמה עדות דתיות כדי להיות מכילים או ייצוגיים ככל האפשר של האוכלוסייה או הקהל הצפויים. לדוגמה:מיסתחג ההודיה שליום ראשון בקמפמנטו אספרנסה (מחנה התקווה) בצ'ילה, שםשירות הכנסייה הובל הן על ידיכומרקתולי והן על ידימטיףאוונגליסטי במהלךתאונת המכרה בצ'ילה ב-2010.[20][21]
אנשי דת - לעיתים קרובות מוסמכיכמורה מכלדת - מוצבים לעיתים קרובות בארגוניםחילוניים כדי לספק תמיכהרוחנית לחבריה העשויים להשתייך לכל אחת מהדתות או הזרמים השונים. רבים מאנשי הדת הללו, במיוחד אלה המשרתים בצבא או בארגונים חילוניים גדולים אחרים, הוכשרו במיוחד לשרת בני דתות רבות ושונות, אפילו דתות עםאידאולוגיה דתית מנוגדת לזו של איש הדת עצמו.[22]
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link){{cite news}}: (עזרה){{cite web}}: (עזרה)The community currently numbers around 15 million spread around the world
{{cite book}}: (עזרה){{cite web}}: (עזרה){{cite news}}: (עזרה)