הארי בלפונטה נולד בשנת 1927 ברובעהארלם שלניו יורק. בן להורים ילידי ג'מייקה, מֶלוִין, עקרת בית, והרולד ג'ורג' בלנפאנטי,שף. הוא גוּדל כקתולי. בשנים 1932–1940 בלפונטה התגורר אצל סבתו בג'מייקה. לאחר שחזר לניו יורק למד בבית ספר תיכון. בגיל 17 הפסיק את לימודיו והתגייס לצי ארצות הברית ושירת בו בסוףמלחמת העולם השנייה.[1]
בהמשךשנות ה-40 עבד כעוזר שוער. דייר העניק לו שני כרטיסים להופעה של התיאטרון הכושי האמריקאי(American Negro Theatre). הוא התאהב בצורת אמנות זו והתיידד עםסידני פואטייה. בסוף שנות ה-40 לקח שיעורי משחק בניו סקול בהדרכתארווין פיסקטור, והופיע בתיאטרון הכושי האמריקאי. בשנת 1954 קיבל אתפרס טוני על השתתפותו במופע "John Murray Anderson's Almanac" בברודוויי.
בלפונטה החל את הקריירה המוזיקלית שלו כאשר הופיע במועדונים בניו יורק בסוףשנות ה-40.הקלטותיו הראשונות יצאו בחברתקפיטול רקורדס שמנהליה רצו להפוך אותו ל"תואםפרנק סינטרה". הניסיון נכשל מסחרית, ובלפונטה שוחרר מהחוזה.
הוא עבר לחברתתקליטי RCA ב-1952. ב-1953 הוציא את הסינגל הראשון שלו שם, "Matilda" (מטילדה)(אנ'), שיר בסגנוןקליפסו שהפך להיות אחד משיריו הקבועים בהופעות בהם נהג לשתף את הקהל בשירת הפזמון החוזר. הפריצה הגדולה של בלפונטה שהביאה את סגנון הקליפסו לתודעה האמריקאית הגיעה ב-1956 עם אלבומו "Calypso" (קליפסו)(אנ'), שכלל את שירו הידוע ביותר, "Day-O (The Banana Boat Song)".
ב-1959 היה לזמר האפרו-אמריקאי הראשון שזכה בפרס אמי ובשנים1960 ו-1965 זכה גם בשניפרסי גראמי. במהלךשנות ה-60 וה-70 הוציא עוד מספר רב של אלבומים שזכו להצלחה בלתי מבוטלת ובשנת 2000 זכה שוב בפרס גראמי על מפעל חייו.
בלפונטה למד משחק בניו יורק ומימן את לימודי המשחק באמצעות הופעה במועדונים בניו יורק.בשנים1953–1957 כיכב במספר סרטים. ב-1957 הופיע בתפקיד ראשי בסרט "אי בשמש" וגם חיבר את שיר הנושא של הסרט שהפך ללהיט. באותה שנה הפיקסרט קולנוע ראשון.
במהלך הסרט ביטלג'וס של טים ברטון משנת 1988, השפעתו של הארי בלפונטה ניכרת בשימוש בכמה מהלהיטים שלו. במיוחד בולטת סצנה שבה, במהלך ארוחת ערב, דיבוק משתלט על האורחים וכולל את השיר המוכר "Day-O" (או "The Banana Boat Song"). כמו כן, סצנת הסיום של הסרט מתלווה לשיר "Jump in the Line".
בלפונטה הופיע גם במספר רב של תוכניות טלוויזיה ואף הנחה תוכנית אירוח משלו.החל משנות השישים התמקד בקריירת השירה שלו וחזר להופיע בסרטים במספר תפקידי משנה. בשנת2006 הופיע בסרט "בובי" – דרמה עלרצח קנדי. בשנת2018 הופיע בסרטו שלספייק לי "שחור על לבן".
בבעלות בלפונטה היו חברת הפקה והוצאה לאור של מוזיקה וסרטים.
הארי בלפונטה בצעדה למען זכויות האזרח בוושינגטון ב-1963, ביום הנאום המפורסם "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג
דעותיו הפוליטיות של בלפונטה הושפעו מאוד מפול רובסון, דמות אמריקאית שנויה במחלוקת אשר, תמך בברית המועצות בתקופתהמלחמה הקרה. בלפונטה לחם נגדגזענות ואפליה, שחש, כמו זמרים ואמנים אפרו-אמריקאים נוספים בזמנו, גם על בשרו, בעיקר במדינות הדרום בארצות הברית. במקביל להצלחתו והתקדמות הקריירה המוזיקלית בשנות ה-50, הצטרף בלפונטה למאבק לשוויון זכויות בארצות הברית בהנהגתו שלמרטין לותר קינג. כזמר מצליח, גם עזר רבות לממן את פעילותו הפוליטית של קינג, אשר ככומר, היה בעל אמצעים מוגבלים. בתקופה זו סומן הארי בלפונטה ברשימה השחורה שלג'וזף מקארתי, מוביל המקארתיזם.
בלפונטה היה ידוע כמבקר חריף של ממשלג'ורג' וו. בוש וכמתנגד נחרצות למדיניות האמריקאית בעיראק. התבטאותו החריפה ביותר הייתה בכנותו את בוש "הטרוריסט הגדול ביותר בעולם"[2].
בלפונטה היה נשוי שלוש פעמים. ב-1948 התחתן עם מרגריט בירד (Marguerite Byrd), ונולדו להם שתי בנות. בתו השנייה, שארי, היא שחקנית, דוגמנית וזמרת(אנ'). ב-1957 התגרש, ובאותה השנה נישא לג'ולי רובינסון (Julie Robinson), ונולדו להם בת ובן. בלפונטה התגרש אחרי 47 שנות נישואים בשנת 2004, וב-2008 נישא בפעם השלישית לפמלה פרנק (Pamela Frank).