שטחה של דנמרק יושב לראשונה לפני יותר מ-100,000 שנה, אך ככל הנראה תושביו הראשונים נאלצו לעזוב את האזור בעידן הקרח, והתושבים הקבועים הראשונים הגיעו לאזור כ-15,000 שנהלפני זמננו. בדנמרקתילי קבורה רבים מעידן הברונזה הנורדי (1800–600 לפני הספירה), ובתלים אלו נמצאו שפע שלממצאים ארכאולוגיים.
במהלךעידן הברזל הפרה-רומאי (500 לפני הספירה עד 1 לספירה) התקרר האקלים בדנמרק ונעשה רטוב יותר, תהליך שהקשה על החקלאות באזור וגרם לכך שחברות רבות היגרו דרומה, לאזורגרמניה.האימפריה הרומית, שהגיעה כמעט עד לאזור דנמרק של היום, שמרה על קשרימסחר עם השבטים המקומיים באזור, שבאותה התקופה הושפעו רבות מהתרבות הקלטית. היסטוריונים רבים מאמינים כי לפני הגעת אבותיהם של הדנים המודרניים מהאיים שממזרח לדנמרק, רוב האזור היה מיושב על ידי היוטים, שהיגרו מאוחר יותר לאיים הבריטיים יחד עם הסקסונים והאנגלים ויצרו יחדיו אתהעם האנגלו-סקסי.
המקור המדויק של האומה הדנית המאוחדת אינו ידוע, אולם האזכור הכתוב הראשון של העם הדני נכתב בשנת551 בספר "גטיקה" של ההיסטוריוןיורדנס.
דנמרק אוחדה לממלכה בשנת980 לערך על ידיהאראלד כחול-השן (Harald Blåtand) שהיה למלך הנוצרי הראשון של דנמרק, לאחר שמיסיונר גרמני שכנע אותולהתנצר. דת חדשה זו, שהחליפה אתהדת הנורדית העתיקה(אנ'), הייתה מועילה ביותר מבחינת המלך החדש: היא הביאה עימה תמיכה מהאימפריה הרומית הקדושה, ואפשרה למלך להיפטר מכל מתנגדיו שלא הסכימו לוותר על דתם הנורדית.
ב-1389 אוחדושוודיה,נורווגיה ודנמרק תחתמלך אחד, איחוד זה נודע כאיחוד קאלמאר (Kalmar), והיהאיחוד אישי ולא איחוד פוליטי. במהלךהמאה ה-15 התנגדה שוודיה לניסיונות לרכז את השלטון תחת מלך דני, התנגדות שהגיעה אף לכדי מרד חמוש. בסופו של דבר פרשה שוודיה מהאיחוד ב-1521.
ב-1658 איבדה דנמרק את חבלסקניה (Skåne) שבדרום שוודיה לשוודיה. בתקופתהמלחמות הנפוליאוניות ניסתה דנמרק לשמור עלנייטרליות, אך נקלעה למלחמה נגדבריטניה, שבמהלכה פשט הצי הבריטי פעמיים על קופנהגן. כתוצאה מהמלחמה הגיע האיחוד הדני-נורווגי לסףפשיטת רגל ב-1813, ופורק בשנת1814 כשנורווגיה נכנסה לאיחוד חדש עם שוודיה (עד1905).
התנועה הדנית הליברלית הלאומית החלה לצבור מומנטום במהלך שנות השלושים שלהמאה ה-19. לאחר התקופה המהפכנית באירופה של שנת1848, הידועה כ"אביב העמים", הפכה דנמרק למונרכיה חוקתית ב-5 ביוני1849 כשהיא מאמצתחוקה חדשה. מהמלך נלקחו כל תפקידיו הביצועיים והועברו לידי הממשלה.
שטחה של דנמרק, לא כולל גרינלנד, הוא 43,094 קמ"ר, והיא בין המדינות הקטנות בשטחן באירופה. חלקה היבשתי של דנמרק שוכן בצפונו שלחצי האייוטלנד (בדנית: Jylland, "יילאן") וגובל בגרמניה. בנוסף אליו, מרכיבים את הממלכה 405איים, כשמתוכם רק 82 מיושבים; הגדולים שבהם הםשלן (Sjælland), בו נמצאת הבירהקופנהגן, ופין (Fyn). האיבורנהולם ממוקם מזרחית לדנמרק, בים הבלטי. רוב האיים מחוברים באמצעותגשרים, כשהבולט ביניהם הואגשר ארסונד המגשר בין האי שלן לשוודיה.
הארץ היא ברובה המוחלטמישורית. הנקודה הגבוהה ביותר נמצאת ביוטלנד והיא "מוליהוי", שגובהו 171 מטרים מעלפני הים.
האקלים בדנמרק הואימיממוזג, בהשפעת הקרבה לים וקו הרוחב הצפוני. טמפ' המקסימום הממוצעת בינואר היא 1.5 מעלות מעל האפס, ובאוגוסט – 17.2 מעלות. המדינה משופעת במשקעים. בשנה ממוצעת יורדים 765 מ"מ של משקעים במשך 179 ימי גשם ושלג, הפזורים לאורך כל חודשי שנה, ובמיוחד בסתיו. בגלל מיקומה של דנמרק במפגש בין אזורי אקלים שונים, שכיחים בה שינויים קיצוניים יחסית במזג האוויר בתוך זמן קצר במהלך אותו יום, ובפרט מועדים לכך חודשי הסתיו.
מבחינה אדמיניסטרטיבית מחולקת דנמרק ל-5מחוזות. כל מחוז מחולק למספר נפות.
יחד עםגינאה המשוונית ואיחוד האמירויות, דנמרק היא אחת משלוש המדינות היחידות בעולם, שעל אף שרוב שטחן הוא ביבשת, מצויה בירתן על אי.
טירת קרונבורג (בדנית:Kronborg slottet) שוכנת לחופימצרארסונד (Øresund) בעיראלסינור (בדנית: Helsingør; באנגלית: Elsinore) שבצפון-מזרחו של האישלן בדנמרק. הטירה הוקמה במיקום אסטרטגי סמוך לנקודה הצרה ביותר במצר ארסונד, שרוחבו מגיע בה ל-4 ק"מ בלבד. הטירה הוכרזה על ידיאונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000
בתחום הציור התפרסם במחצית השנייה של המאה ה-19,קרל בלוך, ידידו של אנדרסן, שעבודותיו נערצות עד היום על ידיהכנסייה המורמונית.
רוכביאופניים בשעת העומס בקופנהגן. אופניים הם אמצעי תחבורה חשוב בדנמרק, הודות למדיניות ממשלתית ועירונית המעודדת את השימוש בהם.
השוק הכלכלי בדנמרק נחשב מתקדם מאוד ומשלבחקלאות מתקדמת,תעשייה מסורתית בהיקף נמוך, מערכת רווחה ממשלתית ענפה,מטבע יציב, תלות גבוהה בסחר חוץ וסקטור ציבורי גדול יחסית למדינות אירופה בגודל של כ-33% מהכלכלה.
כלכלתה של דנמרק נחשבתסוציאל-דמוקרטית. היא מבוססת על מדיניות ה-Flexicurity, המושתתת עלמיסים גבוהים,מדינת רווחה מפותחת ואיגודים מקצועיים חזקים. העובדים בדנמרק מאוגדים מאוד, 75% מכלל העובדים במשק הדני חברים בקונפדרציית איגודי המסחר הדנית, המהווה ארגון-גג לארגוני העובדים והאיגודים המקצועיים בדנמרק. לאיגודי העובדים השפעה יום-יומית על חיי העובדים וניהול מקום עבודתם. המסורת העסקית הדנית כוללת שיתוף מקיף של האיגודים בניהול, וברוב החברות יש נציגות לעובדים במועצת המנהלים, כל זאת כאשר הממשלה דואגת לתת כוח לאיגודי העובדים ולגבות אותם, אם כי לא להתערב בקביעת שכר מינימום שנקבע בהסכם בין האיגודים למעסיקים. ראש הממשלהלארס לוקה רסמוסן תיאר את המודל הנורדי שלפיו בנויה הכלכלה הדנית כך: "דנמרק רחוקה מכלכלה סוציאליסטית מתוכננת, דנמרק היא כלכלת שוק ... המודל הנורדי הוא מדינת רווחה מורחבת, המספקת רמה גבוהה של ביטחון לאזרחיה, אך הוא גםכלכלת שוק מצליחה".[11]
השכר הממוצע לעובד ייצור בשנת2004 היה 300,000 קרונות דניות לשנה (40,000 אירו). שוויוניות התחלקות ההכנסות בדנמרק היא מהגבוהות בעולם, 0.22 על פימדד גיני. בכל חברה בע"מ שבה יותר מ-50 עובדים, שליש מהדירקטוריון מורכב מנציגי האיגוד המקצועי. בעלי ההון הגדולים ביותר במגזר הלא הממשלתי הדני הםקרנות הפנסיה הממלכתיות וקרנות הפנסיה של האיגודים המקצועיים.
למרות חברותה באיחוד האירופי וחלקה הפעיל בכלכלת הארגון, דנמרק בחרה בעקבותמשאל עם בספטמבר2000 שלא לעבור למטבע האירו ולהישאר עם מטבע הכתר הדני. עם זאת הוחלט להצמיד את מטבע הכתר הדני לאירו ברצועת ניוד צרה.
בסוגיותשימור וניצול אנרגיה דנמרק היא מהמתקדמות בארצות העולם. ב-2015, 29% מהאנרגיה שצורכת הממלכה סופקה באמצעות מקורות אנרגיה מתחדשים, בעיקרטורבינות רוח, בחוות גדולות שהוקמו בחלקן בים.[12]
מלך דנמרק נושא תפקיד סמלי בלבד, כ"ראשון בין שווים" על פי הגדרת החוקה הדנית. סמכויות החקיקה מחולקות בין הממשלה לבין הפרלמנט הדני, הפולקטינג, אשר מונה 179 חברים. מערכת המשפט הדנית מהווהזרוע שלטונית נפרדת מהזרוע המחוקקת והמבצעת.
בחירות לפרלמנט נערכות כל 4 שנים, אולם בסמכותו שלראש הממשלה להכריז על בחירות מוקדמות. אם עוברת בפרלמנטהצעת אי-אמון כנגד ראש הממשלה, על כל הממשלה להתפטר.
האחריות להגנתה של דנמרק מוטלת עלכוחות ההגנה של דנמרק, גוף צבאי בעל ארבע זרועות הכפוף למשרד ההגנה בממשלת דנמרק. נכון לשנת 2010 משרתים בכוחות ההגנה 24,200 אנשים בשירות קבע, 12,000 אנשי מילואים. וכ-51,000 איש במשמר המולדת. זרועות כוחות ההגנה הן:
דנית היא השפה הנפוצה ביותר בדנמרק, אולם קבוצות קטנות בגבול גרמניה דוברותגרמנית.
נכון לשנת 2024, דנמרק נחשבת למדינה השנייה בדירוג המדינות המאושרות ביותר בעולם. בדו"ח האושר העולמי, שמשקף את התקופה שבין 2021 ל-2023 ופורסם במרץ 2024 מדורגת דנמרק במקום השני הרשימה.[14][15] בקרב צעירים בני 30 ומטה, מדורגת דנמרק במקום החמישי בעולם.[16]
כ-89.51% מתושבי דנמרק הם דנים (4,999,171 תושבים). המהגרים מהווים כ-10.49% (585,587 תושבים) מאוכלוסיית דנמרק; מהגרים עם רקע מערבי כ-3.60% (201,328 תושבים), מהגרים בלי רקע מערבי כ-6.89% (384,259 תושבים).[דרוש מקור]
כדי לעצור את זרם המהגרים והפליטים הלא חוקיים לתוך המדינה החליטה ממשלת דנמרק להציב פקחים ומצלמות וידאו בגבולות עם גרמניה ועם שוודיה, דבר שהכעיס את ראשיהאיחוד האירופאי ואיים על חזון אירופה ללא גבולות.[17] דנמרק נחשבת כיום למדינה האירופאית עם חוקי ההגירה הנוקשים ביותר.
סירה ששימשה להברחת יהודים מדנמרק לשוודיה, בשואה (התמונה מתוךמוזיאוןיד ושם).
ראשוני היהודים הגיעו לדנמרק בראשיתהמאה ה-17 וקיבלו זכויות מיוחדות כסוחרים,בנקאים וספקי צבא. הקהילה היהודית הגדולה ביותר התגוררה בבירה קופנהגן.
במהלךמלחמת העולם השנייה נכבשה דנמרק בידי הגרמנים. תחילה לא פגעו הנאצים ביהודים בשל התנגדות הממשלה הדנית שנותרה בשלטון. כשהנאצים עמדו לאסור את היהודים כדי לשלוח אותם למחנות השמדה, הודלף הדבר למחתרת הדנית, והיא ארגנה פעילות הצלה המונית. כ-7,500 יהודים הועברו במחתרת, באמצעות סירות דיג דרך הים, לשוודיה הנייטרלית, בפחות משלושה שבועות. כ-300 יהודים נתפסו בידי הנאצים ונשלחו למחנהטרזין, ובו נרצחו 17 (יש מחלוקת על המספר המדויק). על מבצע ההצלה העניקיד ושם לעם הדני את תוארחסידי אומות העולם.[19][20] (ראו ערך ראשי –הצלת יהודי דנמרק).
ביןמדינת ישראל ודנמרק מתקיימיםיחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת1949. כמו כן, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי תיירות ומסחר.[21] לישראל יש שגרירות רשמית בקופנהגן, ולדנמרק יש שגרירות רשמית בתל אביב.
.jpg)
