Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

זאב טנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב טנא
זאב טנא (2023)
זאב טנא (2023)
לידה6 במאי1947 (בן 78)
רפובליקת פוליןעריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידהזיגמונד טננבאוםעריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהישראלעריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילותישראלעריכת הנתון בוויקינתונים
השכלההטכניון – מכון טכנולוגי לישראלעריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילותמ-1973
סוגהרוק
שפה מועדפתעבריתעריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטיםעצמאי
מספר ילדים2עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
zeevtene.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב טנא (נולד ב-6 במאי1947) הוא יוצר, משורר,שחקן,פזמונאי וזמררוקישראלי, שידוע בשירי המחאה שלו ובסגנונו המשעשע.

טנא הוא גםמהנדס מזון[1] ויזם בתחום הנדסת המזון, ושותף בחנות הנקניקיות "פרנק" בתל אביב.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

נולד בפולין בשםזיגמונד טננבאום להוריםניצולי השואה, שושנה (רוזה) וחיים (חמק) טננבאום. אחותו הגדולה נספתה במלחמת העולם השנייה כאשר הבונקר בו הוחבאה התגלה על ידי הנאצים.

לאחר המלחמה עלתה המשפחה לישראל.

את שירותו הצבאי עשה טנא כפקח טיסה, לאחר שנשר מקורס טיס. רבים משיריו של טנא עוסקים בביוגרפיה שלו.

יצירה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

טנא עלה לראשונה לכותרות כשכתב לאחרמלחמת יום הכיפורים את שיר המחאה "איפה טעינו", לאלבומו השלישי שלאושיק לוי, שגם הוא נקרא "איפה טעינו". באלבום נכללו שני שירים נוספים שכתב טנא, "אישה מהצד" ו"טוב לחיות בעד ארצנו".

ב-1981 הקליט טנא את שירו הראשון, "לא לגעת", ושלוש שנים חלפו בטרם נכנס שוב לאולפן כדי להקליט את "כפתו אותו".

ב-1983 הקליט הזמרגדעון כפן את השיר "ילד השדה" שכתב במשותף עם טנא. שיר זה זכה להצלחה רבה והפך ללהיטו המפורסם ביותר של כפן, ובהמשך התפרסם גם בביצועם שלאורנה ומשה דץ.

ב-1984 יצא אלבומו של אושיק לוי "לילות שרב", שטנא כתב את כל שיריו. מהאלבום התפרסמו השירים "אין מקום להפתעות" ו"כמו בסרט", אותו הלחינהיהודית רביץ (והוא היה השיר היחיד בו הייתה מעורבות יצירתית של טנא ורביץ ביחד).

לאלבומה שלרבקה זהר "עבריה", שיצא ב-1987, כתב את השיר "דרך מוצא", שהלחיןמיקי גבריאלוב.

אלבום הבכורה של טנא, בעל השם הסמלי "טנא והזאב", יצא ב-1987, כשהיה כבר בן 40, בחברת התקליטים "הליקון". באלבום ניגנו איתו בין השארערן צור,תמיר קליסקי וישראל נחום, והוא כלל 11 שירים. הבולטים שבהם היו "כפתו אותו", "שרה ודוד" ושתי גרסאות לשיר "איה", בעברית ובפולנית, שהייתה שפת אמו. האלבום, שהופק על ידי קליסקי, נכשל מסחרית.

ב-1989 יצא אלבומו השני, "חתול שחור", שאופיין בסאונד "מלוכלך" יותר ובהקלטות חיות. באלבום ליוותה אותו להקת הליווי אשר נשאה את שם האלבום וכללה את ישראל נחום,אבי סינגולדה ואלון נדל. גם אלבום זה לא זכה להצלחה מסחרית גדולה, אבל בתקשורת הוא זכה לאזכורים רבים בעיקר בגלל פזמון השיר "גרמנים", שבו מכריז טנא "אני שונא גרמנים, ואין לי שום דבר נגד ערבים". השיר שנפסל לשידור כולל מספר שורות פרובוקטיביות כמו הבית האחרון: "אוהב להסתובב בבית ערום, אוהב לדעת שלא חסר לי כלום, מעט לא מרגיש נוח כשאני תוקענאד, כסף חשוב לי לביטחון מאוד". את עטיפת האלבום, שיצא בחברת התקליטיםאן אם סי אייר חברודודו גבע, וזכור ממנה צדה האחורי, שבו מצוירים אישה ואישהשואל אותה "תגידי, את מחומצנת או שזה טבעי?", שנלקח מהשיר "מחומצנת".

אלבומו השלישי של טנא, "חצי צוחק", יצא ב-1992 בחברת התקליטיםהד ארצי והופק מוזיקלית על ידיגלעד עצמון. השירים הבולטים באלבום היו "אחרי שכולם ימותו", "שקט יחסי" ו"מה שהיא השאירה", שנכתב לזכר אחותו שנספתה בשואה. גם אלבום זה נחל כישלון מסחרי. למרות זאת, החלו להתאסף סביב טנא מעריצים אדוקים רבים שמילאו את הופעותיו.

ב-1995 הוציא טנא מעיןאלבום הופעה, "חתול שחור מארח", שהוקלט בהופעותיו השונות והכיל גרסאות שונות לשיריו. את האלבום הפיץ הלייבלהאוזן השלישית.

ב-1997 הוציא טנא את אלבומו החמישי, "הכל במקום", שהופץ על ידי חברת התקליטים "הליקון". האלבום כלל שירים שונים שהקליט טנא בשנים שחלפו מאז אלבום האולפן השלישי שלו, בין השאר "דוד שלח אותי", "חברים על ישו" (שיר הומוריסטי עלישו שנפסל לשידור מחשש לפגיעה ברגשות הנוצרים) ו"לא הספקנו". השיר "לא הספקנו" נקרא כך מכיוון ששולב בו קטע מוזיקלי שהקליט טנא עםמוזיקאיפלסטיני בשם חאתם אפרני, שנהרג בתאונת דרכים זמן קצר לאחר שהשניים נפגשו והקליטו אותו. כבר אחרי צאת האלבום "חתול שחור מארח" עבדו טנא ואפרני על הופעה בפסטיבל עכו, אך היא התבטלה בדרך מירושלים להופעה, כיוון שלהקתו של אפרני ואפרני עצמו עברו בדיקות ביטחוניות, שלטענתו היו משפילות עקב היותוערבי.

ב-2001 הוציא את אלבומו השישי, "זיכרון קצר", שאופיין באווירה כבדה יותר ובשיריםאוטוביוגרפים כמו "מחלות טובות" (אותו כתב על שחרורו ממלחמת לבנון הראשונה בזכות מחלת האסתמה ממנה הוא סובל[2]) ו"השנה לא היה פה חורף". כמעט מחצית משירי האלבום היו בעצם דקלומים על רקע מוזיקלי, והוא הופץ בחברת התקליטיםהד ארצי.

בשנת2002 החליט טנא להוציא את השיר "איפה טעינו" בגרסה חדשה, שכללה גם בית נוסף שבו נכתב: "פרצנו צפונה וקדמה עד ים, אבל בדרך שכחנו שיש פה עוד עם, וגם הוא כמונו ממש, רוצה לטעום חלב וגם דבש. שם טעינו, שם עשינו רע, שם אולי נמצא את התשובה". השיר צורף לאוסף שהוציא טנא ב-2003 וכלל שני שירים נוספים שמעולם לא הופיעו באלבום של טנא: "לא לגעת" (שירו הראשון) ו"הורה", שהוקלט ב-1991 והיהפרודיהפוליטית-פסיכדלית להורה הישראלית.

ב-2005 הוציא טנא את אלבומו השביעי, "הרוב חי", הפעם בחברת התקליטיםהתו השמיני. באלבום נכללו כמה שירים בהופעה חיה וארבעה שירים חדשים, ביניהם שנישירי מחאה בולטים, "שלא תדע עוד...(צה"ל)" ו"ביירות". את השיר "ביירות" תרגם טנא מהשיר "I Bombed Korea" (השיר, שנכתב ובוצע על ידי הלהקה האמריקנית "Cake", מספר עלטייס אמריקני שמתרברב במסבאה על פעולותיו במלחמת קוריאה, אך בגרסתו של טנא הטייס מתרברב על הערים שהפציץ במלחמת לבנון הראשונה, ובין השאר כולל את הקטע: "בלחיצה קלה גמרנו על אנשים שלא הכרנו, הרגנו בטח כמה בטעות, יצאתי חי יכולתי גם למות"). כעבור שלוש שנים השתמש הבמאיארי פולמן בשיר זה בפסקול סרטו המצליח "ואלס עם באשיר".

ב-2007 יצא בלייבל "EnT-T" אלבומו השמיני של טנא, "חדר", שגם הוא מעיןאלבום אוסף הכולל 13 משיריו בעיבודים מעודכנים של הזמרת טל וייס וליאור סולימאן. באלבום נכלל גם שיר אחד חדש, "ביום שתיגמר השאכטה", שאותו הגדיר כ"שיר מחאה אופטימי"[3].

ב-2009 יצא באותו לייבל ספר בשם "זיכרון קצר", בעריכת ליאור סולימאן. הספר כולל סיפורים קצרים ושירים שכתב טנא במהלך השנים.

ב-2010 יצא אלבומו ה-9 במספר "זה שר", ממנו התפרסם שיר הנושא. האלבום זכה לביקורות מפרגנות.

בשנת 2019 השתתף בפסטיבל דרך הנדיב שהתקיים בפרדס חנה, לצדירונה כספי,סטלה גוט,יובל מנדלסון,דן תורן ואחרים.[4]

ב-24 ביולי 2024 הוציא טנא, יחד עם המוזיקאישאנן סטריט, את השיר "ז' באוקטובר", העוסק בגורלם המר והבודד של החטופים לעזה, שנחטפו בטבח שבעה באוקטובר. הווידאו קליפ של השיר, שהופץ בערוץ יוטיוב, מלווה באיורים של החטופים.[5]

סגנון מוזיקלי

[עריכת קוד מקור |עריכה]

הסגנון המוזיקלי של טנא הוארוק בועט, מלווה בטקסטים שנונים, מלאים בהומור עצמי ובמסרים פוליטיים. לדבריו,מלחמת יום הכיפורים עודדה אותו להוציא את שיריו מהמגירה ולהתחיל להפיץ אותם ושם החלה הקריירה שלו. מבחינה פוליטית ממוקם טנא בשמאל, ובמלחמת לבנון השנייה הוא הופיע בערב הופעות נגד המלחמה ותמך פומבית בסרבנות[2].

מזון

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בניגוד לאמנים ישראלים רבים, טנא אינו מסתמך על המוזיקה לצורך פרנסתו. הוא נוהג להקליט את אלבומיו בעצמו ורק לאחר מכן הוא מוכר את המאסטר לחברות תקליטים. טנא מתפרנס מעבודתו כמהנדס מזון וכמסעדן. בין היתר פיתח קו מוצרים מסויה תחת השם "צמחון", שנמכר לחברתטבעול, ופיתח את סדרת מוצרי "מאמא עוף" לחברתתנובה[6]. כמו כן הוא בעליה של רשת המסעדות "פרנק" בתל אביב, המתמחה בנקניקיות.

משחק

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ב-2009 שיחק טנא בסדרה "תמרות עשן" בתפקיד בנצי זווילי,חבלן בעל שם שאיבד חלק מזכרונו עקב פיצוץמוקש שבו טיפל. ב-2011 חזר לשחק את הדמות בעונה השנייה של הסדרה. כמו כן שיחק בסדרות הדרמה "המיוחדת" (2012) ו"שטיסל" (2013) ושבאבניקים ושיחק בסרטי הקולנוע "לרדת מהעץ" (2013),הכל שבור ורוקד (2016) ו"בית בגליל" (2017).

זאב טנא בהופעה (2004)

, "הסירו דאגה מלבכם" (2021).

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • "טנא והזאב" (1987)
  • "חתול שחור" (1989)
  • "חצי צוחק" (1992)
  • "חתול שחור מארח" (1994)
  • "הכל במקום" (1997)
  • "זיכרון קצר" (2001)
  • "האוסף" (2003)
  • "הרוב חי" (2005)
  • "חדר" (2007)
  • "זה שר" (2010)
  • "צעיר אני כבר לא אמות" (2017)
  • "מקולקל" (2020)
  • "זאבקינדר" - בשיתוף עםרייסקינדר (2021)
  • "בידוד" (2022)
  • "ז' באוקטובר" (2024)

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

טנא נשוי לד"ר עפרה טנא, מרצה לסוציולוגיה בגמלאות שלימדה במכללה האקדמית בית ברל. עפרה טנא שרה קולות רקע בשירו הראשון של טנא "לא לגעת", והוזכרה בשירו "מחלות טובות" מהאלבום "זיכרון קצר".

לטנא שני בנים. מתגורר בתל אביב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאזאב טנא בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^יובל ג'וב הרגיל, ‏איש זאב, באתר "Time Out ישראל", 8 בספטמבר 2013
  2. ^12בעור של קבס – ריאיון עם זאב טנא, באתר "המאסף"
  3. ^בן שלו, הארץ‏,לרקוד עם זאבים, באתרוואלה, 7 בנובמבר 2007
  4. ^פסטיבל דרך הנדיב 2019, מוסף תרבות,הארץ
  5. ^ז' באוקטובר, באתר youtube, ‏24 ביולי 2024
  6. ^קרינה שטוטלנד, ‏מאמא רוק, באתרגלובס, 20 באוגוסט 2003
רשתות חברתיות
מאגרי מידע
שירותי הזרמת מדיה
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זאב_טנא&oldid=42097835"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp