 | |
| הרב הלל פלסר בהכנסת ספר תורה לישיבת מורשה | |
| לידה | 1 בפברואר1951 כ"ו בשבטה'תשי"א רמת גן  |
|---|---|
| פטירה | 18 באוגוסט2022 (בגיל 71) כ"א באבה'תשפ"ב ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים חלקת הקדושים |
| מדינה | ישראל |
| מקום פעילות | ירושלים |
| מקום מגורים | ירושלים |
| תחומי עיסוק | חינוך, רבנות |
| השכלה | |
| חיבוריו | טוב עין על מועדים ופרשיות השבוע |
| השתייכות | ציונות דתית |
| השקפה דתית | יהדות |
| רבותיו | הרבצבי יהודה הכהן קוק, הרבאברהם אלקנה כהנא שפירא |
| בת זוג | מיכל |
  | |
הרבהלל פלסר (כ"ו בשבטה'תשי"א, 1 בפברואר 1951 –כ"א באבה'תשפ"ב, 18 באוגוסט 2022) היה רב ואיש חינוךדתי-לאומי ישראלי, מתלמידי הרבצבי יהודה הכהן קוק. ממייסדיתלמוד תורה 'מורשה' – ראשון תלמודי התורה בציונות הדתית ומנהל המוסד עד לפטירתו, מייסד הישיבה קטנה'מורשה' והעומד בראשה. שימש כרב הקיבוץשדה אליהו, ור"מ בישיבת מרכז הרב. כמו כן לימד תקופות מסוימות בישיבת נתיב מאיר ובישיבתמכון מאיר.
נולד בכ"ו שבט ה'תשי"א ליהודה זאב[1] ואלישבע פלסר שהתגוררו ברמת-גן. בגיל שמונה התייתם מאימו. לאחר מות אימו, אחותה לאה חנוך (קיקי) עזרה רבות בגידולו.
בגיל התיכון למד בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר, ולאחר מכן בהשפעת רבו הרב אריה קוסטינר הלך ללמוד בישיבת מרכז הרב.
במרכז הרב בלט בכשרונותיו[2] והתקרב מאוד לראש הישיבה הרבצבי יהודה הכהן קוק, שמינה אותו לגבאי בישיבה, ובשלב מאוחר יותר באופן יוצא דופן מינה אותו גם למסור שיעורים באמונה בפני תלמידים[3], שהיו צעירים ממנו אך בשנים בודדות.
לאחר תקופה מסוימת, פנה אליו הרב צבי יהודה וביקש ממנו להתמנות לרב הקיבוץשדה אליהו. בתחילה הוא סירב, ולבסוף סוכם שיישאר להתגורר בירושלים על יד הישיבה, וייסע לשדה אליהו פעם בשבוע[4][5].
היה נשוי למיכל (לבית יעקובסון) והתגורר בשכונתגבעת שאול בירושלים. לבני הזוג שנים עשר ילדים. בתו הודיה נשואה לאל"םדוד שפירא. בת נוספת נשואה לבנו שלאברהם דובדבני, גיסו הוא הרביחזקאל יעקבסון.
במשך שנותיו האחרונות סבל מבעיות בעמוד השדרה דבר שהסב לו כאבים גדולים וקשיי הליכה, כשבוע לפני שנפטר נערך לוניתוח בעמוד השדרה, ובאור לכ"א באבה'תשפ"ב נפטר בביתו בפתאומיות, כנראה מסיבוך של הניתוח, בגיל 71. הלוייתו יצאה למחרת מבית המדרש שלישיבת מורשה לחלקת הקדושים בהר הזיתים. השתתפו בה אלפי אנשים ועשרות רבנים מהציונות הדתית.
ספדו לו רבנים ואישי ציבור רבים, בהם הרבחיים דרוקמן, הרביעקב שפירא והרבזלמן מלמד, ועוד רבים. על מצבתו נכתב:
אור זרֻע לצדיק ולישרי לב שמחה
פ"נ אבינו מורנו הרב הלל פלסר
ב"ר יהודה זאב ואלישבע ע"ה
פעל עִם אל, מוֹרשה כהִלל
רפא לשבורי לב, ומאור פניו ברך
נתבקש לישיבה של מעלה כ"א במנחם אב תשפ"ב בשנת עֹבֹ לחייו
תנצב"ה
ערך מורחב –תלמוד תורה מורשהבשנתה'תשל"ז היה חלק מקבוצה של בכירי תלמידי של הרב צבי יהודה שפנו להקיםתלמוד תורה ברוחה של ישיבת מרכז הרב. הקבוצה מנתה מלבדו עוד שישה תלמידים מרכזיים: הרבעודד וולנסקי, הרבמרדכי שטרנברג, הרב אריה קורן, הרבאלי סדן והרבבנימין אייזנר.
הסיבה להקמת תלמוד תורה מורשה הייתה שבאותה העת התרבואברכי ישיבת מרכז הרב, גדלו המשפחות, ונולדו ילדים, והיה צורך ב"מוסד חינוכי המתאים לרמה החינוכית אותה דרשו האברכים בשביל ילדיהם, מוסד המחנך ומלמד על טהרת הקודש, ללא שעבוד לגורמים חיצוניים ולתוכניות לימוד מסוימות." לכן הוחלט, על ידי שבעת חברי הקבוצה, להקים אתתלמוד תורה מורשה בשכונתקריית משה בירושלים[6].
מאוחר יותר הצטרפו אל שבעת חברי הקבוצה הרב יעקב לבנון, הרבצבי טאו, הרביהושע רוזן ועוד תלמידים נוספים רבים. בהמשך פרשו תלמידי הרב צבי יהודה קוק לתפקידים שונים, והרב הלל פלסר נשאר לבדו בראש המוסד.
עם השנים התפתח צורך של מסגרת המשך לבוגרי המוסד עקב רצון של חלק ממשפחות התלמידים בישיבה שתכלול 'לימודי קודש' בלבד, ולצורך כך הקים הרב הלל את הישיבה הקטנה "מורשה", בתחילת שנת הלימודיםה'תשנ"ט (1999)[7].
הדגיש לתלמידיו את חשיבות האחריות האישית של האדם על עצמו, על הסובבים אותו ועל עם ישראל כולו. מוטיב שבא לידי ביטוי במשנתו החינוכית שבה חולקה האחריות הכללית על התלמידים וחולקו להם תפקידים בניהול הישיבה.[דרוש מקור]
על אף שדגל בניהול אורח חיים דתי אדוק, והמוסדות שייסד ועמד בראשם היו עם מינימום לימודי חול, היה ער לעובדה שצורת חינוך כזו עלולה לגרום לחוסר איזון והבליט את השאיפה והרצון לגדל תלמידי חכמים מאוזנים ונורמלים[8].[דרושה הבהרה]
בבחירות לעיריית ירושלים בשנת 2018 תמך בחגית משה, ופורסם על ידה מכתב ההוקרה ששלח לה[9].
לעילוי נשמתו של הרב פלסר נטעו משפחתו את 'כרם הלל' לקראת יום השנה הראשון[10]. כמו כן, נוסדה לזכרו 'קרן הלל', קרן משפחתית משותפת לסיוע לנזקקים[11]. בתלמוד תורה מורשה אותו הקים, הוקמה תנועת נוער פנימית בשם 'בית הלל על שמו.
ספריו נכתבו על ידי תלמידיו הקרובים, ברובם מתוך שיחות שהעביר בישיבה קטנה מורשה בסעודה שלישית (בדומה לרבו,הרצי"ה) ונדפסו כהדפסות פנימיות. חלק מהשיחות יצאו לאור בחייו, ורובן עברו את הגהת הרב פלסר עצמו.
העמיד מאות ואלפי תלמידים, ביניהם:
מי כאן הלל - הרב הלל פלסר זצ"ל - סרט משפחתי, סרטון בערוץ "אולפני אתרוג", באתריוטיובהרב הלל פלסר, שימושה של תורה, ישיבת מרכז הרב, ה טבת תש"ף, סרטון באתריוטיוב (אורך: 1:32:44)הרב הלל פלסר זצ"ל / מתוך ריאיון לאולפני אתרוג בשנת תשע"ט, סרטון באתריוטיוב (אורך: 13:58)