הסרט נפתח בשנת 1950, עם הגעתו של פויי לכלא פושון ברפובליקה העממית אשר הוקמה לאחרונה, כאסיר פוליטי ופושע מלחמה, לאחר שנתפס על ידיהצבא האדום כשברית המועצות נכנסה למלחמה באוקיינוס השקט בשנת1945. זמן קצר לפני הגעתו לכלא ביצע ניסיון התאבדות.
כעת אנחנו חוזרים בפלאשבק לשנת1908, כאשר פויי (אז ילד בן 3) מזומן לעיר האסורה, ושם פוגש את הקיסרית הגוססתצה שי, אשר מודיעה לו שהוא יהיה הקיסר הבא. לאחר הכתרתו, פויי מתקשה להתרגל לסביבתו המלכותית, ומבטא את רצונו לחזור הביתה פעמים רבות.
בחלק הבא של הסרט, אנו רואים את חייו של פויי - חלקים מילדותו ומנעוריו, תחת הדרכתו של מורהו, רג'ינלד ג'ונסטון (פיטר או'טול). חלק אחר הוא תקופתו כמלך בוגר יותר, המתאר את שלטונו במדינת הבובות היפניתמנצ'וקוו. בנוסף, אנו רואים חלקים מתקופת השבי של פויי בשלטון הקומוניסטי (שם הוא עובר תוכנית של "חינוך מחדש") עד אשר הוא משתחרר בשנת1958.
החלק האחרון של הסרט מתרחש באמצעשנות ה-60, בשנותהמהפכה התרבותית. בשנה זו פויי הוא גנן בעיר הבירה. לאחר יום עבודה, הוא מבקר בעיר האסורה כתייר רגיל ומבקר בארמון. לאחר מכן אנו רואים קבוצת תיירים עוברת בארמון. מדריכת הקבוצה מדברת על חייו של פויי בכמה משפטים קצרים ואומרת שמת בשנת1967.
הסרטהופק על ידיג'רמי תומאס, וצולם בסין (לרבות בעיר האסורה - שם ניתן להפקה חופש אומנותי מוחלט) ובאיטליה בתקציב של 25 מיליוןדולר. הוא היה הסרט המערבי הראשון שצולם בסין[2].
הסרט זכה להצלחה גדולה בטאיוואן והוא הוצג במקביל בעשרים בתי־קולנוע בבירה,טאיפיי. הקרנת "הקיסר האחרון" חייבה אישור מיוחד מן הצנזורה הטאיוואנית, שכן בדרך־כלל היו אסורים במדינה סרטים שצולמו ברפובליקה העממית של סין, אויבתה של טאיוואן. בגרסתו הטאיוואנית קוצצו מן הסרט קטע בן שלושים שניות, שבו שרים האסירים במחנה החינוך מחדש את השיר "המזרח הוא אדום", וכן סצנה שבה נראים הקיסר ושתי נערות במיטה[3].