המונח "הישוב" מפנה לכאן. לערך העוסק בשבועון עברי, ראוהישוב (כתב עת).המונח "הישוב החדש" מפנה לכאן. לערך העוסק בישיבה תיכונית בתל אביב, ראוישיבת היישוב החדש. | לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראופורטל היישוב |
| היסטוריה של ארץ ישראל |
 |
| לוח התקופות בארץ ישראל |
היישוב הוא כינוי המשמש לישות היהודית בארץ ישראל החל מהרבע האחרון שלהמאה ה-19, עםיציאתם של אנשיהיישוב הישן מביןחומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן שלמקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליוםהכרזת מדינת ישראל.[1]
ישות זו נקראה גם "היישובהעברי" ובשם זה היא נזכרת במגילת העצמאות.
לביטוי "היישוב" יש צורות נוספות, "היישוב היהודי" או "היישוב היהודי בארץ ישראל" – לשם הבדלה בין היהודים בארץ ישראל לבין ערביי הארץ, "היישוב החדש" – להבדלה בין מתיישבי הארץ הציונים לבין תושבי הארץ היהודיים זה מכבר בני "היישוב הישן", ו"היישוב המאורגן" – להבדלה בין הסרים למרות הנהגת היישוב לבין אלו שלא סרו למרותה.
במרוצת השנים שמאז ייסודמקווה ישראל ב-1870 וייסודפתח תקווה ב-1878 ועד ליוםהכרזת המדינה ב-14 במאי1948 גדלה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מכ-26,000 נפש[2] ("היישוב הישן") לכ-650,000 נפש. במרוצת אותן שנים התפתח היישוב בכל היבט: תנועות התיישבותיות הקימו ערים ומושבות ונוצרו צורות התיישבות ייחודיות לארץ כמו הקיבוץ ומושב העובדים; במקביל נרכשו קרקעות וביצות שהיו לשדות ופרדסים, נוצרהחקלאות משגשגת וכן התפתחה תעשייה מודרנית.
היישוב סיגל את השפה העברית, המשותפת לכל העדות, היא הייתה לשפת ההוראה ברוב מערכות החינוך, קמו מוסדות להשכלה גבוהה, עיונית ומדעית ברמה בין-לאומית, נוצרהעיתונות עברית רבת תפוצה. התפתחו חיי תרבות בספרות, באמנות, בתיאטרון ובמוזיקה.
היישוב הקים מוסדות מעין-שלטוניים, נוסדו מפלגות, נערכו בחירות ואף נוסד בית משפט השלום עברי.
היישוב למד להגן על עצמו והוקמו בו ארגונים צבאיים וארגוני מחתרת ונלחם בהתקפות ערביי הארץ. הארוכה בהן, הנקראת "מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט" ארכה שלוש שנים עקובות מדם. ארגוןההגנה שהיה הארגון הצבאי הגדול ביישוב, העמיד לרשות היישוב, עוד לפנימלחמת העצמאות, שש חטיבות חי"ר וארבעה גדודי עלית של הפלמ"ח.
בתקופת היישוב עברה הארץ משלטון עות'מאני עוין לשלטוןהמנדט הבריטי, שיחסו אל היישוב השתנה מעת לעת, בהתאם לאישיותם של הנציבים העליונים השונים ולנוכח אירועי הזמן. עם ההגבלות על עליית יהודים לארץ ישראל, שהוטלו בספר הלבן מ-1939, ארגנה הנהגת היישוב תנועתהעפלה שהביאה לארץ, על אפם וחמתם של הבריטים, כ-80,000 עולים עד לקום המדינה.
בתקופתהשואה העמיד היישוב, שמנה אז פחות מ-500,000 נפש, כ-30,000 מתנדבים לשירות בצבא הבריטי וכן 32צנחנים (ביניהם שלוש נשים:חנה סנש,חביבה רייק ושרה ברוורמן), שיצאו בשליחות רבת סיכונים, אל מעבר לקווי האויב הנאצי, בניסיון לחבור ליחידות הפרטיזנים ולאחיהם היהודים באירופה. 12 מהם נתפסו בשליחותם ושבעה מהם הוצאו להורג.[3]
עם החלטת עצרת האו"ם, במועד הידוע כ"כ"ט בנובמבר"1947 נפתחה על ערי היישוב ודרכי התחבורה בו, התקפה של ערביי ארץ ישראל, שנעזרו בכוחותצבא ההצלה והיישוב עמד על נפשו. בהתקרב מועד הכרזת המדינה, עמדה הנהגת היישוב בפני הכרעה גורלית, האם להכריז על העצמאות במועד שנקבע לכך בהחלטת עצרת האו"ם, או לדחות את ההכרזה עקב סכנת הפלישה של הצבאות הסדירים של מדינות ערב, שהיו מצוידים בארטילריה, שריון ומטוסים. הדעות על כך בהנהגת היישוב נחלקו ואף שר ההגנה האמריקאי צידד בדחייה. למרות הכול ב-14 במאי1948, ביום ו' בשעות בין הערביים, בעיר העברית הראשונה תל אביב, הכריזדוד בן-גוריון על הקמת המדינה. תם פרק היישוב והחלה תקופת מדינת ישראל, שנפתחה עם בוקר ה-15 במאי 1948, בפלישת חמשת צבאות ערב אל תחום המדינה שזה עתה קמה.
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל החלה בשנת1517, והסתיימה במלחמת העולם הראשונה.
ערכים מורחבים –עליות מגורשי ספרד ופורטוגל,היישוב הישן,העליות בשנים 1700–1881"היישוב הישן" הוא כינוי לרוב המסורתי הוותיק ביישובהיהודי בארץ ישראל שהתקיים בה בדורות שקדמו לעלייה הראשונה. הכינוי נוצר בשלהיהמאה ה-19, והופיע בספרות ובעיתונות. רוב אנשי "היישוב הישן" התגוררו בארבע ערי הקודש:ירושלים,צפת,טבריה וחברון, וכן ביישוביםפקיעין,כפר יאסיף,עכו,שכם,שפרעם ועזה. במשך המאה ה-19 התיישבו גם ביפו וחיפה, חלק ניכר מאנשי היישוב הישן עסק בלימוד תורה ובתפילה והתפרנס מכספי החלוקה, שהיותרומות של יהודים בגולה למען המתגוררים בארץ ישראל.
היישוב היהודי במלחמת העולם הראשונה סבל מאוד ממחסור, גירושים, תחלואה ותמותה. ב-28 במרץ1917 הורהג'מאל פאשה על גירוש התושבים מיפו ותל אביב. תושבי תל אביב היהודים גלו אל מושבות הדרום וצפון הארץ. כ-5,000 איש גורשו וחיו חיימצוקה כפליטים עד לכיבוש הארץ על ידי הבריטים.
המושל הצבאיג'מאל פאשה היה איש צבא ומדינאי טורקי שנמנה עם תנועתהטורקים הצעירים. מאז שנת1913 היה אחד משלושת השליטים ששלטו במשותף בטורקיה ונתמנה כמושל צבאי שלסוריה, שארץ ישראל הייתה אז חלק ממנה. בראשית תקופת שלטונו גילהאהדה מסוימת ליהודי הארץ בשל השכלתם וכישוריהם המקצועיים, אך במהלךמלחמת העולם הראשונה שינה את יחסו כלפי היישוב החדש והחל בצעדי דיכוי ורדיפה נגדו. הוא הטיל על היישוב גזרות קשות, גיוס כפוי לצבא הטורקי, חובתהתעת'מנות – קבלת האזרחות העות'מאנית, ביטול "הסכמי הקפיטולציות" – זכויות היתר של יהודים אזרחי חוץ, הוצאות להורג, גירושים מן הארץ. השיא היה בגירוש תל אביב בחורף1917. רוב ההתקפות של השלטון העות'מאני כוונו כנגד אנשי העלייה הראשונה והשנייה, כלומר בעיקר לעולים החדשים בארץ. היישוב הישן לא נפגע מן הפורענות הטורקית באותה תקופה. גם חובת הגיוס לא חלה על יהודי היישוב הישן אלא החדש, כתל אביב בלבד.
חלק ממנהיגי התנועה הציונית צידדו בהצהרת הזדהות עם טורקיה וגרמניה; אך לבסוף הוחלט על עמדה נייטרלית. המנהיגיםחיים ויצמן וזאב ז'בוטינסקי צידדו בתמיכה בבעלות הברית. ויצמן פעל להשגת תמיכה בריטית ביעדי הציונות בארץ ישראל, מאמץ שהוביל להצהרת בלפור.יוסף טרומפלדור וז'בוטינסקי פעלו להקמתהגדודים העבריים במצרים ובריטניה. בהנהגתו שלאהרן אהרנסון קמה רשת המודיעיןניל"י שסייעה למאמץ המלחמה הבריטי בפעולות ריגול, וניהלה הבאת כסף באוניות ליהודי הארץ. אנשי היישוב ציפו בכיליון עיניים לבוא הבריטים. הבריטים התקבלו על ידי היישוב כמשחררים, אולם לא ארך הזמן והתקוות שתלה היישוב בהם ובשלטונם נכזבו.
ערך מורחב –המנדט הבריטיהסכם סייקס–פיקו, שנחתם בשנת1916 ביןבריטניה לצרפת, קבע את חלוקת הנחלה שלהאימפריה העות'מאנית במזרח התיכון, לקראת מפלתה הצפויה במלחמת העולם הראשונה. ארץ ישראל נועדה לפי ההסכם להתחלק לאזורים בשליטה בריטית ישירה והם:עבר הירדן המזרחי,הנגב ומובלעת באזור חיפה.הגליל העליון נועד לשליטה צרפתית, ואילו יתר חלקי הארץ יהיו תחת שלטון בין-לאומי. היהודים והערבים שללו את ההסכם ובפועל הוא לא התממש, ובמקומו באהמנדט הבריטי על ארץ ישראל שהוענק לבריטניה על ידיחבר הלאומים.
ועידת סן רמו, ועידת המדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה שהתכנסה ב-24 באפריל1920 בעיר הנופשהאיטלקיתסן רמו, דנה במצב העולם לאחר תום המלחמה והחליטה, בין היתר, כי לבריטניה יוענק מנדט על ארץ ישראל. המנדט הוענק לאחר מכן רשמית על ידי חבר הלאומים.
יחס שלטונות המנדט הבריטי ליישוב ולתנועה הציונית, הושפעו במשך 30 שנות קיומו מגורמים רבים: חילופי שלטון בבריטניה, ראשי הממשלה ושרי החוץ השונים בכל עת נתונה, המצב הבין-לאומי, מצבה של בריטניה בשלבים השונים שלמלחמת העולם השנייה והמצב במשולש היחסים בריטים-יהודים-ערבים. משקל מכריע היה לאישיותם של שבעתהנציבים העליונים שכיהנו בארץ.
במהלך תקופת המנדט הקים הממשל הבריטי פעמים אחדותועדות חקירה לארץ ישראל, כדי לבחון את הבעיה היהודית ערבית באזור ולהגיש המלצות לביצוע לממשלת בריטניה.
גל עלייה ציוני,סוציאליסטי וחלוצי מרוסיה, מפולין ומרומניה וכן משאר הפזורה היהודית. החל עם תום מלחמת העולם הראשונה. רבים מן העולים פנו לעבודת כפיים בסלילת כבישים במסגרת "עבודות ציבוריות". הם הקימו מסגרות חלוציות, כמוגדוד העבודה וגדוד שומריה. פיתחו את היישוב העירוני בירושלים,תל אביב וחיפה, והקימו את הקיבוציםבית אלפא,עין חרוד,תל יוסף וקיבוץ מרחביה ואת מושבי העובדיםנהלל וכפר יחזקאל. בימי העלייה השלישית נוסדהההסתדרות הכללית.
ערכים מורחבים –היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה,תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואהבתקופתהשואה העמיד היישוב, שמנה אז כ-500,000 נפש, כ-30,000 מתנדבים לשירות בצבא הבריטי וכן 32צנחנים (ביניהם שלוש נשים:חנה סנש,חביבה רייק ושרה ברוורמן), שיצאו בשליחות רבת סיכונים, אל מעבר לקווי האויב הנאצי, בניסיון לחבור ליחידות הפרטיזנים ולאחיהם היהודים באירופה. 12 מהם נתפסו בשליחותם ושבעה מהם הוצאו להורג.
במשך מחצית השנה שמאז אביב1942 ועד3 בנובמבר 1942 עברו על היישובמאתיים ימי חרדה, שבהם עמד בפני סכנת פלישת הצבא הנאצי, שהתקדם מצפון אפריקה מזרחה לעברתעלת סואץ, זאת בעת שכבר הגיעו לארץ ידיעות על דבר השמדת יהודי אירופה. הנהגת ארגון ההגנה הכינה את התוכנית של "מצדה על הכרמל", לריכוז כל בני היישוב על הרהכרמל וסביבותיו, להגנה נואשת מפני הפולש, על כל המשמעויות שנודעו לשםמצדה. הסכנה חלפה עם הניצחון הבריטי בקרב אל עלמיין השני.
עם תום מלחמת העולם השנייה גברה תנועת ההעפלה לארץ. שלטונות המנדט ניסו לעצור את ספינות המעפילים. בליל23 בנובמבר1945 פוצצו כוחות הפלמ"ח תחנותמכ"ם לאורך חופי הארץ, שעקבו אחרי תנועת הספינות. בין היתר חובלה תחנת המשטרה בגבעת אולגה. למחרת הטילו הבריטים מצור על קיבוץגבעת חיים בכוחות צבא, משטרה וצנחנים, במטרה לפרוץ לתוכו ולאתר את מבצעי הפעולה בגבעת אולגה. מצעד של אלפי מתנדבים נע לעבר הקיבוץ. בהתנגשות עם הכוח הבריטי נהרגו שמונה מן הצועדים וארבעים ושניים נפצעו.
יוםשבת29 ביוני1946 שבו, בעקבות פעולותתנועת המרי העברי, ערכו שלטונות המנדט סדרת פעולות דיכוי כנגד היישוב, הטילועוצר על ערים וקיבוצים, ערכו חיפושים אחר נשק ופעילי ביטחון בבתים ובמוסדות ציבור ובין היתר חשפו מחסןנשק גדול בקיבוץיגור. רבים ממנהיגי היישוב נעצרו ובהםמשה שרת (אז שרתוק),יצחק גרינבוים,דוד רמז ודב יוסף. בסך הכול נעצרו יותר מ-2,700 איש ונכלאו במחנותמעצר בלטרון וברפיח.
היה פיגוע תופת שבוצע על ידי האצ"ל, נגדהשלטון הבריטי בארץ ישראל ב-22 ביולי1946. האצ"ל פוצץ את האגף הדרומי שלמלון המלך דוד, שבו שכנה המפקדה הצבאית של שלטון המנדט הבריטי ובו שהו אנשי מנהל של השלטון המנדטורי. בפיצוץ נהרגו כתשעים אנשים, רובםערבים ובריטים, וכן כ-15יהודים. כ-45 אנשים נפצעו.
תשעה מלוחמי האצ"ל ושלושה מלוחמי הלח"י שנשפטו ונידונו למוות בתלייה. שמונה מהם נדונו על ידי בתי דין צבאיים בריטיים ושניים מהם – על ידיבית דין צבאי מצרי. עשרה מן הנידוניםהוצאו להורג בתלייה ושניים מהם שמו קץ לחייהם לפני מועד הוצאתם להורג.
בשנת1947 הוקמהועדת האו"ם לעניין ארץ ישראל. ב-31 באוגוסט 1947 הגישה הוועדה אתתוכניתה לאו"ם, לפיה יסתיים המנדט בריטי והארץ תחולק לשתי מדינות, יהודית וערבית, שתקיימנה שיתוף פעולה כלכלי ביניהן ואילוירושלים תהיה לאזור בין-לאומי. ב-29 בנובמבר 1947 הכריעה עצרת האו"ם בהצבעה ברוב של 33 מדינות נגד 13 ו-10 נמנעות, על קבלת תוכנית החלוקה ועל סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ב-15 במאי1948. בזאת הונח היסוד להקמתה שלמדינת ישראל.
עם החלטת עצרת האו"ם, במועד הידוע כ"כ"ט בנובמבר"1947 נפתחה על ערי היישוב ועל דרכי התחבורה בו התקפה של ערביי ארץ ישראל, שנעזרו בכוחות צבא ההצלה והיישוב עמד על נפשו. בהתקרב מועדהכרזת המדינה, עמדה הנהגת היישוב בפני הכרעה גורלית, האם להכריז על העצמאות במועד שנקבע לכך בהחלטת עצרת האו"ם, או לדחות את ההכרזה עקב סכנת הפלישה של הצבאות הסדירים של מדינות ערב, שהיו מצוידים בארטילריה, שריון ומטוסים. הדעות על כך בהנהגת היישוב נחלקו ואף שר ההגנה האמריקאי צידד בדחייה.
ב-14 במאי1948, ביום שישי בשעות בין הערביים, בבית דיזנגוף בתל אביב, הכריזדוד בן-גוריון על הקמת המדינה. תם פרק היישוב והחלה תקופת מדינת ישראל, שנפתחה עם בוקר ה-15 במאי 1948 בפלישת חמשת צבאות ערב אל תחום המדינה שזה עתה קמה.
עיינו גם בפורטל
פורטל היישוב הוא שער לכל נושאהיישוב היהודי בארץ ישראל, לפניהקמת המדינה. בפורטל נמצאים קישורים לערכים העוסקים בהיסטוריה של התקופה ובנדבכיה השונים בתחומים: הגנה וביטחון, פוליטיקה,העליות לארץ, יישוב הארץ, חברה, תרבות, כלכלה, תקשורת ותחיית הלשון העברית. |
)
