 | ערך מחפש מקורות | |
| רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | ||
| ערך מחפש מקורות | |
| רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |
התיישבות היא התבססות של מתיישבים במגורי קבע בתחוםגאוגרפי. תחילתה בהקמת או הכשרת התשתית לאכלוס אזור ההתיישבות; וסופה בהבאתם, הגעתם והשתקעותם. התשתית צריכה לכלול לכל הפחותמגורים (בתים), אליהם מצטרפיםמבנים אחרים, תשתיותמים,אנרגיה,ביוב,תחבורה וכיוצא באלו.
 | ראו גם –יישוב |
המילהיישוב מציינת, בדרך כלל, תחום גאוגרפי, שבו נעשית ההתיישבות. היישוב מהווה יחידה אחת, בעלת מאפיינים מוגדרים. המאפיין הבולט ביותר של יישוב הוא המאפיין הגאוגרפי, כלומר - הפרדה אזורית בין היישוב לבין השטח הלא מיושב שסביבו ויישובים סמוכים. מאפיין אחר של היישוב הוא מאפיין השלטון, כלומר - ליישוב שלטון אוטונומי במידה מסוימת (גם אם והוא כפוף לשלטון מרחבי).
מלבד מאפיינים אלו, קיימים לעיתים מאפייניםכלכליים,תרבותיים ואחרים המגדירים את היישוב. כמו כן, מתקיימת כמעט בכל המקרים רמה כלשהי של זיקהרגשית של האדם ליישובו.
המילה "יישוב" משמשת גם חליפות עם "התיישבות" לתיאור פעולת האכלוס של מקום נתון בתושבים (למשל: יישוב ארץ ישראל).
המונח "היישוב" (בה"א הידיעה), דהיינו היישוב היהודי או היישוב העברי בארץ ישראל שלפניקום מדינת ישראל, קשור גם הוא במונח "התיישבות" ונגזר מאותו שורש. בישראל יישובים נקראו גם בשם "נקודות" או "נקודות יישוב" (למשל:11 הנקודות).
התיישבות משמשת לעיתים במובן התאגדות, ככינוי לאוסף יישובים הקשורים זה לזה באופי, בסדר-היום או בנסיבות ההתיישבות בהם - כך למשל השם "ההתיישבות העובדת" מתייחס ליישוביתנועת העבודה בארץ (קיבוצים,מושבים).
ההתיישבויות האירופאיות שנעשו בעיקר בשטחיהעולם המתפתח קרואות בלועזית Colony,קולוניה. אולם, בעברית נקראים אנשיהן גם "מתיישבים", והן עצמן – "מושבות".
המרכזיתבמסכת הרעיונותהציונית, לצדגאולת קרקע,כיבוש השמירה ועבודה עברית היא ההתיישבות. אמריוסף טרומפלדור: "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו". ואכן, ראשון התהליכים שהתרחשו קודם להקמת המדינה ותרמו לעיצוב גבולותיה היה ייסודמטולה ב-1896. "...קיומה של התיישבות במטולה במשך עשרים וחמש השנים שקדמו לדיוני הגבול[1], הביא גם הוא[2] לקביעתו של קו הגבול במקום שנקבע"[3].
ההתיישבות נקשרת גם ליכולת לתחזקגבולות בני הגנה. כתבמשה דיין בספרו 'הלנצח תאכל חרב': "רק אם תהיה אוכלוסייה יהודית אזרחית בגושים גדולים, כמו בקעת הירדן, גוש עציון וגב ההר בשומרון, תוכלנה יחידות צה"ל להימצא באזורים אלה לא ככובשים זרים, אלא למען המטרה להבטיח את שלום ישראל, שאוכלוסייתה הצפופה מתרכזת בגזרה צרה, על חוף הים התיכון".
