שני שטחים אלה משמשים גם כבסיסים שלהצבא הבריטי, ועל כן נודעים גם בשם המאחדאזורי הבסיס הריבוניים של אקרוטירי ודקליה (באנגלית:Sovereign Base Areas of Akrotiri and Dhekelia ובראשי התיבות המאחדים באנגלית:SBA, ביוונית:Περιοχές Κυρίαρχων Βάσεων Ακρωτηρίου και Δεκέλειας,Periochés Kyríarchon Váseon Akrotiríou ke Dekélias, בטורקית:Ağrotur ve Dikelya İngiliz Egemen Üs Bölgeleri), המצוים באזור בעלי חשיבות אסטרטגית לחופיהים התיכון, נותרו שטח בריטיאוטונומי בעת (ולאחר) שהפכה קפריסין מקולוניה בריטית למדינה עצמאית באוגוסט1960.
באמצעשנות ה-50, אל מול התרופפות האחיזה שלהממלכה המאוחדת באזורתעלת סואץ, הוחל בהקמת מספר מחנות צבא בקפריסין. אלו כללו את דקליה ואתבסיס אקרוטירי[3], שהיה שדה התעופה הגדול ביותר במזרח התיכון בשנות ה-50[4]. הבסיסים היו ממוקמים באתרים בעלי חשיבות אסטרטגית - במזרח הים התיכון, בקרבת תעלת סואץ.
בחוזה האחריות (Treaty of Guarantee) משנת1960, שנקבע בעת מתן העצמאות למושבה הבריטיתקפריסין הבריטית, נקבעו אזור הבסיסים כבסיסים בריטיים ריבוניים[5], לאור חשיבותם האסטרטגית.
בשנים שבין 1960 - 1964 שילמו הבריטים דמיחכירה בגין השימוש בשטח, אולם בשלהמחלוקת הקפריסאית של שנת 1964 הפסיקו הבריטים לשלם את דמי החכירה, וממשלת קפריסין ממשיכה לטעון שהם מגיעים לה. באוקטובר 1964 קיימו קפריסאים יוונים מהשמאל הפגנות נגד קיום הבסיסים באי[6]. בשנת 1968 השתתפו מטוסים מאקרוטירי בחיפוש אחרי הצוללתאח"י דקר[7]. הבסיס גם שימש את מטוסי ארצות הברית במעקב אחר המצב בתעלת סואץ[8] ובסיני[9].
ביולי 1974 קיבלמקאריוס השלישי, הנשיא שהודח בהפיכה,מקלט מדיני בשטח הבסיסים[10]. בלחימה שפרצה לאחר מכן, מצאו אזרחים שברחו מהקרבות מפלט בבסיסים[11] ומהם הועברו לבריטניה במטוסים של חיל האוויר הבריטי[12].
פלישת טורקיה לקפריסין בשנת1974 לא השפיעה על מעמדם של הבסיסים מאחר שבריטניה לא השתתפה בלחימה, והטורקים לא נכנסו לאזורים הבריטיים מחשש למלחמה עם בריטניה (בזכות זה נותרהאיה נאפה בשליטה יוונית, מאחר שהבסיס ניצב בינה לבין הכוחות הטורקיים). בסוף 1974 צמצמה בריטניה את כוחותיה בבסיסים באי, אך הותירה במקוםנשק גרעיני[13].
שטח הבסיסים מנוהל על ידי "המנהלן של שטחי הבסיסים הריבוניים" (the Administrator of the Sovereign Base Areas) שהוא מפקד הכוחות הבריטיים בקפריסין. המנהלן ממונה על ידי המונרך הבריטי בעצת שר ההגנה הבריטי. הוא מהווה הן את הרשות המחוקקת והן את הרשות המבצעת, ומשמש למעשה כמושל השטח.
בבסיסים פועלת מערכת משפטית עצמאית הנפרדת מזו הקפריסאית וחלים בה חוקי מושבת קפריסין נכון לאוגוסט 1960 (בשינויים הנדרשים). בשטחים מצויה הן מערכת בתי משפט אזרחיים והן מערכת בתי משפט צבאיים.
אקרוטירי ודקליה מהווים 3% משטחי היבשה של קפריסין (254 קמ"ר) מהם 122 קמ"ר באקרוטירי ו-132 קמ"ר בדקליה. 60% מהשטחים מצויים בבעלות פרטית (בין של אזרחים קפריסאים ובין של אזרחים בריטיים) ויתרת השטח מהווה שטח צבאי המצוי בחזקת הכתר הבריטי.
בעת שהוקם השטח העצמאי של הבסיסים נקבעו גבולות השטחים במטרה שמספר מועט של אזרחים יהיו בשטח. כיום כ-14,000 תושבים מתגוררים בשטחים מהם כ-7,000 אזרחי קפריסין וכ-7,000 חיילים ובני משפחותיהם.כל אזרח קפריסאי המתגורר בשטח זכאי לקבל אזרחות של מושבה בריטית (British Overseas Territories citizenship), אולם קפריסאים אלו אינם זכאים לאזרחות בריטית מלאה.
כלכלתם של התושבים המקומיים מתבססת על סיפוק צורכי הבסיסים הצבאיים ועל חקלאות.
רשת הכבישים הקפריסאית עוברת בתוך המובלעות. מבחינה אווירית, קיימים בסיסים שלחיל האוויר המלכותי בשתיהן.
אזורי הבסיס מהווים חלק מקידומת הטלפון שלרפובליקת קפריסין, תוך שימוש בקידומת הבינלאומית357+. מספרים קוויים נמצאים באותו פורמט בן 8 ספרות, כאשר ארבע הספרות האחרונות הן מספרי ההרחבה. המספרים בדקליה מתחילים עם הספרות2474, ואילו אלה באקרוטירי מתחילים עם הספרות2527.שירותי הדואר מסופקים על ידי משרד הדואר של הצבא הבריטי. הדואר אל אקרוטירי מופנה אלBFPO 57, בעת שהדואר אל דקליה ואל אייקוס ניקולאוס מופנה אלBFPO 58.
.svg)
.svg)
.svg)
.svg)
