הוראה מתקנת אוהוראה מאבחנת-טיפולית אוהוראה מותאמת-אישית היא תחום בהוראה העוסק בטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ובעיותלמידה, על ידי שימוש בשיטות וטכניקותהוראה מותאמות אישית לכל תלמיד, ואשר מתייחסת לחוזקותיו ולחולשותיו בהבטים אקדמיים, שכליים, רגשיים והתנהגותיים.
המושג "הוראה מתקנת" מופיע בשני ספריה של פרופסורמרים גיליס, "הוראה מתקנת" ו"היבטים חדשים בהוראה מתקנת" שיצאו בישראל בהוצאת דקל בשנת 1978. נראה שהוא תרגום מאנגלית של המושג remedial teaching. העוסקים בתחום אינם מציינים את תולדותיו ולא ברור מי טבע את המושג או אם השתמשו בו בישראל קודם לכן.
כמו שמצביעים המינוחים המעודכנים יותר של המושג, ההוראה המאבחנת-טיפולית-מותאמת מתבססת על אבחונים ועל התאמת עקרונות טיפוליים בנוסף לדידקטיים, והיא מותאמת אישית לפרט על שלל צרכיו[1][2]. מטרותיה של הוראה זו הן מקיפות: פיתוחמודעות עצמית, קבלה עצמית ודימוי עצמי חיובי חרף הקשיים הריאליים, העלאת מוטיבציה, עידוד התנהגות חיובית, פיתוח מיומנויות חלשות, פיתוח אסטרטגיות לעקיפת המיומנויות החלשות, פיתוח ישיר של מיומנויות אקדמיות שלא נרכשו באופן ספונטני, הפסקת שימוש במיומנויות לא יעילות או שגויות ועוד. מכאן שהוראה זו גם מתחשבת בערוצי הקליטה האישיים (חזותי, שמיעתי, תנועתי, תחושתי, הקשרי) של כל תלמיד ובסגנון הלמידה שלו.
הוראה מאבחנת-טיפולית-מותאמת מתבצעת בשלושה שלבים:
הוראה זו מועברת על ידי מי שהוכשרו לכך: מומחים ללקויות למידה, בעלי תואר שני בלקויות למידה, מורים לחינוך מיוחד ומאבחנים דידקטיים.
בהתאם לגישה הקונסטרוקטביסטית, ההוראה המתקנת משתדלת לעשות שימוש בלמידה פעילה שבה התלמיד לוקח חלק בשיעור ואינו רקשומע פסיבי. זאת משום שאפקט היצירה משפר את יכולת השליפה של מידע שהאדם היה שותף ביצירתו[3].
על מנת לתת מענה לתלמיד המתקשה ולפתח מוטיבציה ללמידה חרף החרדה מכישלון, ניתן להשתמש בתמריצים רבים המסמלים עבורו הצלחה[4]. יש להצמיד את החיזוק החיובי לפעולה המוצלחת ולא לדרוש מהתלמיד לחכות זמן רב עד לקבלת תגמול על מאמציו. זאת משום שהצמדת הגמול להישגים או להתנהגות רצויה מחזקת את התכונות הרצויות ושיתוף הפעולה של התלמיד, במיוחד כאשר הוא מעריך שסיכויי ההצלחה שלו רבים מסיכויי הכישלון. כמו כן, תגמול מיידי מתפקד כמשוב ברור על אופן תפקודו של התלמיד, ומסייע לו להגיע לתפיסה מציאותית של מעשיו ותוצאותיהם ולהתאים את התנהגותו על פי הנדרש בכל מצב[4]. גישה זו יעילה יותר מזו המדגישה את ההתנהגות הבלתי רצויה על מנת לתקנה, משום שזו מדגישה את נקודות הכישלון של התלמיד יתר על המידה[4].
כמו שיטת ההוראה, גם סביבת העבודה צריכה להיות מותאמת לכל תלמיד באופן אישי. למשל, עבור תלמידים המתקשים להתעלם מהסחות דעת, יש לצמצם את מידת הגרייה ככל הניתן ולהימנע מלהציף את התלמיד בגירויים שיעוררו אתסקרנותו וימשכו בקלות את תשומת לבו[4] (כמו קישוטים צבעוניים ורעשי רקע שונים).
השאיפה היא להכיר מספר רב ככל הניתן שלאסטרטגיות למידה המכוונות לפיתוחמיומנויות למידה וחשיבה יעילות. באופן זה ניתן להתאים לכל לומד את דרכי הלמידה המתאימות לסגנון החשיבה שלו, כפי שבא לידי ביטוי ביכולות ובקשיים הייחודיים לכלאדם. ישנם כלים המיועדים לשיפור או פיתוח שלמיומנות אוידע ספציפיים ולצדם כאלו היכולים לשרת מספר מטרותחינוכיות במקביל.
ישנה העדפה לשימוש בשיטות הוראה המייעלות את תהליך הקידוד של הזיכרון. שיטות אלו כוללותארגון החומר הנלמד, יצירה שלמשמעות, הפעלת רמות עיבוד גבוהות, קישור לידע קודם, הישענות על הקשר וחשיפה רב-חושית. החשיפה הרב-חושית חשובה משום שעצם ההפעלה של חושים רבים יותר בזמן הלמידה מעלה את הסיכוי לזכור את החומר הנלמד[3].
ההוראה המתקנת עושה שימוש גם במשחקים וחידות. המשחק יכול להשתלב בכל שלבי הלמידה והוא יכול לשמש כדרךמהנה ומעוררתמוטיבציה לצורך הקנייה, יישום ותרגול של החומר הנלמד באופןפעיל[5].למידה דרך משחק היא יעילה יותר משום שהיא מזמנת למידה טבעית. באופן זה המטרות הלימודיות מושגות בדרך עקיפה[5].בנוסף, למשחקים יכולה להיות גם תרומה חשובה לבניית הביטחון העצמי. למשל,משחק מזל יכולים לאפשר לתלמיד חלש להשתחרר מאחריות לכישלון ולצבור חוויות הצלחה מול תלמידים חזקים ומיומנים יותר[5].כמו כן, השימוש בסימולציה ובמשחק מאפשר יצירת מגוון סביבות לימודיות ואפשרויות מגוונת לבחינת ביצועים קוגניטיביים[6].עם כל זאת, בפיתוח משחק לימודי יש להימנע ממצב שבו הוא ישמש בפועל באופן הדומה מדי לדף עבודה מספר לימוד, אשר מתחזה למשחק אף על פי שלמעשה אינו משחק כלל[5].
אופן בחירת הפעילות הוא גמיש ומותאם למטרת הלמידה ולמאפייני התלמיד, כמו:גיל, יכולת,אופי, תחומי עניין ועוד. ניתן לעשות שימוש במשחקים קנויים, להכין משחקים מותאמים מראש או להכין את המשחק יחד עם התלמיד כחלק מתהליך הלמידה; ניתן להשתמש בחוקים המקוריים או ליצור חוקים חדשים אשר יתאימו יותר למטרת הלמידה.
הודות להתפתחות הטכנולוגיה, הוראה מתקנת יכולה לעשות שימוש גם בלמידה משולבת מחשב, בלומדות ובמשחקי מחשב[7].
יש דרכים מגוונות לפיתוח יכולת הלמידה הכללית:
יכולות כלליות ניתן גם להקנות ולפתח במסגרתמשחק אסטרטגיה ומשחק חשיבה. לדוגמה:
יש דרכים רבות לפתח את היכולת השפתית והאוריינית:
פיתוח יכולות שפה ואוריינות יכול להיעשות גם בצורה מהנה דרךמשחקים,שעשועי לשון וחידות לשוניות המתבססים על יכולות אלו, לדוגמה:
יש מספר כלים המשמשים לצורך מניעה וצמצום שלקשיים בחשבון העלולים להתעורר בהוראת המתמטיקה ולגרום לחרדת מתמטיקה:
כמו כן, ניתן להשתמש בשעשועי מתמטיקה וחידות מתמטיות המתאימים ליכולת של הלומד על מנת ללמוד בדרך מהנה המעוררתמוטיבציה ולחבב על התלמיד את המקצוע. לדוגמה:
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:הוראה מתקנת |
| משחקים | ||
|---|---|---|
| סיווג לפי כלי המשחק | משחקי לוח •משחקי קופסה •משחקי קלפים •משחקי עט ונייר •משחקי חברה ללא עזרים •משחקי כדור •משחקי מחשב,פלייסטיישן ומשחקי וידאו | |
| סיווג לפי אופי המשחק | משחקי ספורט •משחקי תפקידים •משחקי מלחמה •משחקי אסטרטגיה •משחקי ילדים •משחקי חשיבה | |
| שימושים למשחקים | פנאי •הנאה •בידור •גן שעשועים •משחקייה •הוראה מתקנת •E-learning ולמידה משולבת מחשב •אימון מוחי •תחרות •ספורט •משחוק | |
