 | |
| לידה | 25 בדצמבר1883 האימפריה האוסטרו-הונגרית  פראג,ממלכת בוהמיה,האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה | 18 ביוני1975 (בגיל 91) ישראל  ירושלים,ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה |
| מדינה | אוסטריה |
| זרם | ציונות |
| תחומי עניין | מטאפיזיקה,פילוסופיה של הנפש,אתיקה,פילוסופיה של המוסר,פילוסופיה פוליטית,היסטוריה של הרעיונות,היסטוריה |
| הושפע מ | אריסטו,שפינוזה,קאנט,שלמה מימון,קירקגור,ניטשה,בובר,א.ד. גורדון,שטיינר,רוטנשטרייך |
| השפיע על | רוטנשטרייך,יובל,הד,שקולניקוב |
| השכלה |
|
| מונחה לדוקטורט | נתן רוטנשטרייך |
| השקפה דתית | יהדות |
| בן או בת זוג | אלזה ברגמן |
| ילדים | מרטין ברגמן |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר1883,פראג –18 ביוני1975,ירושלים) היהפילוסוףישראלי ילידפראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון שלהאוניברסיטה העברית בירושלים. חתןפרס ישראל לשנתה'תשי"ד (1954) למדעי הרוח ופרס ישראל לשנתה'תשל"ד (1974) עלתרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
בצעירותו למדפילוסופיה באוניברסיטאות של פראג ושלברלין, והיה תלמידם של הפילוסופיםאנטון מארטי ופרנץ ברנטנו. ברגמן היה פעיל בחוגיםציוניים-סוציאליסטיים כארגון הסטודנטים "בר כוכבא" ובמפלגת "הפועל הצעיר" יחד עם חברו הסופרפרנץ קפקא, שעקב מחלתו לא שעה לניסיונות השכנוע של ברגמן לעלות לארץ. כן היה מיודד עם הפילוסוףפליקס ולטש (Weltsch), שבהמשך עבד גם הוא כברגמן בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, וכן עםמקס ברוד, שבעקבות ידידותו עם ברגמן התוודע לציונות. בצעירותו קיים ברגמן קשרים עםמרטין בובר, אשר השפיע על הגותו הפילוסופית. בין השנים1907–1914 כיהן ברגמן כספרן ספריית האוניברסיטה בפראג. בשנת 1914, בימימלחמת העולם הראשונה, שירת בצבא האוסטרי, ובשנת1918 חזר לעבודתו בספרייה. בשנת1919 עבר ברגמן ללונדון, שם כיהן כמזכיר הראשי של המחלקה לחינוך ולתרבות בהנהלה הציונית, והיה ממייסדיה של מפלגת "התאחדות".
בשנת1920עלה ברגמן לארץ ישראל, ובאותה שנה מונה למנהלבית הספרים הלאומי, שעם פתיחת האוניברסיטה העברית (1925) הפך ל"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי", בתפקיד זה היה חמש עשרה שנים רצופות עד לשנת 1935, עת הוחלף על ידי פרופ'אליקים גוטהולד וייל. בתקופה זו הפך בית הספרים ממוסד דל ובו 30,000 כרכים למוסד גדול ובו 300,000 כרכים, וגם עבר למשכן חדש בבנייןדוד וולפסון בהר הצופים.[1] במקביל לעבודתו בספרייה מונה בשנת1928 כמרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית.
בשנת1935, עקב שינויים מבניים באוניברסיטה וביטול משרת קנצלר האוניברסיטה, שבה נשאיהודה לייב מאגנס,[2] בחר סנאט האוניברסיטה העברית ביום11 בנובמבר 1935[3] בפרופ' שמואל הוגו ברגמן לתפקיד הרקטור הראשון של האוניברסיטה, סמכויות הניהול האקדמי שהיו בידי קנצלר מאגנס עברו מעתה לרקטור האוניברסיטה, תפקיד שבו כיהן ברגמן עד לשנת1938 (מאגנס נותר לכהן בתפקיד נשיא האוניברסיטה עד למותו בשנת 1948).
היה בין החברים בתנועת "הפועל הצעיר", ולאחר מכן בתנועת "ברית שלום", שדגלה באוטונומיהדו-לאומית יהודית-ערבית תחת משטרהמנדט הבריטי, והיה ממתנגדי המחתרותאצ"ל ולח"י.
לקראת סופו שלמשפט אייכמן ב-1961, ארגן ברגמן עצומה הקוראת שלא להטיל עלאדולף אייכמןעונש מוות. ברגמן התנגד באופן עקרוני "לעונש מוות בכל צורה שהיא". לפני כן רשם ביומנו בגרמנית:
ב-1908 התחתן עם אלזה פאנטה, בתם שלברטה פאנטה(אנ') והרוקח מקס פאנטה. הם עלו יחד לארץ ישראל ב- 1920.[5]
ב- 1936 נישא לאשתו השניהאלזה בורקהארט (1896 - 1978) שהייתה נשואה קודם לגרשם שלום.[6]
בנו הואמרטין ברגמן(אנ') (1913 - 2014) שהיה פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת ניו יורק. נכדו הוא הסופר והבמאימיכאל ברגמן.(אנ')
בשאלותדת ואמונה התרחק ברגמן מן הרציונליזם והאנתרופוצנטריות, ודגל בהחייאת האמונה, כחוויה בלתי אמצעית ומפגש עם האל. ברגמן לא היה אדםדתי, אך הכיר בחשיבותם של התפילה, השבת והחגים, כחלק ממורשתהעם היהודי. בנושא התפילה כתב:
”אנו, בני ישראל, הבאנו לעולם רפואה גדולה וחזקה, את התפילה... ברחוב אומרים כיום:אוטוסוגסטיה (אשליה ושכנוע עצמי), אין אני רוצה להתווכח. רק על זה אני מעיד מחווייתי, שהתפילה פועלת. כמובן אין אני מדבר על התפילה השגרתית...[7]”
בנושא השבת, חתם הוגו ברגמן בשנת1931 על כרוז הסופרים שמחה על קיום משחקי ספורט בשבת ובימי חג, ביחד עם:בן-ציון דינור,יוסף קלוזנר,חיים נחמן ביאליק ואחרים.[8] ברגמן הושפע רבות מתפיסת העולם האנתרופוסופית, והיה מיודד עם מייסדה ד"ררודולף שטיינר.
ברגמן זכה פעמיים בפרס ישראל: פעם ראשונה במדעי הרוח בשנת1954, ופעם נוספת ב-1974, עלתרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
ב-1959 נבחר כחברהאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
בשנת1967 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".
על שמו נקרא רחוב בשכונת ׳המדע׳ בעיררחובות, יחד עם רחובות על שם זוכיפרס ישראל נוספים בשכונה זו.
ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[5]
"מרכז ש. ה. ברגמן לעיון פילוסופי" נוסד לזכרו של ברגמן בשנת1977 על ידי פרופ'ירמיהו יובל לעידוד המחקר הפילוסופי באוניברסיטה.
המרכז מוציא לאור את הרבעון הפילוסופי "עיון", וכן מקיים ימי עיון וסימפוזיונים, בהם "מפגשי ירושלים בפילוסופיה" –כנסים בינלאומיים המוקדשים לנושאים שונים בפילוסופיה.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:שמואל הוגו ברגמן |
שמואל הוגו ברגמן,היו אלה ניסים מן השמים, באתרהארץ, 9 בנובמבר 2021 ברוך פלח,על מנהל הספרייה הלאומית שמואל הוגו ברגמן ויהדות לוב, באתרהארץ, 28 בספטמבר 2023