כאשר התברר שבעלות הברית עומדות לנצח במלחמה התעוררה השאלה לגבי חלוקת השטחים ואזורי ההשפעה בין המדינות המנצחות.[2] מטרת הוועידה הייתה לעצב את הסדר העולמי לאחר המלחמה. אף שהוועידה נועדה בעיקר לדון בשיקום מדינות אירופה ההרוסה ממלחמה, תוך שנים ספורות, היא הוגדרה כמקום בו החלה המלחמה הקרה.
כבר בקיץ1944 חילקו ביניהן ברית המועצות והממלכה המאוחדת את אזורי ההשפעה בבלקן. בוועידת יאלטה הועלתה בעיקר השאלה בקשר לגבולותיה שלפולין ששוחררה מידי הנאצים זמן קצר לפני הוועידה. סטלין תבע שגבולה המזרחי של פולין יהיה כמו ב-1941, וחלקה הצפוני שלפרוסיה המזרחית יסופח לברית המועצות, ופולין, כתמורה על אובדן שטחים במזרח, תפוצה בשטחים ממערב לה. כל הצדדים הגיעו להסכם שגבולותיה הסופיים של פולין ייקבעו סופית בוועידת השלום, אך לכאורה היה ברור לכל הצדדים שברית המועצות תקבל את רצונה, ולזאת הסכימו רוזוולט וצ'רצ'יל מפאת העובדה שהשטחים הנידונים כבר היו בידי ברית המועצות, וכדי לשנות עובדה זו הם היו צריכים להשתמש בכוח, אלטרנטיבה שממנה ניסו להימנע בשלב זה. למרות זאת, הורהוינסטון צ'רצ'יל לצבאו להכין אתמבצע לא יעלה על הדעת.
כמו כן דנו הצדדים בהצטרפותה של ברית המועצות למלחמה נגדהאימפריה היפנית - מה שהוסכם על ידי סטלין בתמורה לשטחים באסיה. במהלך הוועידה הסכימו הצדדים על הקמת ארגוןהאומות המאוחדות (האו"ם). סטלין קיבל שלושה קולות במקום ה-16 שאותם רצה בתחילה (לפי חשבון של קול אחד לכל רפובליקה של ברית המועצות ואחד לאיחוד עצמו), ותינתן זכות וטו לחמש המעצמות - ארצות הברית, ברית המועצות, הממלכה המאוחדת,סין וצרפת שהצטרפה לאחר מכן. בין השאר הוחלט לחלק אתגרמניה לארבעהאזורי כיבוש: צרפתי, בריטי, אמריקני וסובייטי.ברלין, שהייתה באזור הכיבוש הסובייטי, חולקה באופן דומה בין ארבע המנצחות. עוד הוסכם לחסל את כוחה הצבאי של גרמניה,לעקור ממנה את הנאציזם ולהביא את מנהיגיה בפני בית דין בינלאומי.
גרמניה תעבור פירוז מנשקודה-נאציפיקציה. בעלות הברית החליטו לפרק את גרמניה מנשקה ולפורר אותה צבאית ולהביא לדה-נאציפיקציה של גרמניה.
פיצויי מלחמה גרמניים יהיו בחלקם בצורתעבודת כפייה. עבודות הכפייה נועדו לשמש לתיקון הנזק שגרמניה גרמה לקורבנותיה.עם זאת, עובדים גם אולצו לעבוד בחקלאות,יעור ולבצע עבודות נוספות.
הגבול המזרחי של פולין יהיהקו קרזון, ופולין תקבל פיצוי טריטוריאלי במערב מגרמניה.
סטלין התחייב לאפשר בחירות חופשיות בפולין.
רוזוולט השיג התחייבות של סטלין שברית המועצות תשתתףבאומות המאוחדות.
סטלין ביקש שכל 16שהרפובליקות החברות בברית המועצות יקבלו חברות באו"ם. הבקשה נבחנה, אך 14 רפובליקות נדחו; רוזוולט וצ'רצ'יל הסכימו לחברות עבוראוקראינהוביילורוסיה. על מנת לאזן בין הכוחות המתהווים, רוזוולט ביקש קולות נוספים, כשצ'רצ'יל הסכים עקרונית וסטלין הציע שני קולות נוספים כדי להיות שווים לברית המועצות, ארצות הברית בסופו של דבר לא ביקשה יותר מקול אחד.
סטלין הסכים להיכנס למלחמה נגד האימפריה של יפן "תוך חודשיים או שלושה לאחר שגרמניה תיכנע והמלחמה באירופה תסתיים". כתוצאה מכך, הסובייטים ישתלטו על דרוםסחליןוהאיים הקוריליים, נמל בעירדאליין יהפוך לבינלאומי, וחכירתהנמל ארתור על ידי הסובייטים.
סטלין - רצה לדאוג לכך שכניסתו למלחמה נגד יפן תבטיח לו שליטה בצפון סין. הוא ידע כי כניסתו למלחמה תזכה אותו בהכרת תודה מצד ארצות הברית ובכך תחזק את מעמדו באירופה. בנוסף הוא רצה לדחוק את שאלת פולין כדי שברית המועצות תוכל לבסס את מעמדה שם, דבר שהיה חשוב ביותר לסובייטים. סטלין היה המרוויח העיקרי של ועידת יאלטה.
צ'רצ'יל – הבין כי ברית המועצות משתלטת על מזרח אירופה, וכי צבאותיה לא יצאו מהאזורים שכבשו. הוא לא היה שותף לאופטימיות של רוזוולט החולה שרצה להמשיך את מדיניות "השכן הטוב". צ'רצ'יל היה הראשון שהגה אחרי ועידת יאלטה את המונח "מסך הברזל".
רוזוולט – לא חש בסכנה הסובייטית ורצה לפייס את סטלין ולמשוך אותו למלחמה נגד יפן כדי לקצר את המלחמה ולצמצם אבדות חיילים אמריקנים. רוזוולט גם רצה לדחוק את בריטניה בחלוקת השלל במזרח הרחוק, ובכך לצמצם השפעתה שם.
בוועידת יאלטה ניתן לראות את ניצניה של "המלחמה הקרה", למרות שמלחמת העולם השנייה טרם הסתיימה.
"יאלטה" הייתה סמל לבגידה במזרח אירופה וחוקרים ומדינאים האשימו את צ'רצ'יל ורוזוולט בכך שאפשרו לסטלין להכתיב את תוצאות הוועידה.[4] ועידת יאלטה יצרה למעשה את "מסך הברזל" שחילק את אירופה בין המערב הדמוקרטי למזרח הקומוניסטי למשך כ-45 שנה, עד התמוטטות ברית המועצות.
סטלין רצה שפולין תשמש כאזור חיץ של ברית המועצות בשליטה ממשלה קומוניסטית צייתנית. בשיחות, צ'רצ'יל הציג את תביעותיה של ממשלת פולין הגולה בלונדון אך לא התעקש להבטיח את דרישותיה.[4] סטלין התיר לקיים בחירות בפולין, אך לא לפני ששלח חיילים סובייטים כדי לחסל כל התנגדות למפלגה הקומוניסטית ששלטה בממשלה הזמנית. הבחירות של 1947 קיבעו את השלטון הקומוניסטי בפולין ואת מעמדה כאחת ממדינות הלוויין הסובייטיות הראשונות.[6]
החזרת קוזאקים לברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה
החזרת הקוזאקים(אנ'), המכונה גם בגידת הקוזאקים, הייתה הסגרה של לפחות 25,000 קוזאקים, אתניים רוסים ואוקראינים שהתנגדו לברית המועצות ולחמו לצד גרמניה הנאצית. הם הוסגרו על ידי הכוחות הבריטיים והאמריקניים לברית המועצות לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. לקראת סיום המלחמה בזירה האירופית, כוחות קוזאקים רבים, יחד עם אזרחים שהתלוו אליהם, נסוגו לאירופה המערבית במטרה להימנע מלכידה וכליאה על ידי הצבא האדום באשמת בגידה. הם קיוו שכניעתם לבעלות הברית המערביות, תוביל לענישה פחות נוקשה. עם זאת, לאחר שנשבו על ידי בעלות הברית, הם הועברו לברית המועצות ללא ידיעתם. הקוזאקים, גברים, נשים וילדים, נשלחו מזרחה לשטחים סובייטיים. רבים נשלחו למחנות הכלא של הגולאג, שם חלקם הועבדו למוות. החזרתם הוסכמה במסגרת ועידת יאלטה.סטלין טען שהשבויים היו אזרחים סובייטיים החל משנת 1939, למרות שרבים מהם עזבו את המדינה לפני או זמן קצר לאחר סיום מלחמת האזרחים הרוסית, או נולדו בחו"ל ולכן מעולם לא החזיקו באזרחות סובייטית.[7][8]
