הרעלת בארות היא פעולת חבלה שלהרעלתמי שתייה, שמטרתה לפגוע במשתמשים במים אלה, באופן שיגרום להםמחלה, אומוות, וימנע מהם גישה למי שתייה.
הרעלת בארות תועדה כצעד קדום שללוחמה ביולוגית כבר מהעת העתיקה. היא שימשה כצעד התקפי וגם כצעד הגנתי, בטקטיקה שלאדמה חרוכה, שימנע מים מהאויב המתקדם.
השלכתגוויות לבאר הייתה הדרך הנפוצה להרעלת בארות. גוויות של אנשים שמתו ממחלה מידבקת, כגוןדבר, היו מועדפות למטרה זו.
בשנת1462, למשל, השתמשולאד המשפד בשיטה זו כדי לעצור את התקדמות אויביוהעות'מאנים. גם הצבא הפיני השתמש בטקטיקה זו בעתמלחמת החורף, נגדהצבא האדום שפלש לפינלנד.
לאחרהשואה התגבשו מספר קבוצותנוקמים בנאצים. הקבוצה הקיצוניות ביותר נקראה 'הנקם' או 'דין' שמנתה כ-60 יהודים בהובלתאבא קובנר. חוליות של אנשיה הגיעו לגרמניה לעריםנירנברג ודכאו במטרה לבצע מעשי נקם מורכבים וקטלניים באוכלוסייה אזרחית נרחבת בגרמניה. כוונתם הייתה להשיג נקמה של ממש בעם הגרמני, לעורר הד בינלאומי רחב, וללמד לקח היסטורי את אויבי העם היהודי בעתיד. התוכנית הראשונה של הקבוצה הייתה להרעיל את מקורות המים של מספר ערים בגרמניה ולגרום למוות המוני של מיליוני אזרחים גרמניים. תוכנית זו סוכלה בגלל מעצרו של קובנר שהובילה להפעלה של תוכנית אחרת, שנכשלה אף היא, להרעיל כמה אלפי חייליאס אס שהיו שבויי מלחמה באמצעות החדרתארסן ללחם.
ההיסטוריוןאורי מילשטיין, טוען שבמלחמת העצמאות הורהדוד בן-גוריון למשה דיין להוציא לפועל אתמבצע שלח לחמך להרעלת בארות בכפרים ערביים, כאמצעי לריקון יישובים ומניעת חזרת פליטים[1]. מחקר משנת 2022 מאשש שבמסגרת מבצע "שלח לחמך", הורעלו לאחר כיבושבידו ובית סוריכ מקורות מים בכפרים אלה[2][3].
ערך מורחב –אנטישמיות בימי המוות השחורהרעלת בארות הייתה אחת משלוש האשמות חמורות (יחד עםעלילת דם ופגיעה בלחם הקודש) שהעלילואנטישמים על היהודים בימי הביניים. האשמה בהרעלת בארות הופנתה גם נגדקוריאנים שהתגוררו ביפן, לאחררעידת האדמה הגדולה בקאנטו, בשנת1923. בשני המקרים ההאשמות לא הוכחו, אך הובילו לפרעות בקבוצה שהואשמה.
הידע הרפואי בימי הביניים לא נתן מענה לשאלת התפרצותן שלמגפות, ולכן יוחסה תופעה זו להרעלה. החיידקים נצפו לראשונה על ידי האדם ב-1676 על ידיאנטוני ואן לוונהוק, ותאוריית החיידקים כגורמי מחלות גובשה רק באמצעהמאה ה-19. בתנאים אלה הציבור הרחב וגם מלומדים ורופאים היו בדרך כלל חסרי אונים נגד רוב המחלות והמגפות. והדבר הוביל למגוון רחב של אמונות שווא,דעות קדומות, שימוש בקמעות או חומרים שונים כ"תרופות" ומעשי אכזריים שונים שכוונו בדרך כלל אל שולי החברה כמו "מכשפות" (נשים אלמנות, זקנות בודדות), בעלי חיים (חתולים שחורים, עיזים שחורות) ואל קבוצות מיעוט.
אירופה נפגעה מגלים אחדים של "המוות השחור", ובפרט נפגעו ערים צפופות. היהודים, שחיו בגטאות סגורים, נחשדו בהרעלה, ובעקבות זאת מאות יהודים הוצאו להורג בשרפה[4].
.jpg)
יוסי מלמן,ההתנקשות הכושלת במשעל - הצצה לרעלים שעל מדף האמל"ח הישראלי, באתרהארץ, 3 באוקטובר 2022
כרוניקת נירנברג,העלאה באש של יהודים בימי המוות השחור, המאה החמש עשרה, באתרהספרייה הווירטואלית של מטח
