הַדַּף הַיּוֹמִי הוא מיזם לימוד של התלמוד בבלי בחלוקה של דף (לפיש"ס וילנא) לכל יום, כך שמסיימים את כל התלמוד בבלי לאחר שבע שנים וחצי.
הרבמאיר שפירא מלובלין יזם את התכנית, והכריז עליה ביוםט' באלולה'תרפ"ג (21 באוגוסט1923), במהלך הכנסייה הגדולה הראשונה של תנועתאגודת ישראל בפולין.
רעיון הדף היומי הוכרז על ידי הרבמאיר שפירא מלובלין, לאחר שנועץ בחפץ חיים, והאדמו"ר מגור (האמרי אמת).
ההכרזה הייתה ביוםט' באלולה'תרפ"ג (21 באוגוסט1923), בכנסייה הגדולה, כינוס רבנים מרכזי של תנועתאגודת ישראל. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה,א' בתשריה'תרפ"ד (11 בספטמבר 1923). לפי המסופר בספר תולדותיו של רבי מאיר שפירא, היה חשש להתחיל ליישם את תוכנית "הדף היומי" עד שהתקבלה דחיפה משמעותית ליוזמה מכיוון האדמו"ר מגור רביאברהם מרדכי אלתר, מהמנהיגים הבולטים של היהדות האורתודוקסית באותם ימים, שהכריז בליל ראש השנה "אני הולך ללמוד דף יומי".[1]
כבר בחודש אבתרפ"א פרסם רבה שלדז'יאלושיצה הרבמשה מנחם שפיבק בביטאוןדגלנו רעיון זהה תחת הכותרת "הצעה נכבדה",[2] אך הוא לא זכה לחשיפה ציבורית נרחבת עד להכרזתו של הרב שפירא בכנסייה הגדולה.[3][4][5]
בשבעת המחזורים הראשונים היו רק 2,702 דפים, משום שנעשה אז שימוש בחלוקה לדפים שלמסכת שקלים בדפוס סלאוויטא שבה ישנם 12 דפים. החל מהמחזור השמיני עברו לחלוקה של 21 דפים.[6][7]
מאז ההכרזה נחגגו סיומים של 13 מחזורי לימוד הדף היומי. סיום המחזור השלושה-עשר היה ביוםז' בטבתה'תש"ף. לימוד המחזור ה-14 החל למחרת, ביוםח' בטבת ה'תש"ף.
היוזמה הפכה נפוצה בקרב עשרות אלפייהודים, ומתקיימים אלפי שיעורים יומיים על הדף היומי. עם השנים הוקמו ארגונים במטרה להפיץ את לימוד הדף היומי, בהםמאורות הדף היומי המפעיל מגידי שיעור לדף היומי; מערכות טלפוניות כמוקול הדף, המפיצות שיעורים מוקלטים, וכן האתרפורטל הדף היומי המרכז תוכני עזר ללומדים. בעקבות המפעל נוסדו יוזמות דומות של לימוד ספרי יהדות, כמומשנה יומית (כהשלמה לדף היומי על מסכתות שאין עליהןתלמוד בבלי, או בלי קשר אליו) והלכה יומית, אך הפופולריות שלהן פחותה.
| סדר | מסכת | מספר דפים |
|---|---|---|
| זרעים | ברכות | 63 |
| מועד | שבת | 156 |
| עירובין | 104 | |
| פסחים | 120 | |
| שקלים(ירושלמי) | 21 (בעבר 12) | |
| יומא | 87 | |
| סוכה | 55 | |
| ביצה | 39 | |
| ראש השנה | 34 | |
| תענית | 30 | |
| מגילה | 31 | |
| מועד קטן | 28 | |
| חגיגה | 26 | |
| נשים | יבמות | 121 |
| כתובות | 111 | |
| נדרים | 90 | |
| נזיר | 65 | |
| סוטה | 48 | |
| גיטין | 89 | |
| קידושין | 81 | |
| נזיקין | בבא קמא | 118 |
| בבא מציעא | 118 | |
| בבא בתרא | 175 | |
| סנהדרין | 112 | |
| מכות | 23 | |
| שבועות | 48 | |
| עבודה זרה | 75 | |
| הוריות | 13 | |
| קדשים | זבחים | 119 |
| מנחות | 109 | |
| חולין | 141 | |
| בכורות | 60 | |
| ערכין | 33 | |
| תמורה | 33 | |
| כריתות | 27 | |
| מעילה -קינים -תמיד -מידות | 36 | |
| טהרות | נדה | 72 |
היוםמסכת זבחים, דף ע"ג (ריענון)
ב-5 ערים בישראל:ירושלים,תל אביב-יפו,ביתר עלית,בני ברק,קריית צאנז (נתניה) וחיפה, קיים רחוב בשםרחוב הדף היומי אומעלות הדף היומי.
סיומי הש"ס נחגגים בטקסים גדולים, המלווים בתעמולה לחזק את לימוד הדף היומי ולהוסיף עוד שיעורים.
מאז הסיום שבסוף המחזור השני והלאה נהוג לערוך בסיום הטקס תפילתאל מלא רחמים לרבי מאיר שפירא, שנפטר ללא ילדים. מאז הסיום השלישי, נהגו לערוך גם תפילת אל מלא רחמים על נרצחיהשואה.[9]
הסיום הראשון נערך בלילט"ו בשבטתרצ"א בישיבת חכמי לובלין. רבי מאיר שפירא ערך את הסיום ואמרהדרן על הש"ס בדרךפלפול ואגדה. תלמידי הישיבה חיברו שיר על המילים 'הדרן עלך כל הש"ס' והחוגגים רקדו עד אור הבוקר.
בירושלים נערך סיום הש"ס בישיבת מאה שערים בהשתתפות של כ-6,000 איש. הרביוסף חיים זוננפלד סיים את הש"ס, והרבפנחס אפשטיין אמרהדרן.
תאריך סיום היה ביום ב',כ"ח בסיווןתרצ"ח. קודם לכן היו ספיקות אם לערוך את הסיום עקב הפרעות ביהודי גרמניה, האנשלוס באוסטריה ורדיפת היהודים בפולין. לבסוף הוחלט לקיים שוב את החגיגות, על אף המצב הקשה, בישיבת חכמי לובלין. כבר בשבת הגיעו יהודים רבים אל לובלין, בהם האדמו"רים רבימשה פרידמן מבויאן-קראקא, רבידוד בורנשטיין מסוכטשוב והרבמנחם זמבה. הרבי מבויאן-קראקא סיים את הש"ס ואמר הדרן ורביאריה צבי פרומר, ראש הישיבה, התחיל את המחזור החדש. נאומים ודברי ברכה הושמעו על ידי רביאברהם יעקב פרידמן מבויאן למברג, רבידב בריש וידנפלד מטשיבין ועוד. לאחר האירוע נערכההכנסת ספר תורהלעילוי נשמת רבי מאיר שפירא.האדמו"ר ממודז'ץ כובד באמירת פסוקי "לדוד מזמור" ובסיום האמירה הלחין במקום מרש על פרק זה. להערכות העיתונים השתתפו בחגיגות כ-20,000 איש.
הסיום הרשמי בירושלים נערך בבית הכנסת המרכזי בשערי חסד. בפתיחתו נאמרה תפילה להצלתשלמה בן-יוסף. את ההדרן אמר הרביוסף צבי דושינסקי.משה בלוי, מנהיגאגודת ישראל בירושלים, נשא נאום ובו העלה זכרונות מרבי מאיר שפירא. למחרת נערך באותו מקום טקס תחילת לימוד המחזור השלישי על ידי הרבזליג ראובן בנגיס. חגיגות הימים הבאים נערכו בצמצום עקב העוצר שהוכרז על ידי הבריטים מחשש למהומות עקב הוצאתו להורג של בן יוסף.
יש שהתנגדו לשיטת לימוד זו. אחת הטענות שנשמעה, היא כי לימוד מעין זה גורם לכך שישנם שמסתפקים בשעת לימוד זו וזונחים את לימוד ההלכה המעשית. טענה נוספת, היא כי לימוד של שעה ביום ללא חזרה על הנלמד אינו מעמיק דיו ואינו מאפשר זכירה משמעותית של החומר הנלמד.[דרוש מקור]
רבנים בהונגריה וגליציה התנגדו ללימוד הדף היומי, גם מחמת זיקתו לאגודת ישראל. בהם: הרבחיים אלעזר שפירא, הרבישכר דב רוקח (הזקן) והרביואל טייטלבוים.
בחסידות תולדות אברהם יצחק הוחל בשנתה'תש"ס, על פי קריאתו של האדמו"ר רבישמואל יעקב קאהן, בלימוד "דף הקהילה", בקצב של דף ליום במשך חמישה ימים בשבוע, וימי שישי ושבת מיועדים לחזרה על הנלמד במהלך השבוע. כשנה וחצי לאחר מכן החל בחסידות תולדות אהרן לימוד של עמוד יומי (ולא דף). גם אחד משני אדמו"רי סאטמר, רביאהרן טייטלבוים, הנהיג בקרב חסידיו לימוד במתכונת דומה ל"דף הקהילה".
הרעיון של המהר"ם שפירא הוביל לקביעת מיזמים ומסגרות ללימוד תקופתי עם מטרה לסיים ספרים נוספים מארון הספרים היהודי. מסגרות אלו לא קיבלו תהודה ציבורית כמו הדף היומי, אם כי הן מקובלות בחוגים מסוימים. בהן:
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט:הדף היומי |
הדף היומי, דף שער בספרייה הלאומית