ערך זה עוסק באיזור גיאוגרפי בארץ ישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראוהשפלה (פירושונים). | |
| השפלה – מראה כללי | |
| מדינה | ישראל ישראל |
|---|---|
| קואורדינטות | 31°41′30″N34°52′30″E / 31.691666666667°N 34.875°E /31.691666666667; 34.875 |
| אזור זמן | UTC +2 |
(למפת השפלה מוגדלת)   השפלה (למפת השפלה רגילה) השפלה (למפת ישראל רגילה)  | |
שְׁפֵלַתיהודה (או בקיצור:הַשְּׁפֵלָה) היא אזור גאוגרפי בישראל במעבר ביןהרי יהודה למישור החוף. גבולותיה: במזרח – הרי יהודה – הרים תלולים וגבוהים (ומכאן שמה – שפלה – נמוכה יחסית), במערב – המעבר ההדרגתי למישור החוף, בצפון מזרח – שוליהר שומרון ואזורמעבר אפק-ראש העין (עמק איילון ותוואינחל איילון), בצפון מערב –ראשון לציון, בדרום – צפוןהנגב (אזורנחל שקמה).
אורכה כ-55ק"מ, רוחבה הממוצע כ-10–15ק"מ וגובהה 20–460מטר מעלגובה פני הים.
האקלים של צפון השפלה לח וקריר יותר מהאקלים שבדרומה. כמות הגשמים הממוצעת בשפלה היא מ-250 מילימטרים בדרומה ועד 500–600 מילימטרים בצפונה. הטמפרטורה הממוצעת השנתית בשפלה גבוהה מזו שבמישור החוף ובקיץ שורר בשפלהחום כבד, בדרך כלל, מכיוון שרוח הים כמעט אינה מגיעה אליה, למרות זאת, הלחות בה נמוכה מבמישור החוף.
המאפיין הבולט שלאזור השפלה הוא הסלעים הרכים בה. השפלה בנויה בדרך כלל מסלעיקירטון רכים, המכוסים בקרוםגירני קשה המוכר בשםנארי. זאת לעומתהרי יהודה, הבנויים מאבני גיר ודולומיט קשים. ההבדלים בין השפלה לבין הרי יהודה נובעים מהעובדה כי שני אזורים אלו נוצרו בשני עידניםגאולוגיים שונים, כאשר היווצרות הרי יהודה קדמה להיווצרות השפלה.
בין הנחלים העוברים בשפלה נמצאים –נחל שקמה,נחל האלה,נחל לכיש ונחל שורק.
נהוג לחלק את השפלה לשתי רצועות אורך:
עדויות רבות מצביעות על עולם חי עשיר ומגוון במיוחד מאזור זה בתקופות קדומות. מן המקרא ניתן ללמוד כי יונקים גדולים כגון דובים ואריות חיו באזור:”וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ תִּמְנָתָה, וַיָּבֹאוּ עַד-כַּרְמֵי תִמְנָתָה, וְהִנֵּה כְּפִיר אֲרָיוֹת שֹׁאֵג לִקְרָאתוֹ” (ספר שופטים, פרק יד, פסוק ה) עדויות נוספות למגוון החי בשפלה ניתן למצוא מעדויותיהם של נוסעים והרפתקנים אשר הגיעו לארץ ישראל. הרוזןדה שאטובריאן שביקר בארץ בשנת1806, מתאר בספרו: "הציד מרובה במישוררמלה ובהרי יהודה:חוגלות,ארנבות,חזירי בר וצבאים". מצבן של חיות הבר בשפלה כיום אינו טוב כבעבר. עיבוד חקלאי אינטנסיבי, פגיעה בבתי הגידול,ציד והרעלות גרמו לדחיקתם של מינים רבים לשטחים מצומצמים ביותר, בעוד מינים אחרים המתוארים בכתבי ההיסטוריה אינם נראים עוד כלל בשפלה. כיום ניתן עוד למצוא באזור חזירי בר, צבועים ועדרים קטנים של צבאים. גםזאבים בודדים ועופות דורסים מסוימים עדיין מופיעים לעיתים.
רובו הגדול של שטח השפלה מתאפיין בחורש ים תיכוני, לרוב מחברתחרוב מצוי ואלת המסטיק. באזורים מסוימים מתקיימת גם חברתאלון מצוי. אולם כריתת החורש הטבעי, הרעייה וההתיישבות באזור השפיעו באופן ניכר על הצומח והותירו שרידים לחורש המפותח שהיה כאן נחלת העבר. השפלה פורחת בעיקר בחורף והאביב, בין הפרחים הבולטים נמניםכלנית מצויה בצבעאדום,רקפת מצויה ותורמוס ההרים בצבעכחול-סגול.
במהלךתקופת הברונזה הלכו והתגבשו בשפלה ערים גדולות, שהתלים שלהן עומדים ברובם עד ימינו. העיר הגדולה בדרום השפלה הייתהלכיש, במרכזהירמות ובצפונהגזר. שמות הערים באזור נזכרים לראשונה בכתבי המארות המצריים, ולאחר מכן במכתבי אל-עמארנה, בתקופה שקדמה בכמה מאות שנים לציונם במקרא. השפלה הצטיירה בעיני האנשים בעת המקרא כאזור העשיר בשטחים המתאימים לעיבוד חקלאי, לעומת שטחי ההר הקשים לעיבוד, וזו הסיבה המרכזית להתפתחותן של ערים גדולות באזור זה.
בתחילתתקופת ההתנחלות השפלה הייתה מצויה תחת השפעתם של הפלשתים והכנענים. אזור צפון השפלה חולק בתחילה לשבט דן ודרומה לשבט יהודה. לאחר הקמתממלכת ישראל המאוחדת התקיים מאבק בין אנשיה לפלשתים, במהלכו נעה השליטה בשטחי השפלה בין ממלכות אלו. לאחר התבססות ממלכת יהודה כממלכה עצמאית התפרסו תושביה מערבה לכיוון השפלה, לאחר שגילו את הפוטנציאל החקלאי וההתיישבותי הטמון בה:”וַיִּבֶןעוזיהו מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה רַּב הָיָה לוֹ וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל” (ספר דברי הימים ב',פרק כ"ו,פסוק י').בין ערי השפלה המרכזיות הנזכרות בתנ"ך בימי השופטים ובתקופת בית ראשון נמנותלבנה,מקדה,עדולם,שוכה,עזקה,קעילה,בית שמש,זנוח,צרעה,אשתאול,אילון,שעלבים,חדיד,נבלט וגמזו. כמו כן, היווה האזור מוקד לאירועים מכוננים, כגון עלילותשמשון הגיבור וקרבדוד וגלית בעמק האלה.
לאחר אובדן עצמאותממלכת יהודה התיישבה בדרום אזור השפלה אוכלוסייהאדומית, ושמו של חלק זה נקרא באותה עת "אדומיאה". בנוסף להם התקבצו בשפלהפיניקים מאזורצידון, כחלק מהתפשטותם לצורכי מסחר, ומאזור זה היו גם יוצאים סוחרים למצרים. בזמן שלטון החשמונאים, שמקורם ביישובמודיעין שבשפלה, נכבש האזור על ידייוחנן החשמונאי, והאדומים שבו הוכרחו להתגייר. גיור זה היה שנוי במחלוקת, אך בסופו של דבר ידוע על צאצאי הגרים האדומיים שלקחו חלק פעיל במרד הגדול. המלךהורדוס, יליד העירמרשה שבשפלה, היה גם הוא בנם של גרים אדומיים, וייתכן כי זו האחת הסיבות ליחס האמביוולנטי של החכמים כלפיו. במהלךהמרד הגדול נכבש אזור השפלה בידיאספסיאנוס טרם הטלת המצור עלירושלים.
בתקופתמרד בר כוכבא נודעה חשיבות רבה לאזור השפלה. אזור זה התבסס כאחד ממעוזי המרד, ובהמשך אף זכו המורדים לשליטה מלאה ביהודה ובשפלה. המסלע הרך של השפלה סייע להכנות למרד. הלוחמים ניצלו חללים תת-קרקעיים קיימים כגון בורות מים,קולומבריומים ועוד, וחיברו בין חללים סמוכים על ידי חציבת מחילות מסתור צרות ונמוכות המקשות על הרומאים לעבור בהן. מערכות המסתור בחלקן מורכבות מאוד, בעלות הסתעפויות רבות וכמה מפלסים של מחילות ומערות. בחללים עצמם הכינו מאגרי מזון, מים ותחמושת, ובפרוץ המרד הסתתרו בהם בין תקיפה לתקיפה. המרד אכן הצליח מאוד בתחילה, ומצביא רומאי הובא במיוחד מסקוטלנד על מנת להתמודד עם המורדים. אחת מהדרכים שבה נקט הייתה איתור פתחי המערות ושריפת ענפים ירוקים בפתח, באופן שגרם למסתתרים לצאת או למות בחנק בפנים. המרד דוכא לבסוף ביד קשה, והאזור כמעט שהתרוקן מיהודיו. בתלמוד ובמדרש נזכרות שלוש עיירות יהודיות גדולות מאוד בשפלה שחרבו במהלך המרד –כפר ביש,כפר דיכרין וכפר שחליים.
במהלךהתקופה הרומית והביזנטית שימשהאמאוס כעיר המחוז של צפון השפלה, ובית גוברין שימשה כעיר המחוז של דרום השפלה, ובה נבנה גםאמפיתיאטרון גדול. בתקופה זו המשיך להתקיים בחלק מיישובי השפלה יישוב יהודי, לצד אוכלוסייה נכרית גדלה והולכת, כאשר הריכוז הסמוך של יישובים יהודיים גדולים היה בדרום הר חברון. לצורך קביעת הלכות במצוות התלויות בארץ, נדרשוחז"ל לא אחת להגדרת תחומי השפלה, וקבעו אותם כך:”מבית חורון ועדאמאוס – הר, מאמאוס ועדלוד – שפלה, מלוד ועד הים – עמק” (ירושלמי,שביעית, כה, ב).
מרבית היישובים בשפלה נבנו לאורך ההיסטוריה על גבעת הכורכר שבמזרחה. העדפת הגבעות נובעת מן האפשרות הנוחה להגן על יישוב מוגבה, העובדה שמגיעה אליהן רוח ים המצננת את האוויר, והעובדה שבימי גשמים אין נוצרות שם ביצות.היישוב היהודי כיום בשפלה ותיק למדי בחלקה הצפוני, וראשיתו במושבותהעלייה הראשונה בסוףהמאה ה-19, וחדש יותר בחלקה הדרומי.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 מדריך למטייל בוויקימסע:השפלה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:השפלה |
שפלה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
אלחו סנצ'ס,השפלה בסוף תקופת הברונזה: כנענים, מצריים, פלשתים וכל מי שרוצה לבוא, בפודקאסט "ארץ עתיקה", 14 באפריל 2022 (אורך הפרק: 01:01:39)
