 | ||||||||||||||
| מאנינג בשנת 2014 | ||||||||||||||
| לידה | 17 במאי1966 (בן 59) הטיסבורג שבמיסיסיפי | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | ארצות הברית | |||||||||||||
| גובה | 2.08 מטר | |||||||||||||
| השכלה |
| |||||||||||||
| תקופת פעילות | 1988–2003 (כ־15 שנים) | |||||||||||||
| עמדה | פאוור פורוורד | |||||||||||||
| מכללה | אוניברסיטת קנזס | |||||||||||||
| דראפט | בחירה ראשונה,1988 לוס אנג'לס קליפרס | |||||||||||||
| פרסים והוקרה | פרס ג'ון אר. וודן (1988) | |||||||||||||
| קבוצות כשחקן | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| הישגים כשחקן | ||||||||||||||
| 2 בחירות למשחק האולסטאר (1993,1994) השחקן השישי של העונה (1998) אליפותליגת המכללות (1988) זוכהפרס נייסמית' (1988) זוכהפרס ג'ון וודן (1988) | ||||||||||||||
| קבוצות כמאמן | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| ||||||||||||||
דניאל ריקרדו "דני" מאנינג (באנגלית:Daniel Ricardo "Danny" Manning; נולד ב-17 במאי1966) הואכדורסלן עבראמריקאי ששיחק במשך 15 עונות בליגת ה-NBA, בעמדת הפאוור פורוורד. בשנת 1988 זכה באליפות המכללות כשחקןאוניברסיטת קנזס, וכחודשיים לאחר מכן נבחר ראשון בדראפט ה-NBA 1988 על ידילוס אנג'לס קליפרס. ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA הם 14.0 נקודות, 5.2ריבאונדים ו-2.3אסיסטים למשחק.[1]
מאז שנת 2014 משמש כמאמן הראשי בקבוצת הכדורסל שלאוניברסיטת וייק פורסט.
מאנינג נולד בעירהטיסבורג שבמיסיסיפי, והחל את קריירת התיכונים שלו ב"תיכון פייג'" אשר בעירגרינסבורו,קרוליינה הצפונית. בעונת הג'וניור שלו בתיכון קלע 18.8 נקודות למשחק והוביל את קבוצתו למאזן ניצחונות מושלם, 26-0, ולאליפות התיכונים של קרוליינה הצפונית. בסיום אותה עונה עבר מאנינג עם משפחתו לעירלורנס,קנזס, בשל מינויו של אביו לעוזר מאמן בקבוצת הכדורסל שלאוניברסיטת קנזס. בעונתו האחרונה בתיכונים, כשחקן "תיכון לורנס", נבחר לשחקן התיכונים המצטיין של קנזס.[2]
בשנת 1984 החל מאנינג ללמוד ולשחק באוניברסיטת קנזס, תחת המאמןלארי בראון, ובשתי עונותיו הראשונות קלע כ-15.7 נקודות בממוצע למשחק. בעונת הג'וניור שלו שיפר את תפוקתו ל-23.9 נקודות ו-9.5 ריבאונדים למשחק, נבחר לחמישיית העונה של ליגת המכללות, ועזר לקבוצתו להגיע עד שלב "16 הגדולות" שלטורניר ה-NCAA. בעונת 1987/1988, האחרונה שלו במכללות, רשם 24.8 נקודות ו-9.0 ריבאונדים בממוצע למשחק והוביל את קנזס לאליפותה השנייה אי פעם בטורניר המכללות.[3][4] במשחק הגמר, בו הפתיעה קנזס כשגברה עלאוניברסיטת אוקלהומה העדיפה בתוצאה 79–83, העמיד מאנינג שורה סטטיסטית מצוינת של 31 נקודות, 18 ריבאונדים, 5חטיפות ו-2חסימות. בסיום העונה זכה בפרס נייסמית' ובפרס ג'ון וודן המוענקים לשחקן המצטיין בליגת המכללות, וכן בפרס השחקן המצטיין של טורניר ה-NCAA. בעת סיום לימודיו היה הריבאונדר המצטיין בתולדות אוניברסיטת קנזס, וכן הקלע המצטיין בתולדות כל מחוז ה-Big Eight, עם 2,951 נקודות בסך הכול. באוקטובר 1989 נבחר מאנינג ל"שחקן העשור של מחוז ה-Big Eight".[5]
בשנת 1988 השתתף באולימפיאדת סיאול כחברנבחרת ארצות הברית, באולימפיאדה האחרונה בה נאסרה השתתפות של שחקני ליגות מקצועיות בארצות הברית. נבחרת ארצות הברית הפסידה בחצי גמר הטורניר לנבחרת ברית המועצות, וזכתה במדליית הארד. לאורך הטורניר קלע מאנינג 11.4 נקודות למשחק, אך בהפסד המאכזב לברית המועצות לא קלע אף נקודה.[6]
מאנינג נבחר בבחירה הראשונה שלדראפט ה-NBA לשנת1988 על ידי קבוצתלוס אנג'לס קליפרס.[7] בחמש וחצי עונותיו בקבוצה היה אחד מכוכביה, לצדרון הארפר, אך הקליפרס העפילו פעמיים בלבד לשלב הפלייאוף (1992 ו-1993), ובשתי הפעמים הודחו בסיבוב הראשון. בעונת הרוקי שלו שיחק 26 משחקים בלבד, בשלקרע ברצועה הצולבת הקדמית בברכו, וקלע 16.3 נקודות בממוצע למשחק. בעונתו השנייה חזר לכשירות מלאה, ורשם בשלוש העונות הבאות כ-17.2 נקודות ו-6.2 ריבאונדים למשחק. בעונתו החמישית בקבוצה,1992/1993, הציג יכולת שיא כשקלע 22.8 נקודות למשחק ונבחר לראשונה להשתתף במשחק האולסטאר. את העונה הבאה פתח עם ממוצעים דומים, ונבחר בשנית למשחק האולסטאר.
במהלך עונת1993/1994, כשבוע לאחר משחק האולסטאר בו השתתף, נשלח מאנינג בטרייד לאטלנטה הוקס בתמורה לדומיניק וילקינס בן ה-34.[8] עד סיום העונה קלע 15.7 נקודות למשחק עבור ההוקס, שהודחו מולאינדיאנה פייסרס בסיבוב הפלייאוף השני.
לקראת עונת1994/1995 חתם על חוזה בפיניקס סאנס, בה שיחקו הכוכביםצ'ארלס בארקלי וקווין ג'ונסון.[9] בשתי עונותיו הראשונות בפיניקס סבל מפציעות נוספות בברכיו, והשתתף במהלכן ב-79 משחקים בסך הכול. בעונת1996/1997 חזר לכשירות, ובעונה הבאה זכה בתוארהשחקן השישי של העונה, לאחר שהעמיד ממוצעים של 13.5 נקודות ו-5.6 ריבאונדים בממוצע למשחק כמחליפו שלאנטוניו מקדייס. בכל חמש עונותיו בקבוצה העפילו הסאנס לפלייאוף, אך עברו סיבוב אחד בלבד (1995).
באוגוסט 1999 נשלח מאנינג בטרייד לאורלנדו מג'יק, יחד עםפט גאריטי, בתמורה לרכזפני הארדוויי, וכעבור שבועיים הועבר עםדייל אליס למילווקי באקס, עבורכריס גטלינג וארמן גיליאם.[10] לאחר עונה אחת במילווקי חתם לעונה ביוטה ג'אז, ובשתי עונותיו האחרונות שיחק עבורדאלאס מאבריקס ודטרויט פיסטונס כשחקן ספסל שולי יחסית. בעונתו האחרונה בקריירה,2002/2003, העפיל עם דטרויט לשלב גמר המזרח, בו הפסידו לניו ג'רזי נטס בתוצאה 0–4.
בשנת 2003 מונה מאנינג לתפקיד מנהל קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת קנזס, בה למד בעבר. בין השנים 2006–2012 שימש כעוזר המאמן של הקבוצה, אשר זכתה באליפות המכללות בעונת 2007/2008. באפריל 2012 מונה למאמנה הראשי של קבוצת הכדורסל שלאוניברסיטת טולסה, אותה הוביל בעונת 2013/2014 להופעתה הראשונה בטורניר ה-NCAA מאז שנת 2003.[11]
לקראת עונת 2014/2015 עבר לאמן את קבוצת הכדורסל שלאוניברסיטת וייק פורסט.[12]
דני מאנינג, ברשת החברתיתאקס (טוויטר)| בחירות ראשונות בדראפט ה-NBA | |
|---|---|
|
| השחקן השישי של העונה ב-NBA | |
|---|---|
|
| זוכיפרס נייסמית' | |
|---|---|
|
| נבחרת ארצות הברית –מדליסטית הארד - סיאול (1988) | ||
|---|---|---|
1 •2 •3 •4 ריצ'מונד •5 סמית' •6 קולס •7 הוקינס •8 גרייר •9 סמית •10 אנדרסון •11 אגמון •12 מארלי •13 מאנינג •14 ריד •15 רובינסון •מאמן: תומפסון | ארצות הברית | |
