מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדוםמהפכת יולי 1830
המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת1801 והסתיימה בשנת1900.
התופעות הבולטות במאה ה־19 הן התפשטותה והתעצמותה שלהמהפכה התעשייתית, שגררה שינויים מרחיקי לכת בכלכלה ובחברה; תהליך שלעיור רב היקף, ועליית הלאומיות בקרב עמיאירופה. התעוררות לאומית הביאה להקמתן שלמדינות לאום אחדות, הן על ידי איחוד מסגרות קטנות (גרמניה,איטליה) והן על ידי מרד נגד שלטון זר (יוון,סרביה ועוד). מתח לאומי התעורר גם בקרב קבוצות אחרות שלא זכו לעצמאות מדינית.תופעה חשובה אחרת הייתה ביטול העבדות במדינות רבות כגוןבריטניה,ארצות הברית וברזיל.
המהפכה התעשייתית הגיעה במקביל להבשלתן של מגמות במדע, שיצרו שינוי משמעותי במשקל שנתנו חוקרים לבדיקהאמפירית של המציאות על חשבון תפיסות מקובלות מימי קדם. התפתחות המחקר המדעי הובילה להתפתחותם של תחומי מחקר שלמים ולפיתוחן של המצאות ותגליות רבות[1]. במאה ה־19 החל לראשונה שימוש בחשמל, וייצור החשמל בגנרטורים ותחנות כוח, ושימוש במנועים, שהובילו לפיתוחים פורצי דרך בכלי תחבורה (ספינת הקיטור, הרכבת, המכונית, האופנוע וספינת האוויר), ומיכון (טרקטור,מכונת התפירה,מקרר ועוד). בנוסף, התגבשה הרפואה המודרנית והתפתחה ההבנה האנושית את הגורמים למחלות[2], פותחו המצאות חשובות בתחום התקשורת (הטלגרף, הטלפון ומכונת הכתיבה) ובסוף המאה גם ראשית הראינוע.
מבחינת היחסים הבין-לאומיים, התקופה שלאחר נפוליאון ועד1914 התאפיינה במערכת בין-לאומית יציבה יחסית עם מעטמלחמות גדולות.הממלכה המאוחדת, תחת שלטונה הממושך שלהמלכה ויקטוריה, נעשתה לכוח העולמי החשוב ביותר, כשהיא הראשונה שנהנית מפירותהמהפכה התעשייתית אך גם נושאת במחירה.בריטניה, בעלת הכלכלה החזקה ביותר במאה זו, נהנתה משיעוריצמיחה חסרי תקדים[3], אולם גם מעצמות נוספות במידה פחותה יותר. במהלך המאה התפשטותהאימפריה הרוסית הובילה לתחרות ישירה בין המעצמות על השליטה וההשפעה על אסיה, תחרות שכונתה "המשחק הגדול"[4]. במקביל, גםארצות הברית נעשתה בהדרגה למעצמה עולמית בולטת[3]. המרוץ הקולוניאליסטי הואץ ברחביאסיה ואפריקה, אך לצד זה השתחררו עמידרום ומרכז אמריקה משלטונן שלספרד ופורטוגל. הקולוניאליזם האירופאי הביא גם להתפשטות ערכים אירופאים כמו הנצרות או תפיסותליברליות[5][6][7].
נהוג לומר שבמאה ה־19 הייתה המחשבה האירופית באופן כללי אופטימית, ולצד נביאי זעם דוגמתקרל מרקס, רווחה האמונה שהקידמה תביא איתה בסופו של דבר שגשוג ויציבות כלל עולמיים. אמונה זו התערערה, אם לא התרסקה והוחרבה, בעקבות אסונותהמאה ה־20, החל במלחמת העולם הראשונה. גם לאורך מאה זו אירעו מלחמות נודעות כמו:מלחמות נפוליאון,מלחמת קרים,מלחמת האזרחים האמריקנית,מלחמת הבורים ועוד. מבחינה היסטורית נודעה המאה כתקופה בה התחוללו שינויים גדולים בתחומי חיים נרחבים.
הדומיננטיות המשמעותית של המעצמות האירופאיות גרמה לכך שהתרבות האירופאית השפיעה גם על תחומי אמנות שונים באזורים רבים ברחבי העולם, והאמנות המערבית הפכה למשמעותית יותר מבחינה עולמית. באמנות התפתחו במאה זו האסכולות הנאו-קלאסיציזם, הרומנטיקה, הריאליזם,אימפרסיוניזם ופוסט-אימפרסיוניזם[8]. זרמים ערכיים דוגמת הרומנטיקה, הלאומיות והליברליזם השפיעו על תחומים רבים של אמנות[9]. שינויים חברתיים וטכנולוגיים שינו את תחום המוזיקה ויצרה תעשייה שלמה של מופעי "סלון", והמוזיקה הקלאסית התפתחה עם כלי נגינהדרמטיים יותר, יתר שבירת מוסכמות ויתר נגישות לקהל הציבור הרחב[10]. אל המזרח הרחוק והמזרח התיכון חדרו האופרות שהפכו לפופולריות[6][11]. בספרות התפתחו מגוון סוגות במאה זו, ביניהןרומנים מקומיים ושירה במשלב דיבורי, כאשר חלק מהסוגות המשמעותיות יותר התפתחו בעיקר בבריטניה[9]. עלייה בשיעור האוריינות באוכלוסייה הובילה לנגישותו של הציבור הרחב לספרים באופן חסר תקדים[9]. באדריכלות התבטאה מאה זו בגלהתחייה הגותית בה שופצו ונבנוקתדרלות בסגנון גותי[12]. שינויים חברתיים גרמו בסוף המאה להיווצרותו הראשונית של ספורט מאורגן[13], ושל פנאי ספורטיבי קהילתי שהתרגם בין היתר להקמתם שלפארקים עירוניים[14].
המהפכה התעשייתית היא הגורם המרכזי לשינוי מסיבי בשיטות התחבורה והייצור, עקב התפתחותמנוע הקיטור במאה ה־18 שאפשרה לאורך המאה המצאות דוגמת הרכבות, הרכב הפרטי,אוניית הקיטור,פס הייצור, הייצור ההמוני והולדתתרבות הצריכה. בנוסף השפיעה המהפכה התעשייתית על תחומי תעשייה רבים כמואריגה והפקתכותנה, עקב ההתפתחות של תהליכימיכון שהחלו בסופה.
המהפכה התעשייתית התאפיינה במיכון בעזרת מקור אנרגיה חיצוני – שריפתדלקי מאובנים שהמרכזי בהם הואפחם. אותם דלקים הניעומנועי בעירה חיצונית שהמרכזי בהם היהמנוע הקיטור. הדבר אפשר לראשונה בהיסטוריה לנצל אנרגיה שמקורה אינו במזון, בשרירים או בבעל חיים אחר (ניצול ישיר שלATP).
במרבית המאה ה־19, בקרב מרבית המעצמות העולמיות,הזכות לבחור ולהיבחר לא הוענקה לכלל האוכלוסייה אלא לקבוצות קטנות ביותר של בעלי רכוש או בעלי השכלה, אך לקראת סופה של המאה ה־19 הלך וגדל מספר הרשאים לבחור.
זכות הבחירה הייתה אבן יסוד בהתנהלותה שלארצות הברית עוד מהקמתה ב-1776, אם כי בזמן זה, היא ניתנה למספר קטן יחסית של גברים לבנים. בשנת1828 תחת שלטוןאנדרו ג'קסון הורחבה זכות הבחירה לכלל הגברים החופשיים, מהלך שיצר עניין באירופה[15][16]. בשנת1870, לאחר שחרור העבדים בעקבותמלחמת האזרחים, נאסרה אפליה במתן זכות בחירה על רקע גזעי. אך בפועל, נקטו מדינות הדרום פעולות שונות, שהגבילו את הצבעתם של שחורים.
הממלכה המאוחדת החלה להרחיב ולהגדיל את זכות הבחירה לגברים על ידי החוקים שחוקקה בשנים1832 ו־1884. בשנת1871 העניקהצרפת זכות בחירה לכל הגברים. הענקת זכות הבחירה לקבוצות נוספות מלבד בעלי ההשכלה והרכוש נוספה בהדרגתיות לעוד מדינות – בעיקר באירופה – ביניהןבלגיה,שווייץ,ספרד,הולנד, ואוסטריה.
עקרון חופש הביטוי יצר דמוקרטיזה של אמצעי התקשורת. זאת, לצד עלייה באוריינות ההמון. הדבר הוביל להפצה והנגשה שלעיתונים זולים. זו, הגבירה בתורה את השפעת דעת הקהל על הפוליטיקה המקומית, ויצרו דרישה לרפורמותפנים, שהובילו להאצה של תהליך הדמוקרטיזציה[17].
יישום רעיוןזכות הבחירה לנשים נמצא עדיין בחיתוליו במאה זו. מדינתניו ג'רזי שבארצות הברית הכירה במהלך המאה ה־18 בזכות הבחירה של הנשים בעלות הרכוש (כלומר, שאינן נשואות). אך החוקה של1807 שללה את זכות בחירה, בין היתר, מנשים,שחורים וזרים. בהמשך המאה מספרמושבות קולוניאליות הכירו בזכות הבחירה לנשים, כאשר המושבה בפיטקרן עשתה זאת בשנת 1838 מספר עשורים לפני שמצטרפות אליה מושבות נוספות. לזמן קצר הכריזה קולונייתפרנקסוויל(אנ') שבאוקיינוס השקטעצמאות, והפכה למדינה היחידה בעולם שהכירה בזכותהצבעה חופשית ללא הבדלימין אוגזע[18].
1856:חוזה פריז – הסדיר בין מעצמות אירופה כלים לקביעת מדיניות בנושאים בין-לאומיים[17].
1842–1860:הסכמים סינים-מערביים – לאחרמלחמת האופיום הראשונה והשנייה,סין נאלצת לחתום על סדרת חוזים, בהם קיבלו הסינים דרישות דיפלומטיות וכלכליות של מעצמות אירופה[17].
1864:הצלב האדום – הוקם המיזם הבין-לאומי במטרה להגן על חייהם ועלכבוד האדם של קורבנות סכסוך מזוין[2].
רעיון הלאומיות השפיע גם עליהודי אירופה, כאשר בשיח הפנים יהודי ניתנה תשומת לב רבה להגדרת הזהות היהודית כזהות לאומית, שאינה בהכרח מתבססת על הדת. התנועה הציונית, ששאפה להקים בית לאומי ליהודים במסגרת מדינת לאום, החלה להתפתח בוועידת קטוביץ (1884) והקונגרס הציוני (1897). זאת, לצד התפתחותן של תנועותאוטונומיסטיות, כגון הבונד, ששאפו לקבל ממדינות מושבם של היהודים הכרה מדינית ותרבותית בקהילה יהודית המקיימת שלטון עצמי.
1833:חוק ביטול העבדות – חקיקה של הפרלמנט הבריטי שאסרה על עצם העבדות במושבותהאימפריה הבריטית (בעיקר נגע הדבר למטעי הסוכר באיים הקריביים)[21]. חקיקה זו דרבנה את בריטניה להפעיל לחצים על מדינות אחרות לבטל את העבדות גם בשטחן.
1840:מהו רכוש? –פייר-ז'וזף פרודון מפרסם את ספרו פורץ הדרך, והמושג "אנרכיזם" מאומץ לראשונה כהגדרה עצמית[23]. רבים מראשוני תנועות הפועלים האנרכיסטיות התערו מהמונח "אנרכיזם", והגדירו את עצמן "מוטואליסטים"(אנ') – בהשפעת רעיונותיו של פרודון בדבר ערבות הדדית, ואלה חברו לאינטרציונל הראשון בעת הקמתו ב-1864[22]
מבחינה צבאית, מאה זו התנהלה בסימן דומיננטיות ברורה לאימפריות האירופאיות, שהיו הראשונות (נוסף עלארצות הברית) לחוות בהדרגה את המהפכה התעשייתית. מדינות שהפכו מתועשות זכו לדומיננטיות משמעותית על פני אלו שנותרו עם טכנולוגיות קדומות יותר. לאחרהמלחמות הנפוליאוניות בתחילת המאה התבססההאימפריה הבריטית ככוח העולמי הדומיננטי והשתלטה על שטחים רבים ברחבי העולם. כוחות משמעותיים מין המאות הקודמות כמוהאימפריה העות'מאנית ושושלת צ'ינג, שהיו בעלות הגמוניה אזורית, איבדו אותן כעת למעצמות האירופאיות שזכו לאחיזה גם במזרח התיכון וגם במזרח הרחוק. עם זאת,אמריקה הלטינית התאפיינה במגמה הפוכה עם סדרה של מלחמותעצמאות שהצליחו להעביר את היבשת הדרומית מידיהן של האימפריות הנחלשות מספרד ופורטוגל לידיהן שלמדינות לאום עצמאיות[24].
הקולוניאליזם האירופי באסיה ובאפריקה צובר תאוצה במאה ה־19, ולעומת זאת, באמריקה מתחולל גל שלדה-קולוניזציה ועצמאות. התפתחות הקולוניאליזם האירופאי הביאה גם להתפשטותם של ערכים אירופים שונים, החל בפעילותם שלמיסיונרים נוצרים שהגבירו את תפוצת הנצרות בעולם, ועד להגעתן של תפיסותליברליות שהשפיעו על תרבויות רבות בעולם[5][6][7].
בקריקטורה צרפתית מפורסמת זו, נראית חלוקתה של סין בין בריטניה, גרמניה, רוסיה, צרפת ויפן (1898)
לצד המושבות הקולוניאליות,האימפריה הבריטית תרגמה את העוצמה הצבאית והכלכלית שצברה כך שתתחזק השפעתה על המדינות המקומיות. האימפריה ביססה השפעה זו גם במספר מלחמות:
1824–1826:המלחמה האנגלו-בורמזית הראשונה – מעבר לתוצאות המלחמה הישירות, שכללו קנס כניעה לטובת הבריטים והסדרת שליטתם בטריטוריה חדשה, הקרנת העוצמה שהפגינו הבריטים במלחמה סייעה להם לחתום עלהסכם ברני(אנ') מולסיאם המסדיר העברתריבונות על שטחים באזור לטובת בריטניה[27].
1839–1842:מלחמת האופיום הראשונה – בין האימפריה הבריטית וסין, בסופה חויבה סין לאפשר לבריטים סחר חופשי בשטחם. האחיזה הבריטית שהתחזקה באזור הגבירה את תביעתם לסחר חופשי מול ממלכות נוספות, ואלו באו לידי ביטוי, למשל, בהסכם בורינג[27].
ארצות הברית הצעירה נאבקה לאורך המאה על חיזוק מעמדה הבין-לאומי וחיזוק הריבונות שלה על שטחי המדינות באמריקה הצפונית. כחלק מתהליך זה ניהלו האמריקאים לאורך המאה קרבות מתמשכים נגד העמים הילידים, מאבק המכונה "מלחמות האינדיאנים"[28]. במקביל ניהלה ארצות הברית בעשורים הראשונים של המאה מספר מלחמות בין-לאומיות שנועדו לבסס את מעמדה העולה בזירה הבין-לאומית. בין הבולטות של מלחמות אלו:
עת התגברות השפעתה של רוסיה על שטחים שקרובים להודו הבריטית, החלו הבריטים לחשוש מפניהם ולהפעיל את השפעתם האזורית לבלום את אחיזתה של רוסיה בשטחים נוספים במזרח הרחוק. תגובת הבריטים עוררה בתורה את חששם של הרוסים מפני הבריטים והחלה תקופה בה שתי המעצמות התחרו זו בזו על השליטה במרכז אסיה, תקופה המכונה "המשחק הגדול", שנמשכה בעיקר בשני השלישים האחרונים של המאה[31].
בראשית המאה שלטוהעות'מאנים על שטח משמעותי מצפון אפריקה דרךמסופוטמיה ועד דרום מזרח אירופה, כולל רובו שלחבל הבלקן[30]. במקביל לעלייתן של מעצמות בין-לאומיות אחרות מאירופה, נחלשה בהדרגה במהלך המאה הדומיננטיות העות'מאנית. עד סוף המאה מאבדת האימפריה שטחים בלחץ האימפריות האירופאיות, שמאלצות אותה לוותר על טריטוריות אירופאיות רבות לטובת מדינות עצמאיות[32][33], וכן משתלטות על חלקים משמעותיים מצפון אפריקה[34].
1830:הפלישה לאלג'יריה – האימפריה העות'מאנית מאבדת לראשונה טריטוריה צפון אפריקאית קבועה למעצמה אירופאית, כאשר צרפת משתלטת על רצועת החוף שלאלג'יריה[34][35].
המהפכה התעשייתית משפיעה באופן דרמטי על הכלכלה כולה, בתחילה באנגליה, ובהמשך המאה במדינות נוספות.
השווקים של המדינות שעוברות תיעוש עוברים בהדרגה תהליך של שינוי והתאמה למציאות החדשה: מכלכלה המבוססת על ייצור חקלאי לצריכה פנימית, לכלכלה המבוססת על ייצור זעיר וסחר בין-לאומי. באנגליה, בה מתחילה המהפכה, עוברים האיכרים בעלי המשקים קטנים לעבודה בתעשייה זעירה, במיוחד בתחומים הקשורים לתעשיית הטקסטיל כמואריגה וטווייה.
על פי ההערכות המקובלות לצמיחה ותמ"ג לנפש בהיסטוריה (בקיזוז שינויים בשווי המטבעות), המאה ה־19 היא נקודת מפנה בולטת בשיעור הצמיחה העולמית. לאחר מאות שנים של יציבות יחסית במדדי הצמיחה והתמ"ג לנפש, החל משנות ה־20 וה־30 של המאה מתחילה עליה חריגה ומתונה, שמתגברת במחצית השנייה של המאה. בשנים אלו בלטהבריטניה במידת הצמיחה שלה והייתה בעלת הכלכלה החזקה בעולם, והמטבע שלה, הלירה שטרלינג, הפך למטבע הדומיננטי בעולם[36].
בזכות הצמיחה, השיעור העולמי שלהעוני המוחלט (שמוגדר כהשתכרות של פחות מ־2 דולר ביום במונחים ריאלים, כלומר בשכלול כוח קנייה בקיזוזאינפלציה) ירד לאורך המאה, על פי ההערכות המקובלות, מסביבות 85% מהאוכלוסייה העולמית, לסביבות 70%[3].
תופעה נוספת שצוברת תאוצה לאורך המאה היא השקעה חוזרת שלהון. בזכות העיסוק בגידול ובייצור לצורכי סחר, נהנים חקלאים מגדליצאן ותעשיינים זעירים מרווחים גדולים יותר על עמלם, בהשוואה למצב לפני כן. רבים מהם מבכרים להשקיע את הכסף שנותר בידיהם לא רק בשיפור רמת חייהם, אלא גם בשיפור התיעוש והגידול החקלאי, שמביא בהדרגה לגידול בפריון הקרקע פר עובד.
ההון המושקע יוצר ביקוש לשורה של פיתוחיםטכנולוגיים בתחום החקלאי. אלו, מצידם, מאפשרים לחקלאים תנובה גדולה עוד יותר מהקרקע ומגידול הצאן, ובזכות ההיצע הגדל דוחפים לייעול ושיפור גם בתעשייה הזעירה. בהדרגה, מובילה התפתחות זו לתהליך של שיפור מתמיד, המבוסס על השקעת הון חוזרת וייעול הייצור.
התפתחות היקף הסחר הבין-לאומי הביאה לפיתוח מנגנונים יעילים יותר לסוג זה של סחר, שבתורם הגבירו חזרה את היקף הסחר. במאה זו נכנס להילוך גבוה שימוש בשטרות חוב שהונפקו על ידי בנקים מקומיים והקלו על ביצוע קנייה בהיקף גדול יותר שלסחורות בין מדינות. בנוסף, החלו בתקופה זו סוחרים להחליף בהדרגה את השימוש במטבעות מתכתיים באמצעי תשלום מבוססי נייר. בתחילת המאה ה־19 היקף השימוש בתשלום המבוסס נייר הוערך ביותר משליש[37].
מתחילת המאה ועד סופה התמ"ג של המעצמות שעברו תיעוש יותר מהכפיל אותו, ובמספר מדינות כמעט ושילש את עצמו. ההישג היה בולט במיוחד נוכח מדינות שנחשבו למפותחות יחסית טרם המהפכה התעשייתית, דוגמתהודו וסין, ולא עברו תיעוש, ונותרו ברמת תמ"ג דומה יחסית לאורך המאה. מצב זה יצר במהלך המאה פער כלכלי דרמטי בין המעצמות המתועשות לכל שאר המדינות. יפן הייתה דוגמה נדירה למדינה שהייתה עם כלכלה מסוגרת וחקלאית, ובעשורים האחרונים של המאה אימצה כמה ממאפייני הכלכלות המערביות והצליחה ליצור כלכלה עם צמיחה מהירה ותעשייה חזקה[39].
1800–1850:סחר בין־לאומי – התגברות והתפתחות הסחר העולמי נתנה רוח גבית לקפיטליזם, ועודדה בתקופה זו צניחהמחסומי סחר,התכנסות מחירי סחורות ברחבי העולם וגישה כלכלית מזווית שלגלובליזציה ושווקים פתוחים. מגמות אלו, לצד ירידת עלויות שינוע הסחורות, נקשרים לירידה משמעותית במחירים של סחורות רבות בתקופה זו[40].
1875–1900:פרוטקציוניזם – לאחר עלייתה של הכלכלה החופשית, הגיעה תגובת נגד של כפיית מגבלות וחסמים על הסחר ביןמדינות, שהתחילה אצלגרמניה וארצות הברית, ואומצה על ידי מדינותמערביות נוספות. על אף שינוי המגמה חזרה לפרוטקציונזם, מאפיינים שונים של סחר חופשי נותרים והכלכלה נותרת חופשית באופן בולט לעומת שיא תקופת המרקנטליזם במאה ה-15. יוצאת דופן היאבריטניה, שנותרת כל העת נאמנה לעקרונות הסחר החופשי[41].
באזורים מסוימים בצפון אירופה המשיכו מגמות מסוף המאה ה-18, בהן, בהשפעותקאלוויניסטיות, השתלבותן של נשים בשוק העבודה גורמת לעלייה ברמת החיים שבתורה מאפשרת מימון של מסגרת לחינוך ילדים בשעות העבודה, שמגבירה בחזרה את אפשרותן של נשים להשתלב בשוק העבודה. אלמנטים דומים מאמצות באיטיות במחצית השנייה של המאה גם חלק ממדינות מערב אירופה, כאשר הראשונה שניסתה ליישם רעיונות דומים בקנה מידה גדול היאגרמניה שלביסמרק. אלו הם שורשימדינת הרווחה[42]. במקביל, במחצית השנייה של המאה, מספרמדינות במערב מחוקקות חוקים פורצי הדרך המעגניםזכויות עובדים, וקובעים, למשל, תקרתשעות עבודה לנשים וילדים מתחת לגיל 12[43]. תחוםארגוני העובדים מתפתח אף הוא במערב, ולקראת סוף המאה מתפשט אל אזורים נוספים, דוגמת אמריקה הלטינית[44].
1808–1825:עצמאות אמריקה הלטינית – גל הלאומיות ביבשת אמריקה סיים שלוש מאות שנה של ניצול כלכלי אירופי של המקומיים לכרייתמשאבי טבע. המדינות העצמאיות החדשות מחליפות את המערכת הכלכלית הישנה במודלים שלמיכון ותעסוקה בשכר[46]. עם זאת המדינות הצעירות עדיין מתבססות במידה רבה על משאבי הטבע שלהן, והעצמאות לא שמה קץ למוסדות הקולוניאליים, לפרקטיקות המשפטיות ולתנאי העבודה[46].
1821:תקן הזהב – מופעל לראשונה בבריטניה, אולם במרבית המאה ישנו שילוב בעולם בקביעת תקן לסחר בזהב ובכסף במקביל. החל משנות ה־70 של המאה, בעקבות גילוי מצבורי זהב רבים, מאמצות מדינות רבות את תקן הזהב בתור התקן היחיד[47].
1869:תעלת סואץ – המחברת ביןמפרץ סואץ לים התיכון, ומאפשרת קיצור דרך ימי בין אירופה למגוון אזורים באסיה ואפריקה.אמנת קושטא בשנת 1888 מסדירה בין כל המעצמות האזוריות מעבר חופשי בנתיב המים של תעלת סואץ בעיתות שלום ומלחמה. האמנה קובעת הלכה למעשה את מעמדה של תעלת סואץ כנתיב מים בין-לאומי, אשר זכות המעבר החופשי בו צריכה להינתן לכל, ללא הבדל בהשתייכות לאומית של הספינה או מטענה.
לאורך המאה מצויה אירופה בין שני כוחות שמתחרים ביניהם. האחד, השפעות שבסיסן במהפכה הצרפתית של סוף המאה ה־18, שמעוררת בקבוצות שונות במדינות אירופה השראה לקרוא ללאומיות מחד ולליברליזם מאידך. השני, החתירה לרסטורציה, היא השבת הכוח אל המלך, שמנהיגות המעצמות הבולטות של אירופה, שמנצחות אתצרפת הנפולאונית בשנת 1815, ומנסות לוודא שמהפכה דומה לא תתרחש גם בשטחן[17].
למרות הניסיונות והמאמצים לחזק את הרסטואציה ולשמור על סטטוס קוו פוליטי, לאורך המאה עוברת אירופה מהפכה פוליטית-דיפלומטית, כאשר במדינות החשובות ביבשת עובר הכוח בהדרגה ממלכים לפרלמנטים, וזכות הבחירה גדלה אט-אט במדינות השונות[17].
נקודות ציון בתהליך זה:
1796–1815:המלחמות הנפוליאוניות – מספר מאבקים ביןצרפת לבין מספר קואליציות אנטי-צרפתיות משתנות, המסתיימות בקונגרס וינה שמגדיר מחדש את מאזן הכוחות באירופה.
1815 ואילך:הקונצרט של אירופה – כינוי לתקופה בה מעצמות אירופה יוצרות "מאזן עוצמה" בניסיון להבטיח רסטורציה. המעצמות מנסות לקבל בהסכמה משותפת את ההחלטות החשובות ביותר לגורל אירופה.
1848–1849:אביב העמים – מהפכות של תנועותרפובליקאיותלאומיות כנגד המונרכיות של אירופה. המהפכות היו בעיקרן בעלות מטרה לאומית מדינית, אך בחלקן נשאו אופי של מהפכה חברתית בעלת אופיליברלי. רוב ניסיונות המהפכה דוכאו תוך מספר חודשים, אך המאבק העממי הנרחב שידל את המלכים לקבל על עצמם עקרונות שלחירות ושוויון כדי לרצות את התושבים, והמהפכות האיצו באופן זה תהליכי לאומיות וליברליזציה באירופה[48].
1856:חוזה פריז – לאחר הפסדה שלרוסיה במלחמת קרים, החוזה מעדכן את יחסי הכוחות באירופה לטובתן של המנצחות במלחמה, ומסדיר בין מעצמות אירופה כלים לקביעת מדיניות בנושאים בין-לאומיים[17].
במחצית הראשונה של המאה התאפיינו המדינות הצעירות במלחמות וחוסר יציבות פוליטי ניכר. הדבר נובע בין היתר ממתחים אתניים משמעותיים בין עבדים שחורים, לבנים ומולטים שאבותיהם ספרדיים, ילידים ובני תערובת שונים שבמשך מאות שנים חיו במעמדות שונות. בהדרגה החליפו את נציגי השלטון הספרדים קבוצותאליטה מקומיות שהתגבשו בהכללה לשני מחנות,ליברליים ושמרנים. מאבקים מזוינים בין מוקדי הכוח השונים היו נפוצים בשנים אלו וכללו מעשי אכזריות רבים. לדוגמה בין השנים 1864–1870 פרצהמלחמת הברית המשולשת – ביןפרגוואי לביןברזיל,ארגנטינה ואורוגוואי, במהלכה נהרגו כ-90% מהגברים בפרגוואי. בכמה מהמדינות המאבקים הובילו למספר עשורים בהם התקשתו המדינות לתפקד[49].
לאורך המחצית הראשונה של המאה מתרחבתארצות הברית והגדילה את שטחה פי שלושה. היא הפכה ממדינה שגבולה המערבי הואנהר המיסיסיפי למדינה שגבולה המערבי הואהאוקיינוס השקט. תהליך זה מגובה באידאולוגיה המכונההייעוד הגלוי לפיה "ייעודם האלוהי" של האמריקאים הלבנים הוא להתפשט מערבה על-מנת להפיץ את הקדמה ואת ערכיהם שכוללים דמוקרטיה, חופש, קפיטליזם, ואף פרוטסטנטיות על חשבון הקתוליות על חשבון העמים הילידים. הדבר מבוצע במספר דרכים כולל – מלחמות מול העמים ילידים בארצות הברית וטרנספר שלהם,רכישת לואיזיאנה מצרפת (1803),המהפכה הטקסנית (1835),מלחמת ארצות הברית–מקסיקו (1846).
המזרח התיכון הושפע לאורך המאה ממגמות עולמיות ומערביות[52] שהובילו לרפורמותמודרניות נרחבות במרחבים שונים דוגמת מערכות החינוך ובתי המשפט. הרפורמות נתקלו בהתנגדות מצד האליטות הוותיקות, אולם לאורך המאה התקדמו בהדרגה, ושיאן בתקופת רפורמות הטנזימאט[53][54][55]. החל מהמחצית השנייה של המאה ה־19 חדירת רעיון הלאומיות צבר גם הוא תאוצה בשלוש חזיתות עיקריות – לאומיותטורקית, לאומיותערבית ולאומיותמצרית[56] (ובמידה מסוימת גם הלאומיות הארמנית[54]). במקרים רבים ההגדרות סביב קבוצות זהות אלו נותרו במחלוקת רבה, אולם חרף זאת החלו להחליף את הזהויות הישנות שהיו מבוססות בעיקר על דת האסלאם[56].
דעיכתה של האימפריה העות'מאנית מגדולתה הגדילה את העצמאות של חלק מהטריטוריות ובראשןח'דווית מצרים שזכתה לאוטונומיה רבה[54]. לאורך המאה אף הפכהמצרים למרכז הדפוס והספרות שלהמזרח התיכון, והדפוס צבר תאוצה באזור לאחר כ־400 שנים של התנגדות שלטונית ותרבותית לתופעה[57].
1853:פתיחת יפן למערב –הצי של ארצות הברית כופה עליפן את פתיחתה להשפעה כלכלית זרה לאחר כ-200 שנים של בידוד מבחירה. לאחר שפותחת יפן את שעריה, מאמצת תוכנית מהירה של אימוץ רעיונותמודרניים, ונורמותמערביות של התנהגות פוליטית וכלכלית, כולל רעיונות אירופיים של ריבונות ופרקטיקה דיפלומטית[17]. בשלושת העשורים האחרונים, התחילה ביפןתקופת מייג'י, במהלכה הצליחה יפן לצמצם את ההטיה הדרמטית לטובת המערב בהסכמים הבין-לאומיים ולחזק את מעמדה העולמי[58].
1869:רצח העם הטסמני – לאחר עשרות שנים של דילול אוכלוסיית הילידים בטסמניה בידיהבריטים, נקבע מותו של הגבר האחרון שהיה בעל מוצא טסמני ילידי משני הוריו, וכך למעשה נמנעה האפשרות להיוולדם של ילידים טסמנים[59][60].
הודו הבריטית –בריטניה מכרסמת בהדרגה ביציבותן של אימפריות ונסיכויות באזור הודו, ועד סוף המאה כובשת שטחים נרחבים בדרום אסיה, ובהם כלתת-היבשת ולראשונה מאחדת אותה תחת שלטון אחד[17].
סחר העבדים ביבשת שהתפתח במאות השנים הקודמות השפיע מהותית על החברה באפריקה. במספר אזורים באפריקה הפך נפוץ שנשים שבויות עובדות בשדות ומכלכלות גברים לוחמים. באזורים שונים התערערו המבנים החברתיים המסורתיים. לקראת סוף המאה ניסוהבריטים למנוע את סחר העבדים, ואומנם בסופו של דבר פסק ייצוא העבדים מהיבשת, אולם מגמה זו בתורה הגבירה את השימוש בעבדים שימוש מקומי בלב יבשת אפריקה[38].
בתחילת המאה עלו ביבשת שני כוחות מקומיים משמעותיים.
במערב היבשת, נוצרה בשנת 1809קונפדרציה של עמיםמערב-אפריקאים תחת הנהגתח'ליפות סוקוטו. האיחוד הפך את הקונפדרציה לגורם מסחרי חשוב ביבשת, ולכוח הדומיננטי במערב אפריקה[61]. הצלחתמלחמת פולאני שהובילה להקמת האיחוד, הכניסה מספר אזורים ביבשת לתקופה של מלחמותג'יהאדאיסלאמיות המנסות לחקות את ההצלחה[62].
בדרום היבשת, כבר בתחילת המאה המעצמה המקומיתזולו הייתה גורם משמעותי באזור. בשנת 1817 ירש אותה ראש השבטשאקה ואיחד תחתיו שבטים מקומיים רבים בדרום היבשת והפך למעצמה החשובה באזור. היריבות המרכזית של הזולו הייתהבני הסווזי, אולם שאקה הביס אותם בשנות ה־20. תבוסתם של הסווזי גרמה לרבים מהם לברוח צפונה, שם היו מעורבים בהקמת שורת ממלכות חדשות מקומיות.[63].
שמונת העשורים הראשונים של המאה המשיכו את המגמה מהמאות הקודמות, של התפתחות איטית של מאחזיםקולוניאליים של מדינות אירופה לחופי היבשת. בשני העשורים האחרונים החלה תקופה המכונה "המרוץ לאפריקה", ובה השתלטו מעצמות אירופה על יותר ויותר שטחים ביבשת, כך שעד סוף המאה שלטו המעצמות – במיוחדבריטניה,צרפת,גרמניה ופורטוגל – על מרבית השטח מחוץ למדבר סהרה[34][64].
במאה ה־19 צברה תאוצה מגמה מן המאה הקודמת, ובה איבדה הדת בהדרגה את מקומה ככוח הדומיננטי בהשפעה על הלך הכוח של האוניברסיטאות, ואת מקומה תפסו רעיונות חדשניים של השכלה ומחקר אמפירי. מגמות אלה מזוהות במיוחד עםאוניברסיטת ברלין, שנוסדת בשנת1809, ובה הניסויים במעבדות החליפו את ההשערות הפילוסופיות; תורותתאולוגיות, עקרונות פילוסופיים ודעות רווחות מימי קדם החלו נבדקות בקפדנות ובאובייקטיביות; סטנדרטים חלוציים שלחופש אקדמי החלו להפוך לעקרונות מנחים. המודל הגרמני של האוניברסיטה כמכלול של בתי ספר לתארים מתקדמים, המבצעים מחקר מתקדם וניסויים אמפיריים, היה בעל השפעה עולמית ועיצב את דמותה של האוניברסיטה המודרנית[1].
השינוי התפיסתי הרחב של האוניברסיטאות שינה מהותית את תוכני הלימוד. מדעים כמופיזיקה,כימיה,ביולוגיה והנדסה החליפו רעיונות פילוסופיים ותאולוגים בתוכנית הלימודים[1].
מיקרוביולוגיה – בשנים 1877–1897 חלו מספר תגליות אשר שיפרו דרמטית את הידע האנושי לגבי השפעתם של יצורים שנשאים של מחלות, דוגמתיתושים וטפילים. ב־24 במרץ 1882 הכריזרוברט קוך על גילויחיידק השחפת, והראה שניתן לבודד חיידקים במעבדה[2].
רכבת – הדגמת הנסיעה הביצועית הראשונה שלקטרקיטור בוצעה ב־1812. בשנת 1830 נפתח קו הרכבת הבין-עירוני הראשון –מסילת הרכבת ליברפול מנצ'סטר באנגליה באורך 50 קילומטרים[73]. קווי הרכבת פותחו בתחילה על ידי חברות פרטיות והיו הצלחה כלכלית שכן החלופות היו יקרות, איטיות ופחות נוחות. הדבר גרם לפיתוח מהיר של המסילות – בין 1826 ל-1836 נפתחו באנגליה לבדה מסילות באורך של 378 מיילים. עד 1844 האורך הכולל של המסילות במדינה הגיע ל-2,210 מיילים[74]. עד 1850 מחוזות רבים באנגליה קושרו זה לזה ואל לונדון הבירה. בהמשך פותחו מאוד גם קווי הרכבת ברחבי אירופה וצפון אמריקה (ב-1869 נפתחה מסילת הרכבת שחיברה את מזרח ארצות הברית למערבה(אנ')). לפיתוח מסילות הברזל היו השלכות רבות – מבחינת הכלכלה הדבר הוזיל את המסחר, הוריד את מחיר המוצרים המוגמרים והוביל לעלייה בביקוש למוצרי תעשייה שונים כמו בגדים או רהיטים. הדבר גם הקל על צמיחת פירמות ומפעלים גדולים יותר בשל שיפור יכולות לוגיסטיות דברים אלו יצרוצמיחה כלכלית וכן שינויים חברתיים שונים. היכולת המשופרת להעביר אנשים ודואר הקלה על הפצת רעיונות והוזילה את תיירות הפנים של המעמד הגבוה באירופה. השיפור הניכר בתחבורה אפשר גם העברה קלה של צבאות בין חלקים שונים של המדינה מה שהעניק יתרון צבאי משמעותי למדינות בעלות רשת מסילות ברזל. ב-1879 הומצא הקטר החשמלי .
מנוע קיטור – במחצית הראשונה של המאה התניידו כלי תחבורה שונים באמצעותמנועקיטור. הביקוש לפחם, מסילות ברזל, קטרים, קרונות, גשרים, יצרתהליך אוטוקטלייטי בתעשיות של פחם, פלדה, ומנועי קיטור. מנועי הקיטור אפשרו כריית פחם ופלדה במכרות עמוקים וגדולים יותר והוזילו את הכרייה וההפקה שלהם. מצד שני הביקוש לברזל ופלדה בשל תעשיות הרכבת, אוניות הקיטור ומגזרים נוספים (בניית מפעלים, מבנים רבי קומות) עודד בניית מפעלי פלדה גדולים יותר שהוזילו עוד את הפקת הפלדה בעקבות שיפור ידע בענף המטלורגיה, כורי היתוך גדולים יותר ויתרונות לגודל. במקביל הדבר עודד מחקרים על שיפור מנועי קיטור ומנועים בכלל ושכלל התאוריה של תרמודינמיקה.
צילום וראינוע – ראשית הצילום הבסיסי בשנת 1822 עם פיתוח טכניקת ההליוגרפיה, ועם הפצתה בתפוצה רחבה של טכניקת הדאגרוטיפ בשנת 1837. טכניקת הקולודיון משנת 1851 וטכניקת הצילום היבש(אנ') משנת 1878, אפשרו צילום מהיר פי 120 מהטכניקות המוקדמות, ואפשרה שימוש מעשי במצלמות ידניות שאינן מחוברות לחצובה[77]. משנות ה-70 החלו פיתוחים שונים המציגים סדרה של תמונות נעות עד שבשנת 1895 הציגוהאחים לומייר את הראינוע ואיתו את הסינמטוגרף[78].
הקלטתקול – פיתוחים ראשונים של המצאות שיכלו להקליט ולהשמיע צלילים הוצגו בשליש האחרון של המאה. פותחו לקראת סוף המאהאבות טיפוס של הגרמופון[79].
המצאות נוספות
מכונת תפירה – השתכללה בהדרגה לאורך המאה החל מהדגם הראשון שיוצר בשנת 1830 (בָּרתֶלֶמי תימוֹניֶה הצרפתי)[80].
גפרור – פיתוח ושיווק לראשונה בין השנים 1827–1832. שיפור בטיחותם ואמינותם בין השנים 1845–1855[81].
שוקולד – אבקת הקקאו שלקונרד ון האוטן ההולנדי פותחה בשנת 1828 ואפשרה הפקה זולה יותר של מוצרי שוקולד, ולראשונה הנגישה שוקולד לציבור הרחב ולא רק לעשירים ביותר. בשנת 1847 פיתחג'וזף פריי האנגלי את חטיף השוקולד, ובסוף שנות ה-70 פותחו לראשונה מכשירים המאפשרים ייצור חטיפי שוקולד להפצה המונית[82].
מקרר תעשייתי – הומצא על ידי ג'יימס האריסון האוסטרלי בשנת 1856[83].
מקלע – מכונת הירייה האוטומטית השתדרגה לאורך המאה והפכה לכלי לחימה משמעותי לקראת סופה.ריצ'רד ג'ורדן גאטלינג פיתח בשנות ה־60 של המאה אתמקלע גאטלינג, הראשון שהצליח לירות סדרת יריות באופן אמין[84], ובשנת 1884 הופיעה מכונת הירייה האוטומטית האמיתית הראשונה[85] –מקלע מקסים.
בנייה – המצאת המעלית (אלישע אוטיס, 1857) ופיתוחתהליך בסמר שסייע לבנות מבנים בעזרתפלדה, שהייתה קלה וחזרה יותר מברזל, מאפשרים את ראשית בנייתגורדי השחקים בארצות הברית של שנות ה־80 של המאה. עם התגברות תופעת העיור, בסוף המאה, סגנון הבנייה התפשט בסוף המאה והחל לשנות את קו הנוף של ערים שונות[86].
התחזקותן הפוליטית והכלכלית של המעצמות האירופאיות, והתפשטות הקולוניאליזם האירופאי, הביאו איתם לאורך המאה גם השפעה רבה על תרבותם של אזורים רבים ברחבי העולם. מאפיינים של השפעות אלו ניכרו במגוון תחומי התרבות והאמנות וניכרו בין היתר באדריכלות, במוזיקה, בספרות ובציורים המקובלים. חלק מהאזורים קיבלו אימצו השפעות אלו בקלות יחסית ובאחרים רווחה גישה שמרנית יותר שבאה לידי ביטוי בניסיון לשמור על הבידול התרבותי והאומנותי.
1840–1880:ריאליזם – זרם ששאף לייצג את המציאות כפי שהיא בפועל, כתגובה לנאו־קלאסיציזם ולרומנטיקה שהתייחסו למציאות כנקודת מוצא בלבד.
1874 ואילך:אימפרסיוניזם – התפתחות של תפיסת הריאליזם ששאפה לתפוס רגע קצר במציאות ולהציגו כפי שהוא, לעיתים תוך שימוש בתנועה. התנועה הושפעה מפיתוחים טכנולוגים של תקופתה ומהשפעות מיןהמזרח הרחוק.
1880 ואילך:פוסט אימפרסיוניזם – תופעה אמנותית שהגיעה כתגובה לאימפרסיונזם, ואיגדה בתוכה תת-זרמים שונים שאימצו חלק ממאפייני האימפרסיוניזם ודחו אחרים.
המזרח הרחוק – בסין לאורך מרבית המאה נחשבו כאמנות גבוהה יצירות ציור בנייר או במשי על אלמנטים מסורתיים דוגמתמגילות תלויות או מתגלגלות, מניפות ועוד. לקראת סוף המאה חדרו יותר ויותר השפעותמערביות לאמנות הסינית וגרמו לפיצול של שני זרמי ציור מרכזיים – ציור לאומי (Guohua) וציור בסגנון מערבי (Yanghua)[87]. בסוף המאה החלה בסין אסכולתבית ספר שאנגחאי(אנ'), ששילבה השפעות של מספר זרמים יחד[6]. בהודו ובאזורים נוספים בדרום אסיה שהיו בשליטה והשפעהבריטית בחלק מהמאה – חדרו השפעות מערביות במהירות, והמצאות מערביות דוגמתצילום עשו את דרכן לאזור זה והשפיעו על האמנות המקומית[7].
השינויים החברתיים, הכלכליים והטכנולוגיים הדרמטיים שהתחוללו במערב לאורך המאה, השפיעו רבות על תחום המוזיקה. עד למאות הקודמות מוזיקאים היו בדרך כלל נגנים או מלחינים מטעםחצר או מטעםהכנסייה, והמוזיקה נוצרה עבור גורמים אלו. עלייתמעמד הביניים במאה ה־19 גרמה לקהל רחב יותר לרצות גישה למופעי מוזיקה ולחינוך למוזיקה. תופעה זו גרמה מצד אחד לצמיחתה של תרבות מופעי-סלון באירועים והגדלת הזדמנויות כלכליות של מוזיקאים, ומצד שני הגדילה את מעמדם של "כוכבים" עולים בתחוםהמוזיקה הקלאסית, גם בקרב מלחינים וגם בקרב נגנים, כאשר הדוגמאות המפורסמות ביותר ל"כוכבים" הראשונים היו הכנרניקולו פאגאניני והפסנתרןפרנץ ליסט. עלייתם של נגנים וירטואוזים ופופולרים גרמה להתפתחותם שלכלי נגינה חדשים שמתאימים לנגינה וירטואוזית או רמה יותר, וטכנולוגיות חדשות אפשרו פיתוחם, למשל, שלכלי קשת ופסנתרים גדולים יותר שנשמעים למרחוק. כאשר גדלו הביקוש והחשיפה, הדבר עודד מלחינים לנסות ולהרחיב את הרף המקובל, וכך קמו תזמורות גדולות יותר, ואותגרומוסכמות רבות שהיו נהוגות במשך שנים רבות[10].
לאחר שנים של בידול יחסי באמנויות אלו, במאה זו חדרו למדינות המוסלמיות סוגות הדרמה והאופרה ששגשגו באירופה[11]. בעקבות פתיחות וסובלנות יחסית באזורמצרים, הפכה בהדרגה מצרים לבירה התרבותית של ארצות הערב במחצית השנייה של המאה, בנוגע לאמנויות הבמה ותחומים נוספים[89].
תהליכי התיעוש והעיור שהחלו בבריטניה הוויקטוריאנית והתפשטו למדינות רבות נוספות במחצית השנייה של המאה הביאו איתם שינויים חברתיים שהשפיעו גם על תחום הפנאי. בעיירות תעשייה ובערים נוצרה בהדרגה שכבה של אנשימעמד הפועלים שרבים מהם סיימו לעבוד בשבת בשעה מוקדמת, ואלו חיפשו אחר צורות חדשות של פנאי קולקטיבי. אל משבצת פנאי זו נכנס בהדרגה ראשיתו של הספורט הממוסד, ובראשו הכדורגל[13].
עלייה בשיעור האוריינות בתקופה זו במקביל לעלייה בתפוצת הרכבות, אפשרו בפועל לכמות הולכת וגדלה של אנשים לעקוב בעיתונים אחר תוצאות ספורט ולהגיע בפועל למשחקי ספורט מרכזיים או מקומיים. בשני העשורים האחרונים של המאה זינקה הפופולריות של משחק הכדורגל, ואלפי צופים פקדו כל משחק ממוצע[13].
אדריכלות מערבית הפכה משמעותית בתרבות העולמית, והשפיעה על אזורים נוספים מחוץ לאירופה. בארצות האסלאם סייעו מומחים אירופים להתאים לתרבות המקומית את החידושים האירופים[12].
סוף המאה:אדריכלות מודרנית – ניצניו של זרם זה מתחילים בסוף המאה. הגישה המודרנית שמה דגש על פונקציונליות, והשתמשה בטכנולוגיות חדשות ובהתאמה לצרכים החדשים של העולם המודרני[94].
דבר – במחצית המאה מגפת דבר שהכתה באירופה ואמריקה במאות שלפניה הגיעה למזרח הרחוק, ובמשך עשרות שנים גבתה המוני קורבנות. בסוף המאה המגפה תחילה להבלם בזכות התקדמות מדעית[95].
כולרה – לאורך המאה החלו ניסיונות מסודרים לתיעוד התפרצויות של מגפות כולרה, ותועדו 6 התפרצויות, כולן מאזור הודו, שהתפשטו באופן נרחב בעולם, בדרך כלל במסלול דומה למדי שמתחיל מאסיה ועובר לאירופה ולאמריקה. בשיאן גבו מגפות אלו שיעורי תמותה שהגיעו למספר אחוזים מהאוכלוסייה[96].
בצורת באפריקה – שני העשורים הראשונים של המאה היו עשורים של סדרתבצורות קשות באפריקה (1800–1803, 1812, 1816–1818)[63].
.jpg)
_-_Portrait_of_Leo_Tolstoy_(1887).jpg)
