 במרכז התמונה נראה הפאלאצו פובליקו | |||||
| מראה העיר סן מרינו מהר טיטאנו. במרכז התמונה נראה הפאלאצו פובליקו | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| גובה מעל פני הים | 755.24 מטר | ||||
| נישאות טופוגרפית | 251 מ' | ||||
| מדינה | סן מרינו סן מרינו | ||||
| מיקום | סן מרינו | ||||
| רכס הרים | הרי האפנינים | ||||
| העפלה ראשונה | 301 לפי המסורת | ||||
| מסלול ההעפלה הקל | רכבל/כביש | ||||
| קואורדינטות | 43°55′42″N12°27′08″E / 43.92833°N 12.45222°E /43.92833; 12.45222 | ||||
(למפת סן מרינו מוגדלת) (למפת סן מרינו רגילה) | |||||
  | |||||
הר טיטאנו (איטלקיתMonte Titano) הוא ההר הגבוה ברפובליקה שלסן מרינו ושוכן במרכזה של המדינה. ההר הוא חלק מהרי האפנינים, והוא נישא לגובה 755.24 מטר[1] בין העירסן מרינו המטפסת על מדרונותיו המערביים לבין העיירהבורגו מג'ורה השוכנת צפונית לו.
בשל ממדיו של ההר, הנראה לעין מכל מקום ברפובליקה של סן מרינו, ואף נעשה לעיתים שימוש בשמו ככינוי לרפובליקה כולה (Repubblica del Titano). על שלוש פסגותיו של ההר שוכנותשלוש המצודות של סן מרינו (le tre rocche di San Marino). שלוש המצודות - גואָיטה (Guaita), צ'סטה (Cesta) ומונטאלה (Montale) - היו לסימלה של המדינה הקטנה, והן מופיעות עלדגלה,סמלה ועל חלק ממטבעותיה. המצודות מופיעות גם על סמלה ודגלה של העיר סן מרינו.
רכבל באורך של 338 מטר מקשר את הקצה הצפוני של הר טיטאנו, שבתחומה של העיר סן מרינו, אל בורגו מג'ורה. הרכבל נחנך בשנת1959 ושופץ בשנים1995-1996. הוא מגשר על תהום של 166 מטר ומהירותו שישה מטרים בשנייה. הרכבל מסוגל לשאת חמישים נוסעים נוסף על הנהג, ויכול להעביר בסך הכול עד 1,190 נוסעים בשעה. נתיב מחבר בין שלוש המצודות לאורך פסגתו המוארכת של הר טיטאנו.
בתור השלישון שכן השטח המהווה כיום את סן מרינו מתחת לפני הים. בעקבותרעידות אדמה התרומםמסיבסלעי מעל פני הים במרחק של כ-80 ק"מ ממיקומו הנוכחי של ההר, וגלש באיטיות עד שהגיע למיקומו הנוכחי. מסיב זה הוא מקורם של מספר הרים באזור, ובהם הר טיטאנו. בשל עברו התת-ימי של האזור התגלו בו שרידימאובנים שלבעלי חוליות ימיים, בעיקרשיניכרישאים, והממצא החשוב ביותר הוא שרידיו שללווייתן ענק השמורים כיום במוזיאון בבולוניה שבאיטליה.
הר טיטאנו עשויאבן גיר, והוא שוכן בצידה המזרחי של שרשרתהרי האפנינים, במרחק אווירי של 13 ק"מ בלבד מחופיהים האדריאטי. הוא מתנשא כ-200 מטרים מעל לסביבתו, השוכנת בגובה של כ-550 מטר מעלפני הים. ההר מוארך וצר וצורתו כשללימון. אורכו כ-2.5 ק"מ ורוחבו מגיע לכל היותר לקילומטר בודד. צדו המזרחי תלול מאוד, ואילו מורדותיו המערביים משופעים פחות, והעיר סן מרינו שוכנת עליהם. ממזרח ומצפון לו משתרע מישור רחב ידיים המשתפל עד לים ואילו ממערב ומדרום לו הנוף גבעי. מספר נחלים נובעים בהר וזורמים ממנו לכל הכיוונים, אך כולם נשפכים בסופו של דבר אל הים האדריאטי.
הצמחייה בהר היאים-תיכונית אופיינית, ולמעט השטח הבנוי מכוסים מורדותיו בעצים ובשיחים. על העופות בהר נמנים הבז המצוי, התנשמת הלבנה,כוס החורבות, הלילית המצויה, העקעק הזנבתן ועקב החורף. מבין היונקים ניתן למצוא בהר טיטאנו אתאייל הכרמל,חזיר הבר, היחמור, החמוס,ארנבות, הגירית המצויה, השועל המצוי ועוד.
ערכים מורחבים –היסטוריה של סן מרינו,מרינוס הקדושעל פי המסורת נוסדה סן מרינו בשנת301, לאחר שהסתת הנוצרי מרינוס הדלמטי נמלט מן האיראב בים האדריאטי, כיום בשטחקרואטיה, כדי להציל עצמו מרדיפות הקיסרדיוקלטיאנוס. הוא התיישב בהר טיטאנו, שם המשיך בעיסוקו בסיתות אבן והפיץ את הנצרות. בעלת האדמה, פליקיסימה, גבירה מרימיני, התנצרה לאחר שמרינוס ריפא את בנה הנכה, והורישה את האדמה לקהילה הנוצרית הקטנה. מרינוס הועלה מאוחר יותר לדרגתקדוש והמדינה כמו גם עיר בירתה נקראות על שמו. מחקרים מודרניים טוענים כי מרינוס הקדוש חי במאה ה-6 או ה-7, וכי תולדות חייו הותאמו לצרכים פוליטיים מאוחרים.[2]
האזור היה מיושב מאז העידן הפרה-היסטורי, אך הראיות הכתובות המוקדמות ביותר לכך הן מימי הביניים. במאה ה-11 הוקמה המצודה הראשונה על ההר, ובמשך מאתיים השנים הבאות נוספו לה שתי מצודות נוספות. בשנת1320 חוברו שלוש המצודות בחומה היקפית אשר שרדה במקומות מסוימים עד היום. שטחה של סן מרינו כלל עדהמאה ה-13 רק את הר טיטאנו.
ערך מורחב –שלוש מצודות סן מרינו
המצודה הראשונה והגדולה ביותר מבין השלוש השוכנות על ההר, הנה מצודת גּוּאַיְטַה (Guaita), המכונה גם "המגדל הראשון" (Prima Torre) או "רוקה" (Rocca - "מצודה"). משמעות המילה "גואיטה" בניב המקומי היא "לשמור", והמצודה היא הצפונית מבין השלוש. הגרעין המרכזי של המבנה הוקם במאה ה-11 ושימש כמגן וכמקום מקלט לתושבי סן מרינו.[3] המצודה עשויה משתי חגורות של חומות הגנה היקפיות.
מצודת צ'סטה (Cesta), הידועה גם בכינויים "המגדל השני" (Seconda Torre) או "פראטה" (Fratta), שוכנת בין שתי המצודות האחרות, בשיא גובהו של הר טיטאנו, ברום של 755 מטר מעל פני הים. המקום שימש כעמדת תצפית כבר בתקופה הרומית, ומגדל השמירה נזכר לראשונה במסמך משנת1253.[4] בשנת1320 הוקמה חומה חיצונית גבוהה סביב המגדל והיא חוברה לחומה ההיקפית שחיברה את כל שלוש המצודות.
מצודת מונטאלה (Montale), או "המגדל השלישי" (Terza Torre), מתאפיינת בצללית צרה בקצהו הדרומי של ההר. עד המאה ה-13 שכנו במקום ביצורים נפרדים, אשר חוברו לשתי המצודות האחרות בחומה היקפית בשנת1320. המצודה כונתה במסמכים בשם "פלאטיום מונטאליס" (Palatium Montalis, מילולית "הארמון ההררי"), ותפקידה העיקרי היה להתריע על פעילות תוקפנית מצד אויביה של סן מרינו מצד דרום. כאשר איום זה נעלם בשנת1479 איבדה המצודה את חשיבותה האסטרטגית ונינטשה.
 | |
|---|---|
|
