 | |||||
| לידה | 1 ביולי1915 ויליאמסבורג,וירג'יניה,ארצות הברית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 14 בפברואר1997 (בגיל 81) פיירפקס סטיישן,וירג'יניה,ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | פיירפקס ממוריאל פארק | ||||
| מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||
| השכלה | אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון | ||||
| מפלגה |  המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
ויליאם לויד סקוט (באנגלית:William Lloyd Scott;1 ביולי1915 –14 בפברואר1997) היהפוליטיקאיאמריקאי, חברהמפלגה הרפובליקנית, שכיהן בבית הנבחרים ובסנאט של ארצות הברית מטעםוירג'יניה. במהלך כהונתו הציבורית עורר לא פעם ביקורת בשל התבטאויות גזעניות וטענות חוזרות של חוסר כשירות.
סקוט נולד ב-1 ביולי1915 בוויליאמסבורג,וירג'יניה, והיה בנם של ויליאם דייוויד סקוט ונורה בל אינגרם סקוט. הוא השלים את לימודיו בבית הספר התיכון בעיר סנט אלבנז,וירג'יניה המערבית, והחל לעבוד בממשלת ארצות הברית במשרד הדפוס הממשלתי.
בשנת1938 השליםתואר ראשון במשפטים ובשנת1939 השליםתואר שני בבית הספר הלאומי למשפטים (כיום הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון), ולאחר שהוסמך לעריכת דין שימש כעורך דין במחלקת המשפטים עד1961.
במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא ארצות הברית באפריל1945 ושוחרר מאוחר יותר באותה שנה בעקבות סיום המלחמה. לאחר מכן עסק בפעילות בארגון 'הלגיון האמריקני'.
משנת1961 ועד1966 עסק בעריכת דין פרטית בפיירפקס, וירג'יניה. בשנים1963 ו-1965 התמודד ללא הצלחה לסנאט של וירג'יניה; ב-1965 אף נראה בתחילה כמי שניצח, אך ספירה חוזרת קבעה שהפסיד ב-21 קולות.
ב-1966 זכה סקוט במועמדותהמפלגה הרפובליקנית למחוז הקונגרס השמיני של וירג'יניה. הוא ציפה להתמודד מול חבר הקונגרס הוותיקהווארד וורת' סמית'(אנ'), אך סמית' הפסיד בפריימריז לדמוקרטי ג'ורג' ראולינגס. סקוט זכה לתמיכת דמוקרטים שמרנים לצד רפובליקנים, וניצח את ראולינגס בבחירות הכלליות. הוא נבחר מחדש פעמיים וכיהן בבית הנבחרים של ארצות הברית מ-3 בינואר1967 עד 3 בינואר1973.
במהלך כהונתו כיהן בוועדת הדואר ושירות המדינה ובוועדת ענייני חיילים. ב-1967 נבחר לשאת את הקריאה השנתית של 'נאום הפרידה' שלג'ורג' וושינגטון, בין היתר משום שמחוזו כלל את ביתו של וושינגטון במאונט ורנון. בין יוזמותיו היה לקדם חזרה לחגיגות '4 ביולי' בסגנון מסורתי.
ב-1972 נבחר סקוט לסנאט לאחר שניצח את הסנאטור הדמוקרטי המכהןויליאם ספונג הבן. הוא היההרפובליקני הראשון שזכה במושב הסנאט מטעם וירג'יניה מאזתקופת השיקום שלאחרמלחמת האזרחים.
הוא כיהן מ-3 בינואר1973 עד1 בינואר1979. סקוט לא התמודד לכהונה נוספת ב-1978 והתפטר יומיים לפני תום הקדנציה, כדי לאפשר למושל למנות את הסנאטור הנבחרג'ון וורנר ולהעניק לו יום נוסף של ותק בסנאט.
לאורך כהונתו הוטחה בו ביקורת על הוצאות גבוהות במהלך נסיעות עבודה מחוץ למדינה.
סקוט נקשר לשורה של התבטאויותגזעניות ואנטישמיות. בשנת1973, בעת שדיבר על הטמעת מערכת ה-ZIP Code בדואר, אמר: "הסיבה היחידה שאנחנו צריכים קודי דואר היא כיNiggers לא יודעים לקרוא".שמו הופיע גם בתחקיר עיתונאי של נוהלי גיוס בצוותי הקונגרס, שם נטען שנתן הוראות כמו 'No Blacks' למשרד ההשמה שלהקפיטול. נטען גם שהתבטא באנטישמיות, ובמקרה אחד, כשהתבשר שמועמד לעבודה הואיהודי, השיב: "יש לי פה יותר מדי כאלה כדי שאעסיק עוד אחד".
כתבה במגזין 'New Times' משנת1974 דירגה את סקוט במקום הראשון ברשימת 'עשרת חברי הקונגרס הטיפשים ביותר'.מבקריו ציינו שורה של מקרים: הוא בלבל בין ממגורות טילים לממגורות דגנים ואמר: "רגע!חקלאות לא מעניינת אותי, אני רוצה את החומר הצבאי". בעיתונות דווח כי במסעו למזרח התיכון בלבל ביןתעלת סואץ למפרץ הפרסי, סירב להיכנס למסגד כי 'זה לא מבנה נוצרי', ושאל אתראש ממשלת ישראליצחק רבין: "מה זה כל ענייןעזה הזה? אף פעם לא הבנתי את זה".
מסיבת עיתונאים שקיים להכחשת הטענות העניקה לכתבה תהודה רחבה עוד יותר. שנים מאוחר יותר טען העיתונאי הארי סטיין, שהעניק מידע לרקע הכתבה, כי היא הייתה 'כתבה מכוונת', וכי סקוט היה יעד קל בשל היותו לא אהוד ורדוד בעיני עמיתיו וצוותו.
לאחר פרישתו חי סקוט בפיירפקס סטיישן,וירג'יניה. בשנותיו האחרונות סבל מאלצהיימר ושהה במרכז סיעודי.הוא נפטר ב-14 בפברואר1997 בפיירפקס ונקבר בבית העלמין 'Fairfax Memorial Park'.
