עקב פעילותו הכימית הנמוכה, זהב מופיע בטבע בדרך כלל כסגסוגת (כגוןאלקטרום) או בצורתו החופשית, לעיתים קרובות בתור גרגירים זעירים, ולעיתים נדירות בתור גושים גדולים[2]. ריכוזו בקרום כדור הארץ הוא 0.03חלקיקים למיליון (ppm) ומקורו המסחרי העיקרי הואסלעים וולקנים. גםמי ים מכילים זהב, בריכוז הנע בין 0.2–1 מיליגרם לטוןמים. תהליך זיקוקו ממי הים הוא יקר ולכן אין לו יישום מסחרי.
תכונה נוספת המייחדת אותו מרובהמתכות האחרות היא הקושי הגדול שלו להתרכב עם חומרים אחרים, תכונתאדישות (אינרטיות)[3]. הזהב אינומתחמצן (מחליד) והוא עמיד בפני תגובתשיתוך עםחומצות אובסיס, מלבדמי מלך, המסוגלים להמיסו.
כיוון שהזהב אדיש, הוא נשאר מבריק כמעט בכל תנאי, ואפשר למצוא אותו כמו שהוא, למשל: בסינון זהב מחלוקי נחל בנהר, יימצא הזהב בולט בצבעו משאר האבנים. גם בחפירות ארכאולוגיות נמצאים פריטי זהב ללא פגם כימי כלשהו.
הזהב היא המתכת בעלת כושר המתיחה (ריקוע) הגבוה ביותר, עד כדי שגרם אחד של זהב יכול להימתח עד ל-66 קילומטרים[4].
צירוף תכונות אלו הופך אותו נוח לעיבוד. תכונה זו והברק האופייני לזהב הקנו לו מעמד מיוחד וסמל חברתי באמצעות התקשטות בו, ושימושים טקסיים ויצוגיים רבים אחרים, כולל שימוש בו כבסיס לאמצעי תשלום.
בטבלה המחזורית נמצא הזהב בקבוצת יסודות 11, הכוללת מלבדונחושת,כסף, ורנטגניום. דרגות החמצון הנפוצות שלו הן 1+ ו-3+. האלקטרושליליות של הזהב היא הגבוהה מבין כל המתכות ולפיכך הוא המתכת היחידה שניתן לבודד במצב חמצון שלילי-Au כמו בתרכובתצזיום אאוריד.
הזהבמוליך חשמל, אך לא משתמשים בו לכך בשל העלות שלו.
זהב כלורי (AuCl3)(אנ') ו-HAuCl4(אנ') הן תרכובות הזהב הנפוצות ביותר. דרגות החמצון הנפוצות של זהב הן 1+ ו-3+, אך בתנאים קיצוניים קיימת גם הדרגה 5+ (יחד עםפלואור - AuF5).
זהב מוכר לאדם עוד מימי קדם והוא כנראה אחתהמתכות הראשונות שהאדם השתמש בהן. קיימות מספר עדויות לשימוש קדום בזהב, בהן עדות בכתב חרטומים משנת2600 לפנה"ס ועדויות נוספות מאזוריםגאוגרפיים עשירים בזהב ועד אגדות עמים בנושא.
זהב נחשב במשך תקופה ארוכה לאחת המתכות היקרות ביותר, לכן הוא מסמלעושר,מלוכה,אצולה ועוד. הזהב זוהה לעיתים כאוריקלקום – מתכת מיתולוגית.
בתחום האלכימיה הייתה לזהב חשיבות רבה, באשר מטרת האלכימאים הייתה יצירת זהב מיסודות אחרים, למשלעופרת (משימה שאיננה אפשרית אלא בטכנולוגיות מודרניות המכוונות לצבריאטומים בודדים).
הזהב אף הוכר בתרבות האינקה כ"זיעת" החמה וכן האצטקים נהגו לפסל דמויות שונות בזהב ולהכיןתכשיטים לכהנים.
הזהב היה, במשך כל ההיסטוריה ועד היום, סחורה אמינה והיווה מפלט לאנשים בעת חשש משינויים בשווקים העולמיים, ולכן הם משקיעים בזהב מתוך הציפייה שמחירו יציב בדרך כלל. מחיר הזהב עולה כאשר יש חשש למלחמה או אי-יציבות או חשש אחר אצל המשקיעים במניות, למשל, משום שערכו של הזהב יציב יחסית.
במשך כלהמאה ה-19 הובילו גילויי מחצבי זהב בעולם להגירות המוניות של הרפתקנים שקיוו להתעשרות מהירה. גלים אלה נקראו הבהלה לזהב. המפורסמת ביותר הייתהבהלת הזהב של קליפורניה בשנת1849. אירוע ידוע נוסף היההבהלה לזהב באלסקה שהונצחהבסרט בשם זה. בהלות זהב נוספות במאה ה-19 אירעו בדרום אפריקה ובאוסטרליה. הגירות אלו אחראיות במידה רבה להתיישבות בארצות הברית בפרט, ולעיצוב הפוליטי-דמוגרפי-כלכלי בעולם בכלל, והשפעתן הרבה ניכרת עד היום.
עד שנת1910 מוצה יחסית מעט זהב מעפרותיו. חישובים מעלים כי 70% מכלל הזהב שהופק בעולם מוצו מאז שנה זו.
משחר ההיסטוריה עד היום הופקה כמות זהב המשתווה בנפחה לשלוש בריכות אולימפיות בלבד[5][דרושה הבהרה]
11 מדינות אחראיות לכשני שלישים מתפוקת הזהב העולמית
ריכוז הזהב המינימלי במחצב הדרוש להפקה מסחרית שלו יכול להיות זעיר: כחציגרם לטון. קיימים גםמחצבי זהב עם ריכוזים גבוהים יותר, לעיתים 1–5 גרם ל-1,000 קילוגרם מחצב.
ניתן למצות זהב מסחף בעזרת טכניקות כימיות, כמיצוי בעזרתציאניד ("הטכניקה הישנה", הזולה והמזהמת יותר) או בעזרתכלור. בשנת2000 נשפך ציאניד בסביבת אגם ברומניה וגרם לנזק סביבתי רב (מוות עופות, דגים ועוד).
מאז1880, הייתהדרום אפריקה המקור העיקרי (כשני שלישים) לזהב בעולם, העיריוהנסבורג לדוגמה, הוקמה במיוחד לצורך זה.
רעיון הפקת הזהב ממתכות זולות ממנו ריתק אנשים רבים במהלך ההיסטוריה. מדענים ומלכים התעניינו באלכימיה, תוך חיפוש אחר "אבן החכמים" ההופכתעופרת לזהב. רעיון זה נזנח כאשר הוכיחו מדענים שלא ניתן להפיק זהב מיסודות אחרים בתהליכים כימיים.
לעומת זאת, הפקת כמויות זעומות של זהב מתאפשרת באמצעותמאיצי חלקיקים.
ניתן להפיק כמויות קטנות של זהב גם מפיריט (המכונה "זהב השוטים") המכיל לעיתים גם זהב אמיתי ונחושת.
זהב הופק גם בארץ ישראל. דרומית למכרות הנחושת בתמנע, בהרי אילת (נחל רודד וסביבתו) היו מרבצי זהב קדומים שנוצלו בתקופה האסלאמית הקדומה. הזהב הופק מסלעי הקוורץ בנחלי האזור על ידי טחינה באמצעותאבני רחיים ושימוש במתכת הכספית: זהב נמס בכספית נוזלית, ואז ניתן לחמם את התמיסה, עד שהכספית מתאדה והזהב נשאר. ידוע במיוחד האתר הארכאולוגי נחל התחנות (ואדי-א-טוואחין שלמרגלות הר ידידה /נחל רודד).
זהב משמש בכמויות קטנות במעגלים חשמליים במכשירי אלקטרוניקה. אחת משיטות ההפקה החדשות (יחסית) והנפוצות (כיוון שהן לא דורשות ציוד ומשאבים מיוחדים) מנצלת את הזהב המצוי בפסולת של מכשירי אלקטרוניקה. במכשיר עצמו כמויות זהב קטנות, אך כיוון שניתן לקנותפסולת אלקטרונית לפי משקל בלבד, הפקת הזהב הופכת כלכלית[6][7].
מגעים חשמליים בתעשיית האלקטרוניקה ומחברי אודיו (כגוןXLR) מצופים לעיתים קרובות בזהב. עמידותו הגבוהה בפני קורוזיה משמרת את טיב תכונות ההולכה ואת איכות הצליל בהתאמה.
הזהב נסחר בבורסות העולם לעומת הדולר, סימונו יכול להיות GOLD או XAUUSD. מחירה שלאונקיית זהב נכון לאוקטובר 2025 הוא כ-4250 דולר[10]. הזהב משמש ערבונות לאשראי במרבית הבנקים הגדולים בעולם.
יש ארצות שבהן משמש הזהב כעתודת כסף למקרי חירום[11], וכן כאוצר פיקדוני (למשל האתרפורט נוקס שבארצות הברית).
על פי המתואר בתנ"ך, לזהב הייתה חשיבות רבה, כמו גם למקצוע הצורפות. כבר בתחילתספר בראשית מוזכר הזהב”וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב”[12]. רבים מכלי המקדש, והמקדש עצמו היו עשויים, אומצופים זהב.
.jpg)
