 | |
| לידה | 1724 ה'תפ"ד האימפריה העות'מאנית (1453–1844)  ירושלים,האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה | 1 במרץ1806 (בגיל 82 בערך) י"א באדרה'תקס"ו  ליבורנו,ממלכת אטרוריה |
| מקום קבורה | ישראל הר המנוחות,ירושלים |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| כינוי | מרן החיד"א |
| חיבוריו | שם הגדולים,ברכי יוסף ועוד |
| השתייכות | ישיבת המקובלים בית אל ורבניירושלים במאה ה-18 |
| רבותיו | רביחיים בן עטר, רבישלום שרעבי, רבייצחק הכהן רפפורט, רבייונה נבון ועוד |
| תלמידיו | אברהם אליעזר הלוי |
| אב | רפאל יצחק זרחיה אזולאי |
| ילדים | אברהם אזולאי (בן החיד"א) |
| חתימה |  |
  | |
הרבחיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות:חִידָ"א;ה'תפ"ד,1724 –י"א באדרה'תקס"ו,1 במרץ1806) היהפוסק הלכה,דיין,שד"ר ומקובל מגדולי האחרונים. חיבר עשרות ספרים בתחומים תורניים מגוונים, וכן חיבורביבליוגרפי וחיבוראוטוביוגרפי.
נולד בירושלים לרבירפאל יצחק זרחיה אזולאי, אשר היה נינו של המקובל רביאברהם אזולאי שעלה מהעירפאס,מרוקו, והתיישב בחברון. אמו, שרה, הייתהממוצא אשכנזי, בתו של המקובל יוסף ביאלר, שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד.
למד בישיבת "יפאר ענוים" אצל רבייונה נבון (מחבר "נחפה בכסף") שהיהרבו המובהק. רבו זה הרגילו לכתובתשובות בהלכה והיה מעבד עמו את כתביו. בישיבתכנסת ישראל אצל רביחיים בן עטר מחבר הספראור החיים, בישיבת "בית יעקב" אצל רבייצחק הכהן רפפורט, ובישיבת המקובלים בית אל יחד עם רבייום טוב אלגאזי למדו בחבורתו של רבישלום שרעבי (הרש"ש).
אשתו הראשונה הייתה רחל בת הרב נסים ברכה מחכמי ירושלים. ממנה נולדו לו שני בנים (שאף הם היושד"רים) ושלוש בנות:
בעת היותו בתוניס בשליחות הקהילה היהודית בחברון קיבל את ההודעה שנפטרה אשתו בחברון שבעה חודשים קודם לכן. הוא הסתיר זאת מאנשי המקום כדי שלא ידחקו בו ויציעו לו אישה מקהילתם. הוא מתאר שהוא התאבל רבות לבד, אך לדבריו כאב האובדן יחד עם הצורך להתאבל לבד ולהסתיר את הבשורה הקשה גרמו לו לחלות במרה שחורה המתבטאת בעצבות חוזרת ונשנית שתקפה אותו לאורך שנים רבות.[1] בכמה מקרים הוא מתאר שסירב להצטרף לסעודות עם מארחיו והעדיף להישאר לבדו, ואף נרדם והפסיד תפילות ערבית ושחרית בשל כך[2]. עם העצבות ניסה להתמודד בעזרת טיולים[3]. לאחר שעבר לגור בליבורנו בסוף שנת תקל"ח נשא לאישה את מרת רחל בת הרב משה הלוי מפיזה[4].
| רביאברהם אזולאי | |||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יצחק אזולאי | |||||||||||||||||||||||||||||
| רבי ישעיה אזולאי | |||||||||||||||||||||||||||||
| הרבחיים יוסף דוד אזולאי | רבידוד חיים פארדו | ||||||||||||||||||||||||||||
| רבירפאל ישעיה אזולאי | שמחה | אברהם פארדו | |||||||||||||||||||||||||||
את מסעותיו הארוכים תיעד החיד"א ביומן מסע שכתב לעצמו בשם "מעגל טוב". בד' בשבטה'תקי"ג (20 בינואר1752) יצא אל מסעו הראשון לטובת הקהילה בחברון, שנמשך שש שנים, וחזר לירושלים ביום ד' ניסן ה'תקי"ח (12 באפריל 1758). בשנת ה'תקכ"א (1761) הוצעה לחיד"א משרת ה'חכם' בקהילה הספרדית והפורטוגזית באמסטרדם, החשובה והעשירה מבין הקהילות הספרדיות בעולם, אך הוא סירב להצעה ונשאר כמה שנים בירושלים וכיהן בה כדיין.
בין שתי השליחויות מטעם קהילת חברון יצא החיד"א לקושטא כשליח יהודי ירושלים, כדי לנסות ולשכנע את השלטונות העות'מאניים לבטל מינוי לא ראוי של מנהיג לקהילה, אך נכשל במשימתו. בשבטה'תקכ"ד (ינואר1764) עבר למצרים והיה רב ואב בית הדין בנא אמון היאאלכסנדריה במשך חמש שנים עדה' באדר ב'ה'תקכ"ט (14 במרץ1769). בכ"ד בסיוון (29 ביוני) בעקבות אירועים פוליטיים במצרים, חזר לארץ והתיישב בחברון.
בערב ר"ח חשווןה'תקל"ג (26 באוקטובר1772) יצא למסעו האחרון לטובת הקהילה היהודית בחברון ממנו לא שב. בכ"ח אלול ה'תקל"ח (20 בספטמבר 1778) הוא סיים את שליחותו בליבורנו ולבקשתה של הקהילה היהודית המקומית השתקע בעיר עד פטירתו. הוא הסכים למשרה זו בתנאי שיוכל להקדיש מזמנו לכתיבת חיבוריו והדפסתם, ואכן שם פורסמו מרביתם ושם גם נפטר ונקבר. בכל התקופה שבה היה החיד"א קבור בעירם, זכרו יהודי ליבורנו את פעלו: הכיסא שעליו ישב החיד"א בישיבת פירירא הוצג בבֵּית הנְכוֹת (מוזיאון) של הקהילה,[דרוש מקור] ובערבי ימים נוראים הלכו להשתטח על קברו.
במסעותיו כשליח (שד"ר) הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, סייר רבות באירופה והותיר רושם בקהילות יהודיות שביקר בהן. מסעותיו הביאוהו לרחבי אירופה, ובכל מקום אליו הגיע הוא בחן את אוספי הספרים שמצא, בספריות ובארכיונים, רבים מהם בכתבי יד שלא הודפסו, מהם גם העתיק בספריו.
בשנתה'תשט"ז, כאשר מלאו מאה וחמישים שנה לפטירת החיד"א, יזם הרביצחק נסים, הרב הראשי לישראל, שחיבה מיוחדת הייתה לו לחיד"א, לפועלו ולכתביו, את העלאת עצמותיו מאיטליה לארץ ישראל, יחד עם בנו פרופ'מאיר בניהו, וידידו איש ליבורנו ד"רשלמה אומברטו נכון.
בשנתה'תשי"ט הקימו הרב נסים וד"ר נכון את אגודת נאמני 'יד החיד"א'. זו השיגה אישור מקהילת ליבורנו, ומרבה של ליבורנו הרבאליהו טואף, להעברת עצמות החיד"א לישראל, דאגה למקום הקבורה בהר המנוחות, לטקס ההלוויה, להעלאת דמותו של החיד"א בבתי הספר ולהקמת 'יד החיד"א' – מבנה על קברו של החיד"א כדי לאפשר עלייה המונית לקברו.
בשנתה'תש"ך (1960) הועלו עצמותיו לירושלים עיר הולדתו, ושם הוא נקבר בכ' באייר. מכיוון שהר הזיתים, מקום קבורתם של חבריו ורבותיו של החיד"א, היה נתון באותה העת בשליטת הירדנים, נקבר החיד"א בהר המנוחות. הרב נסים מינה את הרבמרדכי אליהו לעסוק בקבורתו. הרב אליהו סיפר כי לא ידע כיצד לסדר בארון את העצמות, ולכן "ביקש" זאת מהן, והסתדרו בעצמן[5]. לימים, נקבר הרב אליהו בעצמו בסמוך לקבר החיד"א, ואוהל משותף הוקם מעל ציוני קבריהם.
על שמו של החיד"א נקראו מספררחובות בישראל.
ברשימה מעודכנת של ספרי החיד"א משנת תש"ע נמנו 122 חיבורים[6]. כחמישים מהם הוא הדפיס בחייו. השתמרו כמה מחיבוריו בכתב-יד, וחלקם יצא-לאור בדפוס במשך הזמן.
הרב אזולאי עסק בתחום נושאים נרחב:הלכה,מדרש, קבלה,תנ"ך, היסטוריה וביבליוגרפיה. עבודתו ההיסטורית-ביבליוגרפית העיקרית, "שם הגדולים", נקראה על שם פסוק מספר דברי הימים”וְעָשִׂיתִי לְךָ שֵׁם כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ”[7]. ספר תיאור מסעותיו קרוי "מעגל טוב". רשימהביבליוגרפית של כל ספרי החיד"א התפרסמה בספררשימת יוא"ל.
מכון העוסק בהוצאת כתבי החיד"א לאור קיים בירושלים. לרב חיים יוסף דוד אזולאי מיוחס ביטויכל עכבה לטובה
בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, "סידור החיד"א" – החיד"א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט:חיים יוסף דוד אזולאי |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:חיים יוסף דוד אזולאי |
חיים יוסף דוד אזולאי (1724-1806), דף שער בספרייה הלאומית| תקופת חייו של הרב חיים יוסף דוד אזולאי על ציר הזמן |
|---|
 |
| קבלה | ||
|---|---|---|
| מושגי יסוד | אבי"ע •ספירות •קליפות •אינסוף (קבלה) •תורת הצמצום •תורת השמיטות •עץ החיים •סדר השתלשלות •מעשה בראשית •מעשה מרכבה •מדיטציה יהודית •אסטרולוגיה קבלית •מיסטיקה יהודית •פרדס (יהדות) | .svg) |
| ספרות | ספר יצירה •ספר הזוהר •ספר הבהיר •ספרות ההיכלות •ספר רזיאל המלאך •עץ חיים (ספר) | |
| קטגוריות | קבלה •יהדות •מיסטיקה יהודית | |
| אישים | רבי שמעון בר יוחאי • רבייצחק סגי נהור • הרבניםעזרא ועזריאל בני שלמה • רביעזריאל בן מנחם •רבי משה בן נחמן • רבינובחיי בן אשר • רבימשה קורדובירו •האר"י • רביחיים ויטאל • רבינפתלי כ"ץ • רבייהונתן אייבשיץ • רבייעקב עמדין • רביחיים בן עטר • הרמח"ל •הגאון מווילנה • הרבשלום שרעבי • הרבחיד"א • הרבנתן אדלר • הרביעקב אבוחצירא • רבייוסף חיים • הרבשלמה אלישיב • הרבישראל אבוחצירא | |
| מושגים בקבלה | ||