התנחלות היאיישוביהודי שהוקם בשטח שבשליטתמדינת ישראל אך לא בתחוםריבונותה, לרוב בשטחים המוחזקים על ידי ישראל מאזמלחמת ששת הימים.[1] כיום המונח מתייחס ליישובים ביהודה ושומרון, אך בעבר הוא כלל יישובים בסיני (עד החזרתו למצרים בשנת1982, במסגרתהסכם השלום בין ישראל למצרים) וברצועת עזה (עדההתנתקות ב-2005). למרות הסיפוח שלרמת הגולן, מרביתהקהילה הבין-לאומית (מלבדארצות הברית)[2] עדיין רואה בו שטחסוריכבוש, ולכן היא מחשיבה את היישובים שבו להתנחלויות.[3] בנוסף,החוק הבין-לאומי אינו מכיר בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל ובסיפוח שלמזרח ירושלים לישראל, ומחשיב גם את השטח הזה כטריטוריה פלסטינית ואת ההתיישבות היהודית בשכונות שבמזרח העיר כהתנחלות.[4][5]
ההתנחלויות הראשונות הוקמו לאחר מלחמת ששת הימים על ידי ממשלותהמערך בהתאם לתוכנית אלון. בשנים 1977–1986, תחת ממשלותבגין,שמיר ופרס, גדל מספרן במהירות. בהסכמי אוסלו התחייבה מדינת ישראל לא להקים התנחלויות חדשות, ומאז הוקמו רקמאחזים והורחבו התנחלויות קיימות. לפימועצת יש"ע, נכון לינואר2025 מתגוררים בהתנחלויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן כ־530,000ישראלים, המהווים כ־5.3% מאוכלוסיית מדינת ישראל.[6] כ־42% מתוכם מתגוררים בערים:מודיעין עילית שבהרי בנימין,ביתר עילית שבגוש עציון,מעלה אדומים שבעוטף ירושלים ואריאל שבשומרון.[7] מספרים אלה אינם כוללים את אזרחי ישראל שמתגוררים בשטחים שסופחו, בירושלים וברמת הגולן.
מכיוון ששטחי יהודה ושומרון לאסופחו למדינת ישראל, הריבון באזור זה הוא אלוףפיקוד המרכז שלצה"ל ותושבי ההתנחלויות נתונים רשמית תחתממשל צבאי. בפועל, חלקים רבים מהחוק הישראליהוחלו על ההתנחלויות באמצעות צווים צבאיים וכן באמצעות חקיקה ישראלית, כגון "תקנות יו"ש".משטרת ישראל נוכחת ביישובים אלה באמצעותמחוז ש"י, שנוסד ב-1994, ומחזיקה בגזרתם מספר תחנות משטרה. כמו כן, צה"ל ומשטרת ישראל מקיימים ביהודה ושומרון מנגנון של תיאום ביטחוני עםהמשטרה הפלסטינית.
ההתנחלויות הן אחד מסלעי המחלוקת בפוליטיקה בישראל. התמיכה בהתיישבות של יהודים מעבר לקו הירוק מזוהה בעיקר עם הימין ועם הדתיים, וההתנגדות להן מזוהה בעיקר עם השמאל. המצדדים בהתנחלויות רואים בהן מימושזכות היסטורית או דתית שלעם ישראל על יהודה ושומרון; קיוםמצוות כיבוש ארץ ישראל; צורך ביטחוני קיומי; צורך אזרחי בשל הגדלת עתודות הקרקע לבנייה ופתרון למשבר הדיור;[8] וכן גורם המונע השתלטותפלסטינים על השטח והקמתמדינה פלסטינית. מנגד, המתנגדים רואים בהן מכשול לתהליך השלום הישראלי-פלסטיני; סכנה להמשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (עקב תרחישמדינה דו-לאומית); הפרה שלזכויות אדם ושל החוק הבין-לאומי; וכן גורם המקשה כלכלית וביטחונית על מדינת ישראל.[9][10]
בקהילה הבין-לאומית ובשמאל בישראל מקובל שההתנחלויות מנוגדות לחוק הבין-לאומי(אנ'), בעיקר משום שסעיף 49 באמנת ז'נבה הרביעית אוסר על מדינהכובשת להעביר את אזרחיה לשטח הכבוש, וכן עקב הטענה כי ההתנחלויות מפרות את הזכות להגדרה עצמית של הפלסטינים. בחוות דעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק מיולי 2024 נקבע כי נוכחותה המתמשכת של ישראל בשטחים הפלסטיניים אינה חוקית, וכי על ישראל לסיים את נוכחותה בשטחים אלה בהקדם האפשרי, להפסיק את הרחבת ההתנחלויות, לפנות את ההתנחלויות שהוקמו ולשלם פיצויים לפלסטינים.[11] מנגד, למדינת ישראל יש השגות על הפרשנות לסעיף 49, ועל עצם תחולתה של אמנת ז'נבה הרביעית עליהודה ושומרון. בנוסף נטען על ידי ישראל כי גם אילו היה מקום להכיר בזכות להגדרה עצמית לפלסטינים, הרי שאין הכרעה ברורה באיזה שטח הם אמורים לקיים זכות זו, שכן הקו הירוק אינו קו גבול.[12]לאור זאת, עמדתה של מדינת ישראל היא שהקמת ההתנחלויות מותרת על פי המשפט הבין-לאומי.ארצות הברית הצטרפה לעמדה זו בהצהרה בנובמבר 2019[13][14] וחזרה בה בפברואר 2024.[15] בהקשר זה יש להבדיל בין ההתנחלויות למאחזים ו"גבעות", שאינם חוקיים גם לפי החוק הישראלי, משום שלא הוקמו בעקבות החלטה רשמית של הממשלה, לא קיבלו סמל יישוב (לרוב ממשרד הפנים) ואין להםתוכנית בנין עיר.[16]
בהגדרתו הבסיסית, המושג "התנחלות" מקביל להתיישבות ב"נחלה". המילה התנחלות באה מהשורש נ-ח-ל בבניין התפעל, שפירושו, על פימילון אבן-שושן: ירש, קיבל לרשותו אחוזה.[17] הביטוי "נחלת אבות" מתייחס לחלקת ארץ העוברת מדור לדור כירושה משפחתית. כלומר, למונח "התנחלות" (שהוא בעיקרו מילה נרדפת ל"התיישבות") יש מובן שונה במקצת מ"התיישבות". "התנחל" מופיע פעמים אחדות בספרבמדבר, למשל:”וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ, אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל, לוֹ יִהְיֶה. לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם, תִּתְנֶחָלוּ”.[18] במשמעות זו הוא עוסק בהתנחלות בכל שטחיארץ ישראל.
בראשית הציונות השימוש במושג "התנחלות" לתיאור ההתיישבות היהודית בארץ ישראל היה נדיר למדי.[19] היישובים הראשונים שהוקמו במאה ה-19 נקראו "מושבות", מילה שחודשה כתרגום למילה הלועזית "קולוניות" שהתייחסה ליישובים אירופאים מחוץ לאירופה בתקופת הקולוניאליזם, ומראשית המאה ה-20 נקראו רוב היישובים החדשים, שרובם הוקמו על ידיההתיישבות החלוצית העובדת, בכינוי "קיבוץ" או "מושב".[19] עם זאת, לעיתים נעשה שימוש גם במונח "מתנחלים" לציון ראשוני המתיישבים ביישוב[20] וב"התנחלות" כמילה נרדפת ל"התיישבות", כמו בדבריחיים ארלוזורוב:”מהעליה החלוצית של חמש השנים האחרונות קיבל רק חלק קטן מאוד אפשרות התנחלות”.[21]
לאחר מלחמת ששת הימים והקמת התנועה שקראה להקמת יישובים יהודיים מעבר לקו הירוק, כינו דוברי התנועה את היישובים החדשים במונח "התנחלות", המתקשר למקרא ולזכות ההיסטורית של היהודים על הארץ.[19]
עם השנים, עם התגברות הביקורת על מפעל ההתנחלות ביהודה, שומרון ועזה ובשל היחס השלילי של חלקים בציבור למתנחלים ולהתנחלויות, היו שהעדיפו להימנע ממונחים אלה ולחזור לשימוש במילים "התיישבות" ו"מתיישבים" לתיאור היישובים והתושבים הישראליים ביהודה ושומרון.[19] עם זאת, המושגים "התנחלויות" ו"מתנחלים" ממשיכים לשמש חלק גדול בציבור הישראלי, הן על ידי מתנגדי ההתנחלויות, הן על ידי תומכיהן, ולעיתים אף על ידי המתנחלים עצמם.
מלחמת ששת הימים העמידה את ישראל בפני דילמה. מצד אחד, רצתהממשלת ישראל להשתמש בשטחים שכבשה למטרות ביטחון והתיישבות, ולהמשיך ולהחזיק בכולם או ברובם לאורך זמן וליישב בהם את אזרחיה, גם בשל הזיקה ההיסטורית לאזורים אלה. מצד שני,סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל היה עלול לעורר התנגדות בין-לאומית (כפי שאכן עורר סיפוחמזרח ירושלים ולימיםסיפוח רמת הגולן), וכן היה מחייב להציעזכויות אזרח במדינת ישראל לתושבים הפלסטינים בַמקום, מה שהיה מעמיד בסכנה את הרוב היהודי במדינה.
הדרישה הציבורית להקים יישובים ישראליים בשטחים שנכבשו החלה להישמע זמן לא רב אחרי המלחמה, והשאלה שנותרה בלתי פתורה גרמה ליחס דואלי של ממשלות ישראל לחבלי ארץ אלו. כמה ממשלות מימין ומשמאל תמכו ואף יזמו הלכה למעשה את ההתנחלויות, אך הותירו את האזורים שבהן הוקמו מחוץ לשטחה הריבוני של מדינת ישראל. ממשלות אחרות פעלו להגבלה ואף לפינוי של ההתנחלויות. ברבות הימים הוקמו התנחלויות בכל השטחים שנכבשו ובחצי-האי סיני בכלל זה, אך לא בשטחים שנכבשו מאוחר יותר, כמודרום לבנון.
הסכם השלום בין ישראל למצרים הוביל לפינוין של ההתנחלויות בחצי האי סיני, ותוכנית ההתנתקות הביאה לפינוי ההתנחלויות ברצועת עזה ובצפוןהשומרון. אף ממשלה לא הכריעה בצורה חד-משמעית את גורלם שליהודה והשומרון. עקב כך, נוצרה מציאות שבה מאות אלפי ישראלים יהודים מתגוררים על אדמות, שמצד אחד לעם היהודי יש זיקה היסטורית ודתית אליהן, ורבים בימין הפוליטי סוברים שהן גם בעלות חשיבות ביטחונית למדינת ישראל, ומצד שני אדמות אלה אינן נמצאות בתחומה הריבוני של מדינת ישראל, והן ממוקמות בתוך אזור המיושב במספר רב שלפלסטינים – אזור שרוב החברות בקהילה הבין-לאומית[22][23] סוברות שיש להקים על כולו או על מרביתומדינה פלסטינית.[24]
.jpg)
ההתנחלויות הראשונות היוהיאחזויות הנח"לרפיח ותרשיש, שהוקמו מיד לאחרמלחמת סיני ב-1956 ופונו עםנסיגת צה"ל מסיני ועזה.
ההתנחלות הראשונה לאחרמלחמת ששת הימים הייתהקיבוץמרום גולן שהוקם ברמת הגולן ב-14 ביולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים. ההתנחלות הראשונה ביהודה ושומרון הייתהכפר עציון בגוש עציון, ששוקם ב-27 בספטמבר1967 על חורבותיו של הכפר שנכבש במלחמת העצמאות, ובמקביל הוקםבית ספר שדההר גילה על ידייהורם בן-מאיר, שקיבל מעמד רשמי ב-1969. ההתנחלות הראשונה ברצועת עזה הייתהכפר דרום שהוקמה מחדש ב-1970. בדומה לכפר עציון, גם התנחלות זו הוקמה עלחורבות יישוב יהודי שנכבש במלחמת העצמאות.
רוב ההתנחלויות הוקמו במהלך שלוש ממשלותהליכוד הראשונות. בין 1977 ל-1986 גדל מספר ההתנחלויות בתוך הגושים מ-6 ל-17, ומספר ההתנחלויות מחוץ לגושים גדל מ-32 ל-110. גם מספר המתנחלים עלה בשיעור הגדול ביותר בתקופה הזו, מכ-1,900 מתנחלים בשנת 1977 לכ-50,000 מתנחלים בשנת 1986, גידול של פי 25. מאז, מספר ההתנחלויות נשאר דומה, ועמד בשנת 2015 על 19 התנחלויות בתוך הגושים ו-106 מחוץ לגושים.[25]
בקיץ 1967 הציגשר החקלאותיגאל אלון לראש הממשלהלוי אשכול אתתוכנית אלון, שהמליצה לספח לישראל אתבקעת הירדן,מדבר יהודה,גוש עציון ושטחים ביןירושלים ורמאללה (לצורך הרחבתפרוזדור ירושלים הצר), ואתרמת הגולן ושטחים בסיני ודרוםרצועת עזה. התוכנית התחשבה בעיקר בשיקולהדמוגרפי, והשטחים שהמליצה לספח היו בעלי אוכלוסייהפלסטינית דלילה. על אף שהתוכנית לא אומצה על ידי הממשלה ולא קיבלה מעמד רשמי, ממשלות ישראל פעלו על פי רוחה עד למהפך של1977, והתנחלויות הוקמו בשטחים שייעדה התוכנית לסיפוח. כך הוקמו התנחלויות בקעת הירדן ומדבר יהודה:ארגמן,מחולה וקליה (1968),גלגל,ייטב,מעלה אפרים ומשואה (1970),חמרה ומצפה שלם (1971),גיתית ומכורה (1973),מעלה אדומים ופצאל (1975),נתיב הגדוד ורועי (1976),אלמוג,כוכב השחר,נירן ותקוע (1977). בנוסף, הוקמו ושוקמו יישובי גוש עציון:כפר עציון (1967),ראש צורים ואלון שבות (1969-1970),אלעזר (1975) ומגדל עוז (1977), והוקמה (ב-1971)קריית ארבע בסמוך לחברון. כן הוקםמבוא חורון (1968) בכיסלטרון כדי למנוע ויתור על הכיס בכל הסכם עתידי.[26]
בפברואר 1973 התקבלה בוועדת השרים להתיישבות ההחלטה על הקמת העירימית ביוזמת השרישראל גלילי[27] ובתמיכתשר הביטחוןמשה דיין.[28]
ב־3 בספטמבר 1973 אישרה מזכירות מפלגת העבודה אתמסמך גלילי, שקרא להתיישבות בפתחת רפיח,רמת הגולן,בקעת הירדן והרכסים מעליה בהתאם לתוכנית אלון, כחלק ממצעה של המפלגה לקראתהבחירות לכנסת השמינית.[29]
מלחמת יום הכיפורים, בפברואר 1974, ותחושת השבר שהיא יצרה, גרמו להקמת "גוש אמונים" על ידי תלמידי הרבצבי יהודה הכהן קוק, והציונות הדתית נטלה לידיה את יוזמת ההתנחלות. התנועה, שנוצרה לאור החשש מנסיגות כתוצאה מהמלחמה, הצליחה להפיח תקווה בקרב תומכי ההתיישבות. בין תומכיה בציבור החילוני היו אנשיהתנועה למען ארץ ישראל השלמה ובהם סופרים ואנשיההתיישבות העובדת כגוןמשה שמיר,נעמי שמר,אריאל שרון,מאיר הר-ציון ויצחק טבנקין שראו במתנחלים את ממשיכי דרכם מבחינת התיישבות וציונות. בין יולי 1974 לדצמבר 1975 ערכה התנועה שבעה ניסיונות התנחלות באזור שכם, ולאחר הניסיון השמיני נערך הסכם פשרה בין התנועה לשר הביטחוןשמעון פרס בו הותר לפעילי התנועה להתגורר במחנה קדום שהפך כעבור שנתיים לקדומים.[30] התנועה הביאה גם להקמתעפרה במאי 1975 ואלקנה בשנת 1977.
עד 1977 התגוררו 4,500 ישראלים בכ-30 התנחלויות (מהם כ־3,000 ביהודה ושומרון[31]), וכ-50,000 איש במזרח ירושלים.[30]
עם עלייתהליכוד לשלטון, ציפו בגוש אמונים להאצה משמעותית של קצב הקמת ההתנחלויות לאור הבטחתו שלמנחם בגין: "יהיו עוד הרבהאלוני מורה", אולם ממשלתו של מנחם בגין היססה והקימה התנחלויות מעטות. בשנים 1977–1978 הוכנה והוצעה על ידיגוש אמונים תוכנית להתיישבות ביהודה ושומרון[32] ובהתאם לכך, עלו להתיישבות גרעיני גוש אמונים במסגרת "מבצע 12 הגרעינים". ההתנחלויות היו:מצפה יריחו,נווה צוף,בית אל,שילה,שבי שומרון,גבעון,שא-נור,קרני שומרון,בית חורון,תקוע ואלון מורה. חלק מהנקודות שוכנו בתחילה בתוך מחנות צבא. הממשלה הייתה שותפה פעילה בבניית ההתנחלויות והיא תמכה בהן בהטבות כלכליות, בניית תשתיות והגנה משפטית, בניצוחו שלשר החקלאותאריאל שרון, מתוקף תפקידו כיושב ראש ועדת השרים לענייני התיישבות. במקביל הכין ראשהחטיבה להתיישבותמתתיהו דרובלס תוכנית התיישבות, שהייתה למסמך שהנחה את הממשלה והחטיבה להתיישבות.[30]
בשנת 1978 הוקמהתנועת אמנה, כתנועה המיישבת של "גוש אמונים". בשנת1979 אישרה ממשלת ישראל את "תוכנית שרון להתיישבות", שכללה הקמת יישובים עירוניים בגב ההר כדי לשלוט במישור החוף, והקמת יישובים לאורך בקעת הירדן כדי להגן על גבולה המזרחי של ישראל.[33]
בתחילת 1983 פרסמומשרד החקלאות והחטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית תוכנית אב עד שנת 2010, שכללה תוכניות מעשיות לשנים 1983–1986. התוכנית כונתה גם תוכנית המאה האלף, על שם הצהרתה שעד 1986 יתגוררו בהתנחלויות 100,000 ישראלים, תוספת של 80,000 על 20,000 שהתגוררו בה ב־1983. התוכנית כללה הקמת 23 יישובים, 20היאחזויות נח"ל וסלילת 300–450 ק"מ של דרכים חדשות.[30][31]
לאחרפינוי חבל ימית והשלמתהנסיגה מסיני בעקבותהסכם השלום בין ישראל למצרים, נכנסההתחייה לממשלה ויובל נאמן מונה ליושב ראשועדת השרים לענייני התיישבות. בשנים 1983–1984 הקימה הממשלה עשרות התנחלויות חדשות ברחבי יהודה ושומרון. עם זאת, ההתנחלויות היו ברובן קטנות וכלל המתנחלים ביהודה ושומרון מנו כ-23,700 נפש, כ-0.6% מאוכלוסיית ישראל.[34]
תחת ממשלות הליכוד חל שינוי במיקוד הטריטוריאלי, וההתנחלויות קודמו כעת לצד מרכזי אוכלוסייה פלסטיניים, בלב "אדמות התנ"ך" של יהודה ושומרון.[35] בראייתו שלאורן יפתחאל, היה זה שיאהפרויקט האתנוקרטי של ישראל, שבמסגרתו יהודה ושומרון משמשים כ"בסיס הזהות הלאומית היהודית".[36] למתנחלים הוענקו תמריצים הכוללים סובסידיות ממשלתיות ומשכנתא לדיור, תמריצי מס, מענקים עסקיים, פרויקטים בתשתיות ולימודים בחינם.[37]
ממשלת ישראל העשרים ואחת, שהייתהממשלת אחדות לאומית בין הליכוד למערך הביאה להפניית מרבית משאבי הפיתוח לבקעת הירדן, כפשרה בין תוכנית אלון לגישת דרובלס-שרון.[30] גםממשלת ישראל העשרים ושלוש המשיכה את ההקפאה, ורק התנחלויות מעטות הוקמו על ידה, מפאת אילוצים מדיניים שראש הממשלה היה נתון להם. התנחלויות שהוקמו לאחר שנת 1990 הוקמו לרוב כ"הרחבות" של יישובים סמוכים ולא זכו לסמל יישוב נפרד. בין אלו ניתן למנות אתשבות רחל,נריה וטל מנשה.
הגם שבמחצית השנייה של שנות ה-80 הוקמו אך מעט התנחלויות חדשות, הוחל אז בהרחבה מסיבית של ההתנחלויות הקיימות.האינתיפאדה הראשונה שכנעה חלק מהיישובים, כמועפרה, להתרחב כדי להביא ציבור יהודי גדול ליהודה ושומרון. בנוסף, הוקמו בשנים הללו היישובים העירוניים החרדיים הגדוליםביתר עילית (1988) ומודיעין עלית (1990), כפתרון מגורים מוזל בסמוך לריכוזים החרדיים בירושלים ובני ברק.
בסוף 1990 הגיע מספר המתנחלים לכ-81,600, בהם 78,600 ביהודה ושומרון ו־3,300 ברצועת עזה.[38] במהלךממשלת ישראל העשרים וארבע בראשות שמיר נעשתה בנייה מסיבית בהתנחלויות, שהובילה גם להתנגשות עם ממשלת ארצות הברית, שהביאו להקפאת ערבויות כספיות שניתנו לישראל לסיוע בקליטתהעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90.[30]
ב-1992 הוקמהממשלת רבין השנייה, שנקטה מדיניות שונה לחלוטין. לא רק שהיא לא הרחיבה את ההתנחלויות הקיימות, היא אף ביטלה חוזים לבניית בתים בהתנחלויות וסירבה לאכלס בתים שכבר נבנו. ב-22 ביוני 1992 החליטה ממשלת רבין השנייה (החלטה מספר 360) להפסיק את פעולות הבנייה ביישובים ישראלים ביהודה, שומרון וחבל עזה והליכים הנוגעים לתוכניות מתאר, מלבד כאלו שיאושרו בוועדת חריגים.[39] בעקבות זאת הוציא ב-1993 אלוףפיקוד המרכז צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (הפסקת הליכי תכנון) (הוראת שעה) (יהודה ושומרון) (מספר 1385). בימי ממשלה זו נחתמוהסכמי אוסלו, שתחמו את ההתנחלויות לאזורים שכבר הוקמו בהם התנחלויות, ומנעה את הרחבתן העתידית לאזורים שהועברו לידיהרשות הפלסטינית, ואף גרמה לפינוין של שתי התנחלויות,נח"ל גינת ונח"ל עירית, שעקב היותןהיאחזויות נח"ל הוגדרו כמחנות צבא ולא כיישובים. עם זאת, בימי ממשלה זו נבנו ופותחו כבישים עוקפים במספר אזורים, כתוצאה מהסכמי אוסלו. אוכלוסיית ההתנחלויות המשיכה לגדול, בקצב של כ-10,000 נפש בשנה, בסוף 1993 הגיע מספר המתנחלים לכ-115,600 ובסוף 1995 הגיע מספרם לכ-134,300.
ב-1996 הוקמהממשלת נתניהו הראשונה, שביטלה את האיסור הגורף שהטילה ממשלת רבין על בנייה בהתנחלויות. ב-2 באוגוסט 1996 החליטה הממשלה (החלטה 150) כי בנושאי מדיניות כוללת בנושאי התיישבות נדרשת החלטת ממשלה, ובנושאי הקצאת קרקע ותכנון נדרש אישור שר הביטחון.[40] בעקבות ההחלטה הוצא צו אלוף בדבר אישור הליכי תכנון ובנייה (מספר 1445). עם זאת, ממשלה זו לא הקימה התנחלויות חדשות,[א] אך הדבר לווה במדיניות לא רשמית של עידוד התיישבות לא מוסדרת – לימים תופעת ה"מאחזים"; המאחזים הראשונים,עמונה וגבעות עולם, הוקמו כבר ב-1996. בסוף ימי ממשלה זו, ב-1999, קראשר החוץאריאל שרון למתנחלים "לרוץ ולתפוס את הגבעות".[41] צמיחת אוכלוסיית ההתנחלויות לא השתנתה מימי ממשלת רבין, ובסוף 1999 עמד מספר תושביהן על כ-183,900.[42]
בשלהי שנות התשעים ותחילת המאה העשרים ואחת, בין ימיממשלת נתניהו הראשונה ועד אמצעממשלת שרון השנייה, הוקמו ביהודה ושומרוןמאחזים רבים, ללא אישור ממשלתי כפי שדורש החוק בישראל. שרון הזמיןחוות-דעת בנוגע למאחזים מאתטליה ששון, שכללה המלצות על צעדים מנהליים, משפטיים ועוד "להפסקת תופעת המאחזים ופינויים",[43] בהתאם להתחייבותו של שרון בהסכמתו ל"מפת הדרכים" האמריקאית מ-2001. גםממשלת ברק ניסתה לעצור את תופעת המאחזים, אך הגיעה להסכמות עםמועצת יש"ע להשאיר את רובם במקומם. במהלך כהונתה הציעה ממשלת ברק בוועידות קמפ דייוויד ובוועידת טאבה נסיגה משמעותית, לרבות פינוי התנחלויות.
פיגועיהאינתיפאדה השנייה פגעו בשגרת החיים בישראל כולה ובנסיעה בכבישים ביהודה ושומרון. החל משנת 2002, בניסיון לצמצם אתפיגועי ההתאבדות בישראל, הקימה ממשלת שרון אתגדר ההפרדה, שהתוואי שלה חוצץ בין ישראל ליהודה ושומרון, כאשר יישובים הסמוכים לקו הירוק הותרו בצד הישראלי של הגדר. על אף שנות הטרור, בשנת 2004 התקרב מספר תושבי ההתנחלויות לרבע מיליון.[44]
במהלך שנת 2005 עמד מפעל ההתנחלויות בצילה שלתוכנית ההתנתקות, שהוצגה על ידיאריאל שרון בסוף 2004, ובוצעה בשלהי 2005. התוכנית, שקראה לפינוי כל התנחלויות חבל עזה, חוללה דיון ציבורי סוער בסוגיית ההתנחלויות ומשבר גדול בקרב תושביהן והציונות הדתית. לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות הציגממלא מקום ראש הממשלהאהוד אולמרט אתתוכנית ההתכנסות, שקראה לנסיגה ישראלית חד-צדדית מרוב יהודה ושומרון ולפינוי רוב ההתנחלויות, אך למעשה לא קידם את התוכנית כראש ממשלה בעיקר לאור הביקורת הציבורית על הממשלה בעקבותמלחמת לבנון השנייה ירי הטילים המתמשך עלעוטף עזה וחטיפתגלעד שליט לרצועת עזה.
העשור הראשון של המאה העשרים ואחת היה דליל בהקמת יישובים, והיישובים שהוקמו בו הוקמו בהיחבא, ללא הקמות רשמיות, כך שתל ציון הוקם ב-2000 כשכונה בכוכב יעקב,רותם אוזרחה ב-2001, ורועי הוקמה בהיאחזות נח"ל נטושה ב-2006.
ב-2009 הוקמהממשלת נתניהו השנייה, והיאהקפיאה את הבנייה בהתנחלויות. לצורך ההקפאה,אלוף פיקוד המרכז,אבי מזרחי, בתפקידו כריבון על אזוריהודה ושומרון, הוציאצו בדבר התליית הליכי בנייה (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1653), התש"ע–2009. צו זה הורה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות למשך עשרה חודשים, מ-26 בנובמבר 2009 עד 26 בספטמבר2010, שבהם נאסרו עבודות הכשרה ויציקת יסודות למבנים חדשים, אך מבנים שכבר נוצקו בהם יסודות לא נכללו בהקפאה ומותר היה להמשיך לבנותם. הקפאה זו הסתיימה כעבור 10 חודשים אולם הבניה ביו"ש התחדשה באופן ממשי רק כתגובה לטבח בבני משפחת פוגל באיתמר במרץ 2011.
ב-2012 עלה לכותרותהמאחז מגרון, שבג"ץ קבע ב-2011 שיש לפנותו עד 31 במרץ 2012, כשהוא מקבל את תביעת עותרים פלסטינים וארגוני שמאל ישראלים שהמאחז מוקם על אדמה פרטית. בעקבות כך פונה המאחז לגבעה סמוכה והוכר כהתנחלות מן המניין. בעקבות האירוע החליטה ממשלת ישראל על הקמתועדה בראשות השופט אדמונד לוי שהפיקה דו"ח על מצב האדמות ביהודה ושומרון.
בסוף 2013 הוערך מספר המתנחלים בכ-370,000 נפש, כ-4.3% מאוכלוסיית ישראל. בעשור השני של המאה ה-21 שיעור התחלות הבנייה בהתנחלויות לא היה יציב. בשנים2013 ו-2016 היה המספר גבוה יותר מבשנים אחרות (אם כי לא הגיע לַשיאים מתחילת המאה ה-21[45]). בסוף 2021 הבנייה בהתנחלויות נמשכה בקצב קבוע גם תחתממשלת בנט–לפיד, לרבות מתן מעמד חוקי ליישובים לא מוכרים וניסיון הסדרת המאחזים.[46][47][48] בשנה זו היה מספר תושבי ההתנחלויות כ-492,000, לא כולל את 375,000 היהודים שמתגוררים במזרח ירושלים.[48][49] נכון לשנת 2021, כ-120,000 מהמתנחלים התגוררו מעבר לגדר ההפרדה.[50]
בקווי היסוד שלממשלת ישראל השלושים ושבע נקבע כי "הממשלה תקדם ותפתח את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל – בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ובשומרון". קווי היסוד קבעו גם הסדרה שלמאחזים רבים, עידודהיישוב היהודי בחברון והשוואת החקיקה בשני צידי הקו הירוק. בנוסף,שר האוצרבצלאל סמוטריץ' קיבל את הסמכות עלהמנהל האזרחי, שהוצא ממשרד הביטחון, במטרה להעביר את הסמכויות על הישראלים ביו"ש לידי משרדי הממשלה השונים ולהשוות את רישום המקרקעין בשטחים לזה שבתחומי הקו הירוק. צעדים אלו נועדו לקדם למעשהריבונות ישראלית על ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון כחלק ממדיניות הממשלה.[51][52]
בתקופתמלחמת חרבות ברזל קידמה הממשלה הכשרת 14מאחזים, ובכלל זה היישובאביתר שסביבו נוהל מאבק ציבורי בימיממשלת ישראל ה-36. כמו כן אושרו אלפי יחידות דיור לבנייה חדשה ביהודה ושומרון, שטחים רבים הוכרזו כ"אדמות מדינה".[53][54] הכנסת תיקנה אתחוק יישום תוכנית ההתנתקות כך שהותרה שהיית יהודים בצפון השומרון ואפשרה את החזרה ליישובחומש. הממשלה גם הקלה בנוהל קבלת האישורים לבנייה חדשה בהתנחלויות.[55] במהלך שנת 2023 מספר הישראלים המתגוררים בהתנחלויות עבר את חצי המיליון,[56] ובינואר 2025 הגיע ל-530,000.[6]
במהלך המלחמה הוקמו עשרות מאחזים נוספים. על פי נתוני המעקב של ארגון "כרם נבות", בשנת 2024 עלו על הקרקע בגדה המערבית 60 מאחזים חדשים.[57] במקרים רבים בתקופת המלחמה, הקמה של מאחזים הובילה לעקירה של הפלסטינים שהתגוררו באזור.[58][59]
במאי 2025 אישרהקבינט המדיני-ביטחוני הקמה של 22 התנחלויות חדשות, בהן תשעה מאחזים שמעמדם יוסדר.[60]
ערך מורחב –פינוי התנחלויות
ההתנחלויות הראשונות שפונו היו גם ההתנחלויות הראשונות שהוקמו –נח"ל תרשיש ונח"ל רפיח – שהוקמו לאחרמבצע קדש ופונו עםנסיגת ישראל משטחי סיני.
ב-1975 נחתםהסכם הביניים בין ישראל למצרים, ובמהלכו פונתה ההתנחלותשלהבת במערבסיני.
ב-1979 נחתםהסכם השלום בין ישראל למצרים, ובמסגרתופונו כלל ההתנחלויות בסיני בין 1979 ו-1982. הפינוי התבצע בשלבים, כשב-1982 פונהחבל ימית, וב-19 באפריל החל פינויימית שנמשך כשבוע וכלל עימותים בין התושבים והמפנים, והמפורסם שבהם הוא התבצרות עלאנדרטת אוגדת הפלדה. סך הכול פונו 21 יישובים ושתי ערים (ימית ואופירה).
בשנת2005התבצעה תוכנית ההתנתקות, ובמסגרתה פונו כלל ההתנחלויות ברצועת עזה והכוחות הישראליים נסוגו עד לקו הירוק. בנוסף פונו ארבע התנחלויות מבודדות בצפון השומרון:גנים,חומש,כדים ושא-נור. הפינוי כלל 25 יישובים וכ-8,600 מפונים וגרם למשבר נרחב בחוגיהציונות הדתית.
לאחר תוכנית ההתנתקות, במהלךהבחירות לכנסת השבע עשרה, הציעממלא מקום ראש הממשלהאהוד אולמרט את "תוכנית ההתכנסות", שנועדה להרחיב את מהלכה של ההתנתקות ולפנות אזורים נרחבים ביהודה ושומרון. התוכנית לא יצאה לפועל.
פינוי מפורסם נוסף הוא פינויעמונה ב־2006 ושוב ב-2017, שנעשה בעקבות פסיקתבג"ץ כי הוקם על אדמות פרטיות ותוך דיון ציבורי סוער. הפינוי ב־2006 היה אלים במיוחד אבל כלל רק הרס חלקי של היישוב, ובעקבות הפינוי ב־2017 – שכלל הרס מלא של היישוב – ב־2018 הקימה הממשלה עבור התושבים את ההתנחלותעמיחי.
במרץ 2023 ולאחר שורה של ניסיונות של תלמידי ישיבה לשוב לישיבת חומש, אישרהממשלת ישראל את ביטולחוק ההתנתקות בצפון השומרון, בכדי לאפשר את השיבה של הישיבה למקומה על חורבות היישובחומש. בכפוף לביטול החוק עלתה הישיבה לאדמות מדינה בסמיכות למקום היישוב הקודם שפונה במהלךתוכנית ההתנתקות. צעד זה גונה על ידיהאיחוד האירופי וארצות הברית, אך זכה לברכות רבות בימין הישראלי שראה בכך התחלה של ביטול תוכנית ההתנתקות בצפון השומרון ב-2005.
בקרב הציבורהדתי-לאומי קיימת אמונה שהתנחלות בארץ ישראל השלמה היא צו אלוהים, והיא תקדם את בואמשיח בן דוד. אידאולוגיה זו מקורה בגוש אמונים שהחל לפעול בעקבות כיבוש חלקי הארץ במלחמת ששת הימים.
ההתנחלויות משמשות כדי למנוע מהפלסטינים רצף טריטוריאלי בין הכפרים, כדי לסכל את ההיתכנות של הסדר מדיני שבמסגרתו תוקם מדינה פלסטינית ויימסרו שטחים לידי הפלסטינים, או כ"קלף מיקוח" לקראת הסדר מדיני כזה, כדי להייטיב את תנאיו.[61][62]
טיעונים ומניעים מקובלים למפעל ההתנחלויות הם:
חלק מתומכי ההתנחלויות טוענים כי ההתנחלויות חשובות לביטחונה של מדינת ישראל, או לביטחונם של אזורים ותשתיות רגישים בה. לתפיסתם, ההתנחלויות מספקות לישראלעומק אסטרטגי וגבולות בני הגנה, בדומה לפעילותו של מערךהגנה מרחבית.[63] טענה מרכזית המושמעת בהקשר זה היא שללא שטחי יהודה ושומרון רוחבה המינימלי של מדינת ישראל הוא כ-15 קילומטרים, וניתן לפצלה לשניים במתקפת בזק מהירה. לטענת ארגון "הביטחוניסטים",הרי יהודה וגבעות השומרון חולשים עלמישור החוף,גוש דן וירושלים, וללא התנחלויות,טרוריסטים פלסטינים ומדינות ערב העוינות את ישראל, ינצלו את הרי יהודה וגבעות השומרון כבסיסים להתקפותרקטות וטילים על ריכוזי האוכלוסייה והתשתיות של ישראל. טיעונים דומים מושמעים לגבי ההתיישבות בבקעת הירדן, המהווה טריז בין הרי יהודה והשומרון לירדן,עיראק וסוריה, ומונעת יצירת חזית ערבית מאיימת מהמזרח, הנושקת לעורפה של ישראל.[64][65]
מנגד, מתנגדי ההתנחלויות טוענים כי ההתנחלויות מזיקות לביטחון ישראל, בהיותן נטל הפוגע בביטחון ישראל ובכלכלתה.[66]המועצה לשלום וביטחון פרסמה בשנת 2012 מסמך שלפיו מפעל ההתנחלויות פוגע בביטחון ישראל.[67]
חלק מתומכי ההתנחלויות טוענים כי יהודה ושומרון הם חלק מרכזי מארץ ישראל ההיסטורית, וכי הם ערש תרבות התנ"ך. על פי התנ"ך ועל פי מקורות היסטוריים, שטחים אלו היו ברובם בריבונות יהודית או ישראלית בתקופתמלכות יהודה וישראל ובתקופת החשמונאים, והיו מיושבים ביהודיםבתקופה הרומית עדמרד בר כוכבא, ועיקר החֲזָקָה היהודית עלארץ ישראל בא מהם. הטענה לחזקה יהודית על ארץ ישראל מתייחסת בראש ובראשונה לשטחי יהודה ושומרון, שההתיישבות היהודית בעת העתיקה הייתה בעיקר בהם ולא במישור החוף, שבו מרוכזת מרבית ההתיישבות היום. גם החשמונאים התבססו בכיבושיהם על זכויות היסטוריות (לרבות במישור החוף), וידועה תשובתו שלשמעון החשמונאי (שכבש אתיפו ואתגזר) לשליחאנטיוכוס השביעי שבא בדרישות טריטוריאליות: "לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש זרים מָשַלְנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, השיבוֹנו את נחלת אבותינו".[68]
חלק מתומכי ההתנחלויות העלו גם טיעונים דתיים, שעיקרם הדגשה גוברת והולכת שלמצוות יישוב ארץ ישראל, עד כדי טענה שהיא מהחשובות שבמצוות.[דרוש מקור] הבולט שבהם הוא הרבצבי יהודה הכהן קוק, שהגותו שילבה בין שלושה מרכיבים: הצד המעשי בציונות המעשית, הצד הלאומי במחנה הרוויזיוניסטי, והתפיסה שמדינת ישראל היאתחילת תהליך הגאולה – תפיסה שהייתה חלק מהאידאולוגיה שלאביו.[דרושה הבהרה][69]
חלק מהסיבות להקמת ההתנחלויות הן כלכליות וחברותיות, כגון דיור בר השגה, קליטת עלייה, ומתן שוויון הזדמנויות לדיור מרווח לאוכלוסייה מאשכולות חברתיים כלכליים נמוכים.[דרוש מקור]
ישראל סיפחה אתמזרח ירושלים מייד אחרימלחמת ששת הימים בהחלטת ממשלה שהתבססה עלסעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט ואתרמת הגולן על ידיחוק רמת הגולן ב-1981, אך אף מדינה לא הכירה בסיפוחים אלה, למעט ארצות הברית בשנת 2019. אתיהודה ושומרון וכןרצועת עזה וסיני ישראל לאסיפחה ולא החילה עליהם את החוק הישראלי. מעמדם החוקי שלאזרחי ישראל הגרים באזורים אלה הושווה בחלק מחוקי המדינה לזה שלתושבי ישראל (למשל:סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי), אולם השטח עצמו אינו מוגדר מבחינה חוקית כחלק ממדינת ישראל. אחת הטענות של מתנגדי ההתנחלויות בישראל היא שהקמתן מנוגדת לחוק הבין-לאומי, ובעיקר לאמנת ז'נבה הרביעית, האוסרת העברת אוכלוסייה לאזור כבוש, כשהדיון גולש גם לשאלה על זכותה שלישראל עליהודה ושומרון.
לפי פסיקתבית המשפט העליון, אחיזתה של ישראל בשטחים שלא סופחו היא בגדרתפיסה לוחמתית, אולםהוועדה לבחינת הבנייה ביהודה ושומרון בראשות שופט העליוןאדמונד לוי קבעה כי ההתנחלויות חוקיות ומעוגנות בזכות ההיסטורית של ישראל על השטח וקראה לבצעאסדרה בכדי להקל על הבנייה הישראלית בשטח. תחתממשלת ישראל השלושים וארבע (2015–2019) וממשלת ישראל השלושים ושבע (2022–מכהנת) נעשו התאמות משפטיות להחלת חוקים ישראלים על ההתנחלויות והשוואת מעמדן למעמד יישובים בתוך הקו הירוק. בכלל זה חוקקוחוק ההסדרה, הועברו דיונים על שאלת הקרקעות בשטח מבג"ץ לבית המשפט המחוזי בירושלים, הוחלותקנות השוק על היישובים ביהודה ושומרון בהסכמת היועץ המשפטי לממשלהאביחי מנדלבליט, הועברה האחריות עלהמנהל האזרחי ממשרד הביטחון לכלל משרדי הממשלה, בוטל האיסור על כניסת ישראלים לצפון השומרון, אשר נקבע במסגרתחוק ההתנתקות, וקוצר משמעותית הליך אישור הבנייה ביישובים הישראלים.
בשנת 1980 סירבה ישראל לחתום עלאמנת וינה משנת 1969, המחייבת את החוקים הלאומיים להידחות בפני החוקים הבינלאומיים כאשר השניים מתנגשים, והיא מתעקשת להסדיר את ההתנחלויות במונחים של חוקים משלה, תוך טענה כי כל גופי האו"ם הרלוונטיים השופטים את הנושא הם "אנטי-ציוניים ואנטישמיים".[37]
ערך מורחב –מעמדם המשפטי של יהודה ושומרוןקיימת מחלוקת לגבימעמדם המשפטי של יהודה ושומרון. העמדה המקובלת בקהילה הבין-לאומית רואה בהםשטח כבוש.[70] עמדה זו משתקפת בהחלטות רבות שלמועצת הביטחון של האו"ם, וזוהי הדעה המקובלת בקרב מומחים למשפט בין-לאומי,[71] ביניהם גם מומחים ישראליים כגון פרופ'ארנה בן-נפתלי וד"ראייל גרוס.[72]
מנגד, יש הרואים בהם "שטחים שנויים במחלוקת", וטוענים שמכיוון שישראל כבשה את השטחים במסגרת הגנה עצמית במלחמת ששת הימים, זכותה להחזיק בשטחים עד השגת הסכם מדיני שיקבע גבולות אחרים.[73] כך, למשל, המשפטן פרופ'סטיבן שוובל, יועץ משפטי למחלקת המדינה האמריקנית ולאחר מכן נשיאבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג.[ב] פרופ'יוליוס סטון,[75][76] פרופ'יוג'ין רוסטוב, ממנסחיהחלטה 242,[77] וכן משפטנים ישראלים, כגון פרופ'טליה איינהורן,[78] ונשיאיבית המשפט העליון לשעברשמעון אגרנט,[79] ומאיר שמגר,[ג] אשר שוללים את הראייה של יהודה ושומרון כשטח כבוש, ואף רואים בישראל את בעלת הזכויות החזקות ביותר בשטחים אלה: יותר מירדן,שסיפוחה את הגדה המערבית לא הוכר רשמית על ידי רוב מדינות העולם, ויותר מהפלסטינים, שמעולם לא הייתה להם ריבונות שם. בנוסף, רבים מהתומכים בזכות ישראל על יהודה ושומרון מדגישים את הזכות ההיסטורית של היהודים, ששלטו בחבל ארץ זה במשך מאות שנים לסירוגין, עד לחורבן בית שני.
בספטמבר 1967 ביקשה הממשלה, בראשותלוי אשכול, ייעוץ משפטי ממומחה בנוגע לדין הבינלאומי,תיאודור מירון. מירון טען באופן חד משמעי כי "התיישבות אזרחית בשטחים המנוהלים נוגדת את ההוראות המפורשות שלאמנת ז'נבה הרביעית." מזכר זה מצביע על כך שממשלת ישראל הייתה מודעת לקשיים החוקיים שהקמת התנחלויות עלולה לעורר.[81]
יש החולקים על תחולת אמנת ז'נבה הרביעית עליהודה ושומרון, כיוון שלטענתם האמנה חלה רק על כיבוש שטח של מדינה אחת על ידי מדינה אחרת.[82] הטענה של ישראל היא שיהודה ושומרון לא הוחזקו באופן חוקי על ידי ירדן, ולכן האמנה אינה חלה עליהם, אך עם זאת, היא מחילה מרצון באופן כללי את רוח האמנה.[83][84] עמדה זו אינה מקובלת עלהאו"ם ועלהוועד הבין-לאומי של הצלב האדום. בשנת1988 הכריזהירדן עלניתוק הזיקה, מהלך בו היא מוותרת על כל תביעותיה לריבונות בשטחים ביהודה ושומרון.
קיימת מחלוקת האם כוונת האמנה היא לאסור על אזרחי המדינה הכובשת לעבור באופן וולונטרי לשטח הכבוש, או רק על מדיניות גירוש כפוי של אזרחים לשטח הכבוש. אלה הסבורים שההתנחלויות אינן חוקיות, טוענים שכוונת האמנה היא שבתקופת הכיבוש, המדינה הכובשת חייבת להתייחס אל אוכלוסיית השטחים הכבושים הכפופה למרותה כאל אוכלוסייה מוגנת, ועל כן המדינה הכובשת חייבת למנוע באופן אקטיבי שינוי של המאזן הדמוגרפי בשטח הכבוש, ולמנוע מאזרחיה להשתמש במשאבי השטחים שתחת כיבושה (ובכלל זה משאבי קרקע, מים, מחצבים וכדומה). לפי התפיסה המקובלת בעולם, הקמת יישובים בשטחים אלו מהווה הפרה של עקרונותאמנת ז'נבה הרביעית, לפיהם "המעצמה הכובשת לא תגרש ולא תעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית לשטח שכבוש על ידה",[85] אולם יש החולקים על תחולת פסקה זאת של האמנה על ההתנחלויות. טענה נוספת שהועלתה נגד חוקיות ההתנחלויות היא שישראל מפלה לרעה את הפלסטינים ומונעת מהם לבנות בתים, בעודה נותנת למתנחלים סיוע לבנייה.[86] לעומתם, טוענים משפטנים כי כוונת האמנה, שעוסקת בפשעי מלחמה, היא רק למנוע גירוש כפוי של אזרחים לשטח הכבוש,[87] הן מבחינה פורמלית (המינוח המדויק באמנה, לצד "דפורטציה", הוא "טרנספר", מונח המתייחס להעברה, בדרך כלל שלא מרצון, של אוכלוסייה גדולה מחבל ארץ אחד לאחר; בפרסומי האו"ם שאינם דנים ישירות בישראל, המונח "טרנספר" מיוחד להעברה כפויה של אוכלוסייה),[88] והן מבחינת "כוונת המחוקק" – ניסוח זה נבחר לאחר מאמצים רבים מצד מדינות אירופאיות כגון צרפת ואנגליה, להגן על האוכלוסיות שלהן בשטחי האימפריות שלהן בעבר.[89] עמדת ביניים גורסת שהאמנה אוסרת על התנחלות ביוזמה ובמימון ממשלתי, אך אינה אוסרת על התנחלויות שהן יוזמה פרטית.[90]
התומכים בהתנחלויות מבססים את חוקיותן מבחינת המשפט הבין-לאומי על ההכרה הבין-לאומית בזכותם של היהודים להקים בית לאומי בארץ ישראל. בוועידת סן רמו (1920) החליטו 52 מדינותחבר הלאומים להפקיד בידי בריטניה את המנדט לשלוט בארץ ישראל לצורך מימוש סעיף 22 באמנת חבר הלאומים, הקובע כי "קהילות שבעבר נשלטו בידי האימפריה הטורקית הגיעו לשלב התפתחות בו ניתן להכיר באופן זמני בקיומן כאומות עצמאיות, וזאת בכפוף למתן סיוע וייעוץ מנהלי על ידי המעצמה המנדטורית עד לרגע בו יוכלו לעמוד על רגליהן".כתב המנדט הבריטי קבע כי "שום שטח ארצישראלי לא יינתן בצמיתות או בחכירה לממשלתה של מעצמה זרה כלשהי ולא יושם באיזה אופן שהוא תחת שלטונה" בנוסף, קבע כתב המנדט כי ממשלת ארץ ישראל תעודד "התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע".[91] לדעת המצדדים בגישה זאת, זכויות אלו נשארו בתוקף גם לאחר סיוםהמנדט הבריטי והחלפת חבר הלאומים בארגוןהאו"ם, וזאת על סמךסעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות המעגן את כל ההסכמים והחוקים הבין-לאומיים הקודמים. לדבריהם, גם תוכנית החלוקה מ-1947 אין בכוחה לבטל זכויות אלו, כיוון שהיא נדחתה על ידי העולם הערבי. פרופ'דאגלס פיית' ששימש תת-מזכיר ההגנה אף הוסיף כי "אם ליהודים אין עתה שום זכויות חוקיות מוכרות בתביעתם ליהודה ושומרון כחלק ממדינתם, כי אז אין להם זכויות כאלה בשום מקום בארץ ישראל".[92][93]
מספר משפטנים זרים תמכו בעמדה לפיה ההתנחלויות חוקיות.[94][95] ביולי2012הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון בראשותשופטבית המשפט העליון בדימוסאדמונד לוי, שהוקמה בהחלטת הממשלה, פרסמה את מסקנותיה, לפיהן ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון חוקית, גם לפיהמשפט הבין-לאומי, ולישראל יש זכות להתנחל בכל יהודה ושומרון.פרקליטות המדינה ומשרדהיועץ המשפטי לממשלה הגנו באופן שיטתי על עמדתם שזכותה של מדינת ישראל לבנות בהתנחלויות. משרד החוץ הישראלי אף הצהיר בשנת 2001 שהטענות שההתנחלויות אינן חוקיות לפי המשפט הבין-לאומי הן חסרות בסיס ונובעות משיקולים פוליטיים.[88] משרד החוץ הוסיף:[96] "ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הן חוקיות גם תחת החוק הבין-לאומי וגם תחת ההסכמים בין ישראל לפלסטינים."[דרוש מקור]
מאידךמועצת הביטחון שלהאומות המאוחדות[97] וגופים בין-לאומיים רבים נוספים[72][98][99] טענו שהקמתן הייתה בניגוד למשפט הבין-לאומי. רוב מדינות העולם, לרבות חברות באיחוד האירופי, מתנגדות למדיניות הקמת ההתנחלויות של ישראל. ממשלתאוסטרליה הביעה מספר פעמים את הסתייגותה מגינויי ההתנחלות של הקהילה הבין-לאומית,[100][101] אך בשנת 2023 הכריזה כי תשוב להשתמש במושג "השטחים הפלסטיניים הכבושים" וכי ממשלת אוסטרליה "מעוניינת לחזק את התנגדותה להתנחלויות, שמנוגדות לחוק הבין-לאומי ופוגעות בתהליך השלום". כמו כן ביטלה אוסטרליה את ההכרה בירושלים כבירת ישראל.[102]
מנגד, בנובמבר 2019 פרסםמזכיר המדינה של ארצות הברית,מייק פומפאו, אתהצהרת פומפאו, לפיה ארצות הברית דוחה את הגישה הטוענת שההתנחלויות מנוגדות מטבען לחוק הבין-לאומי.[103]
במקומות רבים בעולם ממשל חדש עודד התיישבות של תושבי מדינתו בשטחים שסיפח, כגון ההתיישבות הצרפתית בחבל הסאר אחרימלחמת העולם השנייה ועד 1957, או ההתיישבות האינדונזית במזרח טימור ובפפואה וההתיישבות הטורקית בקפריסין. לפי פרופ'יוג'ין קונטורוביץ' מאוניברסיטאותשיקגו וג'ורג' מייסון, גם כשהשלטון הזר מסתיים והטריטוריה מקבלת שלטון עצמי, אין דרישה לפנות את ההתנחלויות, או את תושבי הטריטוריה המשתייכים לקבוצה אתנית מסוימת, והדרישה הפלסטינית לפינוי היישובים הישראלים במובן זה היא חסרת תקדים.[104]
העצרת הכללית של האומות המאוחדות הצהירה פעמים רבות כי ההתנחלויות מנוגדות למשפט הבין-לאומי. באוקטובר 1977 קיבלה העצרת החלטה נגד פעולות ישראליות לשינוי המצב המשפטי בשטחים הכבושים, וכינתה צעדים אלו בלתי חוקיים.[105] ביולי 1980 קבלה העצרת הכללית החלטה הקוראת לנסיגה ישראלית ללא תנאי מכל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים כוללירושלים, ולמימוש מלא שלזכות השיבה תוך התנגדות לכל פתרון שלבעיית הפליטים הפלסטינים מחוץ לגבולות ישראל.[106] בדצמבר 1995 הצהירה העצרת הכללית שההתנחלויות ביהודה ושומרון ובירושלים הן בלתי חוקיות.[107]
בשנים 1979–1980, בעת ממשלו של הנשיאג'ימי קרטר, נתקבלו במועצת הביטחון של האו"ם החלטות446,452, ו-465, שכולן גינו את הבנייה הישראלית בהתנחלויות. בשנת 1981, לאחר שהתמנהרונלד ריגן לנשיא, הזמינה ממשלת ארצות הברית חוות דעת משפטית של מומחים מטעמה, ובה נקבע כי ההתנחלויות אינן בלתי חוקיות. הנשיא רונלד רייגן אמר בריאיון לניו יורק טיימס שההתנחלויות חוקיות, והממשלים אחריו נמנעו מלהגדירן כבלתי חוקיות.[108] מאז ועד שנת 2016, מנעה ארצות הברית קבלת החלטות במועצת ביטחון בסוגיה, באמצעות זכות הווטו שלה.[109]
בית הדין הבינלאומי לצדק קבע כי ההתנחלויות ישראליות בגדה המערבית הוקמו בניגוד לחוק הבינלאומי בחוות דעת מייעצת לגביגדר ההפרדה משנת 2004.[110]
בתחילת 2011 ניסה ממשל אובמה לשכנע אתהרשות הפלסטינית לוותר על הצעת החלטה שההתנחלויות "אינן חוקיות", תמורת הצהרה של יו"ר מועצת הביטחון שההתנחלויות "אינן לגיטימיות", אך משלא נענה, הטיל וטו על הצעת ההחלטה.[86] בסוף2016, בשלהי כהונת הנשיאברק אובמה, קיבלה מועצת הביטחון אתהחלטה 2334 שקובעת שההתנחלויות אינן חוקיות, בתמיכת כל חברות המועצה, למעט ארצות הברית שנמנעה.הנשיא הנבחרדונלד טראמפ והקונגרס החדש הביעו התנגדות להחלטה, בלי להתייחס לסוגיית החוקיות כשלעצמה.[111][112]ראש ממשלת אוסטרליהמלקולם טרנבול התייצב לצד ישראל וגינה את ההחלטה.[113] בינואר 2016, במהלך ביקורה של שרת החוץ האוסטרליתג'ולי בישופ היא תקפה את מדינות מערב אירופה בשל הלחץ שהן מפעילות על ישראל.[101]
עד 2019 שמר הממשל בארצות הברית על עמימות בנוגע לעמדתו בנושא חוקיות ההתנחלויות. חוות דעת רשמית שהוכנה על ידי משרד החוץ האמריקאי בשנת 1978 קבעה שההתנחלויות אינן תואמות את החוק הבין-לאומי. יש הטוענים שחוות דעת זאת ביטאה את העמדה הרשמית של ממשלת ארצות הברית גם בהמשך.[114][115] אחרים טענו שרייגן שינה את המדיניות.[116] מעבר לסוגיית החוקיות, הממשלים בארצות הברית התנגדו להרחבת ההתנחלויות, ראו בהן מכשול לשלום וכינו אותן בלתי לגיטימיות.[117] בנובמבר 2019 הודיעמזכיר המדינהמייק פומפיאו שעמדת ממשלטראמפ היא שהקמת התנחלויות אינה נוגדת את המשפט הבין-לאומי.[118] עם זאת הדגיש שעמדתה של ארצות הברית ביחס למעמדה הסופי של הגדה המערבית לא השתנתה, ויש לקבוע את מעמדה הרשמי במשא ומתן בין הישראלים לפלסטינים.[119] ארצות הברית חזרה מעמדה זו ביחס לחוקיות בפברואר 2024 ושר החוץאנתוני בלינקן ואמר שהן גם מחלישות את ביטחון ישראל.[15]
בית הדין הבין-לאומי לצדק, בפסיקתו נגד חוקיותגדר ההפרדה, פסק, בצטטו אתהחלטה 465 של מועצת הביטחון משנת 1980, כי ההתנחלויות אינן חוקיות.[98]
ביוני 2008 קראמזכ"ל האו"ם,באן קי-מון, להקפיא כל בנייה בהתנחלויות. המזכ"ל אמר כי "המשך הבנייה בהתנחלויות בשטחים הכבושים מנוגדת לחוק הבין-לאומי, להתחייבויותיה של ישראל על פימפת הדרכים ולתהליך אנאפוליס".[120]
ביולי 2013 פרסםהאיחוד האירופי הנחיות לפיהן גוף ישראלי שירצה לקבל מימון מהאיחוד האירופי או לקחת חלק בפרויקט שלו יידרש להצהיר שאין לו כל קשר להתנחלויות בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברמת הגולן.[121]
בינואר 2020 פרסםנשיא ארצות הבריתדונלד טראמפ את 'תוכנית המאה' שבה הכירה ארצות הברית לראשונה בתביעה הישראלית לסיפוח כל היישובים הישראליים ביו"ש; בהמשך להכרה של מזכיר המדינהמייק פומפאו בחוקיות ההתנחלויות בנובמבר 2019. התוכנית כוללת מפה המשרטטת רצף טריטוריאלי בריבונות ישראלית למרבית היישובים הישראליים.
כמה מדו"חות האו"ם בעשור השני של המאה ה-21 ביקרו את הרחבת ההתנחלויות, ואת האלימות מצד מתנחלים כלפי פלסטינים.[122][ד]
בראשית הקמת ההתנחלויות, שטחןנתפס על ידי צווי הפקעה צבאיים. בג"ץ אומנם קיבל את הטענה שההתנחלויות חוקיות, ואת הטענה שלגיטימי, בעיקרון, להפקיע קרקעות פלסטיניות פרטיות לצרכים ביטחוניים, באמצעות צו תפיסה צבאי (לדוגמה, בבג"ץ בית אל). אולם, בבג"ץ אלון מורה אסרבג"ץ עלהפקעה כזו לצורך הקמת התנחלות, בשל חילוקי דעות פנימיים במערכת הביטחון לגבי מידת החשיבות הביטחונית של הקמתאלון מורה.
בעקבות פסיקה זו התקבלה החלטת ממשלה כי מעתה ייבנו התנחלויות חדשות אך ורק עלאדמות מדינה, ועל כן נעשהמאמץ להסדרת מעמד של אדמות מדינה לשטחים נרחבים ביהודה ושומרון. בראש המאמץ עמדהפליאה אלבק שהייתה במשך 24 שנים מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. בתפקידה זה הגדירה את המנגנון המשפטי שאפשר להכריז על הקרקע כאדמת מדינה על פיהחוק העות'מאני מ-1858. הדבר לא כלל את מערכת הכבישים העוקפים, שנבנו עקב בעיות ביטחון מחד ורצון להפרדה בין ישראלים וערבים מאידך, ושלצורך הקמתם הופקעו שטחים פרטיים נרחבים. עם זאת, במרץ2007 פרסמה תנועת "שלום עכשיו" דו"ח המתבסס על נתוניהמנהל האזרחי, שלפיו כ-32% מהקרקעות שההתנחלויות שוכנות עליהן (ו-24% מהשטח הבנוי בהתנחלויות) הן קרקעות פלסטיניות פרטיות.[123]
בשנת 2015 פרסמההנציבות האירופית מסמך הקורא לסימון נפרד של מוצרים מההתנחלויות כוללמזרח ירושלים ורמת הגולן. ההנחיה לסימון נפרד לא יושמה במרבית מדינות אירופה, אך בעקבות יישומה בצרפת פנהיקב פסגות לבית המשפט המנהלי בצרפת נגד סימון מוצריו. בית המשפט קיבל את עמדת היקב והורה על הקפאת יישום ההנחיה, והעביר את הנושא להכרעתבית הדין האירופי לצדק. בנובמבר 2019 פסק בית הדין שעל כל מדינותהאיחוד האירופי לסמן את תוצרת ההתנחלויות כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן.[124]משרד החוץ של ישראל הגיב לפסק הדין:”קיימים כ-200 סכסוכים טריטוריאליים שונים ברחבי העולם, אשר בעניין סימון מוצריהם לא פסק ביה"ד ואליהם אף לא התייחס. זוהי החלטה פוליטית מפלה”. מכון המחקרNGO Monitor ביקר את פסיקת בית הדין, וקבע כי היא מהווה "חלק בלתי נפרד מקמפיין ה-BDS". גםמחלקת המדינה שלארצות הברית גינתה את הפסיקה:”הנסיבות סביב דרישת התיוג והעובדות כפי שהוצגו בפני בית המשפט, מרמזות על הטיה אנטי-ישראלית. למעשה הדרישה זו משמשת רק לעידוד, הקלה וקידום של חרם, סנקציות ופגיעה בישראל”.
התנגדות לפסיקה עלתה גם בבתי הנבחרים של חלק ממדינות האיחוד האירופי. הפרלמנט שלהולנד קרא לממשלה ההולנדית "להסביר לנציבות האירופית כי ההנחיה לסמן רק מוצרים מישראל מהווה אפליה ביחס לסכסוכים אחרים בעולם", וגם הפרלמנטים בהונגריה ובצ'כיה הביעו התנגדות לסימון המוצרים.[125][126]
בנובמבר 2020 הכריזמזכיר המדינה שלארצות הבריתמייק פומפיאו, כי ארצות הברית תגדיר את מוצרי ההתנחלויות המיוצרים בשטח C ובשטח H2 כ"תוצרת ישראל".[127]
מספר גופים פוליטיים בישראל ומחוצה לה קוראים לחרם על ההתנחלויות, פעולת מחאה נגד מדיניות ההתנחלות של ישראל מעבר לקו הירוק, בדרך של החרמת תוצרת ההתנחלויות, סירוב להופיע בהן, סירוב לשתף פעולה עם מוסדות הנמצאים בהן והחרמת חברות המספקות שירותים להתנחלויות.
.jpg)
הדיון הציבורי בישראל בסוגיית ההתנחלויות החל לאחר מלחמת ששת הימים. באותם הימים, התמיכה בהתנחלויות חצתה שורות ומפלגות, החֵל בשורותההתיישבות העובדת וחוג עין ורד וכלֵה בימין. עם השנים, הפכה התמיכה בהתנחלויות למזוהה עם הימין, והתומכים בהתנחלויות בקרב חוגי השמאל הצטרפו לשורות הימין.
כך, לדוגמה, פורסם ב-1967 גילוי דעת של קבוצת סופרים ואנשי רוח תחת השם "התנועה לשחרור ארץ ישראל". בגילוי הדעת נכתב: "ניצחונו שלצה"ל במלחמת ששת הימים העמיד את העם והמדינה בתוך תקופה חדשה וחותכת גורל.ארץ ישראל היא עתה בידי העם היהודי, וכשם שאין לנו רשות לוותר על מדינת ישראל, כך מצווים אנו לקיים מה שקיבלנו מידיה: את ארץ ישראל. הננו חייבים בנאמנות לשלמות ארצנו, כלפי עברו של העם וכלפי עתידותיו גם יחד, ושום ממשלה בישראל אינה זכאית לוותר על שלמות זו". על גילוי הדעת חתמונתן אלתרמן, שהיה פעיל מרכזי בתנועה,שמואל יוסף עגנון,אורי צבי גרינברג,חיים הזז,חיים גורי,יהודה בורלא,יעקב אורלנד,מנשה הראל,יצחק שלו,דב סדן,זאב וילנאי,רחל ינאית בן-צבי,זרובבל גלעד ומשה שמיר.
לאחרמלחמת יום הכיפורים פחתה במידה ניכרת התמיכה ברעיון ארץ ישראל השלמה בקרב פעילי השמאל, אולם בקרב התנועה הדתית לאומית צבר הרעיון תאוצה, דבר שהתבטא בהקמת תנועתגוש אמונים.
ארגון השמאל הראשון שהוקם מתוך התנגדות להתנחלויות היהשלום עכשיו. ארגון זה הוקם ב-1978 בעקבותמכתב הקצינים שנשלח לראש הממשלה מנחם בגין לאחר ביקור סאדת בישראל בנובמבר 1977, שבו נאמר, בין היתר, "ממשלה שתעדיף קיום יישובים מעבר לקו הירוק על חיסול הסכסוך ההיסטורי והשכנת מערכת יחסים נורמלית באזורנו, תעורר אצלנו סימני שאלה לגבי צדקת דרכנו".
קיימת התנגדות להתנחלויות מצד תנועות ומפלגות פוליטיות הרואות בהחזקת השטחים הללו כורח זמני עד להסכם שלום עם הפלסטינים, וכן תנועות המתנגדות לשלטון ישראל בשטחים, ורואות את מפעל ההתנחלויות כמפעל המפלה באופן שיטתי בין מתנחלים ישראלים לפלסטינים היושבים באותו חבל ארץ, ובכך יוצר מציאות שלאפרטהייד.[128] התומכים בפינוי ההתנחלויות רואים בהן מכשול לנסיגה עתידית מהשטחים. אחרים מבין מתנגדי השליטה הישראלית בשטחים קוראים לסיימה גם מבלי לפנות את ההתנחלויות, ולאפשר למתנחלים להישאר כאזרחים שווי זכויות במדינה פלסטינית.[129]
מפלגות הימין בישראל תומכות בדרך כלל בהתנחלויות, בעוד מפלגות השמאל דוגלות בפינוי חלקן, כולן או רובן, ובריכוז רוב המתנחלים בגושי התיישבות גדולים, במסגרת הסכם שלום עתידי עם הפלסטינים. תנועות השמאל הישראליות מתנגדות להתנחלויות מנימוקים אידאולוגיים, מוסריים, תועלתניים ומשפטיים ורובן דורשות לפנותן. חלק מתנועות אלו רואה בהתנחלויותפשע מלחמה; לעיתים מתורגמת ההתנגדות להתנחלויות לכדי שנאה גלויה כלפי המתנחלים עצמם.[130] תנועות רדיקליות כגוןגוש שלום מטיפות להחרמת תוצרת ההתנחלויות ומספר אנשים המזוהים עם השמאל הקיצוני אף נתנולגיטימציה לטרור פלסטיני כנגד המתנחלים.[ה][132] במסגרת התנגדותה להתנחלויות הקימה תנועתשלום עכשיו צוות שמטרתו לעקוב אחרי הבנייה בהתנחלויות ולדווח לציבור הישראלי והעולמי על כל הרחבה שלהן, ובפרט של המאחזים, שלרוב נעשית בניגוד להסכמים והצהרות של הממשלה. בעשור השני של המאה ה-21, חלק גדול מפעילות התנועה מוקדש למאבק בהתנחלויות והם רואים את מפעל ההתנחלות כמכשול משמעותי לקראת הסכם עתידי. ההתנגדות מנומקת גם בטענה שפריסת היישובים מאלצת את צה"ל לסכן כוחות גדולים באזורים עוינים.[133]
ביוזמת ז'נבה, שנוסחה ב-2003 על ידי קבוצת אנשי שמאל ישראלים וקבוצת פלסטינים, במטרה לשמש בסיס להסדר בין ישראל והפלסטינים, סוכם כי מתוך ההתנחלויות יישארו בריבונות ישראלית שכונות יהודיות בירושלים וסביבה,גבעת זאב, יישוביגוש עציון, ומספר קטן של התנחלויות היושבות בסמוך לקו הירוק. הבנות ז'נבה נתקלו בהתנגדות רבה בישראל, אף בחלקים מהשמאל.
לפי מצעמפלגת העבודה בבחירות לכנסת ה-16, "גושי ההתיישבות הגדולים יצורפו למדינת ישראל. ההתנחלויות ביש"ע, שאינן בגושי ההתיישבות המסופחים, יפונו."[134] ובמצעה לבחירות לכנסת ה-18 נכתב באופן דומה: "גושי ההתיישבות מרובי אוכלוסייה יהודית יישארו תחת ריבונות ישראלית, ההתנחלויות ביהודה ושומרון שאינן בגושי ההתיישבות המסופחים, יפונו בהסדר".[135]
אהוד אולמרט הצהיר בתחילת 2006 שבכוונתו לשמור בריבונות ישראל את גוש אריאל, גוש עציון, גוש אדומים ואת בקעת הירדן,[136] ובמסגרת המשא ומתן עם אבו מאזן דווח שאולמרט לא הסכים לוותר על גושי ההתנחלויות.[137][138]
במערכת הפוליטית בישראל, יש הרואים בהתנחלויות המבודדות ובאחזקת השטחים המאוכלסים בצפיפות בעיה ביטחונית ומדינית ועול כלכלי ומוכנים להסכים על פינוי ההתנחלויות המבודדות תמורת סיפוח גושי ההתיישבות הגדולים ביהודה ושומרון, לרבותמעלה אדומים,אריאל וגוש עציון, למדינת ישראל. זו הייתה גם עמדתו של ראש הממשלהאריאל שרון, שהכריז שגושי ההתנחלויות יישארו בידי ישראל בכל הסדר קבע עתידי ואף אמר שהשיג בזמנו לעמדה זו גושפנקה אמריקנית.
בנאום שנשאראש ממשלת ישראלבנימין נתניהו במאי 2011 בפניהקונגרס של ארצות הברית, אמר כי כל פשרה עתידית "חייבת לקחת בחשבון את השינויים הדמוגרפיים שחלו בשטח", והוסיף כי "בכל הסכם שלום אמיתי, חלק מההתנחלויות יהיו מחוץ לגבולות ישראל".[139] בפועל ממשלות נתניהו בנו בהתנחלויות, בדגש על היישובים שמעבר לגדר ההפרדה, ומספר הישראלים גדל ביהודה ושומרון למעל חצי מיליון.[140] השיח הציבורי והפוליטי נע מנסיגה ופינוי, לדיון על החלת הריבונות וסיפוח חלק מהשטחים, בעיקר סביב פרסוםתוכנית המאה,[141] והתמיכה הציבורית בהקמת מדינה פלסטינית בירידה.[142] יתרה מזו, גםממשלת בנט-לפיד בנתה ביהודה ושומרון בהיקפים דומים לאלו של ממשלות נתניהו.[143]ממשלת נתניהו השישית לראשונה קבעה בקווי היסוד שלה צעדים ממשיים להחלת הריבונות הישראלית על ההתנחלויות.[51] הממשלה קבעה בקווי היסוד שלה כי היא תפעל לפתח את ההתיישבות ביהודה ושומרון ותשווה את החקיקה בה לזו של כלל מדינת ישראל. כחלק ממדיניות זו הועבר המנהל האזרחי מאחריות שר הביטחון לידי שר האוצרבצלאל סמוטריץ'. במרץ 2023 בוטל חוק ההתנתקות בצפון השומרון בכדי לאפשר את שיבתה של הישיבה בחומש. ביטול החוק נתמך גם על ידי חלקים מסיעתהמחנה הממלכתי הנמצאת באופוזיציה.
בסקר משנת 2008 סברו בטעות כ-40% מהמשיבים כי ההתנחלויותאריאל,קריית ארבע ומעלה אדומים נמצאות בגבולותהקו הירוק.[144]
נכון לינואר 2025 מתגוררים בהתנחלויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן כ-530,000 ישראלים, המהווים כ-5.3% מאוכלוסיית מדינת ישראל.
אלו ההתנחלויות הגדולות ביותר בהן מתגוררים כ-60% מאוכלוסיית המתנחלים:
| שם התנחלות | אוכלוסייה נכון ליולי 2024[145] | תיאור | אזור | |
| 1 | מודיעין עילית | 87,244 | עיר חרדית, בסמוך לקו הירוק | הרי בנימין |
| 2 | ביתר עילית | 68,621 | עיר חרדית, בסמוך לקו הירוק | גוש עציון |
| 3 | מעלה אדומים | 38,081 | עיר המשמשת כפרוור של ירושלים, 3 קילומטרים מזרחית לעיר | מדבר יהודה |
| 4 | גבעת זאב | 24,667 | יישוב שחציו חרדי וחציו מעורב, 3 קילומטרים מערבית לירושלים | הרי ירושלים |
| 5 | אריאל | 21,074 | עיר כ-15 קילומטרים מזרחית לקו הירוק בסמוך לסלפית, רוב חילוני | השומרון |
| 6 | אפרת | 13,571 | היישוב הגדול ביותר בגוש עציון, רוב דתי | גוש עציון |
| 7 | קרני שומרון | 11,040 | יישוב עם רוב דתי ומיעוט חילוני | השומרון |
| 8 | אורנית | 9,409 | בצמוד לקו הירוק, בעיקר אוכלוסייה חילונית | השומרון |
| 9 | שער שומרון | 9,021 | איחוד שלעץ אפרים ושערי תקווה | השומרון |
| 10 | אלפי מנשה | 8,006 | אוכלוסייה חילונית בעיקר | השומרון |
| 11 | קריית ארבע | 7,598 | סמוכה לחברון | הר חברון |
| 12 | תל ציון | 7,273 | כ-2 קילומטרים מצפון לירושלים, בעיקר אוכלוסייה חרדית | הרי בנימין |
| 13 | טלמון | 6,288 | היישוב הגדול ביותר בגוש טלמונים בהרי בנימין, מרבית היישוב דתי | הרי בנימין |
צורת התיישבות רווחת בהתנחלויות היאיישוב קהילתי, שהואיישוב המבוסס על קשרים חברתיים משמעותיים בתוך הקהילה. בניגוד לצורות יישוב כפריות אחרות בישראל (כגוןמושב וקיבוץ) אין ביישוב קהילתי שיתוף כלכלי או דגש חקלאי. בנוסף, קיימות ביהודה ושומרון 4ערים ישראליות,מושבי עובדים וקיבוצים.
לארבע התנחלויות מרובות אוכלוסייה מעמד שלעיר:מעלה אדומים,אריאל,ביתר עילית ומודיעין עילית. מודיעין עילית היא ההתנחלות האחרונה שהפכה לעיר, במרץ 2008, והיא גם העיר היהודית המאוכלסת ביותר ביהודה ושומרון (נכון ל-2021).
ההתנחלויות (שאינן במעמד של רשות מקומית עצמאית) מנוהלות על ידי שש מועצות אזוריות:מועצה אזורית שומרון,מועצה אזורית מטה בנימין,מועצה אזורית גוש עציון,מועצה אזורית הר חברון,מועצה אזורית בקעת הירדן ומועצה אזורית מגילות. בנוסף קיימות מספר מועצות מקומיות.
ההתנחלויות מרוכזות באזורים שונים:
צורת ההתיישבות של מרבית ההתנחלויות היא של יישובים קהילתיים המאופיינים בלכידות רעיונית ומשתייכים ברובם לציונות הדתית. מתנחלים רבים רואים את עצמם כממשיכי דרכם של הקיבוצים ושל יישוביחומה ומגדל, המממשים את הקריאה הציונית להתיישב בכלארץ ישראל, ואף בלב יישוב ערבי, כדוגמתתל חי שהייתה דגל הציונות וחניתה שהייתה סמל ליישובי חומה ומגדל, שכן "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו" (יוסף טרומפלדור[146]). מספר אנשי שמאל וקיבוצים מתנועתארץ ישראל השלמה, כמויצחק טבנקין, מנהיגהקיבוץ המאוחד, היו שותפים לראייה זו של המתנחלים את עצמם[147]. חרף זאת, לא זכתה תנועת "גוש אמונים" לתמיכה רבה בקרב אנשי ההתיישבות העובדת והתיישבות זו הקימה קיבוצים ומושבים מעטים ביהודה ושומרון, בעיקר בבקעת הירדן.
חלק מהמתנחלים ראו בהתנחלויות בחבלי ארץ התנ"ך הזדמנות להקים חברת מופת המשלבתתורה ועבודה,יהדות וציונות בדומה לתנועה הקיבוצית. כך, למשל, נטען על ידי המתנחלים שדגם היישוב הקהילתי, השכיח באזורים רבים בארץ, הומצא לראשונה ביישובעפרה. רבות מההתנחלויות בצורת התיישבות זו הן בעלות אופי של יישוב קהילתי-דתי. בלא מעט מהן הוקמו מוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים ותורניים, לרבותישיבות,ישיבות הסדר ומכינות קדם-צבאיות (המכינה הקדם צבאית הראשונה,מכינת בני דוד, הוקמה בהתנחלותעלי). רבים מתושביגוש קטיף התגאו בקהילה שהקימו ובנווה המדבר הירוק שהקימו בלב החולות שלרצועת עזה. רוב היישובים הללו היו יחסית סגורים ואפשרו הקפדה על אורח חיים דתי אדוק, ובמקומות מסוימים אףחרדי לאומי. מנגד ישנה ביקורת מימין על צורת התיישבות זו שהיא מסוגרת ומדירה חלקים רבים מהחברה הישראלית להצטרף למפעל ההתיישבות.[148] בצורת התיישבות זו נכללות עשרות התנחלויות ומאחזים רבים, כגוןרבבה,יקיר,שילה,סוסיא,עמיחי,אלעזר,אלון מורה, ואביגיל, המשתייכות למועצות האזוריות. גם מועצות מקומיות כגוןאלקנה,בית אלקריית ארבע,קדומים ואפרת, הינן בעלות אופידתי לאומי אם כי מטבע הדברים בעלות אופי קהילתי רופף מתוקף גודלן. בחלק מיישובים אלו ולאור הביקורת על אופיים המסוגר, בשנים האחרונות בוטלו ועדות הקבלה והחלה בנייה רוויה לגובה, בכדי להפוך את היישוב לעירוני ומגוון יותר.
צורת ההתיישבות השנייה היא עירונית ובה נכללות ערים ומועצות מקומיות, בעיקר במערב השומרון ובעוטף ירושלים. לחלק מההתנחלויות עוברים ישראלים מתחומי הקו הירוק ממניעים של מגורים בקרבה למרכזי תעסוקה בגוש דן וירושלים. עיקר ההתנחלויות המרכזות תושבים אלו הןגבעת זאב,מעלה אדומים ואריאל כאשר לאחרונה מתווספת אוכלוסיית סטודנטים גדולה עקבהאוניברסיטה שבה. בהתנחלויותהר אדר,אלפי מנשה,אורנית,בית אריה וסלעית, הנמצאות בסמוך לקו הירוק, רוב האוכלוסייה אינה מזוהה אידאולוגית עם ההתנחלויות ומאופיינות באחוזי הצבעה גבוהים אף למפלגות התומכות בפינוי חלקי של התנחלויות בתנאים מסוימים.
ברחבי יהודה ושומרון יש מספר יישובים עירוניים בעלי אוכלוסייהחרדית. שתי ההתנחלויות הגדולות ביותר הן ערים חרדיות:ביתר עילית ומודיעין עלית. בנוסף, גם בגבעת זאב,תל ציון,עמנואל,מעלה עמוס ומיצד יש אוכלוסייה חרדית משמעותית. האידאולוגיה של התנחלויות אלה מבוססת על הרצון לחיות ביישוב שיהיו בוחרדים בלבד, והקמתן נבעה מהצורך בפתרון דיור ולא ממניעים אידאולוגיים לאומיים. בחלק מיישובים אלה פועלת ועדת אכלוס, שתפקידה לדאוג לצביונה החרדי של אוכלוסיית העיר.
התיישבות החרדים איננה זוכה להדים רבים בשיח אודות ההתנחלות, אף על פי שהם מהווים נכון לשנת 2020 כ-36% מאוכלוסיית המתנחלים.[149] בחלק מיישובים אלה קצב גידול האוכלוסייה הוא המהיר ביותר, בפרט בשל ריבוי טבעי גבוה.[150]
ערך מורחב –תחבורה ביהודה ושומרוןהתשתיות התחבורתיות המשמשות את ההתנחלויות משותפות ברובן ומשמשות גם את הפלסטינים. במהלךהסכמי אוסלו נסללו ביהודה ושומרון מספר כבישים עוקפים, המונעים את הצורך לעבור בתוך ערים פלסטיניות. המפורסמים שבהם הםכביש המנהרות ועוקף יריחו. סלילת כבישים היא לפרקים נושא שנוי במחלוקת, מפני שהיא מצריכה ומאפשרת הפקעת אדמות בבעלות פלסטינית. ממשלות ישראל בדגש מאז 2015 החלו בסלילת כבישים עוקפים נוספים, רימזור צמתים מסוכנים והרחבת הכבישים ביהודה ושומרון בכדי להדביק את קצב הגידול ביישובים, מפעילות התחבורה הציבוריתתנופה,אגד תעבורה מפעילות קווים ברחבי יהודה ושומרון. חלקם באוטובוסים ממוגנים. ותכנון הקמת קו רכבת לכיוון אריאל וצומת תפוח. על אף זאת תושבים רבים באזור טענו בדבר עומסי תנועה קשים בכבישים בעיקר עקב המעברים השונים בכביש 5,כביש המנהרות וכיכר חיזמא.
בנוסף לאזורי מגורים, קיימים בהתנחלויות גם אזורי תעשייה, כגוןאזור התעשייה ברקן,שער בנימין ומישור אדומים. בכל אזורי התעשייה מועסקים עובדים פלסטינים, וקל יותר לפלסטינים להיכנס אל אזורי התעשייה מאשר להיכנס להתנחלויות, אך העסקים באזורי התעשייה הם כולם בבעלות ישראלית. בנוסף, פלסטינים רבים מועסקים בהתנחלויות השונות בענפי תעשייה שונים, אך בחלק מההתנחלויות, כגוןיצהר, מקפידים על "עבודה עברית" ונמנעים מהעסקת פלסטינים.[151]
ענף החקלאות התפתח בהתנחלויות כדרך להרחבת האחיזה היהודית, והתפתחה גםרעיית צאן וחקלאות אורגנית.
הגוף הייצוגי וההנהגתי העיקרי של המתנחלים הואמועצת יש"ע, המאגדת את המועצות המקומיות ביהודה ושומרון.
בין הרבנים הבולטים בהתנחלויות:דב ליאור,שלמה אבינר,זלמן ברוך מלמד,רא"ם הכהן,אליעזר מלמד ואליקים לבנון. כמה מן הרבנים המרכזיים בהתנחלויות מאוגדים בוועד רבני יש"ע.
בעשור האחרון[דרושה הבהרה] גדל מספר חברי הכנסת מקרב המתנחלים. בכנסת השש עשרה היו 11 מתנחלים, שיעור כפול לערך משיעור המתנחלים מכלל תושבי ישראל. הייצוג המוגבר הושווה לייצוגם של חברי קיבוצים בעשורים הראשונים של מדינת ישראל.[152][153] חברי כנסת מתנחלים ניתן למצוא במפלגות כמוהציונות הדתית,הליכוד,עוצמה יהודית וישראל ביתנו.
בין כלי התקשורת המזוהים עם המתנחלים: כתב העתנקודה,ערוץ 7 וגלי ישראל. גלי ישראל הוקמה כרדיו אזורי במחוז יו"ש, דבר שהצריך את הקמתהרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו – איו"ש, כהרחבה לרשות השנייה שפועלת בתחומי ריבונות ישראל.
בהתנחלויות יש מספר מוסדות להשכלה גבוהה:אוניברסיטת אריאל בשומרון,המכללה האקדמית הרצוג ומכללת אורות ישראל. בגלל מחלוקות פוליטיות, סירבה המל"ג לקבל אחריות על המוסדות הללו, דבר שהביא להקמתמל"ג יו"ש, שפעלה עד שחוק המל"ג שונה ב-2019 והמוסדות הועברו לאחריות המל"ג.
בשל האופי הדתי של ההתנחלויות, ברבות מהן יש ישיבות. עם המפורסמות שבהן נמנותישיבת הר עציון,ישיבת ניר קריית ארבע,ישיבת בית אל וישיבת ברכת משה. בנוסף, יש בהתנחלויותמכינות קדם-צבאיות, כגוןהמכינה הקדם-צבאית בני דוד. המכינות הקדם-צבאיות הראשונות נוסדו בהתנחלויות.
ההתנחלויות והתשתיות המשמשות אותן מהוות, בהרבה מקרים, יעד לטרור פלסטיני, הכולליידוי אבנים,בקבוקי תבערה ופיגועי ירי (בהם:רצח טלי חטואל ובנותיה,הפיגוע בנחל תלם ורצח שלהבת פס) וכן פיגועים בתוך יישובים (בהםרצח בני משפחת שבו,[154] רצח בני משפחת גביש,[155]הפיגוע בישיבת עתניאל, החדירה למכינה בעצמונה[156] וטבח משפחת פוגל באיתמר). התנחלויותרצועת עזה, כמו יישוביעוטף עזה, היו חשופות גם לירי פצצותמרגמה,רקטותקסאם וטילי נ"ט.
הביטחון בהתנחלויות מסופק על ידי מספר מערכות. הביטחון הפנימי ברוב היישובים ניתן על ידי תושביהם, בכיתות כוננות מקומיות וחברות אבטחה הממומנות על ידי הרשויות המקומיות, על פי חוק הרשויות המקומיות (הסדרת שמירה). בהתנחלויות המבודדות, השמירה מתוגברת בכוחותצה"ל. כוחות צה"ל מספקים גם את הביטחון בתשתיות שמחוץ ליישובים. במסגרת פעולות האבטחה, הוקמו גם יחידותהגנה מרחבית שבהן משרתים תושבי ההתנחלויות.[157][158]
ערך מורחב –החוק הישראלי בהתנחלויות ביהודה ושומרוןהחוק הבסיסי החל בשטחי יהודה ושומרון הוא החוק הירדני שחל שם לפני מלחמת ששת הימים, והחוק הבסיסי שחל ברצועת עזה הוא החוק המצרי שחל שם לפני מלחמת ששת הימים. באמצעות צווים שלאלוף פיקוד המרכז הוחלו ביהודה ושומרון הוראות חוק ישראליות, כגוןפקודת הראיות. מעמדם החוקי שלאזרחי ישראל הגרים באזורים אלה הושווה בחלק מן החוקים (למשל:סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי) לזה שלתושבי ישראל. אופן תחולתו שלחוק מס ערך מוסף בשטחי יש"ע נקבעבסעיף 1א לחוק. ללא החלה מפורשת, בחקיקה, בצו של אלוף הפיקוד או בפסיקה, החוק הישראלי אינו חל על אזרחי ישראל הנמצאים ביהודה ושומרון או מתגוררים שם.[159]
צו אלוף הפיקוד[160] מחייב תשלוםשכר מינימום בהעסקת עובד בהתנחלות[161] ובהעסקה על ידי מעסיק ישראלי גם מחוץ להתנחלות, אך אינו חל על העסקה בידי מעסיק פלסטיני.[162] מרביתדיני העבודה לא הוחלו ביהודה ושומרון. עלו הצעות להחיל את דיני העבודה, כולם או מקצתם, עלשטח C, אך הצעות אלה לא מומשו.[163] לא מומשה גם הצעה להחלת כל חוקי מדינת ישראל על ישראלים בהתנחלויות באמצעות צווים של אלוף הפיקוד.[164]סעיף 2(א1) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי הנוהג ברכב ישראלי חייב לפצות נפגע שהוא ישראלי או תייר חוץ על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב אף אם התאונה אירעה ביהודה ושומרון, ויראו את התאונה כאילו אירעה בישראל.[165]
בפברואר 2017 אישרה הכנסת חוק מיוחד להתנחלויות – החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון – שמטרתו "להסדיר את ההתיישבות ביהודה והשומרון ולאפשר את המשך ביסוסה ופיתוחה" (סעיף 1 לחוק). ב-9 ביוני 2020 ביטלבג"ץ את החוק. מאז הקמתממשלת נתניהו בשנת 2015 והלאה לאורך הממשלות שכיהנו מאז, נעשו עוד התאמות משפטיות להחלת חוקים ישראלים על ההתנחלויות והשוואת מעמדן למעמד יישובים בתוך הקו הירוק. בכלל זה חוקקחוק החרם, הועברו דיונים על שאלת הקרקעות בשטח מבג"ץ לבית המשפט המחוזי בירושלים, הוחלותקנות השוק על היישובים ביהודה ושומרון בהסכמת היועץ המשפטי, הועברו האחריות על המנהל האזרחי ממשרד הביטחון לכלל משרדי הממשלה ובוטלחוק ההתנתקות בצפון השומרון.
בעבר נכללו כמעט כל ההתנחלויות ברשימת היישובים הנהנים מזיכוי מס, לפיסעיף 11 לפקודת מס הכנסה (הרשימה כוללת בין היתר גם את יישוביגבול הצפון ויישוביעוטף עזה). הטבה זו נשללה מן ההתנחלויות החל מחודש יולי 2003, במסגרתחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל שיזםשר האוצר,בנימין נתניהו.[166] בתחילת 2016 נקבעו קריטריונים אחידים למתן זיכוי ממס לפיסעיף 11, וגם התנחלויות העונות על קריטריונים אלה, כגוןעתניאל וקריית ארבע, נכללות ברשימת היישובים המזכים בהטבה.[167]
בדצמבר 2012, 87 מתוך 131 ההתנחלויות הקיימות נמצאו ברשימה של 660 יישוביאזור עדיפות לאומית שבהם ישנן הטבות ברכישת קרקעות. הרשימה מבוססת על קריטריונים כגון ריחוק ממרכז הארץ, קרבה לאזורי עימות ודירוג חברתי-כלכלי.[168]
תקנה 12(ד) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, קובעת כי רואיםהתפטרות של עובד כפיטורים, אם העובד העתיק את מקום מגוריו למקום התנחלות או היאחזות שאושרו לעניין זה על ידישר הביטחון ושר החקלאות, וגר באותו מקום לפחות שישה חודשים רצופים. עשרות התנחלויות נכללות ברשימת היישובים שאושרו.[169]
בהקמת ההתנחלויות מעורבים גופים שונים, ממשלתיים ואזרחיים.
גופים ממשלתיים:
בנוסף, מעורבים בהקמת התנחלויותמשרד הבינוי והשיכון, וחיל הנח"ל באמצעותהיאחזויות הנח"ל.
גופים אזרחיים:
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:התנחלות |
 ציטוטים בוויקיציטוט:התנחלות |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:התנחלות |
יותם ברגר,מִפקד המתנחלים, באתרהארץ, 11 ביוני 2017 אילון גלעד,מתי הפכו המתיישבים למתנחלים, ומדוע הם הופכים למתיישבים בחזרה?, באתרהארץ, 9 במרץ 2022יותם ברגר,מִפקד המתנחלים, באתרהארץ, 11 ביוני 2017הגר שיזף,ביום ראשון הוקם מאחז צמוד לכפר בדואי, ביום שישי תושביו הפלסטינים נעקרו מבתיהם, באתרהארץ, 23 במאי 2025מאמר המערכת,50 גוונים של גירוש, באתרהארץ, 25 במאי 2025עמוס הראל,סגן הרמטכ"ל לשעבר קפלינסקי: ההתנחלויות מכבידות על הביטחון, באתרהארץ, 4 ביוני 2017
ציוץ של דונלד טראמפ ברשת החברתיתאקס (טוויטר), 23 בדצמבר 2016ברק רביד,ההנחיות החדשות של האיחוד האירופי בנוגע להתנחלויות: המסמך המלא, באתרהארץ, 16 ביולי 2013ברק רביד,פרטי הדיונים נחשפים - החרם האירופי: הבריטים ביקשו להטיל את הסנקציות גם על כל ישראלי מעבר לקו הירוק, באתרהארץ, 18 ביולי 2013