 | |
 | |
| הבניין הראשי של הלמ"ס בגבעת שאול, ירושלים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| תחום שיפוט | פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב |
| משרד אחראי | משרד ראש הממשלה |
| תאריך הקמה | 1948 |
| חוק | פקודת הסטטיסטיקה |
| ראש | פרופ'ירון פלוס (הסטטיסטיקן הלאומי) |
| מטה מרכזי | 31°47′16″N35°10′54″E / 31.78769444°N 35.18172222°E /31.78769444; 35.18172222 |
| תקציב | 267,153 ₪ (2015) |
| www | |
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בראשי תיבות:למ"ס) היאיחידת סמך במשרד ראש הממשלה וגוף מחקר ממלכתי שמטרתו איסוף, עיבוד, ניתוח ופרסום מידעסטטיסטי על אודותמדינת ישראל, כבסיס למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור. הלשכה פועלת מכוחפקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש),התשל"ב-1972. משרדה הראשי נמצא בירושלים ושלוחות שלה נמצאות בתל אביב ובחיפה. בראש הלשכה עומד הסטטיסטיקן הלאומיירון פלוס.[1]
הלמ"ס הוקמה חודשים אחדים לאחר הקמתמדינת ישראל, בהמשך לפעילותן של המחלקה לסטטיסטיקה שלממשלת המנדט והמחלקה לסטטיסטיקה שלהסוכנות היהודית.
פרופ'רוברטו בקי, מייסד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עבד במחלקה לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט בארגוןמפקד האוכלוסין שתוכנן לשנת 1946. הוא עזב את המחלקה כאשר התברר לו שעקב המצב הפוליטי בארץ-ישראל לא היו סיכויים לעריכת מפקד זה. באותה שנה הוא התחיל להרצות באוניברסיטה וכעבור שנה התמנה לפרופסור לסטטיסטיקה ולדמוגרפיה בשני החוגים שייסד, לימים המחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בזמןהמצור על ירושלים ארגן בקי את מפקד האוכלוסין של ירושלים היהודית, אשר נערך בהתנדבות על ידי אנשימשמר העם. תפקידו היה לקבוע את רשימת התושבים הגרים בכל דירה ובניין (למקרה של הפצצה), למצוא מועמדים לגיוס ולסייע בחלוקת מזון.
בתחילת שנת 1948 התבקש פרופסור בקי לעמוד בראש ועדה קטנה שהכינה תוכנית לארגון השירותים הסטטיסטיים של המדינה היהודית העשויה לקום. הוועדה הציעה להקים לשכה מרכזית הכוללת את כל ענפי הסטטיסטיקה והפועלת במתכונת המבטיחה את עצמאותה המדעית ואי-תלותה בכל גוף פוליטי, עקרונות אשר נשמרו עד היום הזה. בזמן ההפוגה הראשונה שלמלחמת העצמאות הוזמן בקי על ידיבן-גוריון לתל אביב, מושבה הארעי של ממשלת ישראל הזמנית, שם ביקש ממנושר האוצראליעזר קפלן, בשם ממשלת ישראל, להקים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא קיבל את ההזמנה תוך הבנה כי ימשיך במקביל את עבודתו באוניברסיטה וכי מדובר בתפקיד זמני. מכורח המציאות, עם זאת, הוא שימש מנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל והסטטיסטיקן הממשלתי במשך 23 שנים. הלשכה, בימיה הראשונים בבירה, הייתה מוסד צנוע ומנתה שמונה עובדים בלבד. היא שכנה בצריף מולבית החולים ביקור חולים ברחוב שטראוס, שם הניח פרופסור בקי את היסודות לעבודת הלשכה, פיתח אותה והכשיר את טובי תלמידיו להמשיך בדרכו. הוא ניהל את הלשכה במקצועיות ובמסירות ונאבק על עקרונותיו ודעותיו. לאחר סיום תפקידו המשיך בעבודתו המדעית עד ימיו האחרונים.[2]
בשנת 1995 נערך בישראל מפקד האוכלוסין המקיף האחרון במתכונת המלאה (מפקד בו מתבקשים כלמשקי הבית במדינה למלא שאלון). במפקד הבא, שנערך בין דצמבר 2008 ליולי 2009, השתנתה מתכונת המפקד והוא הוגדר כ"מפקד משולב", שבו נאספו נתונים רק מ–20% ממשקי הבית בישראל באמצעות ראיונות פנים-אל-פנים שבהם נכללו כ-400 אלף משקי בית, בנוסף לסקר טלפוני שנערך בקרב 250 אלף איש. לנתונים אלה צורפו נתונים מינהליים המבוססים על מרשם התושבים שלמשרד הפנים.[3]
מאז שנת 2002 מבצעת הלשכה אחת לשנהסקר חברתי המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה בגיל 20 ומעלה ובוחן את עמדות הפרטים לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר מבוסס עלמדגם חדש בכל שנה ומאפשר מידע מעודכן על רווחת האוכלוסייה בישראל.
חלק מהנסקרים מתנגדים למסור את פרטיהם האישיים בטענה כי שמירת המידע בסודיות על ידי המדינה אינה מובטחת וכי השאלות המופנות אליהם מהוות חדירה לחיי הפרט.[4] עמדה זו מצויה בסתירה עם שני מרכיבי-מפתח של תקנת החוק בנוסחה העדכני: החובה המונחת על הלשכה לנהל את הנתונים באנונימיות מוחלטת ובשמירת סודיות המחייבת את אחרון העובדים מצד אחד, וחובת ההשבה החלה על הגופים והאזרחים שהלשכה פונה אליהם, מן הצד האחר. ב-2025, בעקבות הליך בכנסת, התווסף לעקרונות המנחים את ביצוע הסקרים העיקרון המאפשר למשיבים לעיין ברשומות בנתונים שמסרו.
הלמ"ס היא גוף חשוב בניהול שלכלכלת ישראל משום שהיא מספקת את הנתונים העיקריים שביסוד קבלת ההחלטות בידימשרדי הממשלה לרבותהאוצר ובנק ישראל ואף חברות עסקיות רבות, ופרסומיה הם בסיס בעיצובמדיניות ציבורית. אמינות הלמ"ס, הנולדת בין השאר מאי-תלות פוליטית ארוכת-שנים, נחשבת אבן יסוד ביכולתה לזכות בלגיטימציה ציבורית ולקבל מידע המאפשר ניהול החלטות שקוף ורציונלי, וחשובה לצורך הפצתו של המידע בצורה נכונה ויעילה.[5] הלמ"ס מפרסמת נתונים כלכליים קריטיים כמומדד המחירים לצרכן, נתוניאבטלה ואינפלציה ונתוניצמיחה,[6] ומשמשת חוקרים בארץ ובעולם הלומדים עלהחברה הישראלית.
ראש הלשכה הוא הסטטיסטיקן הלאומי. עד יולי 2016 תואר התפקיד היה ה"סטטיסטיקן הממשלתי".[7]
תפקידיו של הסטטיסטיקן נקבעו בסעיף 2 לפקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש) התשל"ב-1972: "הסטטיסטיקן יעמוד בראש הלשכה וינחה את המערכת הסטטיסטית במוסדות המדינה".
הסטטיסטיקן הממשלתי ממונה על ידי הממשלה, ותפקידו הוא לפעול משיקולים מקצועיים בלבד. מנהל את הלשכה באמצעות המשנה לסטטיסטיקן ושני סגנים: סמנכ"ל למינהל וסמנכ"ל מקצועי. מנהלי האגפים הבכירים כפופים, אף הם, לסטטיסטיקן הראשי.
| שם | שנות כהונה |
|---|---|
| רוברטו בקי | 1948 (קום המדינה)–1971 |
| משה סיקרון | 1972–1993 |
| יוסף יהב | 1994–2001 |
| שלמה יצחקי | 2002–2012 |
| דני פפרמן | 2013–2022 |
| יואל פינקל | 2022–2023 (ממלא מקום) |
| ירון פלוס | 2023–מכהן |
הנתון הסטטיסטי המוכר ביותר שמפרסמת הלשכה הואמדד המחירים לצרכן בישראל, המתפרסם מדי 15 בחודש ומשקף את השינוי במחירי המוצרים הקמעונאיים בחודש החולף. מדדי מחירים נוספים הם "מדד תשומות הבנייה" ו"מדד מחירים סיטונאיים". חוזים רבים במשק מתבססים על הצמדה לאחד ממדדים אלה. נתון נוסף שזוכה לתשומת לב רבה הוא "השכר הממוצע למשרת שכיר" (ידוע יותר בשם "השכר הממוצע במשק"). גם מדד זה מתפרסם אחת לחודש, והוא משקף את השינויים בשכר הממוצע, בכלל המשק ולפי ענפים.
בין הפרמטרים שמפרסמת הלשכה, נמנים התוצר המקומי הגולמי, המודד את קצב הצמיחה במשק הישראלי, וכן הצריכה הפרטית לנפש, המלמדת עלרמת החיים.
פרסומי הלשכה העיקריים הם:
הלשכה עורכת סקרים שוטפים שנתיים וחודשיים, ומבצעת סקרים ייעודיים (בנושאים מצומצמים) אחת למספר שנים.[8]
ערך מורחב –מפקדי אוכלוסין בישראלמדי כעשור עורכת הלשכה את "מפקד האוכלוסין והדיור", שבו משקי הבית בישראל נדרשים להשיב לשאלון המשמש, לאחר עיבודו, למתן מידע דמוגרפי מקיף על תושבי המדינה. נתונים אישיים שנאספים במפקד זה נשמרים בסודיות מלאה, ורק התוצר הסטטיסטי המופק מהם מוצג לציבור. בישראל נערכומפקדי אוכלוסין בשנים:1948,1961,1972,1983,1995,2008 ו-2022. בעבר כלל המפקד את כל משקי הבית במדינה, ובגרסה האחרונה, שהטמיעה את ההתפתחות הטכנולוגית, נפקדו בין 10% ל–20% מכלל משקי הבית.
הלשכה עורכת מספר סקרים שוטפים למעסיקים, ביניהם: סקרי מדדי מחירים, סקר "משרות פנויות", סקר "מגמות בעסקים" וסקר בנייה (התחלות בנייה, גמר בנייה ומכירת דירות).
ללמ"ס מספר סקרים מתמשכים או תקופתיים הנעשים מול גופים ציבוריים ורשויות מקומיות, בהם העוסקים בדפוסימיחזור וקיימות, ומוסדות לינה. "סקרהנדסה אזרחית", המלקט נתוני עבודות בתחומיהן של הרשויות, תאגידי המים והכבישים, נערך עד לשנת 2025 במתכונת של איסוף ישיר מול מחלקות ההנדסה, ואז הועבר לאיסוף מינהלי מרוכז ושנתי.
הלשכה עורכת מספר סקרים ייעודיים וקצרי-טווח כדוגמת סקרי בריאות, סקר מקבלי תואר ראשון לבחינת שביעות רצונם ("סקר השכלה גבוהה"), וסקר מיומנויות; בעתמגפת הקורונה בישראל ומבצע עם כלביא נערכו סקרי-בזק במטרה למדוד את תגובת המשק ושיקוף החוסן האזרחי בעיתות משברים בסדרי גודל אלה.
במאי 2014 פרסםמבקר המדינה דו"ח המבקר את עבודת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובדגש על שיתוף פעולה חסר עם משרדי ממשלה שונים. עיקר הממצאים היו:[9]
תמונת המצב שהועלתה בביקורת מלמדת על ליקויים בפעולות של הלמ"ס ושל חלק ממוסדות המדינה בכל הנוגע לגיבוש המידע הסטטיסטי. המועצה הציבורית לא מילאה את תפקידיה, ובכך פגעה בקידום הפעילות הסטטיסטית במדינה. כתוצאה מליקויים אלה, לא הובטחה האיכות של חלק מהמידע הסטטיסטי הרשמי של המדינה ולא הונחה תשתית מקצועית מספקת של נתונים לשימושם של מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה, של מכוני מחקר ושל הציבור הרחב.על הלמ"ס לנקוט פעולות הנדרשות לשם שיפור הפעילות המשותפת שלה עם מוסדות המדינה בדרך שתאפשר לה לוודא שהמידע הסטטיסטי שהיא מפרסמת עומד בסטנדרדים המקצועיים הנדרשים בתחום הסטטיסטיקה; על מוסדות המדינה, לרבות אלה שנזכרו לעיל, לשתף פעולה עם הלמ"ס ולאפשר לה למלא את תפקידיה, וכן להביא לפניה מידע ולהתייעץ עמה ככל הנדרש על פי פקודת הסטטיסטיקה; על יו"ר המועצה לוודא שהיא תקבל החלטות אשר ייצקו תוכן לפעילותה ותמלא את תפקידיה על פי פקודת הסטטיסטיקה.
בדו"ח שלמרכז המחקר והמידע של הכנסת מדצמבר 2020 נאמר כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמנעת מאיסוף נתונים עלאוכלוסיית הלהט"ב בישראל מחשש לפגיעה ברגשות חלק מהסוקרים, בעיקרחרדים וערבים.[10][11] בינואר 2021 טענה הלשכה כי מדובר בבעיה הקיימת בכל העולם, והזמינה את נציגיארגוני הקהילה הגאה בישראל למפגש מתוך נכונות לשנות את פני הדברים.[11][12][13]
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:לשכה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה |
אתר האינטרנט הרשמי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהאתר האינטרנט הרשמי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(באנגלית)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברשת החברתיתפייסבוק
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברשת החברתיתאקס (טוויטר)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישוםטלגרם
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברשת החברתיתאינסטגרם
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברשת החברתיתLinkedIn
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סרטונים בערוץ היוטיוב
שוקי שדה,סטטיסטיקה למתקדמים // אגו, תככים ומלחמות בוץ במשרדים האפרוריים של הלמ"ס, באתרTheMarker, 25 באפריל 2014 מוטי בסוק,בלי פוליטיקה: התואר החדש של הסטטיסטיקן הממשלתי, באתרTheMarker, 21 ביולי 2016| הסטטיסטיקנים הלאומיים | ||
|---|---|---|
|
