 | ||||
| לידה | 1 באפריל1974 (בן 51) אל קולורדו שבארגנטינה | |||
|---|---|---|---|---|
| שם מלא | הוגו בנחמין איבארה | |||
| שם לידה | Hugo Benjamín Ibarra | |||
| מדינה | ארגנטינה | |||
| גובה | 1.71 מטר | |||
| תקופת פעילות | מ-1993 | |||
| עמדה | מגן ימני | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
הוגו בנחמין איבארה (בספרדית:Hugo Benjamín Ibarra; נולד ב-1 באפריל1974) הואכדורגלן עברארגנטינאי ששיחק בעמדת המגן ימני, וכיוםמאמן כדורגל.
איבארה מזוהה יותר מכל עם קבוצתבוקה ג'וניורס, במדיה שיחק בשלוש קדנציות שונות, במהלכן זכה עימה ב-15 תארים.
איבארה החל את קריירת המשחק המקצוענית בשנת1993, בקבוצתאתלטיקו קולון ששיחקה אז בליגת המשנה הארגנטינאית. בסיום עונת1994/1995 עלתה קולון בחזרה לליגה הבכירה. איבארה שיחק עם קולון שלוש שנים כמגן ימני הפותח בליגה הבכירה, עד שבקיץ1998 נרכש על ידי קבוצת הפאר הארגנטינאית,בוקה ג'וניורס.
תחילת הדרך של איבארה בבוקה הייתה מוצלחת הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית. איבארה תפס את מקומו בהרכב הפותח, וזכה עם קבוצתו החדשה בשתי האליפויות של עונת1998/1999 (אפרטורה 1998 וקלאוסורה 1999). לאחר הזכייה בטורנירים המקומיים, השלימה בוקה בשנת2000 זכייה בשני טורנירים בינלאומיים. היא זכתה בגביע ליברטדורס ראשון מזה 22 שנים, לאחר ניצחון במפגש גמר כפול מולפלמיירס הברזילאית בדו-קרבפנדלים. איבארה פתח בהרכב בוקה שני המפגשים. בעקבות הזכייה השתתפה בוקה, עם איבארה בהרכב הפותח, במשחקהגביע הביניבשתי מולאלופת אירופהריאל מדריד, וגברה עליה בתוצאה 2-1. בשנת2001 זכתה בוקה בפעם השנייה ברציפות והרביעית בתולדותיה, לאחר ניצחון בדו-קרב פנדלים עלקרוס אסול המקסיקנית. איבארה פתח בהרכב השני משחקי הגמר.
לקראת עונת2001/2002, ולאחר שזכה עם בוקה בחמישה תארים בשלוש שנים, החל איבארה את הקריירה האירופית שלו, כשחתם בפורטו מליגת העל הפורטוגלית תמורת סכום המוערך בכ-7.8 מיליוןאירו. הוא פתח בהרכב במשחקה הרשמי הראשון של פורטו באותה עונה, משחקהסופר קאפ הפורטוגלי מולבואבישטה. איבארה סייע לחוליית ההגנה של פורטו לשמור עלרשת נקייה, והיא גברה על יריבתה בתוצאה 1-0 בדרך לזכייה בתואר. בהמשך העונה רשם איבארה 20 הופעות ליגה במדי פורטו.
בעונת2002/2003 הושאל איבארה בחזרה לבוקה ג'וניורס, בין היתר כי לא החזיק בדרכון אירופי ותפס מקום של שחקן זר. עונת ההשאלה של איבארה בבוקה הייתה מוצלחת, לאחר שהשלים עימה זכייה שלישית בקריירה בגביע ליברטדורס, לאחר ניצחון כפול עלסנטוס בגמר. איבארה פתח בהרכב בשני המפגשים. בעונת2003/2004 חזר איבארה לאירופה, כשהושאל למונקו הצרפתית. מונקו רשמה את העונה המוצלחת בתולדותיה במסגרתליגת האלופות. לאחר שהדיחה אתריאל מדריד ברבע הגמר, פגשה מונקו אתצ'לסי בחצי הגמר, וגברה עליה 3-1 במשחק הראשון בבית. במשחק החוץ בסטמפורד ברידג' הובילה צ'לסי 2-0 כבר במהלך המחצית הראשונה, תוצאה שהספיקה לה כדי להעפיל, אך שתי דקות בתוך תוספת הזמן של המחצית הראשונה כבש איבארה את השער המצמק, ובהמשך מונקו אף השיגה שוויון 2-2 בדרך למשחק הגמר הראשון בתולדותיה. במשחק פגש איבארה דווקא את קבוצת הבית שלו, פורטו, בדרך להפסד 3-0.
בעונת2004/2005 הושאל איבארה פעם נוספת, הפעם לאספניול מהליגה הספרדית, והיה שחקן מפתח בחלק האחורי של הקבוצה שסיימה במקום החמישי בליגה. איבארה רשם 31 הופעות ליגה במהלך העונה, והיה חלק מהרכב שכלל שני ארגנטינאים נוספים, כשלצידו של איבארה שיחק הבלםמאוריסיו פוצ'טינו ולפניו שיחק הקשרמקסי רודריגס.
בתום העונה הסתיים חוזהו בפורטו, ואיבארה שב לקדנציה שלישית במדי בוקה ג'וניורס. ממש כמו בקדנציה הראשונה שלו בקבוצה, עם הגעתו של איבארה זכתה הקבוצה בשני תוארי האליפות של עונת2005/2006. בנוסף, זכתה הקבוצה בשנת2005 בגביע סודאמריקנה ובגביע רקופה סודאמריקנה. ב-2006 זכתה הקבוצה בביע רקופה סודאמריקנה שני ברציפות, כשבמפגש הגמר השני, בהיעדרו שלסבסטיאן בטאליה, שימש איבארה כקפטן הקבוצה. ב-2007 זכה איבארה עם קבוצתו בגביע ליברטדורס הרביעי בקריירה, לאחר ניצחון כפול בגמר עלגרמיו. איבארה פתח בהרכב בשני משחקי הגמר וסייע לבוקה לשמור על רשת נקייה בשניהם. ב-2008 זכו בוקה ואיבארה בגביע רקופה סודאמריקנה נוסף, לאחר ניצחון במפגש גמר כפול מולארסנאל דה סארנדי. בהיעדרו שלמרטין פלרמו במשחק השני, שימש איבארה כקפטן הקבוצה, בדומה לזכייה באותו תואר שנתיים קודם לכן. באותה שנה זכה איבארה עם קבוצתו בתואר 15 ואחרון במספר, אליפות האפרטורה.
בספטמבר2010 הודיע איבארה על פרישה ממשחק פעיל בגיל 36.
איבארה החל את דרכו הבינלאומית תחת המאמןמרסלו בייאלסה בשנת1999. באותה שנה ייצג אתנבחרת ארגנטינה בקופה אמריקה 1999, כששותף בשני משחקים בשלב הבתים (אחד כמחליף). לאחר שצבר באותה שנה שש הופעות במדי ארגנטינה, איבד איבארה את מקומו בסגל, וזכה בו שוב רק שמונה שנים מאוחר יותר, תחת המאמןאלפיו באסילה בשנת2007. ב-18 באפריל של אותה שנה אף הוביל את נבחרת ארגנטינה כקפטן במשחק ידידות מולצ'ילה. הוא זומן לסגל הנבחרת לקראתקופה אמריקה 2007, במהלכו זכה להופעה אחת בלבד, בניצחון 1-0 עלפרגוואי בשלב הבתים, בו פתח בהרכב. ארגנטינה סיימה את הטורניר במקום השני לאחר הפסד בגמר לברזיל. בחודשים אוקטובר ונובמבר באותה שנה, שותף איבארה בשלושה משחקים במסגרתמוקדמות מונדיאל 2010.
בסך הכל רשם איבארה 11 הופעות במדי נבחרת ארגנטינה.
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | |
|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | |||
| 1993/1994 | אתלטיקו קולון | ארגנטינה ליגת המשנה הארגנטינאית | 15 | 2 |
| 1994/1995 | 45 | 1 | ||
| 1995/1996 | ארגנטינהליגת העל הארגנטינאית | 29 | 0 | |
| 1996/1997 | 35 | 4 | ||
| 1997/1998 | 16 | 1 | ||
| 1998/1999 | בוקה ג'וניורס | ארגנטינהליגת העל הארגנטינאית | 25 | 0 |
| 1999/2000 | 31 | 0 | ||
| 2000/2001 | 29 | 2 | ||
| 2001/2002 | פורטו | פורטוגל ליגת העל הפורטוגלית | 20 | 0 |
| 2002/2003 | בוקה ג'וניורס | ארגנטינהליגת העל הארגנטינאית | 25 | 4 |
| 2003/2004 | מונקו | צרפת ליג 1 | 25 | 0 |
| 2004/2005 | אספניול | ספרד לה ליגה | 31 | 1 |
| 2005/2006 | בוקה ג'וניורס | ארגנטינהליגת העל הארגנטינאית | 24 | 1 |
| 2006/2007 | 26 | 2 | ||
| 2007/2008 | 22 | 0 | ||
| 2008/2009 | 29 | 0 | ||
| 2009/2010 | 25 | 0 | ||
| סך הכל בקריירה | 452 | 18 | ||
| נבחרת ארגנטינה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1999 | 6 | 0 |
| 2007 | 5 | 0 |
| סה"כ | 11 | 0 |
| נבחרת ארגנטינה –קופה אמריקה 1999 | ||
|---|---|---|
1 בורגוס •2 אז'אלה •3 סורין •4 איבארה •5 סימאונה •6 סמואל •7 בארוס שלוטו •8 זאנטי •9 פלרמו •10 אורטגה •11 לופס •12 ביסארי •13 ויוואס •14 פוצ'טינו •15 בריסו •16 גוגליילמינפייטרו •17 אוסאין •18 קניה •19 קלדרון •20 איימר •21 גונסאלס •22 ריקלמה •מאמן: ביילסה | ארגנטינה | |
| נבחרת ארגנטינה –קופה אמריקה 2007 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
1 אבונדנסיירי •2 אז'אלה •3 דיאס •4 איבארה •5 גאגו •6 היינצה •7 פלאסיו •8 זאנטי •9 קרספו •10 ריקלמה •11 טבס •12 קאריסו •13 גונסאלס •14 מסצ'ראנו •15 ג. מיליטו •16 איימר •17 בורדיסו •18 מסי •19 קמביאסו •20 ורון •21 ד. מיליטו •22 אוריון •מאמן: באסילה | ארגנטינה | |