התלמוד הבבלי, ספר היסוד שלהספרות הרבנית, הודפס במהדורות רבות למן שלהיהמאה ה-15, זמן לא רב לאחר תחילתמהפכת הדפוס, ועד ימינו.
צורתו היסודית של התלמוד המודפס, הבנויה מטקסט התלמוד במרכז ופירושירש"י ותוספות משני צדדיו נקבעה בדפוס של חלק מן המסכתות בידימשפחת שונצינו בשנת רמ"ד (1484). כמעט כל הדפוסים שאחריו שמרו על מסגרת זו, כשהם מוסיפים פירושים וביאורים בשולי הדפים ובסוף כל מסכת, אך גם סובלים מטעויות חדשות והשמטות הצנזורה.
אחד משיאי הדפסת התלמוד היהדפוס וילנא שבהוצאת האלמנה והאחים ראם בסוף המאה ה-19, מהדורה שנחשבה מפוארת ומדויקת במיוחד. מהדורה זו מהווה יסוד לכל המהדורות שבאו אחריה עד היום, כשחלקן הן למעשהדפוס צילום, לעיתים עם שיפורים, של מהדורה זו.
מהדורות שלמסכתות יחידות מן התלמוד הודפסו בספרד ובפורטוגל לפניגירוש ספרד ולאחר מכן בפאס שבמרוקו. מהדורות אלו היו מבוססות על הענף הספרדי שלכתבי היד של התלמוד, ורק שרידים מעטים מהן נשמרו. בשנת גמר"א - רמ"ד (1484) הודפסו בדפוס שלמשפחת שונצינו מסכתות יחידות על פי ענף הנוסח הצרפתי-אשכנזי. המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד,ש"ס ונציה, הודפסה בשנים ר"פ-רפ"ג (1520–1523) בבית הדפוס שלדניאל בומברג בוונציה. במהדורה זו נקבעה לראשונה חלוקת הדפים של התלמוד המקובלת עד היום, שבה התלמוד מחולק לדפים - כל מסכת מתחילה בדף ב' (כנראה בגלל שהשער נספר כדף א'), וכל דף מחולק לשני עמודים: א' וב'. בדפוס יושטיניאן (1546-1551) המבוסס על המהדורה השנייה של דפוס ונציה, נוספו לראשונה מדורי "מסורת התלמוד" (לימים, בעקבות הצנזורה, שונה שמה למסורת הש"ס), "עין משפט" ו"תורה אור" מאת הרביהושע בועז. כן נקבעה, בעקבות דפוס שונצינו,צורת הדף של התלמוד כאשר פירושרש"י בצד הפנימי של הדף, פירוש התוספות בצד החיצוני ונוסח התלמוד עצמו במרכז.
באמצעהמאה ה-16 הורה האפיפיוריוליוס השלישי עלשרפת התלמוד, ובשנת1559 כלל האפיפיורפאולוס הרביעי את התלמוד ברשימת הספרים האסורים. האפיפיורפיוס הרביעי התיר להדפיס את התלמוד, אך תוךצנזורה. עקב כל זאת עברה הדפסת התלמוד לבזל, שם הדפיס אותו בשנים 1578–1580אמברוזיוס פרובן לפי הזמנה של שמעון גינצבורג, מוכר ספרים מפרנקפורט. מהדורה זו עברה צנזורה, ובין השאר הושמטה ממנה כלילמסכת עבודה זרה (היא הודפסה בנפרד בקרקוב בשנת1580 בערך).[1]
במאות השנים הבאות הודפסו מהדורות רבות בערים שונות באירופה (לובלין,קראקא,ברלין,דיהרנפורט,פיורדא,פרנקפורט על האודר,אמסטרדם,פראג,זולצבאךורשה ועוד).
החל ממהדורת אמסטרדםה'תקט"ו נדפסו בסוף כל כרך פירושיהמהרש"ל,המהרש"א והמהר"ם מלובלין.
בתי הדפוס שהדפיסו את התלמוד היו כפופים לשליטי הארצות שבהם נמצאו, והוטלו עליהם מגבלות חמורות שלצנזורה, שכללו התערבות של הצנזורים (בהםיהודים משומדים שהכירו היטב את התלמוד) בנוסח התלמוד והשמטות של קטעי תלמוד שנחשבו מנוגדים לנצרות.
ראוי לציוןדפוס סלוויטא (נקרא גם דפוס האחים שפירא) שהיה דפוס מפואר במיוחד שבעקבות מחלוקות פנים יהודיות כמעט ונכחד.
.jpg)
ערך מורחב –ש"ס וילנאלמהדורה מפוארת ומלאה במיוחד נחשבת מהדורת התלמוד השלישית שהודפסה בדפוס רׂאם, בשנים תר"ם-תרמ"ו (1880–1886) בווילנה, הידוע בשם "ש"ס וילנא". מהדורה זו הצטיינה במבחר רב של פירושים, בהגהה קפדנית של הנוסח ובאיכות הדפסה גבוהה.
על מהדורה זו מבוססים רוב הדפוסים של התלמוד שהודפסו במאה ה-20.
מהדורה זו קבעה את ה"סטנדרט" המקובל להפניותביבליוגרפית אלהתלמוד הבבלי, לפי דף ועמוד. כלמסכת בתלמוד מתחילה ב-"דף ב' " (דףא' הואעמוד השער), ולכל דף יש "עמוד א" ו-"עמוד ב".
על-פי דפי התלמוד במהדורת וילנא, נוסד לימודהדף היומי.
ראו עוד בעניין זה בערך:מבנה דף התלמוד
בזמןמלחמת העולם השנייה הודפסה מהדורה של התלמוד בהונגריה בשנת 1941 (ה'תש"א), וזאת לאור המצב בפולין ובליטא, ועקב חוסר בספרי תלמוד בהונגריה, שבה מצב היהודים היה עדיין סביר. בשאנגחאי שבסין הודפס כל התלמוד, מלבדמסכת יבמות, על ידיישיבת מיר, על מנת למלא את המחסור בספרים לפליטים שברחו מאירופה. לאחר מלחמת העולם השנייה הודפסה מהדורה של התלמוד במינכן, על ידי ועד ההצלה, בעזרת מימון של הצבא האמריקאי באזור הכיבוש. כל המהדורות הללו התבססו על מהדורתש"ס וילנא.
בשלהי המאה ה-20 ובראשית המאה ה-21 הודפסו מהדורות מודרניות של התלמוד, חלקן כוללות פירושים חדשים. העיצוב של מרביתן מבוסס גם הוא על דפוס וילנה, עם שיפורים שונים כגון הדגשת ראשי הקטעים ברש"י. אחדות ממהדורות אלה: מהדורת טל-מן (תשמ"א), מהדורת וגשל, מהדורת ארץ ישראל (ה'תשנ"ט, נקראת גם מהדורת בלום לפי שם ההוצאה), מהדורתעוז והדר (מהדורות שונות בין השנים 1990–2016, תש"ן-תשע"ו), ומהדורת "וילנא החדש" (2007, תשס"ז).
במשך השנים הודפסו גם מהדורותמפוסקות ומנוקדות של התלמוד, וכן תרגומים שלו לגרמנית ולאנגלית. דוגמה למהדורות של התלמוד הכוללות ניקוד, ביאור ותרגום לעברית, הםמהדורת שטיינזלץ,מהדורת שוטנשטיין, מהדורת "מתיבתא" של מכוןעוז והדר, מהדורת "לובלין" של מכון המאור, מהדורת "חברותא" ועוד.
מלבד פרקים מעטים במסגרת מחקרים, לא נדפסה עדייןמהדורה מדעית של התלמוד.רפאל נתן נטע רבינוביץ פרסםחילופי נוסח על פיכתבי יד (בעיקר לפיכתב יד מינכן 95) בחיבורו "דקדוקי סופרים", אך חלקים גדולים מהתלמוד, בפרטסדר נשים, לא זכו להיכלל בעבודתו.מכון התלמוד הישראלי השלם פרסם 14 כרכים של "דקדוקי סופרים השלם" על סדר נשים, כהשלמה של עבודתו של רבינוביץ.
הדפסת התלמוד וראשיתה של המודרניות היהודית: פרופ' אלחנן ריינר, מנהל אקדמי, הספרייה הלאומית, סרטון בערוץ "הספרייה הלאומית", באתריוטיוב, 8 באפריל 2020
קטרינה לנגנאגר ויודית מילר,בבזל ייסד אמבּרוֹזיוּס פרוֹבֶּן את התלמוד הבזלאי, באתרהארץ, 17 ביוני 2020