| סמל הכומתה,תג ודגל חיל הג"א | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| שיוך | צה"ל |
| סוג | חיל |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1948–1992 (כ־44 שנים) |
| מלחמות | כל מלחמות ישראל עדמלחמת המפרץ |
| פיקוד | |
| יחידת אם | מפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר (מקחל"ר) |
| דרגת המפקד | |
| מפקדים | מפקדי החיל |


הג"א (ראשי תיבות:התגוננות בפניגזים והתקפותאוויר /הגנהאזרחית) היה גוף בצבא ההגנה לישראל מהקמתו ב־1948 ועד להקמתפיקוד העורף ב־1992.
ביולי 1939 נוסד האגף להג"א לידהמחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, בעקבות הצעה שהגישואליעזר ליבנשטיין (לימים ליבנה) ואלעזר גלילי ליו"ר הנהלת הסוכנותדוד בן-גוריון. בראשית אוגוסט 1939 מונהמרדכי נמצא-בי ל"יועץ הסוכנות בענייני התגוננות בפני גזים והתקפות אוויר". היועץ נועד קיבל שלושה תפקידים: פרסום מידע לארגונים ולציבור היהודי; בניית תוכניות לאימון מתנדבים; וכן ריכוז ותיאום פעולות הג"א.[1]
עם כניסת נמצא־בי לתפקידו הקים את "המכון ללימוד וקידום ההגנה הפסיבית", שנועדלהיות הסמכות המקצועית העליונה בתחום ההגנה על העורף בשעת מלחמה. המכון נועד לתאם בין הרשויות המקומיות,שירותי כבאות והצלה ומגן דוד אדום; לבצע הסברה לציבור; ולהדריך את המגיבים הראשונים. לצורכי הסברה הוקמה לשכת הדרכה מרכזית, שהכשירה מדריכים מקומיים בעקרונות ההדרכה העיקריים וכן תערוכה נודדת להדרכה בסוגיות הקשורות להתנהלות העורף במלחמה, שהוצגה במקומות שונים בארץ, וביקרו בה למעלה מ־50,000 איש. בנוסף הוקמה ספרייה שריכזה ספרות מקצועית בנושא.[1]
במאי 1940 הוקמה לשכת מצב משותפת לסוכנות היהודית והוועד הלאומי בראשותשמואל פסמן שנועדה לשמש גוף מתכנן, בעוד הג"א בראשות נמצא־בי נועד לשמש כגורם מבצע. פסמן התפטר מתפקידו ביוני 1940 לאחר שנמצא־בי סירב להעמיד את הג"א תחת לשכה זו.[1]
הג"א הופעל לראשונה בחיפה במסגרתהפצצות חילות האוויר של מדינות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה.
בפברואר 1941 העניקהממשלת המנדט מעמד רשמי להג"א במסגרת תקנות ההגנה, שהעניקו להם מעמד של שוטרים מיוחדים במשטרת המנדט המשתייכים למערךמתנדבי מתקפות האוויר(אנ') (Air Raid Precautions או ARP) בהיותם בתפיקד והם קיבלומדים וציוד.[1]
במאי 1942 מינתה ממשלת המנדט את אלן אשבורן למפקד ההגנה האזרחית בפלשתינה. למרות שהגנת העורף התבססה בעיקרה על ארגוני המתנדבים היהודיים בהדרכת נמצא־בי, החליטה ממשלת המנדט להמשיך לקיים עמו יחסים לא רשמיים, תוך שמירתתהליכי האימון וההדרכה בידי הבריטים.[1]
עם הקמת המדינה, השתלב הארגון בצה"ל והיה מופקד עלהגנה אזרחית בכל רחבי הארץ.
הג"א מוסד בחוק ההתגוננות האזרחית שחוקק ב־1951.
בהג"א שירתו חיילי מילואים רבים בעליפרופיל נמוך או מבוגרים. בשנות ה-50 שירתו בהג"א בני 45–50.[2][3] בתחילה, שירתו חיילי המילואים של הג"א ללא מדים,[4] והיו להם דרגות נפרדות מאלו של צה"ל. קציני המילואים זכו לדרגות: פקד משנה, פקד בכיר ורב פקד, והחוגרים זכו לדרגות עם התואר "גונן" (גונן, רב גונן, סמל גונן).[5]
לאחרמלחמת יום הכיפורים פעל צה"ל להשיב ליחידות הלוחמות חיילים רבים שהועברו להג"א, עקב מצוקת כוח אדם.[6]
אנשי הג"א היו אמונים על תפקידי חילוץ והצלה וצה"ל קיים קורסים בחילוץ והצלה בבסיס ההדרכה המרכזי שלו.[7]
עם התגברות הטרור ברחבי ישראל גויסו אלפי חיילי הג"א למשימות של פיטרול ובדיקות ביטחוניות בערי ישראל. בשנת 1985 הוחלט על העברת תפקידים אלו למשטרה, לאחר שנקבע שהשוטרים יעלו פחות ויהיו יותר יעילים מאנשי המילואים של הג"א.[8]
באוגוסט 1977 הוחלט לאחד את מחלקת ההגמ"ר (ההגנה המרחבית) שהשתייכה למטכ"ל עם מפקדת ראש הג"א. איחוד זה הביא להקמתמפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר - המכונהמקחל"ר. ליד קחל"ר מונו עוזר להגמ"ר ועוזר להג"א ומיגון.[9] לאחרמלחמת המפרץ בשנת 1991 הוקםפיקוד העורף, בו הוכללו יחידות הג"א.
מפקדות העורף של הג"א היו כפופות לשלושה אלופי הפיקודים של צה"ל:
חלק מתגי היחידות של הג"א מוטמעים כיום בתוך תגי היחידות של מחוזות פיקוד העורף כמו מחוז דן או מחוז דרום.
| דיוקן | שם | תקופת כהונה | אירועים עיקריים | הערות |
|---|---|---|---|---|
| סא"למרדכי נמצא-בי | 1948–7 בינואר1949 | מלחמת העצמאות | ||
| ברוך ברוך | 1950–1951 | |||
| דוד רשף | 1951–1956 | לימים ראש המועצה המקומיתרמת השרון | ||
| אתיאל עמיחי | 1956–1958 | לימיםנספח צה"ל באפריקה | ||
| אלכסנדר שפיר | 1958 | לימיםמפקח כבאות ראשי | ||
| שמואל איל | 1958–1960 | לימים ראשאכ"א | ||
| יחזקאל פנט | 1960–1963 | |||
| אברהם בן דור | 1963–1964 | |||
| שמואל גודר | 1964–1968 | מלחמת ששת הימים | לימיםנשיא בית הדין הצבאי לערעורים | |
| שלמה אמבר | 1969–1972 | |||
| אורי רום | 1972–1974 | מלחמת יום הכיפורים | ||
| איתן שמשוני (מ"מ) | 1974 | |||
| יצחק זייד | 1974–1979 | |||
| אריה בירו | 1979–1984 | |||
| אהרון ורדי | 1984–1989 | לימים מנכ"להמשרד לאיכות הסביבה ומנכ"לרשות הטבע והגנים | ||
| אורי מנוס | 1989–1992 | מלחמת המפרץ | לימיםנציב כבאות והצלה |
בתחילת1953 נקבעו דרגות נפרדות לקצינים וסמלים בהג"א, הוא שירות ההגנה בפני התקפות אוויר (מאוחר יותר: ההתגוננות בפני גזים והתקפות אוויר). דרגות אלה נועדו לחיילימילואים או מתנדבים המוצבים ביחידות הג"א, בעוד שהחיילים בשירות סדיר המשיכו לשאת דרגות כלל צה"ליות. תחילת נקבעו שבע דרגות לחוגרים וארבע לקצינים.[11] בשנות ה-60 שונו סימני הדרגות של קצינים בכירים, תוך הוספת דרגת קצונה נוספת "רב פקד בכיר" המקבילה לסגן-אלוף. בשנות ה-80 חל שינוי נוסף בסימני דרגות הקצינים של הג"א: פס מתכת חלק בצורה של מקבילית לקצינים זוטרים ועלה גפן לקצינים בכירים. דרגות נפרדות לאנשי הג"א בוטלו עם הקמתפיקוד העורף בשנת1991.
| סימני דרגות החוגרים והסמלים | סימני דרגות הקצינים, כפי שנקבעו בשנת 1953 | סימני הדרגות של קצינים בכירים, כפי שנקבעו בשנות ה-60 | סימני הדרגה של פקד משנה לבגדי עבודה (מדי ב'), שנות ה-80 |
| גונן | גונן ראשון | גונן מוסמך | סמל גונן | סמל גונן ראשון | רב-סמל גונן | רב-סמל בכיר |
| רב-סמל גונן | רב-סמל בכיר |
| שנות ה-50–60 | שנות ה-60–70 | שנות ה-80 | ||||
| מדי א' | מדי ב' | מדי א' | מדי ב' | מדי א' | מדי ב' | |
| פקד משנה | ||||||
| פקד | ||||||
| פקד בכיר | ||||||
| רב-פקד | ||||||
| רב-פקד בכיר | - | - | ||||