 | |
| הר חוצבים, מבט מרמת שלמה | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד | 1970 |
| מייסדים | החברה הכלכלית לירושלים והאוניברסיטה העברית |
| על שם | מחצבות שפעלו במקום |
| קואורדינטות | 31°48′09″N35°12′35″E / 31.802527777778°N 35.209636111111°E /31.802527777778; 35.209636111111 |
| שכונות נוספות בירושלים | |
(למפת ירושלים מוגדלת)   הר חוצבים (למפת ירושלים רגילה) הר חוצבים (למפת הרי ירושלים רגילה)  הר חוצבים (למפת הרי ירושלים מוגדלת) הר חוצבים | |
  | |
הר-חוצבים הואפארק תעשייתהיי-טק בירושלים. אזור התעשייה הוקם בתחילתשנות ה-70 על שטחו של הר חוצבים בצפון-מערב העיר שהוא שלוחה שלהר הצופים ממערב, ומכאן שמו.
גבולותיו – בצפוןרמת שלמה, במזרחסנהדריה המורחבת, בדרוםקריית בעלז,עזרת תורה וקריית צאנז ובמערבכביש בגין. לאזור התעשייה שלוש כניסות משדרות גולדה מאיר. כניסה נוספת, כביש 22, מתוכננת לחבר את הר חוצבים למחלף רמת שלמה, במטרה להקל על עומסי התנועה בכניסה וביציאה מהפארק[1].
מקור השם הוא במחצבה שפעלה באזור בשנות השישים. השם "הר חוצבים" מופיע לראשונה במסמכים רשמיים בתוכנית לבנייתאזור תעשייה במקום שהוגשה בשנת1969 על ידי האדריכלזלמן עינב[2][3].
בשנות ה-60 של המאה ה-20 פעלה באזורמחצבת אבן בשם "מחצבות ירושלים".[4] המחצבה נסגרה בשלהי אותו עשור בעקבות תלונות התושבים, דבר שאיפשר את הקמתו של אזור התעשייה מספר שנים לאחר מכן.[5]
היוזמה להקמת הקריה ל"תעשיות עתירות מדע" החלה בשנת 1968 על ידיהאוניברסיטה העברית[6][7]. הקמת הפארק בפועל החלה בשנת 1970, באמצעות חברה ייעודית שהוקמה לצורך זה, "קריית תעשיות עתירות מדע בע"מ", שהייתה בבעלות שווה שלהחברה הכלכלית לירושלים והאוניברסיטה העברית. בשלב הראשון פותח שטח בן 100 דונם בהשקעה של 2 מיליוןל"י. כדי למשוך מפעלים לירושלים ניתן מענק בגובה 20% ומענק מיוחד בגובה ההוצאות לפיתוח הקרקע[8].
בשנת1971 הוקם המפעל הראשון בהר החוצבים, מפעל של חברתטבע תעשיות פרמצבטיות, שבו יוצרו במהלך השנים במפעל תרופות בטכנולוגיות שונות בהן: משחות, פתילות,סירופים, טיפות,אנטיביוטיקה ומוצרים וטרינריים[9]. ועד שנת 1975 הושלמה בנייתם של שישה מפעלים בפארק[10].
בשנת1979 הוקם המפעל שלחברת לוז שעסקה בפיתוח, ייצור והקמה של תחנות כוח בטכנולוגיהתרמו-סולארית[11]. בניין זה, שהתאפיין במסגרות חלונותיו האדומים, נהרס באוקטובר2018 על מנת לפנות מקום להקמת מבנה גדול יותר.
בשנת1980 החלה חברתאינטל ישראל בהקמת מפעל למוליכים למחצה בפארק בהשקעה של 50 מיליון דולר[12]. מפעל אינטל בירושלים (Fab 8), היה הראשון לייצרפרוסת סיליקון עבור אינטל מחוץ לארצות הברית. המפעל נסגר בשנת 2008 בשל התיישנותו, אולם לאחר הקצבת מענקים מממשלת ישראל, נפתח בשנית בשנת 2009, כמפעל לקדם-זיווד שבבים (Die-Prep). באפריל 2016 הודיעה החברה על סגירת המפעל עד סוף השנה[13].
בשנת1982 הוקם מפעל ומרכז פיתוח של חברת "פייזקום" (Phasecom Corp). חברה מארצות הברית שהוקמה על ידי המהנדס הישראלי אריה צימרמן ואחיו שלמה צימרמן[14], וסיפקהמערכות תקשורת לטלוויזיה בכבלים[15][16]. בסוףשנות ה-90 נרכשה על ידי היזםדוידי גילה ושמה שונה ל-VYYO[17].
בשנת1988 הוקמה בהר חוצבים חברתNDS המפתחת פתרונות להגנה על תוכני טלוויזיה בכבלים ובלוויין מפני פיראטיות, והעברת שידורי טלוויזיה דיגיטליים. ב-2004 עברה החברה לקמפוס חדש, שכלל אז כ-1,000 עובדים ונבנה על ידי חברתרד בינת נכסים בכניסה לפארק. בבעלות חברת רד בינת גם מבנים נוספים בהר[18]. בראשית 2012 רכשה חברתסיסקו את NDS תמורת 5 מיליארד דולר, אך לאחר מספר שנים פיטרה סיסקו מאות עובדים בחברה כחלק ממהלך של קיצוץ עלויות[19].
בשנת1990 יזמה עיריית ירושלים תוכנית להרחבת שטח אזור התעשייה ב-70 דונם נוספים, על חשבון שטח היער שהיה נטוע במקום[20].
בשנת1993 הוקמה "מנהלת הר-חוצבים" (העמותה לטיפוח הקריה לתעשיות מדע הר-חוצבים), על ידי חברות הפארק והרשות לפיתוח ירושלים במטרה לטפל בין היתר בפיתוח הפארק ומתן שירותים לחברות ולעובדיהן.
בשנת1998 הוקם מרכז הפיתוח שלאינטל ישראל בהר חוצבים, עם 80 עובדים, על בסיס מרכז הפיתוח של חברתDEC שנרכש על ידי אינטל. במשך השנים התרחב המרכז לכ-1,200 עובדים[21].
בשנת2004 הקימה חברתטבע תעשיות פרמצבטיות מפעל נוסף במתחם – "מפעל הטבליות בירושלים ע"ש אלי הורביץ". במפעל כ-700 עובדים[22].
בשנת2009 התקיימו במשך מספר שבועות הפגנות בהן השתתפו מאות חרדים במחאה על כך שחברת אינטל וטבע מפעילות קו ייצור בשבת. למרות ההפגנות הייצור בשבתות במפעלים נמשך[23].
נכון לשנת2013 מועסקים בפארק, ששטחו 500דונם, כ-9,500 עובדים, בכ-250 חברות עתירות ידע וטכנולוגיה וחברות נותנות שירותים. השטח הבנוי בפארק משתרע על פני 350,000 מ"ר ב-29 מבנים. עם תום הרחבת הפארק צפויים לעבוד בו כ-15,000 עובדים בשטח בנוי של 650,000 מ"ר.
בשנת2015 עבר להר חוצבים זמניתבנק ישראל עד לסיום השיפוצים במבנה בגבעת רם. בשלהי2018 חזרו חלק מחטיבות הבנק למבנה בגבעת רם. בגבולו הצפוני של אזור התעשייה נמצאים השירותים הווטרינריים של ירושלים.
ביוני2020 אישרההוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה שלמחוז ירושלים את התוכנית להקמת כביש 22, שיחבר בין מחלף רמת שלמה להר חוצבים[24].
בשנים2001–2002 נערכוחפירות הצלה בהר חוצבים, לקראת בנייה של מבנים חדשים. בחפירה נחשפו גת חצובה ושרידי מבנה, שכנראה שימש כשומרה, וממצאים הכוללים חרסים וכלי זכוכית שתוארכו לתקופה הביזנטית בארץ ישראל[25].
בשנת2021, בחפירות שבוצעו על ידי הארכאולוג מורן חג'בי מרשות העתיקות, נחשפה עדות לקיום מחצבת ענק קדומה, מתקופתבית המקדש השני[26].
המחצבה, שנחשפה בחלקה, השתרעה על פני שטח של כ-600 מ"ר. אבני הבנייה שנמצאו בה גדולות במיוחד והן בגודל של 2 מטרים על מטר וחצי. המחצבה מציגה, באופן ברור, את כל שלבי החציבה ועיבוד האבן[27].
בחפירות שערכה רשות העתיקות בצפון ירושלים בשנים קודמות, התגלו מחצבות אבן רבות, וכן הכלים ששימשו לניתוק האבנים ממקומן במחצבה. מחצבות אלה השתרעו על פני שטח ענק, מצפון לעיר העתיקה. הן שימשו, בעיקר בגלל הטופוגרפיה וטיב הסלע, כמקור העיקרי של אבני הבניין למפעלי הבנייה העצומים שנערכו בירושלים בתקופת הבית השני, ובתקופות אחרות[28].
בין חברות הטכנולוגיה וההייטק שנמצאות בפארק:טבע,אינטל ישראל,מובילאיי,NDS,IDT,סיסקו מערכות,מעבדות רפא,ג'ונסון אנד ג'ונסון,אקיוביט.
בנוסף מכיל הפארק שלוחות של משרדי ממשלה, וכן משרדים של ארגונים, עסקים ועמותות רבות, כגון:עיתון משפחה,עיתון הפלס,אבות ובנים,מפלגת ש"ס,ארגון סולם.
את הר חוצבים מקיפים כמהנחלי אכזב שהםיובלים שלנחל שורק שעובר ממערב. "נחל חיל", ו"נחל רוממה" מצדו המערבי. "נחל סנהדרין" ו"נחל צופים" מצידו המזרחי.יער רמות משמש בתור גבולו הצפוני.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:הר חוצבים |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:הר חוצבים |
אתר האינטרנט הרשמי של הר חוצבים
