המליץ היהכתב עתעברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין29 בספטמבר1860 עד1904, תחילה במתכונת שלשבועון, ומ-1886 כעיתון יומי. העיתון נכתב בשנתו הראשונה בעברית ובגרמנית באותיות עבריות.
תחילה יצא העיתון באודסה ב-כ"ה בתשריתרכ"א (29 בספטמבר1860). ב-1871 עבר לבירהפטרבורג, שבה הופיע, באופן לא רציף, עד1904[1]. עד1886 הופיע כשבועון, אולם הוצאת "היום" כעיתון יומי יצרה תחרות בעקבותיה החל גם "המליץ" לצאת כעיתון יומי.
רבים ממשכילי רוסיה, רדיקליים כמו מתונים, כתבו בעיתון. עם הכותבים המפורסמים בו נמניםיהודה לייב גורדון, שערך אותו בפועל בשנות ה-80 שלהמאה ה-19,אחד העם,משה לייב ליליינבלום,צבי כשדאי ויהודה ליב לוין (יהל"ל). אחד העם פרסם מעל דפי המליץ בשנת1889 את בכור מאמריו: "לא זה הדרך".
בשנותיו הראשונות היה העיתון הביטאון המרכזי שלתנועת ההשכלה ברוסיה. עם קום תנועתביל"ו בשנת1882, החל לבטא בתוכנו את השקפתה של תנועתחובבי ציון.אהרן הלוי איזגור היה כתב העיתון לענייני מדע ופרסם בה תרגומים בנושאים אקטואליים. "המליץ" נסגר בשנת1904.
מ-1862 התפרסם ל"המליץ" מוסף בשם "קול מבשר". זה נפתח בהפצרתו שליהושע מרדכי ליפשיץ, הלקסיקוגרף היידי הראשון, שדגל בהשקפה לפיההניב היודיאו-גרמני הוא שפת העם האותנטית. "קול מבשר" הפך לבמה מרכזית ליצירתיידיש תקנית; הוא נותר כמוסף במשך שבע שנים, ומ-1869 ועד 1872 שרד כעיתון עצמאי[2].
המוציא לאור הראשון היהאלכסנדר צֶדֶרבוים (אר"ז), שהיה עורכו של העיתון עד יום מותו בשנת1893. אחרי פטירתו ערך את כתב העת חתנו אהרן יצחק (ארנולד) גולדנבלום (1913-1828)[3], והחל מגיליון 265 (13 בדצמבר 1899) ערך אותו,לאון רבינוביץ ("איש יהודי").
