Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

המאה ה-16

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה, החל מ־28.12.2025: כדי למנועהתנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
רצוי במיוחד לא לבצע שינויים במבנה הפרקים, מאחר שהערך בתהליך הרחבה משמעותי בסגנון הערכים עלהמאה ה-17 עדהמאה ה-19.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה, החל מ־28.12.2025: כדי למנועהתנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
רצוי במיוחד לא לבצע שינויים במבנה הפרקים, מאחר שהערך בתהליך הרחבה משמעותי בסגנון הערכים עלהמאה ה-17 עדהמאה ה-19.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
מאות:

המאה ה-15 • המאה ה-16 • המאה ה-17


עשורים:

1490-1499 • 1500-1509 • 1510-1519

שנים:
 • 1499 • 1500 • 1501 • 1502 • 1503 • 

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת1501 והסתיימה בשנת1600. מאה זו נמצאת בשלב ראשוני של התקופה המודרנית[1], והעת החדשה.

מאה זו היא נקודת מפנה בעליית חשיבותן של ממלכות מערב אירופה בסחר העולמי[2]. עם זאת, במבט עולמי יתרונן עדיין לא היה ברור על מוקדי הכוח האחרים ברחבי העולם[3]. במבט־על, היו במאה זו מספר מרכזי עוצמה ברחבי העולם:סין של שושלת מינג (שהייתה המאוכלסת מכולן) במזרח הרחוק;האימפריה המוגולית והאימפריה הפרסית הספווית במרכז אסיה;האימפריה העות'מאנית ורוסיה המוסקבאית בתפר של אירואסיה; צרור ממלכותמערב אירופה. במנותק מעט מאלו, באפריקה הייתהממלכת מאלי[4] ובאמריקה האצטקים והאינקה התחלפו במהלך המאה בספרדים[4][5].

במהלך המאה התרחשו שינויים משמעותיים במפה הגאופוליטית העולמית, כאשרהאימפריה העות'מאנית התחזקה וכבשה שטחים רבים במזרח התיכון[6]. השתלטותם של העות'מאנים על מערב אסיה, לצד התחזקות מעצמות מוסלמיות במרכז אסיה, הובילה לכך שדרך המשי נשלטה בידי ממלכות מוסלמיות[7], וזה יצר חיץ ביןאירופה לביןהמזרח הרחוק. חיץ זה האיץ תופעה נוספת בההאימפריה הספרדית שלבית הבסבורג, שהיה בעל אחיזה בממלכות ברחבי אירופה, השתלטה על שטחים באמריקה הדרומית. במקביל יצרההאימפריה הפורטוגזית (שלקראת סוף המאה אוחדה גם היא תחת האימפריה הספרדית) רשתנמלים שהקיפה אתאפריקה והמשיכה עד למזרח הרחוק, כנתיב סחר חלופי לזה היבשתי[6].

התפתחויות אלו חיזקו את חשיבותה של האימפריה הספרדית והדומיננטיות שלה באירופה בפרט ובנתיבי הסחר העולמיים בכלל, ומגמה זו התחזקה כאשר הספרדים החלו לנצל את המשאבים של יבשת אמריקה, שהתגלתה בידי האירופאים בסוף המאה הקודמת. הספרדים שגשגו במיוחד על רקע חולשתה שלצרפת שהייתה שקועה בסכסוכים פנימיים במרבית המחצית השנייה של המאה, והספרדים ניסו למנף את היתרון שלהם כדי לדרושמונופול על הסחר בכל מקום בעולם בו מונף דגל ספרדי. התפתחויות אלו בסחר הגלובלי, לצד יריבויות מקומיות באירופה, הובילו אתאנגליה לזנוח את היריבות הוותיקה שלהם מול הצרפתים ולעבור בהדרגה ליריבות מול הספרדים שהתפתחה בסוף המאה למלחמה גלויה, במסגרתמלחמת שמונים השנים[2].

עליית הסחר האטלנטי העלתה את חשיבותם של הנמלים עם גישה נוחה לאוקיינוס האטלנטי, דוגמתליסבון ואנטוורפן, שאיתגרו את הדומיננטיות שלונציה, שנהנתה מדומיננטיות בדרכי הסחר שלהים התיכון ועדיין הצליחה לשמור על מעמדה על אף התחרות האטלנטית, והייתה משמעותית בתיווך סחורות בין אירופה למזרח הרחוק[8]. בנוסף, עליית הסחר הגלובלי הביאה את אירופה (ואזורים נוספים שהשתתפו בסחר, דוגמתיפן[9]) לתקופה של התרחבות כלכלית משמעותית, והתרחבות זו בתורה מילאה תפקיד מרכזי בתמורות רבות אחרות של תחילתהעידן המודרני – חברתיות, פוליטיות ותרבותיות, רבות מהן קשורות הן לרנסאנס והן לרפורמציה[10], שפיצלה את הנצרות האירופית[11]. הגישה לסחורות חדשות והתייעלות שיטות הסחר הימיות העשירו את החיים החומריים והביאו לצמיחת האוכלוסייה של אירופה אחרי שתי מאות של קיפאון. סוחרים, יזמים ובנקאים סחרו בהון בנפח חסר תקדים. רוב ההיסטוריונים רואים במאה ה-16 את התגבשותו, או לפחות את תחילתו, של הקפיטליזם המערבי, אם כי גרסה מוקדמת זו של הכלכלה המודרנית עדיין התאפיינה במשברים פיננסיים תכופים[10].

הגעת האירופאים לאמריקה גרמה להשפעות משמעותיות נוספות. בין היתר, השינויים שנגרמו לאוכלוסייה הילידית האמריקאית – בראשה תמותה ממגפות שהביאו איתם האירופאים – גרמו למותם של כ־90% מבני האוכלוסייה המקומית ביבשת[12][13], על פי חלק מההערכות, מתוך כ־60 מיליון איש, נותרו כ־5–6 מיליון[13].

במאה זו מתחילההמהפכה הקופרניקאית שמתניעה אתהמהפכה המדעית באירופה[14][15].

אירועים עולמיים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

רוב מאה זו נמצאת בין שני הגלים של תקופת "עידן הקרח הקטן" ומאופיינת בהתחממות יחסית של הטמפרטורה[16]. עם זאת, החל מסביבות 1560 החל גל נוסף של התקררות[17].

עידן התגליות

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –עידן התגליות

בסוף המאה הקודמת החלו שתי מגמות מרכזיות, שהיו משמעותיות לאורך מאה זו:גילוי אמריקה והחקר והכיבוש שלה בידיהאימפריה הספרדית[5], וביסוסו של נתיב סחר למזרח הרחוק שעבר דרומית לאפריקה, בראשותה שלהאימפריה הפורטוגזית[18]. כדי למנוע חיכוך מתמיד בין שתי האימפריות, קבעו השתים בסוף המאה שעברה אתחוזה טורדסיאס, שחילק את "העולם החדש" בין השתיים. ב־22 באפריל1529 נחתם גםחוזה סרגוסה שהשלים את חוזה טורדסיאס ואיפשר לאימפריות למקד את המשאבים שלהן כל אחת באזורים מסוימים[19].

דרכי הסחר החדשות לאמריקה ולמזרח הרחוק העלו משמעותית את חשיבותם שלנתיבי הסחר הימיים במאה זו[20]. בין נתיבי הסחר הימיים החדשים, עלתה גם חשיבותם של נתיבי סחר צומחים בדרום מזרח אסיה, בין נמלים חשובים שלהארכיפלג המלאי, ואזורים יבשתיים לחופיים סין הדרומי. עליית דרכי סחר אלו היא חלק מהסיבות להתפשטות האסלאם בדרום מזרח אסיה גם במאה זו[21]. במקביל התפשטה גם הנצרות למזרח הרחוק, ובמיוחד ליפן והודו. במחצית השנייה של המאההמירו את דתם לנצרות כ-300,000יפנים[22].

החשיבות של השליטה בדרכי הסחר העלתה בתורה בהדרגה גם את הדומיננטיות של הלוחמה הימית, ותופעה זו גרמה להגדלת הציים. לדוגמה,הצי הספרדי גדל פי 3 בתוך 12 שנים, בין השנים 1562–1574[23].

הקפת העולם הראשונה:

גילוי וכיבוש אמריקה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בהתאםלסיכום ביןהאימפריה הספרדית והאימפריה הפורטוגזית, במהלך המאה משתלטים הספרדים עלמרכז אמריקה ומערבאמריקה הדרומית, והפורטוגזים (שמתאחדים אמנם בסוף המאה תחת הכתר הספרדי) משתלטים על אזורי החוף שלברזיל המודרנית[5].

ציר הזמן של גילוי וכיבוש אמריקה בידי האירופאים:

דרך הסחר מדרום לאפריקה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

במאה זו המשיכההאימפריה הפורטוגזית לחזק את דרך הסחר החדשה יחסית שבשליטתה, שמקיפה את אפריקה בדרך אל המזרח הרחוק.

לאורך המחצית הראשונה של המאה הצליחה פורטוגל להשתלט על מספר נקודות מפתח, בראשןהורמוז(אנ') וגואהאוקיינוס ההודי) ומלאקה (מלזיה המודרנית), ולייצר ביניהןנתיב סחר ימי משמעותי[18]. במקביל, התבססו קשרי גומלין ביןממלכת פורטוגל לבין ממלכות במערב-מרכז אפריקה ובראשןממלכת קונגו וממלכת נדונגו(אנ'), סביב שיתוף פעולה בסחר עבדים ובסוגיות נוספות[26]. בשנת 1557 הקימוהפורטוגזים תחנת מסחר רשמית למחצה גם במקאו, בסין היבשתית, שעזרה להם לעגן אחיזה מבוססת יותר במזרח הרחוק[27].

בשליש האחרון של המאה השתנתה המדיניות של פורטוגל בעקבות הערכות למצבוריזהב וכסף באזור, והחלה לוחמה בלתי פוסקת עם המקומיים, במקביל לעסקאות חליפין בהן החליפו הצ'יפים האפריקאים עם הפורטוגזים עבדים, בתמורה לנשק חם וסחורות מאירופה או אמריקה. בעשורים האחרונים החלו להופיע באזור קבוצות מקומיות של שודדים שלכדו אנשים לעבדות, והפורטוגזים החלו לסייע לקבוצות אלו. התבססותה של האימפריה הפורטוגזית בהדרגה בחוף המערבי של אפריקה הוביל להשתלטותה על ערי מפתח מפותחות גם בחוף המזרחי. הקמפיין הפרוטוגזי גרם לדעיכתן הכלכלית והתרבותית של ערי החוף המזרחי ביבשת[26].

עד סוף המאה הפורטוגזים הפכו לאימפריה היחידה, מלבדספרד בפיליפינים, שהחזיקו במערכת של עמדות מבוצרות ממזרח לכף התקווה הטובה. לפורטוגזים היו נמלים לאורך החוף המזרחי של אפריקה, דרךהודו ועדאינדונזיה, ובנמלים אלו התנהל מסחר תחת החוק הפורטוגזי[18]. עם זאת, במקביל לפורטוגזים, בשנת1593 תועד מסע הסחר המוקדם ביותר של שלהרפובליקה ההולנדית לאפריקה, מסע שהוביל לפיתוח נתיב סחר אזורי בהובלת ההולנדים[28].

כלכלה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

תקופה זו היא שיאה של גישת המרקנטליזם[29], לפיה העושר הקיים בעולם מוגבל, כך שכדי שמדינה אחת תתעשר, עליה לעשות זאת על חשבון מדינות אחרות[30].

דרכי הסחר הימיות הבינלאומיות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

תחילת המאה היא בסימן עליית דרך הסחר הפורטוגזית מסביב לאפריקה, דרך סחר שמעפילה בחשיבותה על דרך סחרממלוכית-ונציאנית להעברת סחורות דרךהים התיכון, שהייתה דומיננטית יותר קודם לכן. חלק מהסיבות לשינוי הדומיננטיות בדרכי סחר, קשור לערעור יציבות ממלכת הממלוכים שנקלעה למלחמה מול ונציה (1505–1508) ובהמשך תבוסתם לעות'מאנים. בהכללה, ניתן לאפיין את 3 העשורים הראשונים של המאה ככאלו שסבלו מהפרעה בסדר הכלכלי הקודם, ולאחר מכן התחזקות מהירה של הכלכלה באירופה עם נתיבי הסחר החדשים. בתקופה זו, ערי הים התיכון הזדקקו לסחורות שרוכזו מליסבון כדי שתוכלנה לספק אותן בשאראגן הים התיכון[31].

לאורך המאה מגלות המעצמות האירופאיות אתאינדונזיה ואיי מרקיז והשתלטו על המסחר באזורים אלה. בתחילה יוצרים הפורטוגלים לעצמם מונופול על השיט והמסחר באוקיינוס ההודי ובהתאמה גם על המסחר האירופי עם הודו והמזרח הרחוק. בעקבותיהם מגיעים בשלהי המאה ה-16 לאזור גם ההולנדים והאנגלים[18][28]. במחצית השנייה של המאה החלה עלייתו של מודלחברות הצ'ארטר(אנ'), שפעלו כמונופולים של סחר אוקולוניזציה מטעם ממשלות. ממשלות אנגליה,צרפת והולנד עמדו מאחורי חברות בסגנון זה. בשנת 1555 נוסדההחברה המוסקבאית, שהייתה החברה הראשונה שפעלה במודל זה[32][33].

במקביל, לקראת אמצע המאה, התחזקותם של העות'מאנים והשתלטותם על נמלים חשובים בקרבתהאוקיינוס ההודי חיזקו גם את מעמדם שלהם בסחר העולמי, ואפשרו להם לקרוא תגר על נתיב הסחר הפורטוגזי למזרח, לכרות בריתות עם בני בריתמוסלמים במזרח הרחוק, ולקחת חלק בצמיחה הכלכלית שנתיב הסחר סיפק. במחצית השנייה של המאה, שני נתיבי הסחר, הן הפורטוגזי מסביב לאפריקה, והן העות'מאני דרך מזרח הים התיכון, הלכו ושגשגו והגבירו את העושר של המעצמות האזוריות. עד לסוף המאה כמות הייבוא לאירופה מהמזרח הייתה יותר מכפול ממה שהייתה בסוף המאה שעברה[31].הסחר הבין-לאומי שהובילו בעיקר האירופים, הוביל להגדלה משמעותית של ההיצע באזורן שלערי נמל חשובות לאורך נתיבי הסחר החדשים, למשל, במזרח הרחוק, ואלו הובילו לירידה במחירים של סחורות רבות באזורים אלו[34]. במקביל גם ערי הנמל של אירופה שגשגו והפכו למרכזיות, ונהנו הן מגידול האוכלוסייה והעיור, והן מצמיחת המסחר הבין-לאומי[20]. בים הצפוני לאירופה, במחצית הראשונה של המאה, בלטו בשגשוגןאנטוורפן וברית של ערים גרמניות שכונתה "ברית הנזה". תפקידה של אנטוורפן בפתיחתמלחמת 80 השנים, הוריד את העיר מחשיבותה, ובים הצפוני תפסה בהדרגהאמסטרדם את מקומה כעיר הדומיננטית ביותר, לצד ערי "ברית הנזה"[8][20]. שינוי מגמה נוסף היה הפחתת התחרות על אותם המשאבים בין הערים המרכזיות בכל אזור, ותחילת אפיונן של ערים מסוימות כמתמחות בנישות כלכליות מסוימות, כך שערים מסוימות למעשה פעלו בשיתוף פעולה כדי למקסם את היעילות הכלכלית של כולן יחד[20].

היותה של אפריקה תחנה חשובה בדרך הסחר הפורטוגזית השפיע עמוקות גם עליה. הייבוא לאפריקה מאמריקה בנתיבי הסחר החדשים גרם לכך שחקלאים מאזורים רבים – מקצה מערב אפריקה באזורסנגל המודרנית ועדדרום אפריקה – החלו לעבור לגידוליתירס, העמידים יותר לבצורת, וסייעו לקיום תזונה רציפה באזורים אלו. המעבר לתירס, שגם ניתן לאחסון לטווח זמן ארוך יותר, שינה את הפוליטיקה והחברה בקהילות המקומיות, כאשר שליטים יכלו לתת תירס לתומכיהם, מה שאיפשר לשליטים להקרין כוח על כמות אוכלוסיה גדולה יותר מבעבר[35].

מגמות ומנגנונים מודרניים ראשוניים באירופה

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • פטנטים מלכותיים – הפכו לפרקטיקה נפוצה באזורים מסוימים באירופה לאורך המאה, ביניהם מדינותחצי האי האיטלקי ואנגליה. פטנטים אלו היו מעניקיםמונופולים זמניים ליוצרים וחברות על מסחר במוצרים מסוימים. הפטנטים המלכותיים לא עסקו בזכויות היוצרים, אלא בהסדרת יכולתה של המדינה לקבל מיסים ולהשפיע על תוכן היצירות[36][37].
  • אינפלציה – התגברות הסחר הבין-לאומי גרמה לכניסה של סחורות חדשות לאירופה, ביניהן גם מתכות ששימשו למטבעות. בשנת 1550 הגיע לספרד (ומשם, בהדרגה, לשאר אירופה) מלאיכסף משמעותי מפוטוסי שבאמריקה. נוסף על כך, טכניקות מתקדמות יותר לניצול מיטבי יותר של פירי חפירה הגבירו את מלאי הכסף מתוך אירופה עצמה. מגמות אלו היו בין הסיבות לתופעה שהייתה חריגה עד אז, של אינפלציה מתמשכת לאורך כל המאה. תופעה זו כונתה "מהפכת המחירים". המידע בנושא אומנם חסר, אולם על פי הערכות נפוצות, מלאי הכסף באירופה גדל פי 3–3.5 לאורך המאה כולה. מבחינת המחירים עצמם, על פי אחד החישובים, המחירים עלו במהלך המאה במונחים נומינליים פי שישה ובמונחים ריאליים פי שלושה. באותה העת הסיבות לאינפלציה לא היו ברורות לכל, וגורמים שונים האשימו אלו את אלו בעליית המחירים, כך שהאינפלציה הגבירה את המתחים החברתיים באותה התקופה. לצד זאת, תאורטיקנים שונים דוגמתג'ון מיינרד קיינס סברו כי התמריצים שייצרה האיפלציה בשוק הם חלק תחום בהתגבשות ראשית הקפיטליזם המודרני[38].
  • פרוטו־תעשייתיות – כינוי לתופעה נוספת שצברה תאוצה באירופה במאה זו. בתהליך זה, טכנולוגיות של תעשייה מוקדמת, כמוטוויית בדים אואריגה, הפכו נפוצות יותר, במיוחד באנגליה וגרמניה, ואיפשרו ליותר משפחות לבצע מיקרו־ייצור של מוצרים בכפרים. תהליך זה התקדם בניגוד לניסיונן של הגילדות המקצועיות לשמר את היכולת המקצועית תחת אחריותן, ואיפשר להמונים גישה זולה יותר לתוצרים של מלאכות שקודם לכן היה אפשר להשיג רק מבעלי מלאכה החברים בגילדות, ולעיתים אף איפשר לכפריים להשיג הכנסה נוספת, שסייעה במיוחד בתקופות בצורת[39].
  • בנקאות – מאה זו היא אבן דרך בהתפתחות הבנקאות, בשלב זה באירופה (בתחילה בדרוםגרמניה), כמוסדות יעילים לסחר בין-לאומי[40].

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אירופה והמזרח התיכון

[עריכת קוד מקור |עריכה]

האימפריה העות'מאנית – עלייה ובלימה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

האימפריה העות'מאנית החלה את המאה ככוח עולה ששולט באזוראסיה הקטנה והבלקן, והיא פתחה את המאה בהתרחבות והתפשטות משמעותית. בעשורים הראשונים של המאה, בתוך כעשר שנים כובשת האימפריה העות'מאנית שטחים אדירים במזרח התיכון ומזרח אירופה, ואף הגיעה במסע כיבוש עד שעריוינה[41][7][5]. לקראת אמצע המאה המשיכה והרחיבה את אחיזתה במזרחהים התיכון[41].

בשלב זה החזיקו העות'מאנים צבא מתקדם שכלל יחידות עילית דוגמת היניצ'רים, וכאשר כבשו אתהבלקן הפכו לצבא החזק באירופה, ואף אתגרו את הדומיננטיות הפורטוגזית באוקיינוס ההודי. באזורי הגבול ביצע הסולטאן משא ומתן עם הממלכות השכנות ובמקרים מסוימים, דוגמתטרנסילבניה, הצטרפו טריטוריות תחת שליטת העות'מאנים מבחירה. עם זאת, הם לא יכלו להפנות את מלוא המשאבים שלהם לאירופה מכיוון שאותגרו ממזרח מידיהשושלת הספווית שהתבססה בפרס, ומאחר שהחזיקה בדת מדינהשיעית, ראו עצמם כיריבים טבעיים של העות'מאניים הסונים[41].

אולם, במחצית השנייה של המאה – האימפריה העות'מאנית נכנסת לתקופה של חוסר יעילות ונסיגה יחסית בכוחה. הפיחות בכיבושם של שטחים חדשים הקשה על המנגנון הבירוקרטי של העות'מאנים, בו יחידות העילית, היניצ'רים, נהנו ממעמד לצד המון משמעותי, שנשען על ביזה ושלל קרב. כשחדלו הכיבושים, פנו היניצ'רים הממורמרים למעשי שוד בתוך גבולות האימפריה. בעשורים שלאחר מכן נוצר כדור שלג שהחמיר את התופעה, על רקע עליית מחירים, וגורמים נוספים – ביניהם אף גובי מיסים שחיפשו מימון להמשך הלחימה מולהאימפריה הפרסית – החלו לבזוז את האיכרים הפשוטים, מה שפגע עוד יותר בתוצרת ובכלכלה. החל משנת 1566 החל תקופה בה שלטו על האימפריה רצף סולטאנים שדחפו את האימפריה לכיוון יותרריכוזי ושמרן, ונתנו משקל גבוה לשיקולי חצר פוליטיים. בתקופה זו נפגעו משמעותית הסוחרים הזרים, שהיו חלק חשוב מהכלכלה של האימפריה. לפרקים הוטלו עליהם מיסים כבדים ומפעם לפעם רכושם הוחרם בידי השלטונות. מהלכים אלו הפחיתו את יעילות המסחר[7].

בתקופה זו נוצרה קואליציה של מדינות ים תיכוניות אירופאיות כנגד העות'מאנים וזו הצליחה לבלום מעשית את ההתקדמות של העות'מאנים אל תוך אירופה[41]. במקביל גם הפרסים והרוסים ניסו לקיים ביניהם שיתוף פעולה אנטיעות'מאני, תוך ניסיונות – שלא הבשילו – לקיים ברית צבאית של ממש[42]. ניסיון זה נזנח עוד יותר כאשררוסיה הצארית, יריבתם של העות'מאנים מצפון[43] נקלעה למשבר חמור בשנת 1584 עם מותו שלאיוואן הרביעי, שהכניס את לתקופה מלאת צרות, בהקוזאקים, וגורמים מהאיחוד הפולני-ליטאי ומשוודיה החריבו את הארץ[41].

ציר הזמן של האימפריה העות'מאנית במאה ה־16:

חומות ירושלים הוקמו בשנים 1535–1538 בפקודתסולימאן הראשון,סולטאןהאימפריה העות'מאנית

הרפורמציה הפרוטסטנטית

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –הרפורמציה הפרוטסטנטית

ייסוד התנועות הנוצריותהנצרות הפרוטסטנטית והפוריטניות, שיצאו נגד השחיתות שלהכנסייה הקתולית. הכנסייה הגיבה לרפורמציה בהגברת האדיקות, שכונתהקונטרה-רפורמציה[11]. לאורך המאה הלכה הפרוטסטנטיות והתפשטה באופן שהשפיע על העיצוב מחדש של הבריתות והמחנות באירופה. בין היתר המעבר שלהשושלת האנגלית לפרוטסטנטיות גדע את הברית הוותיקה שלהם עםקסטיליה, והתקדמות הרפורמציה בסקוטלנד פגמה בברית הוותיקה שלהם עםצרפת. במדינות רבות נוצרו מיעוטים דתיים גדולים וחזקים שחתרו לבריתות עם מדינות אחרות על בסיס אמונה משותפת[46].

אירועים בולטים בציר הזמן של הרפורמציה:

דומיננטיות בית הבסבורג

[עריכת קוד מקור |עריכה]

החל מהמאה הקודמת החלה לצבור תאוצה באירופה מגמה של מנגנוני ירושה שלא יביאו לפיצול אלא לשלטון ריכוזי ויעיל יותר. אירוע משמעותי במגמה זו קרה בשנת1519, כאשרקרל החמישי, מבית הבסבורג, ירש, בעקבות מהלכי נישואין מתוחכמים, טריטוריות אדירות שכוללות אתהאימפריה הרומית הקדושה (ששלטה על נסיכויות רבות במרכז אירופה),ספרד,חצי האי האיטלקי (שהיה אז בשלטון ישיר של ספרד) והטריטוריות הספרדיות באמריקה.

דווקא השנים הראשונות של שלטון קרל החמישי על אימפריית הענק שירש, 1520–1525, התאפיינו בסדרה של מרידות שהחלישו את השלטון המרכזי שלו.מרד האבירים (1522) ומרד האיכרים (1525) התקיימו באימפריה הרומית הקדושה על רקעהרפורמציה הפרוטסטנטית, ומרד הקומונרוס(אנ') (1520–1521) בספרד, לב האימפריה, סימן במיוחד את רגע חולשתה[54].

בהמשך התייצבה האימפריה ההבסבורגית הגדולה, והתבססותה של הבסבורג במרבית השטחים שמקיפים אתצרפת, הגדיר מחדש את המתיחות המרכזית שאפיינה את אירופה קרוב למאה שנים – בין בית הבסבורג לכתר הצרפתי. צרפת, אל מול שיטת הנישואין של הבסבורג, הצליחה בינתיים לשמור על נאמנות גבוהה בטריטוריות שבשליטתה בזכות שכלול שיטת ירושה של שטחיםפיאודלים בקרב האצילים. בנוסף, צרפת שהייתה לכאורה בעמדת נחיתות מול ההבסבורגים, ניצלה לטובתה את הסרבול וחוסר התיאום בין האזורים השונים שבשליטת ההבסבורגים. במקרים רבים נאלצו ההבסבורגים להפחית את משקלו של השלטון הריכוזי לטובת שיקולים אזוריים[54]. צרפת קיימה בתקופה זו ברית עםהאימפריה העות'מאנית, שאיגפה את ההבסבורגים ממזרח[7][54], כאשר באופן דומה ההבסבורגים שיתפו פעולה עםהאימפריה הפרסית השיעית כנגד העות'מאנים הסונים[7].אנגליה הסמוכה הייתה מזוהה עם תמיכתה בבית הבסבורג, אולם לאורך המאה צידדה במקרים שונים בצרפת כדי לקדם את האינטרסים שלה[54]. במסגרת יריבות זו התקיימו לאורך המאה גםהמלחמות האיטלקיות.

בשנת 1581 נקבעהאיחוד האיברי, שאיחד אתהאימפריה הפורטוגזית והספרדית, תחתהכתר הספרדי ויצר אימפריה ענקית אחת בעלת השפעה דרמטית על נתיבי הסחר הבינלאומיים.

מלחמת שמונים השנה
[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –מלחמת שמונים השנה

בשנת 1568 החלהמלחמת שמונים השנה עם מרד שלארצות השפלה נגדספרד ההבסבורגית ששלטה באזור הולנד, לאחר שפיליפה השני שינה מדיניות והגביר את דיכוי הזכויות ופעילות האינקוויזיציה באזור, לצד הגברת מיסים. ההתנגדות האזרחית הייתה עזה מספיק כדי לאחד יחד בלחימה את הקתולית והפרוטסטנטים המקומיים גם יחד, מה שהחזיק מעמד עד סוף שנות ה־70. בסוף שנות ה־70 הצליחאלסנדרו פרנזה, דוכס פארמה לשכנע פרובינציות קתוליות להסכים לשביתת נשק, אך הטריטוריות הפרוטסטנטיות התאחדו והמשיכו בלחימה[52]. בשנות ה־80 האנגלים, שתמכו בהולנדים, שלחו אלפי חיילים בניסיון לסייע במצור על אנטוורפן, והמאורע הוביל למלחמה ישירה בין ספרד לאנגליה. בהמשך העשור הצליח הצי האנגלי לנצח אתהצי הספרדי, שהיה עד אז הצי הגדול והמתקדם באירופה[2]. המלחמה מנעה מצד אחד הגעת סחורות לארצות השפלה ודחפה סוחרים לייצר ערוצי סחר חלופיים, ובמקביל עודדה סנטימנט אנטי ספרדי בקרב סוחרים הולנדים מסביב לעולם, וגורמים שונים שיתפו פעולה בטיפוח מנגנוני סחר אלטרנטיביים לאלו בשליטת הספרדים והפורטוגזים (שאוחדו בסוף המאה). תהליכים אלו היו הרקע גם לפריצת דרך טכנולוגית של ההולנדים הן בשכלול בניית הספינות והן בטכניקות ניווט. כל אלו אתגרו את הדומיננטיות של המעצמות האיבריות בסחר העולמי, והעלו את חשיבותם של ההולנדים, שהצליחו באזורים מסוימים לפתח נתיבים על חשבון אלו של סוחרים פורטוגזיים[28].

שינויים ומגמות חברתיות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ראשית העת המודרנית התבטאה באירופה בשינויים חברתיים שונים[55]:

  • עיור – החל באירופה במאה זו כאשר כמות התושבים שמתגוררים בערים עלתה מכ־5.6 בתחילת המאה ל־7.6 בסוף המאה. הערים הגדולות ביותר באירופה הגיעו במאה זו לגדלים שהיו חסרי תקדים בהשוואה לגודלן של עריימי הביניים[20].לונדון שלהעידן האליזבתני צומחת במאה זו מכמות תושבים אשר קטנה מ-60,000, עד לכ-215,000, והופכת לאחת משלוש הערים הגדולות באירופה, לצדפריז וקונסטנטינופול[56].
  • שינויים במבנה המשפחה – ביניהם עליית גיל הנישואים בקרב נשים, ככל הנראה בעקבות התועלת הכלכלית של נערות למשק הבית (בימים ההן כלה שמתחתנת עוברת לגור עם משפחת בעלה). אם בימי הביניים גיל הנישואין המקובל לנשים היה ראשיתפוריותן (וגם זה לא תמיד), ברישומים מהמאה ה־16 גיל הנישואין הממוצע גבוה משמעותית – לרוב אמצע שנות ה־20 בקרב שני בני הזוג. תופעה של אי־נישואים הפכה גם היא לנפוצה יותר[55].
  • יהדות אירופה – בתקופה שלאחרגירוש ספרד חוו חלק מהקהילות היהודיות תקופה מתמשכת של דיכוי ונדידה. קהילות יהודיות נדדו מממלכותקסטיליה וארגון הספרדיות לפורטוגל, ובהמשך גורשו גם משם ונדדו לאזורים אחרים דוגמתחצי האי האיטלקי,ארצות השפלה המאוחדות (הולנד המודרנית),סלוניקי, אוהאימפריה העות'מאנית. בהולנד תרמו היהודים לפיתוח הכלכלי, ובסלוניקי ובקהיר למשל הקהילות היהודיות שגשגו. עם זאת, באיטליה ובמקומות אחרים באירופה הם הוגבלו מאוד, והחל הנוהג לתחום את הקהילה היהודית בגדרות שננעלות מדי לילה[20]. הגטו היהודי הראשון בהיסטוריה הוקם בשנת1516 בוונציה[57].
  • הפחתת זכויות במזרח אירופה – בחלק מהאזורים במזרח אירופה בעלי הקרקעות הגבירו את השפעתם הפוליטית והחלישו את כוחה המרכזי של המלוכה. במקביל להתחזקות כוחם, כוחם של האיכרים העניים נחלש והם התדרדרו לרמה חברתית המזכירהעבדות. בהונגריה, למשל, איבדו האיכרים אתזכויותיהם לאחר מרד כושל בשנת 1514[41].

המזרח הרחוק ומרכז אסיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

במזרח הרחוק הייתהסין של שושלת מינג מרכז הכוח היציב. במרכז אסיה עלו בתחילת המאההאימפריה המוגולית והאימפריה הפרסית הספווית והאימפריה העות'מאנית ורוסיה המוסקבאית בתפר של אירואסיה[4][5].

עליית האימפריה המוגולית

[עריכת קוד מקור |עריכה]

עם תחילת המאה, בשנת 1504, החלההאימפריה המוגולית לבסס את הדומיננטיות שלה בדרום אסיה, כאשר כבשה אתקאבול וע'זני והתבססה סביבן. מסעות כיבוש נוספים נבלמו בתחילה[58], אולם בשנת 1526 כבשו המוגולים אתסולטנות דלהי. אף על פי שבתחילה השליטה של המוגולים באזור זה הייתה רופפת, במחצית השנייה של המאה התחזקה השליטה של המוגולים על האזור, ואף התרחבה לאזורים נוספים בתת-היבשת ההודית, ביניהםקשמיר וסינד[7][6][58].

בשנת 1556 ניצחו המוגולים בקרב פניפט השני(אנ') שנתן למוגולים שליטה על דרכי סחר חשובות בצפון תת-היבשת[58].

ההגמוניה המוגולית בדרום אסיה הביאה במאה זו לשיאה של סובלנות של המנהיגים המוסלמים באזור כלפי דתותסינקרטיסטיות, שעודדו את התפתחותן של דתות אלו. בתקופתו שלאכבר הגדול (15421605) התגברה המגמה במיוחד בעקבות שאיפתו ליצור דת אחת לכלהאימפריה המוגולית[59].

התרחבות האימפריה הרוסית

[עריכת קוד מקור |עריכה]

לאורך המחצית השנייה של המאה התפשטההאימפריה ברוסית על אזורים נרחבים בצפון מערב אסיה.

בשנים15521556 השתלטה רוסיה על אזורי המפתח שלחאנות קאזאן והביאה לסופה. בעקבות גישתה של רוסיה לים הכספי התגברה השפעתה הכלכלית, הצבאית והתרבותית עם אזור הקווקז ומרכז אסיה[42][45].

בשנת 1578 או 1581 – מסעה הצבאי שלהאימפריה הרוסית מזרחה הצליח להכריע את צבאו שלקוצ'ום חאן(אנ'), ששימש כגורם המארגן העיקרי ששלט בחאנות סיביר. ללא ההנהגה הצבאית, עד סוף המאה עברה סיביר לשליטת האימפריה הרוסית ללא התנגדות משמעותית[60].

שינויי כוחות במרכז אסיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

במאה הקודמת, אחד הכוחות המשמעותיים במרכז אסיה היההשושלת הטימורית, אולם התחזקותן של שושלותבוכריות ואיראניות מביא לנפילתם המדורגת בשלושת העשורים הראשונים של המאה[44][61][62].

מיד עם תחילת המאה, בשנת1501, השתלטההשושלת הספווית עלפרס, הפכה את האסלאם השיעי לדת מדינה[44], והפכה לגורם משמעותי במרכז אסיה[61]. מצפון, ממלכת חשובה הייתהבוכרה, שהדומיננטיות של האסלאם הסוני בשטחיה הייתה גורם מרכזי בחיכוך מתמיד מול הספווים השיעים בפרס, ואף מולהמוגולים מדרום – מול שניהם היו הבוכרים בנחיתות מבחינת גישה לכלי נשק. עם זאת, תחזקו הבוכרים שיתוף פעולה עםהעות'מאנים שסייע להם[62].

הסכסוכים האזוריים, לצד עלייתן של דרכי סחר ימיות, גרמו לדעיכה מסוימת במרכז אסיה כולה[62].

אתגרים לשושלת מינג בסין

[עריכת קוד מקור |עריכה]

במחצית הראשונה של המאה המשיכה המגמה בסין שלשושלת מינג, של מעבר ממשק פתוח יחסית למשקאוטרקי יותר. בסביבות מחצית המאה נראה שנשכחה אמנות בניית הספינות הגדולות שהייתה קודם לכן בסין[63]. לקראת סוף המאה בעיות כלכליות ובעיות של יעילות ממשלתית הגבירו את המתחים הפנימיים בסין[64].

לקראת סוף המאה עלו בצפון מזרח אסיה הג'ורצ'נים, שאתגרו את שושלת מינג וגרמו להם לצמצם את אחיזתם בצפון, ולהישען ביתר שאת על ביצוריהחומה הסינית באזור זה[65]. בהדרגה החלו הג'ורצ'נים להפוך לחברה מאוחדת, בירוקרטים ופחות נוודית שהקרינה עוצמה דרומה אל סין[64].

אתגרים אלו הלכו וכרסמו בעוצמתה של שושלת מינג ובדיעבד ניתן לסמן את סוף מאה זו כראשית תהליך דעיכתה[64].

אפריקה שמדרום לסהרה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

תגליות והמצאות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

המאה לא מאופיינת בשינויים טכנולוגיים דרמטיים במיוחד, כמו שהיא מאופיינת, באירופה, בשיפור מתמיד של מסורות טכנולוגיות ישנות יותר, דוגמת בניית ספינות,כרייה ומטלורגיה, ייצורזכוכית, ייצורמשי, ייצורשעונים וטכנולוגיית כלי נשק. פיתוחים אלו, לצד מגמות חברתיות וכלכליות, הניחו את הקרקע לקראת שינויים דרמטיים יותר במאות הבאות, דוגמת הכלכלה הקפיטליסטית המודרנית והמהפכה התעשייתית[39].

רוביארקבוז הומצאו במאה ה-16.

תרבות ואמנות

[עריכת קוד מקור |עריכה]
הפסלדוד, אשר את יצירתו השלים הפסל מיכאלאנג'לו ב-1504, הוא אחד מהיצירות הנודעות ביותר מתקופת הרנסאנס.
הציורמונה ליזה, שנוצר על ידי האמןלאונרדו דה וינצ'י בסביבות השנים 1503 עד 1506, הוא כיום אחד מהציורים הנודעים ביותר בעולם.
חזיתקתדרלת אורבייטו באיטליה המשלבת אלמנטים שלאדריכלות גותית עםאדריכלות הרנסאנס.

אסונות ומגפות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ערים חדשות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אישים בולטים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

פילוסופים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אמנים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מדענים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מדינאים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחרים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אישים בולטים ביהדות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
מיזמיקרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט:המאה ה-16
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף:המאה ה-16

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^history-of-Europe - The-emergence-of-modern-Europe-1500-1648, אנציקלופדיה בריטניקה
  2. ^123United-Kingdom – The-clash-with-Spain, אנציקלופדיה בריטניקה
  3. ^פול קנדי,עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות, דביר, 1992, עמ' 16
  4. ^123פול קנדי,עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות, דביר, 1992, עמ' 30-28
  5. ^12345Interactive World History Atlas since 3000 BC, geacron
  6. ^123Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
  7. ^123456789פול קנדי,עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות, דביר, 1992, עמ' 34-32
  8. ^12history-of-Europe - Trade-and-the-Atlantic-revolution, אנציקלופדיה בריטניקה
  9. ^Anthony Reid,An 'Age of Commerce' in Southeast Asian History (עמ' 7), ‏Feb., 1990
  10. ^12The-emergence-of-modern-Europe-1500-1648, אנציקלופדיה בריטניקה
  11. ^12David Herlihy,history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Politics-and-diplomacy
  12. ^12Alexander Koch, Chris Brierley, Mark M. Maslin a, Simon L. Lewis a b,Earth system impacts of the European arrival and Great Dying in the Americas after 1492, sciencedirect, ‏2019
  13. ^1234ד"ר יונת אשחר,כיבוש אמריקה וההתקררות הגלובלית, במדור "חדשות מדע" באתר שלמכון דוידסון לחינוך מדעי, 6 בפברואר 2019
  14. ^Jürgen Renn, Peter Damerow,Scientific Revolution, History and Sociology of
  15. ^123המהפכה המדעית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  16. ^Jan Oosthoek,עידן הקרח הקטן
  17. ^The Effects of the Little Ice Age (c. 1300-1850), Clark Science Center Smith College
  18. ^1234Zoltán Biedermann,Just Playing Games? European Trade and Empire in Asia, 1500-1800
  19. ^David Herlihy,history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Discovery-of-the-New-World, אנציקלופדיה בריטניקה
  20. ^123456history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Demographics, אנציקלופדיה בריטניקה
  21. ^Anthony Reid,An 'Age of Commerce' in Southeast Asian History (עמ' 2), ‏Feb., 1990
  22. ^Christianity, britannica
  23. ^David Edwards,Changes in warfare in the 16th and 17th centuries - a ‘military revolution’?, משרד ההגנה של אוסטרליה, ‏22/07/2019
  24. ^Guillermo Guajardo,A History of Mining in Latin America: From the Colonial Era to the Present by Kendall W. Brown (review), Research Gate
  25. ^Overview, The Library of Congress
  26. ^12Southern Africa - European and African interaction from the 15th through the 18th century, אנציקלופדיה בריטניקה
  27. ^פול קנדי,עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות, דביר, 1992, עמ' 46
  28. ^123Peter C. Emmer,The First Global War: The Dutch versus Iberia in Asia, Africa and the New World, 1590-16, Leiden Universit
  29. ^סחר בין-לאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  30. ^ירון כהן צמח,היסטוריה של המחשבה הכלכלית – מרקנטליזם: ההיגיון של ההון-שלטון, באתר ירון כהן צמח
  31. ^12Anthony Reid,An 'Age of Commerce' in Southeast Asian History (עמ' 7–8), ‏Feb., 1990
  32. ^, The Columbia Encyclopedia
  33. ^חברת צ'ארטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  34. ^Kevin H. O’Rourk, Jeffrey G. Williamso,After Columbus: Explaining the Global Trade Boom 1500-180 (עמ' 12–15), ‏February 2001
  35. ^12Columbian-exchange, אנציקלופדיה בריטניקה
  36. ^פטנט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  37. ^זכויות יוצרים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  38. ^history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Prices-and-inflation, אנציקלופדיה בריטניקה
  39. ^12Protoindustrialization, אנציקלופדיה בריטניקה
  40. ^history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Growth-of-banking-and-finance, אנציקלופדיה בריטניקה
  41. ^12345678910David Herlihy,history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Turkey-and-eastern-Europe, אנציקלופדיה בריטניקה
  42. ^12יחסי רוסיה איראן, באתר iranica
  43. ^123Clouatre, Douglas,Ottoman-Russian War
  44. ^123אמנות אסלאמית, באתר בריטניקה
  45. ^12פול קנדי,עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות, דביר, 1992, עמ' 39-38
  46. ^John Hearsey McMillan Salmon,history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Diplomacy-in-the-age-of-the-Reformation, אנציקלופדיה בריטניקה
  47. ^1234history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Reformation-and-Counter-Reformation, אנציקלופדיה בריטניקה
  48. ^Hans J. Hillerbrand,הדיאטה של וורמס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  49. ^Sack of Rome in 1527, world history edu
  50. ^GL Thompson,The Unaltered Augsburg Confession, AD 1530 (עמ' Historic Introduction), ‏2005
  51. ^Reformation, אנציקלופדיה בריטניקה
  52. ^123N. Geoffrey Parker,History-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - The-Wars-of-Religion, אנציקלופדיה בריטניקה
  53. ^John Hearsey McMillan Salmon,history-of-Europe - The-Thirty-Years-War, אנציקלופדיה בריטניקה
  54. ^1234David Herlihy,history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Nation-states-and-dynastic-rivalries, אנציקלופדיה בריטניקה
  55. ^12history-of-Europe - The emergence of modern Europe, 1500–1648 - Aspects-of-early-modern-society, אנציקלופדיה בריטניקה
  56. ^London: Brighter Lights, Bigger City, BBC
  57. ^איפה נולד הגטו היהודי הראשון בהיסטוריה?, באתר אאוריקה
  58. ^123האימפריה המוגולית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  59. ^התפשטות ההינואיזם בדרום מזרח אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  60. ^היסטוריה של מרכז אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  61. ^12Interactive World History Atlas since 3000 BC, geacron
  62. ^123Uzbeks history-of-Central-Asia - Timur, אנציקלופדיה בריטניקה
  63. ^Kevin H. O’Rourk, Jeffrey G. Williamso,After Columbus: Explaining the Global Trade Boom 1500-180 (עמ' 23-21), ‏February 2001
  64. ^123Zhang, Yunqiu,End of the Ming Dynasty, ebsco
  65. ^Ming-dynasty-Chinese-history, אנציקלופדיה בריטניקה
  66. ^12World History Era 6, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס
  67. ^היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  68. ^12היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  69. ^The College of Physicians of Philadelphia
  70. ^12, New World Encyclopedia
  71. ^אמנות אסלאמית - אמנות מוגולית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  72. ^אמנות אסלאמית - ציור ספווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  73. ^history-of-Europe - The great age of monarchy, 1648–1789 - The Enlightenment - The-role-of-science-and-mathematics, אנציקלופדיה בריטניקה
  74. ^12אמנות עות'מאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  75. ^אמנות אסלאמית - ריקוד ותיאטרון, באתר בריטניקה
  76. ^history-of-Europe - The great age of monarchy, 1648–1789 - The-human-condition - Health-and-sickness, אנציקלופדיה בריטניקה


לוח אירועים בהיסטוריה
פרהיסטוריההאלף ה-12 לפנה"סהאלף ה-11 לפנה"סהאלף ה-10 לפנה"סהאלף ה-9 לפנה"סהאלף ה-8 לפנה"סהאלף ה-7 לפנה"סהאלף ה-6 לפנה"סהאלף ה-5 לפנה"ס
האלף ה-4 לפנה"סהאלף ה-3 לפנה"סהאלף ה-2 לפנה"סהאלף ה-1 לפנה"סהאלף הראשוןהאלף השניהאלף השלישי

המאה ה-10 לפנה"סהמאה ה-9 לפנה"סהמאה ה-8 לפנה"סהמאה ה-7 לפנה"סהמאה ה-6 לפנה"סהמאה ה-5 לפנה"סהמאה ה-4 לפנה"סהמאה ה-3 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"סהמאה ה-1 לפנה"סהמאה ה-1המאה ה-2המאה ה-3המאה ה-4המאה ה-5המאה ה-6המאה ה-7המאה ה-8המאה ה-9
המאה ה-10המאה ה-11המאה ה-12המאה ה-13המאה ה-14המאה ה-15המאה ה-16המאה ה-17המאה ה-18המאה ה-19המאה ה-20המאה ה-21

היסטוריהלוח הזמנים הגאולוגילוח התקופות בארץ ישראל

שנים במאה ה-16
___150115021503150415051506150715081509
1510151115121513151415151516151715181519
1520152115221523152415251526152715281529
1530153115321533153415351536153715381539
1540154115421543154415451546154715481549
1550155115521553155415551556155715581559
1560156115621563156415651566156715681569
1570157115721573157415751576157715781579
1580158115821583158415851586158715881589
1590159115921593159415951596159715981599
1600


בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המאה_ה-16&oldid=42730913"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2026 Movatter.jp