Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

זאב וילנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב וילנאי
לידה12 ביוני1900
קישינב,האימפריה הרוסיתעריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה21 בינואר1988 (בגיל 87)
ירושלים,ישראלעריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהישראלעריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תאריםדוקטור נאוק לגאוגרפיהעריכת הנתון בוויקינתונים
ילדיםמתן וילנאיעריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון,1927
הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמחלהחליפה בתמונה חופשית.

זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס,12 ביוני1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח,21 בינואר1988) היהגאוגרף והיסטוריוןישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקריארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתןפרס ביאליק ופרס ישראל.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

וילנאי נולד בשנת 1900 בקישינב, אז חלק מהאימפריה הרוסית. לאחרפרעות קישינב, בשנת1906עלתה משפחתו לארץ ישראל. למד בבית הספר הריאלי בחיפה והיה תלמידו שלפנחס כהן וחבר באגודת המשוטטים שהקים מורו. לאחר תום לימודי התיכון המשיך ולמד במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין ולאחריהם בשנת 1922, עסק בהדרכה בידיעת הארץ, בטיולים מטעם ועדת התרבות של הסתדרות העובדים וכן נתן הרצאות בליווי תמונות שהוקרנו בפנס קסם. לאחר מכן יצא ללימודים גבוהים בלונדון ופילדלפיה וקיבל תואר דוקטור על עבודת המחקר שלו על שמות היישובים בארץ ישראל.

במהלך חייו כתב ספרים, מאמרים ומחקרים רבים בנושא חקר ישראל ועתיקותיה, בהם הספרים "מדריך ארץ ישראל" ואנציקלופדיית "אריאל". בנוסף למחקריו נודע וילנאי בסיורים הרבים שהדריך בכל רחבי הארץ, בהרצאותיו על טבע הארץ ותולדותיה בפורומים שונים ובהנחלתו את אהבת הארץ לשומעיו.

עם הצייר הישראליצבי ברגר, ידידו הטוב, הוציא אלבום אמנותי בשם "Israel Horizons", שכלל 56ליתוגרפיות מקוריות. העבודה על האלבום נמשכה שלוש שנים - וילנאי תרם לאלבום מעושר ידיעותיו בנופי ישראל וברגר רשם בעפרונו את המראות. האלבום זכה במדליית כסף בפסטיבל ה-6 לאלבומים אמנותיים במילאנו, בשנת 1965.

לאחרמלחמת ששת הימים היה ממייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה".

בשנת1974 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים". וילנאי היה חתןפרס ביאליק לחכמת ישראל לשנתתשמ"א, וחתןפרס ישראל לשנתה'תשמ"ב (1982).

עם הקמתהמועצה לשימור אתרים בשנת1984, עמד וילנאי בראשה והיהנשיאה הראשון. היה חבר בוועדת השמות הממשלתית, והיה אחראי לרבים משמות היישובים בישראל.

בשנת1974 פרסם את ספרו האוטוביוגרפיואהבת לארצך כמוך ובו תיאור על חייו כילד בשכונת חראת אל יאהוד בחיפה, חוויותיו מהכיבוש הבריטי במלחמת העולם הראשונה, מלימודיו בסמינר למורים בירושלים ועוד. הוא מתאר מספר מתגליותיו בארץ ישראל:

  • גילוי מצבתכריסטופר קוסטיגן שהיה צעיראירי שהגיע ביולי1835 לחוף הארץ עם סירה קטנה אותה העביר דרך היבשה לכנרת ודרךנהר הירדן הגיע לים המלח וסייר בחופיו. עקב המסע המאומץ הוא חלה, הועבר למנזר הפרנציסקני בעיר העתיקה בירושלים שם נפטר. הוא נקבר בהר ציון. לאחרמלחמת ששת הימים מצא וילנאי את מצבתו מושלכת בחצר, המצבה נוקתה והונחה בקיר בית הקברות הקתולי. על שמו של קוסטיגן היה נקרא הקצה הצפוני של חצי האי "הלשון".
  • גילוי סירתו שלתומאס הווארד מולינה שהגיע באוגוסט1847 באנייה לחיפה, שם הוריד את סירתו והעבירה דרך היבשה לכנרת ומשם הגיע דרך הירדן לים המלח וחקר את חלקו הצפוני. גם הוא חלה במסעו זה. הוא הועבר לאנייתו אך מת כשהגיעו לנמלביירות ב-12 בספטמבר1847. סירתו הועברה לאנגליה. וילנאי חקר ומצא שהסירה משמשת כגג לסוכה באחת החוות ליד העיירהטורקי ועליה כתובת: "ספינה זו נבנתה ב-1836. בשנת1837 עברה דרך עכו, קנה שבגליל, ים טבריה, ירדן, ים המלח, ירושלים, יפו". הסירה הועברה לישראל והייתה מוצגת במוזיאון בית היוצר בנווה זוהר, היום מוצגת בכניסה למבנה המשרדים שלמפעלי ים המלח בבאר שבע. לפני שים המלח התייבש היה הקצה הדרומי של חצי האי "הלשון" קרוי על שם מולינה.
  • ב-1928, עם ייבושביצות כבארה, גילה וילנאי על אמת המים כתובות של הלגיון הרומי שאנשיו בנו אותה.

משפחתו

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ב־1940 נשא וילנאי לאשה את אסתר, בת זאב מרגוליאש, מעסקני הציונים במצרים[1]. נולדו להם שני בנים: הבכור פרופסור אורן וילנאי, מומחה להנדסת מבנים באוניברסיטת בן-גוריון. השני הואמתן וילנאי,אלוף בצה"ל,חבר הכנסת ושר מטעםמפלגת העבודה, ושגריר ישראל בסין.

פטירתו והנצחתו

[עריכת קוד מקור |עריכה]

וילנאי נפטר ב-1988 והותיר אחריו שני בנים. לפני מותו ביקש להיקבר בבית העלמין ארץ החיים לידבית שמש, בסמוך למושבנחם, מפני שבצעירותו ביקר ביןצרעה ואשתאול, וסיפר על אגדת "סלע החורבן"[2] שהיה מקום קדוש לעם היהודי, וביקש להיקבר בסמוך אליו באחרית ימיו לצד קברה של אסתר רעייתו.[3][4]

לאחר מותו הוקם על שמו 'מרכז וילנאי' ובוספרייה גדולה בחצר סרגיי בירושלים[5]. המרכז שם לו למטרה להוות מוקד מידע בתחום חקר ירושלים ושימור האתרים ההיסטוריים המצויים בה.על שמו רחובות בחיפה ובבאר שבע, כמו כן יש רחוב על שמו בירושלים "דרך זאב וילנאי " ובו בתי מלון ידועים. חטיבת הביניים 'דקל וילנאי' ותיכון 'עמל דקל וילנאי במעלה אדומים נקראים על שמו. בישיבה החילונית שלבינ"ה במתחםגני הטבע בתל אביב קרוי על שמו בניין מרכזי.

בנו אורן ומשפחתו הוציאו לאור, על פי מצוותו, את מדריך ארץ ישראל באנגלית לקראתהאלף השלישי (The Vilnay Guide to Israel), סיימו לערוך את "אנציקלופדיית וילנאי לירושלים" וסדרה בעלת שלושה ספרונים של אגדות ארץ ישראל לילדים: "אגדות ארץ ישראל שסבא סיפר לאסתר".

בשנת 2021 הוקמה במסגרת המחלקה ללימודי ארץ-ישראלבמכללה האקדמית כנרתקתדרה לתולדות המחקר של ידיעת הארץ והארכאולוגיה על-שם זאב וילנאי. מטרת הקתדרה להוות מסגרת לקידום מחקרים אקדמיים העוסקים בתולדות המחקר של ידיעת הארץ והארכאולוגיה של ארץ-ישראל וכן להפיץ ולהנגיש את המחקר בתחום זה לציבור שוחר הידע ואוהב הארץ שמחוץ לאקדמיה.

בשנת 2023 נחנכה ספריה לידיעת הארץ ע״ש פרופ׳ זאב וילנאי בכפר הנוער אשל הנשיא. הספרים נתרמו ע״י בנו מתן וילנאי, ומשמשים את חניכי הפנימייה לחיזוק ערכי אהבת הארץ והמדינה.

מספריו

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • ואהבת לארצך כמוך,הוצאת כרטא, 1974
  • אנציקלופדיה לידיעת א"י, הוצאתעם עובד,
  • אנציקלופדיה לידיעת הארץ (3 כרכים),הוצאת ידיעות אחרונות על ידי קרית ספר בע"מ, דפוס קואופרטיבי "אחוה", ירושלים, תשט"ז, 1956.
  • 1965 ISRAEL HORIZONS by VILNAY-BERGER. All rights reserved. Printed in Israel.
  • מדריך ארץ ישראל, הוצאתסטימצקי, 1935
  • אנציקלופדית וילנאי לירושלים,הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, 1993
  • אנציקלופדיית אריאל, הוצאתעם עובד, 1969–1982
  • אטלסתשכ"ח – שנת עשרים למדינת ישראל,הוצאת כרטא, 1968
  • המפה העברית של ארץ ישראל, תשכ"ח(הספר בקטלוג ULI)
  • כפר החשמונאים - מודיעים בעבר ובזמן הזה, מטיילים, 1925
  • עמק יזרעאל בתקופת התנ"ך,קופת הספר, 1927
  • עמק יזרעאל לפני כיבוש ישראל, קופת הספר, 1927
  • הרטוב וסביבותיה: ארץ שמשון הגיבור, קופת הספר, 1928
  • תולדות הערבים והמוסלמים בארץ ישראל, א-ב, שטיבל, 1932
  • אגדות ארץ-ישראל, לונדון, 1929
  • אגדות א"י השפלה החוף הנגב הגליל
  • אגדות א"י יהודה ים המלח שומרון
  • אגדות א"י ירושלים
  • אגדות א"י עבר הירדן וסיני
  • באר שבע עיר אבות ובנים
  • ירושלים בירת ישראל העיר העתיקה
  • ירושלים בירת ישראל העיר החדשה
  • ירושלים שלי בסיפור ובאגדה
  • תל אביב שלי בסיפור ובאגדה
  • מצבות קודש בארץ ישראל (הוצאתמוסד הרב קוק, 1951, 1963 / הוצאת אחיעבר, 1985)
  • הטיול וערכו החינוכי, שעלים-ספריה למדריכים, ירושלים,תשי"ג
  • שעלבים וסביבתה, הוצאת קבוצת שעלבים,תשכ"ח.
  • רמלה עבר והווה
  • סיני עבר והווה
  • לקסיקון כרטא- החי והצומח בארץ ישראל
  • יהודה ושומרון [הגדה המערבית] (הוצאת ספרית השדה, תשכ"ט, 1968).
  • גולן וחרמון, הוצאת אחיעבר, ירושלים,תש"ל - 1970.
  • ואהבת לארצך כמוך זאב וילנאי מסייר ומספר (הוצאת כרטא, תשל"ה).
  • שמות ישובינו,הוצאת מסדה.
  • ים המלח וחופו הישראלי (1964),מועצה אזורית תמר.
  • אשקלון החדשה והעתיקה (הוצאת עיריית אשקלון, תשכ"ג, 1963)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • 'וילנאי (וילנסקי), זאב', בתוך:דוד קלעי,ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב:מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 197.(הספר בקטלוג ULI)
  • אלי שילר,ספר זאב וילנאי, מבחר מאמרים בידיעת הארץ מוקדשים לווילנאי,הוצאת אריאל, ירושלים, 1984.
  • נח בי (בירזובסקי),פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, 1939.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאזאב וילנאי בוויקישיתוף

רשימות של פרסומיו

[עריכת קוד מקור |עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, 1949. הערך:ד"ר זאב וילנאי (וילנסקי).
  2. ^סרטוניםסלע החורבן, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1953
  3. ^קברו של וילנאי באתרעמוד ענן
  4. ^ישראל שפירא, ‏כך "סלע החורבן" הפך ל'מקום קדוש ביותר', באתרכיכר השבת, 28 בינואר 2020
  5. ^הספרייה ע"ש פרופסור זאב וילנאי, אתר החברה להגנת הטבע ירושלים


ידיעת ארץ ישראל
כלליארץ ישראלידיעת ארץ ישראלמחקר אזור בארץ ישראל
תחומי מדעהיסטוריהגאוגרפיהגאולוגיהאקליםביולוגיה (חיצומחפטריותצפרות)
תחומי הפעילותלימודי ארץ ישראל וארכאולוגיהשל"ח וידיעת הארץסדרות חינוךלימודי ארץ ישראלחוגי סיירותהחקלאות בישראל
מוסדותבתי ספר שדההאגודה הגאוגרפית הישראליתהחברה ההיסטורית הישראליתהחברה המזרחנית הארץ-ישראליתהחברה להגנת הטבעהחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיההמועצה לשימור אתרי מורשת בישראלהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילןהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב)המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמןהמכון לארכיאולוגיה גליליתהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטיהמרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומאהמרכז למיפוי ארץ ישראלהמרכז למיפוי ישראלהעמותה הישראלית לפרהיסטוריההקרן לחקר ארץ ישראליד יצחק בן-צבימכון אבשלוםמכון ישראלי לארכאולוגיהרשות העתיקותרשות הטבע והגנים
מסלולים מסומניםשביל ישראלשביל ישראל לאופנייםשביל ירושליםשביל ואדיות חיפהשביל הגולןשביל הסנהדריןשביל גולנישביל היםסובב כנרת
חוקרי ארץ ישראלבנימין מטודלהאשתורי הפרחייהוסף שוורץאברהם משה לונץאברהם יעקב ברורזאב וילנאייוסף ברסלבישמריה גוטמןצבי אילןיוסי בן-ארציאורי דבירספי בן-יוסףשמואל אביצורברוך ספירמורה דרך
ספרי יסודארץ-ישראל: ספר-המסעותמדריך ארץ ישראלאנציקלופדיה אריאלמדריך ישראלכל ארץ ישראלאנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראלאנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל
מאגרי מידע
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זאב_וילנאי&oldid=42206102"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp