 | |
| מתקן הזרמת מים מותפלים מהמוביל הארצי החדש אלנחל צלמון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | אספקת תצרוכת המים השפירים בישראל העלאת מפלס מי האקוות הזרמת מים לאוגר הכנרת |
| מפעיל | מקורות |
  | |
המוביל הארצי החדש הידוע גם בשםהמוביל ההפוך[א] הוא פרויקט שדרוג שלהמוביל הארצי שהוקם בשנות ה-60. הפרויקט מתוכנן להוליךמים ממתקניהתפלת מי ים שלאורךחוף הים התיכון וצפוי[ב] לספק, לפי הערכות בשנת 2022, 85% עד 90% מתצרוכת המים השפירים השנתית בישראל (885 מיליון מטר קוב מים בשנה).[1] מלבד אספקת מים באיכותמי שתייה לצרכנים, משמשים המים להעלאת מפלס מי האקוות, הזרמתם לאוגרהכנרת וממנה, בין השאר, לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית. בדצמבר 2022 הושלמה בניית המוביל ממתקן התפלה חדרה אלנחל צלמון שזורם לכנרת, לאחר חמש שנות עבודה, והוא נכנס לפעולה בשנת 2023.[2]
מאז נכנס לפעולה המוביל הארצי גדלה האוכלוסייה ורמת החיים עלתה – וכתוצאה מכך עלתה גם צריכת המים. רצף של שנותבצורת דלדל גם הוא את מאגרי המים המתוקים הטבעיים המעטים ממילא, ובעיית המחסור במים החריפה.
פתרון מרכזי למשק מים במחסור הוא התפלתמים מליחים ומי ים. "מקורות" הקימה את "המוביל הארצי החדש" כדי להפוך את מי הים למקור למי שתייה ולהובילם לא רק בכיוון המסורתי – מצפון הארץ למרכז ולדרום – אלא מכיוון מערב למזרח, ומשם לכל הארץ.[3] "המוביל הארצי החדש" מחבר למערכת המים הארצית את חמשת המתקנים להתפלת מי ים שהוקמו לאורך חוף הים התיכון – מאשקלון עד חדרה, ומספק מים מותפלים לתושבי המדינה באמצעות קליטתם, אגירתם במאגרים מכוסים והזרמתם למערכת המים הארצית.[4]
בקיץ 2018 החליטהממשלת ישראל השלושים וארבע (החלטה מס' 3866) על הקמת קו המוביל הארצי ההופכי להזרמת מים מותפלים מהים התיכון לכנרת.
חמשת המתקנים להתפלת מי ים שחיברה "מקורות" למערכת המים הארצית הם:
את פרויקט החיבור למערכת המים הארצית ביצעה קבוצת "מקורות" באמצעות חברת הבת "שח"מ מקורות ביצוע".
בה בעת שפרויקט "המוביל הארצי החדש" מנצל מקור מים בלתי נדלה, הים, מתקני ההתפלה מחייבים עתודות קרקע עלקו החוף הישראלי שמראש מצומצמות ביותר בשל מתקני תשתית וביטחון. לשם יעילות אנרגטית והתחשבות בערכי הטבע ראוי שתשתיות ההתפלה של ישראל, על מנת להתנהל באופןבר קיימא – למזער את פליטתגזי חממה ולחתור לנייטרליות פחמנית, ינצלו מקורות שלאנרגיה מתחדשת. במסגרת הנחת התשתית לפרויקט התמודדה "מקורות" עם אתגרים מורכבים מבחינה הנדסית וטכנולוגית באזור צפוף ועתיר תשתיות, בתי גידול וצמחייה, בהם התגברות על מפלסים גבוהים שלמי תהום, חציית כבישים,מסילת ברזל, דרכים מהירות וארבעה נחלים. בסיום התהליך התבצע שיקום נופי.
הפרויקט כלל הנחת כ-100 ק"מ של צינורות מים שקוטרם 2 עד 2.5 מטר, הקמת תחנות שאיבה, בריכות תפעוליות, ייצור משאבות ייחודיות, בניית מתקן הזרמה ייחודי אל נחל צלמון וכיסוי מאגרים תפעוליים, לשמירה עלאיכות מים גבוהה לאורך זמן.
כחלק מ"המוביל הארצי החדש" ומהמהפכה במשק המים בוצע פרויקט "חפץ חיים".[6] הפרויקט מחבר בין מערכת המים הארצית לבין "המערכת החמישית לאספקת מים לירושלים", ונועד להזרמת מים מותפלים לירושלים ולסביבתה. המערכת כוללת ארבע יחידות שאיבה והכנה לשתיים נוספות, מתקני טיפול במים, קווי מים בתוואי מורכב בשל הפרשי גבהים, חציית שבעה כבישים וקידוחים אופקיים, בהםקידוח באורך 420 מטר בשיטת הצינורות המשולבים. את הפרויקט הוציאה לפועל "שח"מ מקורות ביצוע".[7]
כחלק מהמשך הפרויקט המתוכנן נבחנת האפשרות לתכנון והקמת מתקן הידרואלקטרי אשר ינצל את הפרשי הלחצים בזרימת המים לנחל צלמון לייצור חשמל[דרוש מקור].
הפיקוח והניהול של פעילות "המוביל הארצי החדש" נעשים מתוך חדרי הבקרה של "מקורות" במרחב המרכז ובחבל הירדן, המאפשרים מתן מענה לדרישות של צרכני המים השונים – משקי בית, מפעלים ושדות חקלאיים.
צפריר רינת,פרויקט המים הלאומי עומד לשנות את פניו: הצצה למאמצים למלא את הכנרת, באתרהארץ, 24 בפברואר 2020