הרוג מלכות הוא מונח במסורת היהודית המתייחס לכליהודי שנהרג על ידי שלטון זר, לרוב בשליהדותו. המונח התייחס לראשונה להרוגים בגזירות השמד ברומא העתיקה.
הביטוי הרוג מלכות מופיע לראשונה בתלמוד הבבלי[1] ובשעתו יוחס לאותם יהודים שהוצאו להורג על ידיהשלטון הרומאיבתקופת השמד. מספרם של ההרוגים רב ועל פי המחקר המודרני עולה על 100,000. בין "הרוגי המלכות" היו עשרה חכמים ומנהיגי ציבור מדור התנאים שהוצאו גם הם להורג, במקורות היהודיים השונים הם מכוניםעשרת הרוגי מלכות. עקב מעמדם הרם והכבוד הרב שרחש להם העם באותה התקופה הקפידו הרומאים שההוצאות להורג תהיינה גם מייסרות וגם מבזות ומטרתן לא הייתה הרג גרידא. שיטות ההוצאה להורג מתוארות בתלמוד הבבלי ובירושלמי ובמקורות יהודיים נוספים.המפורסם שבעשרת הרוגי מלכות היהרבי עקיבא שע"פ המקורות בשרו סורק במסרקות ברזל.
בחוק הישראלי בתיקון ל"חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם", הורחב המושג של הרוג מלכות גם לאנשים שהומתו על רקע פעולותיהם הציוניות בידי משטר של מדינה זרה. משפחתו של הרוג מלכות זכאית להטבות שונות שניתנות לה על ידי המדינה. על פיהביטוח הלאומי, משפחתו של הרוג מלכות זכאית לשיעורי התגמול לפי חוק משפחות החיילים שנספו במערכה.