ערך זה עוסק בוועידת היסוד שלחובבי ציון. אם התכוונתם לוועידת היסוד שלאגודת ישראל, ראוועידת קטוביץ (1912).
ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה ב-6 בנובמבר1884 בעירקטוביץ שבחבלשלזיה בגרמניה (כיום בפולין), ביוזמתם של הד"ריהודה לייב פינסקר והרבשמואל מוהליבר. בוועידה, שנערכה בלשכת "קונקורדיה" שלבני ברית בעיר, השתתפו 36 נציגים של חובבי ציון מרוסיה, מרומניה, משלזיה, מגרמניה ומצרפת, ובהם ראשי חיבת ציון:קלונימוס זאב ויסוצקי,משה לייב ליליינבלום,שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר),אלכסנדר צדרבוים,אחד העם ודוד גורדון. נשיא הכבוד של הוועידה היה הרב שמואל מוהליבר והניהול המעשי הוטל על פינסקר, שנאם את נאום הפתיחה ונאום הנעילה.
מארגני הוועידה חששו לפרסם את מטרת הוועידה מאחר שהפעילות הציונית ברוסיה הייתה אסורה על-פי חוק, ולכן הוסוותה הוועידה כמסיבת יובל לרגל יום הולדתו המאה של השרמשה מונטיפיורי. מטרתה האמיתית של הוועידה הייתה לנסות ולפתור את בעיות הארגון של תנועת "חובבי ציון" ולמצוא דרך לסייע להתיישבות בארץ ישראל. כמו כן הכינוס הניח את היסוד לתחילתה של פעילות לאומית מאורגנת.
בפתח הוועידההטעים פינסקר כי מצבם של היהודים ישתנה "רק על ידי שינוי מקום ואורחות חיים". פינסקר ציין כי רק רכישת שטח פעולה חדש לעבודת האדמה בארץ ישראל עשויה לפתור אתהבעיה היהודית. דיוני הוועידה התנהלו באווירה חגיגית, מתוך תחושה היסטורית של פתיחת תקופה חדשה בחיי העם היהודי.
.crop.jpg)
ישובים (מימין לשמאל): יעקב דייכס (חארקוב); ד"רישראל מיכל רבינוביץ (פריז);אלכסנדר הלוי צדרבוים (ארז) (סנקט פטרבורג); ר'דוד פרידמן (קרלין); ד"ריהודה לייב פינסקר (אודסה); ר'שמואל מוהליבר (ביאליסטוק);דוד גורדון (ליק, אז בפרוסיה); לייב קליבאנסקי (קובנה);זאב קלונימוס ויסוצקי (מוסקבה).
עומדים מלפנים (מימין לשמאל): אץ לבינגר (קטוביץ); לייבוש דודיסון (ורשה); קלמן ואלרויך (לונדון); זאב-וולף לונץ (ריגה); ד"ר ב' דרובינוביץ (רוסטוב על הדון); לייב שליט (ריגה); עו"דישראל יסינובסקי (ורשה); ד"ריוסף חזנוביץ (ביאליסטוק);שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר) (ורשה).
עומדים מאחור (מימין לשמאל): כתריאל-צבי (ירקין,פולטאבה); פנחס פינס (רוז'ינוי); בנימין ריטנברג (ורשה); מוריץ מוזס (קטוביץ; היו"ר-המייסד של לשכת בני ברית בעיר); זליג פרייטאל (קטוביץ); ברוך פריידנברג (ביאליסטוק); ש' פרידלנדר (קטוביץ).
עוד שנטלו חלק בוועידה, אך אינם מופיעים בתמונה:אחד העם;זרח ברנט (לונדון);[2] משה בראמסון (קובנה); ד"רקרפל ליפה (יאשי); יהודה לייב קלישר (טורון); נ' שיינמן (מזריץ').
יצאו לוועידה אך לא הגיעו: ר' אברהם חנהל'ס (מינסק); המגיד ר'יעקב יוסף (וילנה); הרב ליפמן רבינוביץ (קרויצבורג); הרביצחק יעקב ריינס (לידא).
הד"ר פינסקר הציג את יעדי "חובבי ציון" ותוכניתם בנאומו שכלל בין השאר את התובנה כי "עמדת היהודים החברתית בארצות שבהן הם יושבים צפופים בהמוניהם, והמצוקה העמוקה הנובעת ממנה הביאו לידי הכרה, שאפשר לשנותה לטובה רק אם אפשר לסול מסילה חדשה ולפתוח מקצוע (דרך, נתיב) חדש לפעולת עמנו".[3]
בחמשת ימי הוועידה התקבלו ההחלטות הבאות:
הניסיון לבצע את החלטות הוועידה נתקל בקושי מצדהשלטון העות'מאני, שלא התיר רכישת קרקעות והתיישבות בארץ, וכן בקשיים כספיים.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט:נאום הפתיחה של ועידת קטוביץ (י"ל פינסקר) |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:ועידת קטוביץ |
