ערך זה עוסק בנשיאה השלישי של מדינת ישראל. אם התכוונתם למשורר והסופר, ראוזלמן שניאור. | |||||||
| שזר בשנת1963 | |||||||
| לידה | 22 בדצמבר1889 א' בכסלוה'תר"ן מיר,האימפריה הרוסית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 5 באוקטובר1974 (בגיל 84) י"ט בתשריה'תשל"ה ירושלים,ישראל | ||||||
| מקום קבורה | הר הרצל | ||||||
| תאריך עלייה | 1924 (ביקור ראשון1911) | ||||||
| שם מלא | שניאור זלמן שַזָּ"ר | ||||||
| שם לידה | שניאור זלמן רוּבָּשוֹב | ||||||
| מדינה | ישראל ישראל | ||||||
| השכלה | האוניברסיטה של שטרסבורג | ||||||
| מפלגה | מפא"י,פועלי ציון | ||||||
| השקפה דתית | יהדות | ||||||
| בן או בת זוג | רחל כצנלסון-שזר | ||||||
| פרסים והוקרה |
| ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| תפקידים נוספים | |||||||
| |||||||
  | |||||||
שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור:שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיביידי:רובאַשאָװ;24 בנובמבר1889,א' בכסלותר"ן,מיר,פלךגרודנו,האימפריה הרוסית –5 באוקטובר1974,י"ט בתשריתשל"ה,ירושלים), היהנשיאהּ השלישי של מדינתישראל,סופר,משורר,היסטוריון, מראשי הציונות,חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
שז"ר נולד כשניאור זלמן רוּבָּשוֹב ב-24 בנובמבר1889 בעיירהמיר שבפלך גרודנו, בתחום המושב שלהאימפריה הרוסית (כיום במחוז הורדנה בבלארוס), לאביו, יהודה ליב רובשוב, נצר למשפחתרבנים מחסידיחב"ד. הוא דור חמישה-עשר לרביואל סירקיש[1]. לימיםשינה אתשם משפחתו ל"שַזָּ"ר" –ראשי התיבות של שמו המלא (כהצעת הרבשמואל אהרון שזורי)[2].
ילדותו עברה עליו בעיירהסטויבץ, שם הכיר את השפה, הספרות והתרבות העברית. ב-1903, בגיל 14, ערך את "הירחון: עיתון עברי אורגן ציוני", שכתב בכתב ידו והפיץ בעיירה ובסביבותיה. בשנת1905, בגיל 16, הצטרף שזר למפלגת "פועלי ציון" בסטויבץ. בימי הצאר הרוסינאסר על ידי השלטונות על פעילות עיתונאית פרו-סוציאליסטית.
בין השנים1908–1912 למד ב'קורסים גבוהים למדעי המזרח' (המוסד האקדמי היהודי הראשון ברוסיה הצארית, מיסודו של הברוןדוד גינצבורג למרות שלא קיבל רישיון להשתמש בשם 'אקדמיה', נודע המוסד בכינויו "האקדמיה לחכמת ישראל") בסנקט פטרבורג. בפטרבורג פגש לראשונה בשנת1909 באוניברסיטה אתרחל כצנלסון, לימים אשתו. בשנת1910 כיהן כמזכיראספת הרבנים שנערכה בסנקט פטרבורג, שדנה בבעיות הנוגעות ליהדות רוסיה.
בשנת1911 ביקר לראשונה בארץ ישראל, ושהה בה מספר חודשים. בעת שהותו בארץ ישראל, הכיר בחוות כנרת אתרחל המשוררת ואף יצר עמה קשר רומנטי. יש הסוברים (כמו החוקרים יחזקאל צורף וד"ר תמר שכטר) כי שזר בדה את הרומן והעצימו, אף שסייע לא במעט למשוררת החולנית. רחל אףהקדישה לו כמה משיריה, כמו "גַּן נָעוּל". שיר זה, שהולחן בשנות ה-70, מבטא את כאבה לחוסר נכונותו של שזר לעזור לה. את השיר היא מקדישה "לזר", שמהווהאנגרמה לראשי תיבות שמו הקודם של שזר (זלמן רובשוב) והתנהגותו אליה כזר, אך אינה מגלה את זהותו.
לאחר הביקור בארץ ישראל, הפך לפעיל בולט בקונגרסים הציוניים, בכנסים יהודיים, בוועידות סוציאליסטיות בינלאומיות, ונבחר לוועד הפועל הציוני. כשפרצהמלחמת העולם הראשונה שהה שזר בגרמניה, ולא יכול היה לחזור לרוסיה; בגרמניה הפך לפעיל בתנועת העבודה הציונית ובארגון "החלוץ".
בשנים 1912–1919 למדהיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטאות בפרייבורג, בשטרסבורג ובברלין. שזר כתב ופרסם מאז שנות ה-20' לחייו מאמרים רבים בנושאים מגוונים הנוגעים לתולדות עם ישראל: אנקדוטות מחיי רבנים בימי הביניים, תולדותהשבתאות, מצבם המדיני של יהודים בתחילת העת החדשה (בין השאר על מעורבותם של יהודים מסורתיים בהגנה על ערים ובלקיחת חלק פעיל במלחמות במאה ה-17 כחיילים בצבאות שונים), מחשבות ותובנות על השלטון העות'מאני בארץ-ישראל, היחסים בין הרעיון הציוני לסוציאליזם שלמשה הס,פרדינאנד לאסאל, וקרל מארקס, ועוד. חלק מהמאמרים פורסמו בקובץ שעצם שמו - "אורי דורות"[3] - משקף את עומק הגותו היהודית-ציונית, עליה כתב ההיסטוריוןבן ציון דינור את הדברים הבאים:
"רבי שניאור זלמן שזר הוא בן-בית 'כל-חוזה': הוא לא רק יודע, חש מתוך תפיסה רוחנית, מהירה וחריפה, את 'העתים', אלא חוזה את הקשר הפנימי בין 'העתים', קשר שרק מתוך חזיון, מתוך חזות-הכול ניתן לעמוד עליו, לחוש אותו, ורק איש היושב בשער המצפה וצופה יום-יום על משמרתו, מה מתרחש ומה עומד להתרחש בישראל, ניתן לו להבין ב'עתים', לחזות בצינורות-קשר בלתי-נראים בעבר ולהבחין בשבילי התהוות חדשה, חבויים במעבה השיגרה של יום-קטנות".[3]
בראש חודש איירתר"פ (1920) נישא שזר לרחל כצנלסון (לימים דודתו שלשר המשפטיםשמואל תמיר) בטקס שנערך בירושלים.
לזוג הייתה בת אחת - רודה שזר (1921–1983), שנולדה עםתסמונת דאון.
בשנת1924עלה שזר לארץ ישראל, המשיך את פעילותו במפלגתאחדות העבודה (שהוקמה כמיזוג של פועלי ציון ו"הבלתי מפלגתיים") והיה בין מייסדימפא"י, שנוצרה ב-1930 מאיחוד של אחדות העבודה עםהפועל הצעיר. שז"ר היה חבר בוועד הפועל שלההסתדרות הכללית, ונמנה עם צוות העורכים הראשון של עיתונה, "דבר" שנוסד ב-1925. לאחר מותו שלברל כצנלסון, בשנת1944, נתמנה שז"ר לעורך הראשי של העיתון, וכיהן בתפקיד זה עד שנת1949. נוסף על כך שימש כמנהלהוצאת הספרים "עם עובד", והיה חבר בהנהלתהסוכנות היהודית וראש המחלקה לחינוך ולתרבות שלההסתדרות הציונית העולמית.
בערך בשנת 1945 חיפשדוד רמז, יו"ר ישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות באותה עת, חלופה עברית למילה אינטרפֵּלציה (interpellation) מעולם הפרלמנט; הוא פנה אל שזר, והלה הציע מיד לייחד להוראה זו את המילה הקיימתשאילתא(בעקבות הארמית שְׁאֵלְתָא; הכתיב התקני היום:שאילתה).[1]
בשנת1946, לאחרהשבת השחורה, ישבה הנהלת הסוכנות מחוץ לארץ ישראל, כאשר חברי הנהלת הסוכנות ששהו בארץ ישראל הושמו במעצר, נקבעה הנהלה זמנית של הסוכנות בישראל, שבה כיהן שזר יחד עםלוי אשכול ועם הרבמאיר בר-אילן. בעת "השבת השחורה", אישרה ההנהלה הזמנית של הסוכנות את הקמת11 הנקודות בנגב, שאותה יזם אשכול. הנקודות הוקמו במוצאייום הכיפוריםתש"ז, והיו גורם עיקרי לכך שוועדתהאו"ם לעניין ארץ ישראל (אונסקופ) תמליץ להכליל את הנגב בתחום המדינה היהודית.
עם קום המדינה, נבחר לכנסת הראשונה, והתמנה לתפקידשר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה. בימי כהונתו בתפקיד, נחקקחוק חינוך חובה, אולם פרצו סכסוכים רבים בנושא אופייה של מערכת החינוך במדינת ישראל (האם יונהגחינוך ממלכתי אחיד אוחינוך לפי זרמים מפלגתיים). משבר נוסף בנושא החינוך לילדימחנות העולים הוביל להקמתועדת חקירה,ועדת פרומקין באוקטובר1950. בעקבות פרסום מסקנות הוועדה, לא שב שזר לתפקידשר החינוך בממשלה שהוקמה זמן קצר לאחר מכן.
שזר כיהן כחבר הכנסת גם בכנסת השנייה והשלישית.
לאחר מותו של הנשיאיצחק בן-צבי ב-1963נבחר שזר לנשיאות המדינה, והחל לכהן ב-21 במאי 1963. ב-1968נבחר לקדנציה שנייה, שהסתיימה ב-24 במאי1973.
שזר מילא את תפקיד הנשיא בצנעה, ועמד מאחורי הקלעים של האירועים הפוליטיים. בתקופה זו בלטה בו מעט "תדמית זלמנית", לא מעט משום שמו וחזותו, והעובדה שהטלוויזיה הישראלית, שהחלה לשדר לקראת סוף תקופת כהונתו, ראתה בו דמות נוחה לסאטירה (אם כי בצעירותו היה רחוק מתדמיתו ה"זלמנית" ודווקא התאפיין כמחזר מוכשר).
שזר היה נשיא המדינה הראשון שערך ביקורים ממלכתיים בחו"ל, בין היתר כנציג המדינה בהלוויותיהם שלג'ון קנדי ווינסטון צ'רצ'יל. בשנת1964 קיבל בישראל את פניו של האפיפיורפאולוס השישי, שביקר בישראל. היה זההביקור הראשון של אפיפיור בישראל. בטקס קבלת הפנים לאפיפיור בירך הנשיא שזר את האורח ואת ברכתו סיים בציטוט, רב-משמעות לאותו אירוע, מדברימיכה הנביא:”כי כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלוהינו לעולם ועד”. בחירתו של הנשיא להביא בפני ראש הכנסייה הקתולית את דבריו אלה של הנביא נתקבלה באהדה על ידי רבים בישראל.
התעניינותו בתנ"ך הביאה את ראש הממשלהדוד בן-גוריון לייסד בימי כהונתו את החוג לחקר התנ"ך, אשר התכנס בבית הנשיא ובהשפעתו הפך ל"חוג הנשיא לחקר יהדות זמננו". כמו כן ייסד את "קרן עמו"ס" (הקרן לעידוד מלומדים וסופרים) לסיוע בהוצאה לאור שלספרות עברית. שזר היה גם הנשיא הראשון שהתגורר במשכן הנשיא הנוכחי.
זלמן שזר נפטר ב-5 באוקטובר1974, ונטמן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים. לזכרו הוקםמרכז זלמן שזר לחקר תולדות היהדות. החל משנתה'תשמ"ו (1985) מוענק ביום האזכרה השנתי לנשיא שזרפרס שזר לחקר תולדות ישראל עבור ספר או כתב יד העוסק בתולדות עם ישראל.דיוקנו הופיע עלשטר של 200שקלים חדשים.
על שמו נקראונקראו רחובות בערי ישראל, ובהםשדרות שזר בכניסה לירושלים שבהן שוכניםבנייני האומה.
כנצר למשפחה חב"דית, נשא שזר בגאווה את עובדת השתייכותו לחסידי חב"ד. הוא נהג לבוא מדי שנה בשנה להתוועדות "י"ט בכסלו" בכפר חב"ד, ואף נסע מספר פעמים לבקר את הרבימנחם מנדל שניאורסון בבית מדרשו בברוקלין[4], והשתתף בהתוועדות. שז"ר סייע רבות להקמת כפר חב"ד לידראשון לציון בעזרת ההסתדרות והממשלה.
לקראת סיום כהונתו, שאל את הרבי האם להמשיך בכהונה שלישית לאחר שינוי חקיקה, ולאחר שהרבי השיב בשלילה הודיע על פרישתו[5]. לאחר שחדל לכהן כנשיא הידק את קשריו עם החסידים והיה מגיע מדי פעם לתפילות בבית הכנסת צמח צדק של חסידי חב"ד, בעיר העתיקה בירושלים.
בשנות כהונתו תרם הנגיד סריצחק וולפסון מבנה גדול בכפר חב"ד המוקדש לחסידי חב"ד וקרא לו "בית שזר", על שם ידידו נשיא המדינה. בחנוכת המבנה השתתפו רבים, והוא משמש כביתצעירי אגודת חב"ד בישראל, ממנו מופצת פעילות חב"ד לכל ישראל.
עוד כאשר התגורר בתל אביב, הכיר שזר את ר' שמואל מאיר אנשין, סוחר ספרים שהיה מראשוני חסידי ברסלב בירושלים. לפי מה שסיפר שזר ההיכרות ביניהם אירעה בביתו של יצחק בן צבי[6], שהיה מלקוחותיו של אנשין. בהמשך, הכיר אנשין לשזר את ר' ישראל דב אודסר[7] מחסידות ברסלב[8], קשר שבהמשכו התפתח לידידות גדולה. שזר שמר על המכתבים ושלח אותם להדפסה[9] וקרא לספר "אב"י הנחל" כרמז לשמו של הרב ישראל דב אודסר, (אב"י ראשי תיבות ישראל בער אודסר). במכתבים עצמם הרב אודסר כותב לשזר דברי חיזוק ממשנתו שלרבי נחמן מברסלב וכותב אליו בצורה לבבית (’’עצמי ובשרי, מר זלמן שזר’’). שזר השיב על המכתבים[10][11] ואף תמך כלכלית ברב אודסר[12][13]. בהמשך התקרב ליהדות[14] ולחסידות ברסלב, ואף הגיע מספר שנים להתפלל עם חסידי ברסלב ב"שול" בראש השנה[15].
זלמן שזר כתב מאמרים וספרים רבים, רובם עוסקים בהיסטוריה של ארץ ישראל וכן בתנועת החסידות וביוגרפיות שונות.
בין ספריו:
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:זלמן שזר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:זלמן שזר |
זלמן שזר, באתרהכנסת
זלמן שזר סדרת גדולי העם היהודי, סרטון באתריוטיובארכיון המדינהיום הולדת 80 לנשיא זלמן שזר -ארכיון צה"ל ומעהב"ט, סרטון באתריוטיוב
"נשיא ומאמין", סרט בבימויו שליעקב גרוס, 1994.פרק א |פרק ב |פרק ג |פרק דהשבעת זלמן שזר לנשיא השלישי של מדינת ישראל, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, מאי 1963זלמן שזר נבחר שנית לנשיא המדינה, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1968
- מנחם מנדל שניאורסון. צילום: ג'רי דנציק.
ישראל ברטל,דעו תורת ישראל, הוקירו את הרוח היוצרת של האדם, אהבו את החירות, באתרהארץ, 13 באוקטובר 2025;| נשיאי מדינת ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי החינוך בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| יושבי ראש הנהלתהסוכנות היהודית |
|---|
| אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה | ||
|---|---|---|
| קבריהם של שניאור זלמן שזר ושלרחל כצנלסון-שזר | |
| הקודם: יצחק דב ברקוביץ | פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עםישראל אפרת 1966 | הבא: שמעון הלקין |
| עורכי העיתוןדבר | ||
|---|---|---|
|
.svg)
