הפרעת פלמחים (נקראת גם:גלישת פלמחים) היא תופעהגאומורפולוגית המתאפיינת באי סדירות בטופוגרפיה שלקרקעית היםהתיכון בקצההמדף היבשתי הנובעת כנראהמגלישת קרקע[1]. הפרעת פלמחים נמצאת בתחוםהמים הכלכלים של ישראל, כאשר ראש הגלישה נמצא מול חופיפלמחים כעשרים קילומטר מהחוף[2]. השמורה מארחתנקודה חמה במגוון הביולוגי[3],בית גידול לגנים שלאלמוגי עומק, בעומק שבין 450 ל-800 מטרים מתחת לפני הים, ובהם מין אלמוגיםאנדמי למקום. סוגי אלמוגים אלו חיים במים קרים, וה"הפרעה" היא האזור החם ביותר בו חיים אלמוגים אלו והמקום היחיד בדרום מזרח הים התיכון בו הם מצויים.
באזורים היותר עמוקים (1,000–1,200 מטרים) של הפרעת פלמחים ישנן נביעות גז המשמשות מקור אנרגיה לחיידקיםכימוסינתטיים המהווים בסיס למערכת אקולוגית של בעלי חיים ואורגניזמים הניזונים מן החיידקים או מקיימים איתםסימביוזה[4].
הפרעת פלמחים היא תוצאה של גלישת קרקע עצומת ממדים, במדרון היבשת, בשטח של 1,000 קמ"ר (50 ק"מ אורך על 20 ק"מ רוחב) ובעובי ממוצע של 1,000 מטרים. הגלישה נוצרה כתוצאה של עומס שלמשקע שהצטבר על גבי שיכבה עבה של מלח, שנוצרה באירוע המסיני[5] כאשר המלח משמש כחומר סיכה. ייתכן שבעבוע של גז תחת שכבת המשקע תרם גם כן להגברת חוסר היציבות של שכבת המשקע. כתוצאה מהגלשה נוצרה מגרעת ברוחב של כעשרה קילומטרים במדף היבשת והערמות של מסה, הבולטת בתחתית הגלישה.
בשנים2010–2011 נערךסקר בתימטרי לאורך חופי ישראל על ידי ספינת המחקר "נאוטילוס", בשיתוף חוקרי בית הספר למדעי הים שלאוניברסיטת חיפה. הסקר נעשה תוך שימוש בצוללתרובוטית בלתי-מאוישת. בסקר התגלו לראשונה מערכות החיים הייחודיות באזור הפרעת פלמחים. נתגלו אלמוגי עומק שמרביתם הוגדרו מינים בסכנת הכחדה[6], בניהם אלמוג שחור מסוגאנטיפתריה (Antipatharia) ואלמוגי במבוק מסוגאיסדידיה (Isididae)[7].
בעומק של 1,000–1,100 מטרים, בסמוך לנביעות גז (מכונות גם נביעות קרות) נמצאותולעי צינור,קיפודי ים[6] ורכיכות.
בנוסף מהווה הפרעת פלמחים בית גידול לסרטנים, כרישים, ושושנות ים[6].
בשנת2018 ערךמשרד האנרגיה מכרז להענקת זיכיונות לחיפושי נפט וגז בים התיכון בשטחי המים הכלכליים של ישראל[8]. אזורי החיפוש חולקו למספר מקבצים, אזור הפרעת פלמחים הוכלל במקבץ D[9]. ביולי 2019 המליצהמועצת הנפט להעניק את הזיכיון במקבץ D לחברות חיפושי הנפט והגזאנרג'יאן ו'הזדמנות ישראלית'.
בדיון במועצת הנפט לא נכחו שני חברי המועצה, נציגיהמשרד להגנת הסביבה, האמונים על האינטרסים הסביבתיים. כך לא הובא לידיעתמועצת הנפט עובדת קיומה של תופעת הטבע, 'הפרעת פלמחים', בליבו של מקבץ D ולא מיקום הקידוח בלב התופעה[10].
בשנת2020 עתרההחברה להגנת הטבע לבית המשפט הגבוה לצדק בדרישה לבחון מחדש את הענקת הזיכיון במקבץ D. בעתירה טענה החברה כי האתר כולל אזורים שהוכרו על ידי משרד האנרגיה "כאזורים בעלי רגישות סביבתית הגבוהה ביותר". למרות זאת, כך נטען, המשרד לא יידע את מועצת הנפט על כך, לפני שהמליצה על מתן הזיכיון במקבץ D. ולכן לא הוגדרו כל הגבלות ברישיון החיפוש, שמטרתן להגן על בתי הגידול הייחודיים באתר. המשרד טען בתגובה שקיימות הגבלות ברישיון החיפוש המבטיחות שלא ייפגעו בתי הגידול הרגישים. כן נטען שמועצת הנפט קיבלה את כל המידע הרלוונטי לפני ההחלטה על הקצאת רישיונות חיפוש במקבץ D, וכי טענת החברה להגנת הטבע בעתירתה מתייחסת להחלטה הלא-נכונה של מועצת הנפט (העתירה התייחסה להחלטה על זהות הזוכה במקום להחלטה על עצם הקצאת השטח). בדיון בעתירה ביום 23 בפברואר 2021 הודיעה החברה להגנת הטבע שהיא חוזרת בה מהעתירה[11].
לבסוף, לאחר שארגון "המשימה הכחולה"(אנ') הכיר בהפרעת פלמחים כ"נקודה של תקווה"(אנ')[12],המשרד להגנת הסביבה הכריז עליה בספטמבר 2022 כעל "אזור ימי מוגן", הכרזה ראשונה לשטח במים הכלכליים של ישראל[10].
צפריר רינת,החברה להגנת הטבע דורשת לבטל חיפושי נפט וגז באזור אקולוגי ייחודי, באתרהארץ, 26 בספטמבר 2019ד"ר מעיין קרלינסקי צור,כרישים, תולעי ים, ואלמוגי עומק: מה מסתתר בשטח הימי של ישראל?, במדור "מדע במבט-על" באתר שלמכון דוידסון לחינוך מדעי, 16 במאי 2024
