העין של רע, המתוארת בדרך כלל כדיסקת שמש אועין וודג'אט הימנית (ספקולרית לעין של הורוס, עין וודג'אט השמאלית), היא ישות במיתולוגיה המצרית העתיקה שמתפקדת כהרחבה של כוחו שלאל השמשרע, אך היא מתנהגת לעיתים קרובות כאלה עצמאית, כבת-זוג נקבית לרע וכוח משחית המכניע את אויביו. ניתן להשוות אלה זו, הידועה גם בשם תאוניםוואדג'ת, למספר אלים מסוימים, כוללחתחור,סח'מת,בסתת,ראט-טאווי(אנ'),מנח'ית(אנ'),תפנות ומות. אלת העין פועלת כאם, אחות, בת זוג ובתו של אל השמש. היא שותפתו למחזור היצירה שבו הוא מוליד את הצורה המחודשת שלו שנולדת עם עלות השחר. הפן האלים של העין מגן על רע מפני סוכני הפרעות המאיימים על שלטונו. היבט מסוכן זה של אלת העין מיוצג לעיתים קרובות על ידי לביאה אואוראוס או קוברה, סמל של הגנה וסמכות מלכותית. הזעם הרה האסון וההשתוללויות של אלת העין ומאמצי האלים לפייס אותה הם מוטיב בולט במיתולוגיה המצרית.
העין של רע הייתה מעורבת בתחומים רבים בדת מצרים העתיקה, כולל בפולחן של האלות הרבות המשוות לה. כוחה המעניק חיים נחגג בטקסי המקדש, וההיבט המסוכן שלה הופעל בהגנה עלפרעה, מקומות קדושים, אנשים פשוטים ובתיהם.
המצרים התייחסו לעיתים קרובות לשמש ולירח כ"עיניים" שלאלים מסוימים. עינו הימנית שלרע-הורוס (התמזגה לאל רע-הוראחטי), למשל, הושוותה לשמש, ועינו השמאלית הושוותה לירח. לעיתים כינו המצרים את עין הירח "העין של הורוס" וקראו לעין השמש "העין של רע" -רע הוא אל השמש הבולט בדת מצרים העתיקה.[1] שתי העיניים יוצגו על ידי סמל הוודג'אט, עין אנושית מסוגננת עם סימני הפנים של הבז שסימנו את הורוס.[2] האגיפטולוגריצ'רד ווילקינסון(אנ') מאמין ששתי עיני הורוס נבדלו בהדרגה כעין הירח של הורוס ועין השמש של רע;[3] מנגד, רולף קראוס טוען ששום טקסט לא משווה את עיני הורוס לשמש וירח עד לשלב מאוחר בהיסטוריה המצרית, כך שלעין הורוס הייתה כנראה משמעות אחרת במקור.[4]
מכיוון שמושגים רבים באמונה המצרית הם נזילים, התפקידים של שתי העיניים חפפו לעיתים קרובות.[1] אזור חפיפה כזה הוא שבמיתוס, גם הורוס וגם רע מאבדים את עיניהם. קטיה גובס טוענת שהמיתוסים המקיפים את שתי העיניים מבוססים על אותו מיתוס, או מרכיב ליבה של מיתוס, וש"במקום להניח מיתוס יחיד ומקורי של גוף קוסמי אחד, שאז התמזג עם אחרים, עשוי זה להיות פורה יותר לחשוב במונחים של מיתוס (גמיש) המבוסס על ההחמצה המבנית של הבעלים שלו.[5].כתבי הפירמידות מתקופתהממלכה הקדומה (2686–2181 לפנה"ס בערך), אחד המקורות המוקדמים ביותר למיתולוגיה מצרית, מזכירים גם את העין של הורוס[6] וגם את העין של רע.[7]
אחד מהאזכורים לעין של רע מופיע בטקסט המצרי הקדום "ספר הפרה השמיימית" מימי הממלכה החדשה, במסגרת מיתוס הכחדת האנושות. לפי המיתוס, בני האדם זממו למרוד באל רע, והוא שלח את עינו בדמות האלהחתחור כדי להענישם. בזעמה הרב הפכה חתחור להתגלמותה האכזרית – האלהסח'מת, אלת המלחמה וההשמדה. סח'מת טבחה בבני האנוש, וצימאונה לדם לא שכך גם לאחר שכוונתה הוגשמה. כדי לעצור את ההרג, הורה רע לצבוע בירה באדום כך שתיראה כדם. סח'מת שתתה מהמשקה, השתכרה ונרגעה, ושבה לדמותה המקורית והשלווה יותר – חתחור. בכך ניצלה האנושות מהכחדה מוחלטת מידי העין של רע.[8]
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס •איסיס •אכר •אמון •אמונת •אנוביס •אפיס •עאפפ •ארבעת בני הורוס •אתום •אתון •בת •בס •בסתת •גב •הורוס •חעפי •חכא •ואצת •ח'ונסו •ח'נום •ח'פרי •חתחור •מות •מונתו •מין •מע'ת •מפדת •נו •נות •נחבת •נית •נפרתם •נפתיס •סתת •סבכ •סופדו •סח'מת •סת (סת־בעל) •ענקת •פאחת •פתח •קבוי •קוק •קדשת •רע (העין של רע) •רשף •שו •תאורת •תחות •תפנות •סרקת |     |
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואת •כתבי הפירמידות •כתבי ארונות קבורה •ספר האדמה •ספר המערות •ספר המתים (הפפירוס של אני) •ספר הנשימה •ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור •כרנך •מקדשי אבו סימבל) •הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) •הספינקס הגדול של גיזה •עמק המלכים •חג הסד | |
